בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

החקלאים בערבה צריכים להתמודד עם בעיה קשה של סחף קרקעות

תגובות

אזור הערבה הצטרף השנה לרשימה העגומה של כמה אזורים בישראל שהקרקע בהם נסחפת תחת רגלי החקלאים. על פי נתונים שריכז לאחרונה משרד החקלאות, מדובר בבעיה בסדר גודל לאומי המהווה איום של ממש על יכולת הייצור החקלאי. המשרד פירסם בחודש שעבר קול קורא לחקלאים, שבו הוצגו להם אפשרויות שונות לסיוע בשימור קרקע. אבל מתברר שמסיבות ביורוקרטיות לא הוקצה עדיין תקציב לסיוע זה.

השיטפונות האדירים שהתחוללו בחורף האחרון בערבה ובנגב גרמו, על פי נתוני משרד החקלאות, נזקים של 11 מיליוני שקלים לתשתיות, מעברי נחלים, מאגרים וגידולים חקלאיים באזור.

מי שריכז לאחרונה את נתוני הידלדלות הקרקע בישראל הם ד"ר טל סבוראי, מהמחלקה לגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי באוניברסיטת בן גוריון, ורמי זיידנברג, עובד בכיר באגף לשימור קרקע במשרד החקלאות.

על פי השניים, תהליך אובדן הקרקע והידלדלותה מונע באמצעות חשיפת השטח לרוח ומים. הנזקים הכבדים ביותר נגרמים כשטיפות גשם פוגעות בקרקע שאינה מוגנת על ידי צמחים. במקרה כזה, חלק ניכר ממי הגשם לא חודרים לקרקע, אלא ניגרים למקומות נמוכים יותר וסוחפים אתם חלקיקי קרקע קטנים.

התוצאה עשויה להיות חמורה, בעיקר כשיורדים גשמים בעוצמה רבה. השניים מציינים כדוגמה אירוע גשם לפני ארבע שנים, שבו נסחפו כ-600 אלף מטרים מעוקבים של קרקע באזור גבעת המורה ורמת יששכר. לשם המחשה, זו כמות קרקע שכדי לשאת אותה צריך 40 אלף משאיות העומדות בטור מאילת ועד תל אביב.

הנזק החמור ביותר, מלבד הפגיעה בתשתיות, הוא אובדן קרקע פורייה. על פי ההערכה, 37% משטחי השדות ו-21% משטחי המטעים בישראל סובלים מהידלדלות קרקע במידה זו או אחרת, בגלל סחף. "ברמת מנשה הנזק כה חמור, שחלק גדול מהקרקע הפורייה אבד והקרקע שנותרה כבר קרובה לשכבת הסלע", אומר זיידנברג. "במקרים רבים חקלאים לא מבינים את חומרת הבעיה, ומשתכנעים רק כשהם רואים את הסלעים מתחילים לצוץ החוצה".

ברמת מנשה נאלצו החקלאים להפסיק לעבד שטחים מסוימים, לאחר ששליש מהקרקע המקורית נסחפה, ובחלק מהשדות אף נעלמה לחלוטין. היעלמות השכבה העליונה הקטינה את יכולתו של הצמח לצרוך מים, וכך קטנו גם היבולים. על פי ההערכה האחרונה, ההפסד הכלכלי השנתי מאובדן כושר הייצור של הקרקע מגיע לעשרה מיליון שקלים רק באזור נחל חרוד. עלות השיקום של שטח בגודל 120 דונם עשויה להגיע למאות אלפי שקלים.

כדי לעצור את הסחף מנסה אגף שימור הקרקע במשרד החקלאות לקדם שינוי באופן עיבוד הקרקע, שיביא לחיזוק כושר העמידות שלה. "בגידולי שדה אנחנו ממליצים לחקלאים שלא לפלח את הקרקע ולזרוע לתוך שאריות הצומח שנותרו מהשנה שעברה, כך שיישאר חיפוי של צמחייה על הקרקע", מסביר זיידנברג. בשטחי מטעים ממליצים המומחים לשתול צומח טבעי בין שורות העצים, ולהקים מעין טרסות המגביהות מעט את הקרקע ושוברות את רצף הזרימה של מי השיטפונות. שיטות אלה כבר מוכיחות את יעילותן בכל מקום שהחקלאים עושים בהן שימוש.



שדה שבו נסחפה קרקע



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו