בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

נערי רפול: הפרוייקט הכי חברתי של צה"ל חוגג 30

מאות נערי רפול, שעוברים טירונות מיוחדת במרכז קידום אוכלוסיות מיוחדות, משרתים אחר כך שירות צבאי מלא. הפרויקט הכי חברתי של צה"ל מתכונן לחגיגות ה-30

תגובות

הרחק מהסערות שליוו בשבועות האחרונים את מינוי הרמטכ"ל החדש, היתה התמודדות על תפקיד אחר בצבא: פיקוד על בסיס חוות השומר בגליל התחתון, שבו מתקיימת הטירונות של חיילי מקא"ם (מרכז קידום אוכלוסיות מיוחדות), או כפי שנהוג יותר לכנותם, "נערי רפול". אף כי מדובר בתפקיד בדרגת סגן אלוף בחיל החינוך, ולא בפיקוד על יחידה קרבית מובחרת, רבים התמודדו עליו, בין היתר מפקד טייסת בחיל האוויר וקצינים בסיירת מטכ"ל ובקומנדו הימי.

חוות השומר מבטאת את הדילמה בעניין מקומו של צה"ל בחברה הישראלית - צבא מקצועי או צבא העם? ארגון המקיים את פקודות הדרג המדיני, או כוח המניע שינוי חברתי? "העיסוק שלנו נמצא היום בלב הקונסנסוס", אומר סגן אלוף רז קרני, שמסיים בימים אלה שלוש שנות פיקוד בפרויקט. "כבר אין עליו ויכוח, ויעיד על כך המספר הגדול מאוד של קצינים בכירים ואלופים שבאים לבקר כאן".

לפני שבועיים היה צריך לבקר בבסיס מפקד פיקוד דרום, יואב גלנט, הרמטכ"ל הבא, אבל באותו שבוע החלה פרשת המסמך המזויף והביקור נדחה. סא"ל רז מציין בסיפוק שבשנים האחרונות העיסוק בחינוך נעשה אופנתי בצבא, והוא מושך גם קצינים משדרת הפיקוד הקרבית ומיחידות נוצצות.

1,200 טירונים עוברים מדי שנה בחוות השומר. כמעט כולם חסרי תעודת בגרות, כרבע מהם לא סיימו יותר מעשר שנות לימוד. הם אובחנו בתהליך הגיוס כמי שצפויים להיתקל בבעיות הסתגלות בשירות הצבאי, בשל בעיות אישיות, קשיים סוציו-אקונומיים בבית והסתבכות בפשעים לפני הגיוס. שיעור ההצלחה של חוות השומר מרשים, בהתחשב בעובדה שמדובר בצעירים שמערכות החינוך והרווחה כשלו בטיפול בהם.

יתרון המדים

90% מהמתגייסים המתחילים טירונות בבסיס מסיימים אותה וממשיכים הלאה בשירות בצה"ל. 75% מסיימים את מלוא שלוש שנות שירות החובה, 10% מהם ביחידות קרביות.

"חלק מהחיילים שלנו מתאפיינים בזה שאין להם חלומות. הם לא מסוגלים לראות דקה קדימה", אומר קרני. "יש כאן אנשים עם שריטות עמוקות, יש כאן חייל שראה את אבא שלו רוצח את אמא שלו. זאת מורכבות מאוד קשה ולמדינה אין כלים. אין לי ביקורת על המדינה כי אני לא מכיר את מכלול השיקולים בחלוקת המשאבים, אבל פשוט אין כלים. אם החברה האזרחית היתה מצליחה להתמודד עם האתגר הזה, לא היינו צריכים לעשות מה שאנחנו עושים כאן".

הצבא אינו רק הגוף בעל המשאבים הגדולים בישראל, המכשיר מדי שנה אלפי חיילים; למסגרת הצבאית יש יתרון משלה, לדעת מפקדי חוות השומר. "כשאתה נותן למישהו מדים, מושיב אותו כאן ועומד מולו מפקד עם כומתה של צנחנים - זה משפיע", אומר קרני.

סמ"ר יותם ג'רבי, שבא לפני שנתיים וחצי לחוות השומר לאחר שנשר מפנימייה ואובחן כבעל קשיי הסתגלות לשירות צבאי, מסכים עם מפקדו: "זה שאתה על מדים, וזה משהו שחלמת עליו כל החיים, חשבת שאתה רוצה לעשות את זה, זה עושה לך משהו", הוא אומר. כיום הוא משרת כמפעיל ציוד מכני הנדסי באוגדת עזה.

קרני מאמין בגישה הישירה: "אתה אומר לו את האמת - ?אני הגעתי לאן שהגעתי כי אבא שלי היה מ"פ בסיירת שקד, וסבא שלי הקים קיבוץ, ואתה הגעת לאן שהגעת בגלל הנסיבות שלך. אבל עכשיו הבחירה שלך, לעבר אין שום משמעות'".

סגן ליאת שקד, מפקדת פלוגה בבסיס, אומרת ש"זו לא רק פנימייה לנוער בסיכון, זו גם מקפצה להמשך. בחור שכמעט הרג מישהו במכות באשקלון, ישב ארבעה חודשים במעצר ואחר כך לא מצא בית ספר ללכת אליו - הצבא נתן לו סיכוי להצטיין. היום הוא מפקד בסיירת צנחנים. יש להם הזדמנות לממש פוטנציאל ברמה הכי גבוהה. זה מפגש עם ישראל האחרת שפתאום באה ומדברת אתו באמפתיה, בגובה העיניים".

מפקדים בצבא מתארים את הדינמיקה בחוות השומר כ"מפגש קצוות": נערים משולי החברה הישראלית פוגשים מפקדים, בעיקר מפקדות, ממגזרים שהם לא באו אתם במגע בעבר. 90% מהסגל בבסיס הם הנשים, ותפקידי הפיקוד וההדרכה במקא"ם נחשבים מבוקשים במיוחד. הסגל מורכב בעיקר מבנות ההתיישבות העובדת החילונית, שרבות מהן עשו שנת שירות לפני הגיוס או למדו במכינה קדם-צבאית. אחרות הן בוגרות בתי הספר היוקרתיים והליברליים של מערכת החינוך הדתית-לאומית.

סמ"ר ג'רבי חושב שיש יתרון לכך שמרבית המפקדים הן נשים, כי "אחד עם כבוד לא ירביץ לבחורה, אבל עם גבר יהיה חיכוך".

סגן תום אלגרט, מפקד פלוגה בבסיס, בא לחוות השומר לאחר ששירת כשוטר יס"מ וחש שהוא לא מצליח להגשים שם את מטרותיו. "עבדנו בהרבה מועדונים", הוא מספר. "כשהיינו תופסים חבר'ה עם סכינים, הייתי עושה להם שיחה בניידת, זורק את הסכין בין השיחים ולא פותח להם תיק. אבל ככה אפשר לגעת בהם רק לחצי שעה. כאן יש הזדמנות להיכנס לרבדים העמוקים ביותר שלהם".

צוותי הנצחה

הטירונות בחוות השומר נמשכת עשרה שבועות, פי שלושה ויותר מהטירונות הכלל-צה"לית הרגילה. היא מתחילה ב"שבוע סליחות", שבו סולחים לטירונים על עבירות של משמעת צבאית. אחר כך הם ייענשו על עבירות כאלה. לאחר מכן מתקיימת הכשרה צבאית בסיסית של שלושה שבועות, הכוללת גם רובאות ושבוע שטח שנערך בבסיס האימונים החטיבתי של הצנחנים.

בשלב המתקדם מכינים אותם לשירות משמעותי בצבא, והם נפגשים עם קציני מיון. השלב הזה כולל בעיקר תכנים חינוכיים על היסטוריה ישראלית ויהודית, ומסתיים בשבוע שבו הם נדרשים לאחריות יתר. המסיימים יעברו לקורסי הכשרה לקראת התפקיד הבא, ו-10% מהטירונים ימשיכו ליחידות קרביות, ויצטרכו להתחיל טירונות מההתחלה.

