"ביכולת המשחק אני וקספארוב לא רחוקים. בהרבה מרכיבים אני טוב יותר ממנו. קספארוב אולי יכול לחשב יותר, אבל האינטואיציה שלי טובה לאין ערוך. אני יודע באופן מיידי להעריך את המצב ולמצוא תוכנית נכונה. אני בבירור טוב ממנו במרכיב זה. מה קספארוב יכול לתת לי? נשארו אצלו לא מעט רעיונות חדשים במצבים שונים, הוא גם שיחק בזמנו מול רוב יריבי הנוכחיים. קספארוב מרגיש כיצד הם יפתחו, לי אין הרגשה כזאת. התייעצות עמו מועילה ואני אמשיך בה".

דברים אלה אמר מגנוס קארלסן, שחמטאי בן 18, לפני כמעט שנה בראיון ל"דר שפיגל" הגרמני. שחצנות, ואולי אף חוצפה מטורפת? ממש לא. מאז הספיק העילוי הנורווגי להתבגר בשנה ולתפוס מקום ראשון בדירוג העולמי של טובי השחמטאים. את שיתוף הפעולה שלו עם גארי קספארוב, אלוף העולם בעבר ופוליטיקאי בהווה, הוא החליט לצמצם, אולי כדי ליישם בכוחות עצמו את הידע שצבר והוסיף למאגר העצום ששמור בזיכרונו ובמחשבו.

ואולי קארלסן הצעיר בכל זאת מגזים בכוחו? כדאי להקשיב לויז'וונטאן אנאנד, רב אמן הודי שהוא במקרה גם אלוף העולם הנוכחי בשחמט קלאסי ובשח מהיר. אנאנד סבור שהנער הנורווגי עתיד לשלוט בשחמט העולמי ביד רמה במשך שנים רבות. יליד 30 בנובמבר 90', קארלסן הוא כיום אולי המועמד הרציני ביותר לנצח את אנאנד ולזכות בתואר אלוף העולם. רב אמן מגיל 13 (ההישג השני בטיבו אחרי סרגיי קריאקין האוקראיני), קארלסן זכה בדרגה הבכירה ביותר כבר באפריל 2004, כשהוא מדהים את עולם השחמט גם באופי המשחק וגם בעוצמתו. בשנה שעברה הוא זכה בתואר העולמי הראשון שלו - אלוף העולם בשחמט בזק (חמש דקות לכל יריב למשחק). החל מ-1 בינואר 2010 הוא המדורג הראשון - עם הניקוד הגבוה ביותר, שבו זכה בעבר רק קספארוב - 2,826 נקודות.

בתחרות הגראנד-פרי בנאנג'ינג שבסין, קארלסן, אז בן 18, הפגין כושר דמיוני ממש, כשניצח בתחרות בדרגת הקושי הגבוהה ביותר בצורה כה משכנעת, שאילו הדירוג שלו היה מתבסס על תחרות זו בלבד, הוא היה שובר את רף ה-3,000 נקודות ומתייצב על 3,002 - וזה מול יריבים מהצמרת העולמית. "הדרקון האדום מגנוס שלט בנאנג'ינג", כתבו בסין אחרי הניצחון המדהים.

קארלסן הוא אחד מבין שמונה המועמדים הסופיים להגיע לקרב על התואר מול אנאנד. מתי? תיאורטית ב-2012, אבל לפני כן צריך איגוד השחמט העולמי (פיד"א) לארגן תחרות בין המועמדים, שתתקיים בשנה הבאה. אזרבייג'ן, אחת ממעצמות השחמט העולמיות, כבר הציעה לארח את הטורניר, אבל הנוכחות של רב האמן הארמני לבון ארוניאן עלולה לטרפד את הרעיון, בגלל המתח הרב השורר בין שתי המדינות. גם שחמט, כמו כדורגל, מוצף בפוליטיקה ופוליטיקאים.

מוצרט וסאליירי

בגיל צעיר יותר למד קארלסן שחמט בתמיכה של כמה מאמנים טובים, גם אם לא מהצמרת העולמית. בשלב מסוים בחרו הוריו לעבור דירה לקרבת אוסלו הבירה, כדי להקל על הילד ליצור "אווירת שחמט ראויה", בהשוואה למקום לידתו, טונסברג הצנועה, כ-80 ק"מ מדרום לאוסלו. אחד ממאמניו היה בכיר שחקני נורווגיה אז, סימן אגדשטיין - דמות מעניינת, היחידי בעולם ששיחק בשתי נבחרות לאומיות בענפים שהקשר ביניהן נראה הזוי לחלוטין: בסוף שנות ה-80 נמנה אגדשטיין עם נבחרת נורווגיה בשחמט וגם עם נבחרת ארצו בכדורגל.

בהמלצת אגדשטיין ומאמן נוסף, האמן הבינלאומי טורביורן הנסן, קיבלו הוריו של מגנוס החלטה נועזת - להוציאו מהתיכון לשנה אחת, כדי שיוכל להשתתף בכמה שיותר טורנירים, בעיקר באירופה. זה היה ב-2003, וכבר ב-2004 ההחלטה הצדיקה את עצמה. קארלסן זכה כמעט מיד בציון הראשון לתואר רב אמן (שלושה ציונים מקנים לשחמטאי את התואר). באחד המשחקים היותר טובים שלו באותה תקופה, מול סיפקה ארנסט, שיחזר קארלסן תחילה 23 מהלכים תיאורטיים שכבר היו מוכרים לציבור השחמטאים - ואז מצא על הלוח מהלך חדשני, חזק ביותר, שהביא אותו לעמדת ניצחון כבר כעבור שישה מהלכים.

קארלסן הצעיר הותיר רושם כה גדול, עד שרב האמן הצ'כי-אמריקאי, לובומיר קבאלק, הגדיר אותו ב-2005 בכתבה ב"וושינגטון פוסט", "המוצרט של השחמט". אחדים משחקני הצמרת העולמית התבדחו בעקבות זאת, כשהגדירו את סגנון המשחק של קארלסן "שילוב נפלא של מוצרט וסאליירי", ורמזו ל"קילר אינסטינקט" של הנער.

הילד בעל הזיכרון הפנומנלי וקצב ההתקדמות המרשים משך תשומת לב של בעלי הון. אפשר לומר שמאז 2005 מגנוס קארלסן הוא סוג של פרויקט לאומי בנורווגיה, עם כמה נותני חסות "כבדים" - ובראשם "מייקרוסופט". בגיל 14, כבר בעל תואר רב אמן, היה קארלסן לשחקן הצעיר ביותר שניסה את כוחו בסבב המתקדם של אליפות העולם, אבל הודח על ידי לבון ארוניאן.

בגיל 15 צבר קארלסן 2,600 נקודות - סימן מובהק לרב אמן חזק. באותה השנה הוא ניצח את אנאנד במשחקי בליץ, תחום שבו נחשב אנאנד למומחה זה שני עשורים וחצי. תוצאה של 6 נקודות מ-8 באולימפיאדה היתה שלב נוסף בהתקדמות המטאורית. אנאנד אף הזמין את קארלסן לסייע לו בהכנה לדו-קרב מול הבולגרי וסלין טופאלוב. צעד אחר צעד התקדם קארלסן בדירוג העולמי עד לפסגה - הראשון ממדינה מערבית מאז רוברט (בובי) פישר המנוח (72').

עכשיו הוא כבר הפך לתעשייה של ממש. אתר ובלוג אישי, מימון של "בנק ארקטיק סקיוריטיס" ושל משרד עורכי הדין סימונסן, תמיכה ממשלתית (בנורווגיה, להבדיל ממעצמת שחמט כישראל, משחק על הלוח המשובץ נחשב לספורט) ומאמן קבוע, רב אמן פיטר היינה נילסן, שעוזר כיום גם לאלוף העולם אנאנד.

דוגמן לג'ינס

אז מה כל כך מיוחד במגנוס קארלסן? הכוונה אינה למה שמבדיל שחמטאי צמרת מחובבן או אף ממועמד לדרגת אמן - אלא להבדל בינו לבין שחקני צמרת עולמיים אחרים, אלה ששוקדים על לימודי תיאוריה שעות על גבי שעות מול המחשב, במטרה להיות "ראשון בין שווים", או לפחות להיחשב אחד מהם.

בוריס גלפנד, בכיר שחמטאי ישראל, יתמודד כנראה מול קארלסן ועוד כמה שחקני בכירים באותו טורניר שהמנצח בו יזכה באפשרות להתמודד על תואר אלוף העולם. גלפנד שיחק פעמים רבות מול הנורווגי הצעיר ומכיר היטב את הגישה והסגנון שלו. "ישנם כיום שני שחקנים בלבד - אלוף העולם אנאנד ואלוף העולם לשעבר ולאדימיר קראמניק - שאולי יהיו עדיפים על קארלסן בדו-קרב אחד-על-אחד", אומר גלפנד. "בטורנירים עם משתתפים רבים נראה שכבר אין לו מתחרים, אולי פה ושם. יש בו אנרגיה קולוסלית ותכונות של 'קילר', כמו שהיו לפישר - לשחק כל עמדה עד הסוף, גם אם נראה כאילו אין בה ממש, כדי לנצח. סגנון המשחק שלו די מזכיר את אנטולי קארפוב (עוד אלוף עולם מהאסכולה הסובייטית) - רגוע, ללא סיכונים מיותרים. את הכלים בלוח הוא מעמיד כמו טיגראן פטרוסיאן המנוח - בערוגות הטובות ביותר, המתאימות ביותר. מגנוס צעיר, מלא אנרגיה, בעל זיכרון מצוין וביטחון עצמי גבוה. באמת קשה מאוד לנצח אותו, מה גם שמבנה האישיות מצביע על כך שהוא יהיה, ככל הנראה, אלוף העולם - בקרוב, או מעט יותר מאוחר. זה כבר לא ממש משנה".

העבודה המשותפת עם קספארוב ודאי עזרה לו מבחינת הרחבת האופקים והידע תיאורטי, אומר גלפנד. "קארלסן הוא אולי בעל מגוון הפתיחות הרחב ביותר מבין שחמטאי צמרת - הכי הרחב והכי בלתי צפוי. איני יודע מהי הסיבה להודעה העמומה שפורסמה, כאילו השניים 'מורידים פרופיל' בשיתוף הפעולה ביניהם. בכל אופן, קארלסן הוא בחור די סגור. אני, בכל מקרה, מעולם לא מצאתי איתו נושא משותף לשיחה, אולי קצת כדורגל. ידוע לי שהוא סיים בית ספר ספורטיבי ונהנה מתמיכה של כמה חברות מסחריות. על החולצה שהוא לובש תמיד מופיע שם שלהן".

לאחרונה הצטרפה למעגל נותני החסות גם חברה שמייצרת ג'ינס, G - STAR שמה, וקארלסן התייצב לצילומי אופנה כדוגמן הבית החדש שלה.

אפשר להשתגע

האם הוריו של קארלסן הם דוגמה נוספת לאנשים כפייתיים שמתערבים ומכבידים על כולם למען הצלחת ילדיהם בכל מחיר? גלפנד לא התרשם כך. "אביו נראה אדם הגיוני מאוד, והרי אנחנו מכירים מקרים לא מעטים של הורים טיראנים, הורים חולי נפש, או שילוב ביניהם. נדמה לי שאביו הוא איש מחשבים. בכלל, כל מה שסובב את קארלסן נראה בריא ומאוזן".

כבר עכשיו נחשב קארלסן מועמד לניצחון בכל טורניר, אומר גלפנד. "בדו-קרבות הוא יכול להסתדר עם טופאלוב, למשל. הבולגרי הוא בעל סגנון אגרסיבי, לעתים תכופות הרפתקני למדי - ולמגנוס יש סבלנות ברזל ליריבים מסוגו. בטורנירים קארלסן פשוט 'משמיד' יריבים פחות טובים ממנו, או כאלה שמצויים בכושר ירוד; די דומה למיכאיל טל המנוח. שילוב הסגנונות של גדולי אמני העמדה בתולדות השחמט, פלוס אינטואיציה, פלוס גישה של מחסל אמיתי - זהו בסיס חזק מאוד לקראת הצעד המכריע אל הפסגה העולמית".

מעניין שאנאנד מפגין רוח ספורטיבית ביחס ליריבו הצעיר. גם כיום עובד קארלסן עם אנאנד ולומד ממנו, מנתח עמו מהלכים שאחרים אולי היו מעדיפים לשמור לעצמם. הרי ברור שהנורווגי עשוי לפגוש בקרוב את אלוף העולם ההודי בקרב על הכתר, אולי כבר ב-2012. בדו-קרב האחרון בסופיה, שבו הצליח אנאנד להגן על התואר מפני טופאלוב (6.5-5.5), סייע קארלסן לאלוף.

ומה חושב קארלסן על עצמו - כשחמטאי, כאדם, כאישיות? בראיון ל"טיים" דיבר קארלסן בגלוי - בכלל, נראה שזה הסגנון שאימץ ועמו החליט ללכת בחיים. "אולי אני טוב מאוד במשחק שחמט, אבל אני נורמלי לחלוטין, ללא חריגות", הוא אמר, וכנראה חושב שיכולת לחשב 15-20 מהלכים קדימה אינה תכונה חריגה.

על קשריו המקצועיים עם אלוף העולם לשעבר אמר קארלסן: "קספארוב הוא אנציקלופדיה למהלכים נכונים, גם אם המטרה הסופית אינה ברורה. הוא שידרג אצלי יכולת להרגיש עמדה, גם מבלי לדעת להסביר מדוע זה טוב. לגבי המאבק שלו בפוטין - אני לא מעוניין להיות מעורב בזה. מבחינתי קספארוב הוא שחמטאי ומורה, לא פוליטיקאי".

הנה עוד כמה ציטוטים של קארלסן מאותו ראיון:

"לעתים מחפשים לא את הניצחון עצמו, אלא לבחור מהלך שיהיה הכי לא נעים ליריב ולסגנונו. ישנם משחקים ממש יפים, אבל יצירת משחקים כאלה אינה מטרתי - המטרה שלי היא קודם כל לנצח".

"מדוע נשים פחות טובות בשחמט? ומה עם יהודית פולגאר? בכלל, אני לא מאמין בסיבות הגנטיות. הפוטנציאל, אני מניח, שווה לשני המינים".

"האם שחמט יכול להפוך אדם למטורף (כמו פול מרפי או רוברט פישר)? איני אובססיבי לגבי שחמט, פשוט אוהב את המשחק, את התחרות - אבל לא אובססיבי. אבל אם זה תופס את כולך ויוצר מציאות מקבילה - אז כן, אפשר להשתגע, אולי אפילו קל להשתגע".

אלוף בזק

לקארלסן היו גם כישלונות בדרך - לא רבים, אבל היו. למשל, השגת 4.5 נקודות בלבד מ-13 אפשריות בטורניר קורוס ב-2007. את אביו הנריק הצליח מגנוס לנצח במשחק תחרותי לראשונה רק ב-2007, בעיר הנורווגית טרומסו. אבל זו רק פיקנטריה. בתחרות קורוס הבאה צבר קארלסן 8 נקודות מ-13, ניצח בכלים שחורים את אלוף העולם לשעבר, ולאדימיר קראמניק וחלק את המקום הראשון עם ארוניאן. בתחרות הענקים בלינארס (ספרד) נחל שוב הצלחה כבירה: מקום שני, חצי נקודה בלבד אחרי אלוף העולם המכהן, אנאנד. בתחרות "אארוסוויט" "אילף" קארלסן את היריבים, עם 8 נקודות מ-11. היה ברור שרק אלוף העולם אנאנד עוד מסוגל להסתדר (או להתמודד ללא רגשי נחיתות) עם הגאון מארץ הפיורדים - וגם זה לא תמיד. קארלסן כבר ניצח את אנאנד במשחק השחמט הקלאסי.

אבל היו גם סקפטיים שדרשו עוד הוכחות לכישרונו. הוכחה מוחצת כזאת סיפק קארלסן בנאנג'ינג, שם זכה בהפרש של 2.5 נקודות מהיריב הקרוב אליו ביותר, כשכל שחקן בטורניר השתייך לצמרת העולמית. "הוא שוחט אותנו כאפרוחי תרנגולות שזה עתה יצאו מביצה", תיאר פעם רב האמן אהרון נימצוביץ' את הרגשת הרוב אחרי הפסד לאלכסנדר אליוכין. התיאור, מהתקופה שבין מלחמות העולם, מתאים גם למה שהתרחש בתחרות הגראנד פרי בסין.

בין 16 ל-18 בנובמבר 2009 הוכיח קארלסן את העליונות המוחלטת שלו במשחק בזק, וזכה באליפות העולם שהתקיימה במוסקבה. 28 ניצחונות, שש תוצאות תיקו ושמונה הפסדים - ופער של שלוש נקודות על פני השחמטאי במקום השני, ויז'וונטן אנאנד. אחר כך ניצח קארלסן בטורניר לונדון (לפני ולאדימיר קראמניק), ניצחון שהעלה אותו למקום הראשון בדירוג העולמי והבטיח לשחמטאי בן ה-19 השתתפות בתחרות המועמדים להתמודדות על תואר אלוף העולם. כדרך אגב היתה גם זכייה נוספת בטורניר קורוס, לפני קראמניק. לא יזיק לקורות החיים.

קפיצה קטנה בזמן. ב-2004 נערך בריקיאוויק מפגש מסקרן שהוגדר "הילד נגד החיה": קארלסן בן ה-13 מול גארי קספארוב. קספארוב בקושי שרד אז בכלים השחורים ונמלט לתיקו, אבל ניצח בכלים הלבנים ו-1.5-0.5 בסיכום. "המשימה שלי - לשפר את השחמט שאני משחק", אמר קארלסן כעבור חמש שנים, כשהתחיל לעבוד עם אלוף העולם לשעבר. "הוא (קספארוב) היה זה שיזם את שיתוף הפעולה בינינו. היו לנו מפגשים במוסקבה, קרואטיה, סקנדינביה - ותמיד הרגשתי עייף בסוף היום. גארי מוציא ממך מקסימום אנרגיה", הסביר העילוי הנורווגי בבלוג האישי שלו.

ועוד גילוי נאות: "אני כאוטי ועצלן. אין כל קשר לגובה ה-IQ ולתואר העולמי. בעצם אולי יש - אבל הפוך". קארלסן הביא כדוגמה את הפרופסור היהודי ג'ון נאן, שייצג את אנגליה באולימפיאדת השחמט בסלוניקי ב-88'. "בגיל 15 היה נאן סטודנט למתמטיקה באוקספורד - הצעיר ביותר זה 500 שנה במוסד זה", הסביר קארלסן. "בגיל 23 הוא היה בעל תואר דוקטור בטופולוגיה אלגבראית. לטעמי, השאיפה לידע בכל תחום הסיחה את דעתו מהשחמט - ואת השחמט ממנו. אני משוכנע שכוח אדיר שכזה פשוט הגיע למצב שהוא היה פיקח מכדי לזכות בתואר אלוף העולם".

"אבי הוא אדם הרבה יותר אינטליגנטי ממני", טען קארלסן בראיון נרחב שהעניק בשנה שעברה ל"דר שפיגל" הגרמני. "אז בסדר, אני מסוגל לחשב בין 15 ל-20 מהלכים - אבל כיום, בעידן המחשבים קל יותר לקלוט ולעבד מידע. קנה מידע על די-וי-די ב-150 יורו - והרי לך 4.5 מיליון משחקים, לכל טעם ובכל פתיחה. פעם היה לסובייטים יתרון אדיר בשיטת העבודה ובאסכולה, מאגרי מידע אינסופיים על שחמט. כיום ברור שאני, שהתחלתי באופן מעשי להיעזר במחשב בגיל 12, עשיתי זאת הרבה יותר מוקדם מאנאנד או קראמניק. אני צעיר ויש לי הרבה יותר אנרגיה, כוח ומוטיבציה. אבל עם כל זה - אין דבר מועיל יותר מפרקטיקה של המשחק".

צריך לציין שקארלסן גילה את משחק השחמט בגיל חמש וחצי-שש, לא ממש מוקדם על פי הסטנדרטים המודרניים - וגם לא התעניין במיוחד במשחק עד גיל שמונה. דווקא אחותו התעניינה יותר, אחרי שאביהם הדריך את הילדים בעקרונות של מהלכי הכלים על הלוח המשובץ.

"ניסיון? תראו, אני בן 19 בסך הכל - אבל כבר שיחקתי אלף משחקים בסגנון הקלאסי", אמר קארלסן לא מזמן. הילד שקרא ספרי גיאוגרפיה מגיל חמש וזכר מדינות, ערי בירה ומספר התושבים, הפך גם לתלמיד מצטיין בבית הספר. בסוף הוא גם מימש שאיפה - ניצח את אחותו אלן וגרם לה לא לגעת בלוח שחמט למשך ארבע שנים תמימות.

"כשהוחלט להוציא אותי מהתיכון לשנה, כדי שאוכל לשחק יותר בתחרויות, לא ידעתי תחילה איזו תקופה מאושרת זו תהיה", גילה קארלסן. "זו היתה שנת טיולים עם ההורים והאחיות. ההורים לימדו אותנו הרבה יותר טוב ומועיל מבית הספר. לא התגעגעתי לשם בכלל. טיילנו באירופה, לרוב בחלקה המערבי. הלכתי לכדורגל ב'אולימפיקו' (ברומא) - זו היתה חוויה מדהימה. היינו במוסקבה וכולם הלכו ל'בולשוי', לבלט. אני לא הלכתי. ברחתי".

מדוע? תהה כתב "דר שפיגל", וזכה לקבל תשובה קצרה וקולעת: "בלט? משעמם".

מגנוס קארלסן הוא אדם שלא נלחץ, לא משחמט ולא מהמצב הבלתי-שגרתי שלו. "אני ישן הרבה וטוב", מגלה מי שעתיד בקרוב לטפס אל ראש פירמידת השחמט העולמית. "אני רחוק מאלה שמתעוררים בלילות, כשהם מסויטים ממהלך זה או אחר במשחקם. אני אוהב טניס, משחק סקווש, עושה גלישת סקי - וגם כדורגל, כשמתאפשר. וגם אוהד את ריאל מדריד".

בחורות? "איני מפספס מכתבים מצעירות מעריצות", עונה קארלסן בן ה-19 באיפוק. "מדי פעם אני משחק פוקר עם חברים באינטרנט". על כסף? "ודאי, איך אפשר אחרת?"

קארלסן חוזר ומדגיש שיחסו לשחמט אינו כפייתי. "אחרת מסתכנים לגלוש למציאות מקבילה, לעולם אחר - ואז אתה הופך למטורף. ואני בחור רגיל, נורמלי לחלוטין. פשוט קצת יותר טוב מאחרים בשח". *

מגנוס קארלסן, ינואר 2010. אוהב טניס, משחק סקווש וכדורגל, ומדי פעם גם פוקר באינטרנט. צילום: Pal Hansen / ContourPhotos / GettyImages


מגנוס קארלסן מדגמן ג'ינס