1 זה אמור היה להיות פרויקט הדגל של הגננות בארץ, והוא תוכנן בדקדקנות עד לרמת העלה - סוג העצים, המיקום שלהם, גודל הבור, סוג האדמה, ההשקיה והדישון. אבל עתה מתברר שקשה הרבה יותר לעקור את התחמנות והחובבנות מקבלנים ישראלים מאשר לשתול עצים.

3,500 עצים ועשרות אלפי שיחים ניטעים בימים אלו לאורך פסי הרכבת הקלה בירושלים, באחד מהפרויקטים הגינוניים הגדולים בישראל. הגינון לאורך הפסים היה אמור להיות היהלום בכתר פרויקט הרכבת. העצים הרבים היו אמורים לשנות את פניהם של רחובות רבים בירושלים, ובהם את הרחוב הייצוגי ביותר בעיר - יפו, שעד לאחרונה חיו בו חמישה עצים בלבד ועתה יש בו מאות עצים - ולהחזיר לבירה קצת מהדימוי הירוק שלה.

העצים גם היו אמורים לסייע לתושבי העיר לעכל את פרויקט הרכבת הקלה השנוי במחלוקת. מיזם הגינון האדיר תוכנן על ידי עיריית ירושלים, משרד התחבורה והחברה המבצעת את הפרויקט - "סיטי פס". אבל ממסמכים שהגיעו לידי "הארץ" עולה, שהשלומיאליות והניהול הכושל שאיפיינו את כל פרויקט הרכבת הקלה, לא דילגו גם על העצים.

שורת דרישות

ההסכמים בין המדינה לסיטי פס הכתיבו שורה ארוכה של דרישות בנוגע לנטיעת העצים, מעובי הגזע, דרך סוג הדישון ועד גודל הבור שנחפר לכל עץ. אחד הנושאים החשובים שמפורטים בהסכמים היה סוג הקרקע שעליה יינטעו העצים. מתכנני הפרויקט רצו להעניק לעצים את התנאים הטובים ביותר, כדי שיגדלו באופן אחיד ומהיר, בלי לפגוע בתשתיות לידם.

כך נכתב בהסכם המפרט את המחויבות של סיטי פס למדינה: "במסגרת ניקוי הקרקע יסולקו אבנים הגדולות משבעה ס"מ... אדמת הגן תהיה מסוג טרה רוסה... האדמה תהיה מפוררת ונקייה מזרעים, שורשים וחלקי פקעת... ולא תכיל אבנים שגודלן מעל חמישה ס"מ ושיעור האבנים לא יעלה על 10%, דרגת החומציות תהיה 7PH-8".

בהמשך מפרטים ההסכמים את רמת המוליכות החשמלית של הקרקע, את אופן ההדברה והדישון ועוד. "אדמה שלא תענה על הדרישות האלו", קובע ההסכם, "תורחק על ידי הקבלן ועל חשבונו". אבל בדיקות שעשתה בחודשים האחרונים עיריית ירושלים גילו, שהקבלנים ששכרה סיטי פס לביצוע הפרויקט לא היו קרובים אפילו לעמוד בדרישות המחמירות הללו. על פי החשד הם אף השתמשו בעודפי פסולת בניין כדי לשתול עליהם את העצים.

מדו"ח שהכינה מעבדת שירות השדה של משרד החקלאות לקרקע לאורך פסי הרכבת עולה, שבכל האתרים שמהם נלקחו דגימות היתה הקרקע באיכות גרועה כל כך, שהיא היתה רעילה לעצים. כך, למשל, בערוגות ברחוב משה דיין בפסגת זאב נמצאו 42% אבן (השיעור המותר הוא 10%).

כמעט בכל המקומות האחרים נמצאו ערכי סידן וכלוריד החורגים בעשרות, ואף מאות אחוזים מהערכים שנקבעו בהסכם. "לאחר בדיקת התוצאות של בדיקות הקרקע, הריני לציין שתוצאות הבדיקות חורגות או לא מתאימות לקרקעות גנניות. התוצאות בכל האתרים מצביעות על קרקע פסולה לשימוש", כתבה בסוף יוני הבוטניקאית הראשית של העירייה, ד"ר רקפת הדר-גבאי. "אציין לדוגמה: 1. מוליכות (מליחות) גבוהה מאוד עד כדי רעילות. 2. אחוזי זרחן גבוהים עד כדי רעילות. 3. אחוזי גיר גבוהים שלא מאפשרים גידול צמחים. שימוש בקרקע כזו לגידול צמחים לא יאפשר התפתחות שלהם ויגרום לנזקים לאורך שנים".

לא אחיד

"הרעילות", יש לציין, היא לצמחים ולא לבעלי חיים או לבני אדם. המשמעויות, מסבירים גורמים המקורבים לנושא, הן מרחיקות לכת. למשל, במקום שדרה אחידה ויפה, חסכנות הקבלנים תביא צמיחה לא אחידה של העצים ולפגיעה בנוף. במקרים קשים יותר העצים יחלו וימותו, או במקרים חמורים לא פחות ישלחו שורשים שיחתרו תחת תשתיות החשמל והתקשורת של הרכבת.

על בסיס הדו"ח הזה, בעירייה ובמשרד התחבורה מתכוונים לתבוע מסיטי פס להחליף את הקרקע ולתקן את הנזקים. ולירושלמים שיתהו מדוע העלים מצהיבים והעצים כמושים, אז זה לא "הסתיו עם הענן ועם הרוח המייבב", זה הקבלן.

מסיטי פס נמסר בתגובה: "החברה תפקח על כך שכל אדמה שאינה עומדת בתקן כפי שנקבע בהסכמים תוחלף". גם במשרד התחבורה הביעו ביטחון שסיטי פס תדאג להחלפת האדמה. מעיריית ירושלים נמסר כי "העירייה מצפה מחברת סיטי פס לקיים בקפדנות את הוראות העירייה והגורמים המקצועיים, ולפעול לתיקון כל הליקויים שהתגלו כולל החלפת העצים וכל טיפול נוסף שיידרש". *

פרויקט הגינון של הרכבת הקלה, השבוע בירושלים