"90% מהחיילים, עצם זה שהם חיים כאן זאת עזרה עצומה", אומר קרני. "מצד שני, יש חיילים שאני מעריץ אותם כי הם מחזיקים משפחה שלמה על הגב. לעזרתם מגיע מערך הת"ש (תנאי שירות) הגדול שיש כאן".

יתרון נוסף של המסגרת הצבאית היא שיש לה כלים משמעתיים. "מצד אחד אני אומר להם ?אני אתכם' כל יום, ומצד שני, מי שנפקד, מקלל או מרים יד על חייל אחר, הולך לכלא", אומר קרני. במסגרת התכנים החינוכיים, הטירונים מתחלקים לצוותים הקרויים על שמות חיילים קרביים שנהרגו, והם גם עולים לקברם ומתארחים בבתי המשפחות השכולות. "לציניקנים זה נראה כמו מניפולציה", אומר קרני, "אבל בשבילם זה טהור, זה מחבר אותם".

בעוד כמה חודשים ימלאו 30 שנה להקמת הפרויקט שכונה "נערי רפול" על שם מייסדו, הרמטכ"ל רפאל איתן. קרני אומר שנוח לו להמשיך להשתמש בכינוי הזה. "זה גם מנציח את המייסד ויש בזה מרכיב אמיתי של נערים קצת אבודים, שמישהו צריך לקבל אחריות עליהם", הוא אומר.

ועם זאת, דברים השתנו מאז תקופתו של רפול. "בשנים הראשונות היו כאן הרבה יותר צעירים מעיירות פיתוח", אומר קרני. "היום יש כאן כבר לא מעט חיילים שלא באים ממצוקה, אלא כאלה שהמשפחה שלהם לא היתה פנויה אליהם והם גדלו חסרי גבולות". לדבריו, גם היחס אל הטירונים השתנה: "המדריכים הסתובבו בעבר עם אזיקים ומקלות, כמו בכלא צבאי. היום הגישה הרבה יותר מכבדת את הפרט. לא מנסים לשבור את האזרח כדי לבנות את החייל. זה כלל גם את החלפת הפיקוד הגברי ל-90% נשים".

אבל השינוי הגדול ביותר שקרני גאה בו, הוא שיתוף הפעולה עם חטיבת הצנחנים בעלת הדימוי האליטיסטי. בסיס האימונים של הצנחנים מארח את הטירונים לשבוע השטח שלו, ושולח קצינים לאמן את הטירונים המיועדים ליחידות קרביות. "אתם יודעים מה זה אומר לחייל, שהוא חוזר לשכונה ומספר, 'אני הייתי השבוע בצנחנים'?" אומר קרני.

קרני, שהחל את השירות בחטיבת הצנחנים, היה מפקד פלוגה בבית הספר לקצינים (בה"ד 1) ומפקד בית הספר של יחידת העילית "מגלן". בגיל 30 החליט לעבור לחינוך, והיה פורש מהצבא אלמלא עמדה לפניו האפשרות לעסוק בכך במדים. "חבר שלי, מג"ד, אומר שכשאנחנו מצילים בחור אחד כאן, זה יותר חשוב מהמבצע לתפיסת המבוקש הגדול ביותר ביהודה ושומרון".


המלחמה שלהם 1,200 חיילים בשנה עוברים טירונות בחוות השומר 25% מהם לא סיימו עשר שנות לימוד 90% מסיימים את הטירונות בחוות השומר, 85% בסיבוב הראשון 75% מהמסיימים משרתים בצבא שלוש שנים מלאות 10% מהטירונים ממשיכים ליחידות קרביות 25 מבוגרי הטירונות הצטרפו בשנה שעברה לחטיבת הצנחנים



סא''ל רז קרני בחוות השומר. מאמין בגישה ישירה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו