בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

השופטים מייעצים לעורכי הדין: כך תנהלו חקירה נגדית

בלעדי נשיאת בית המשפט מחוזי מרכז הילה גרסטל, שופט המחוזי בתל אביב איתן אורנשטיין, והשופטים ורדה וירט-ליבנה ועמי קובו ייעצו לעורכי דין צעירים כיצד לנהל חקירה נגדית ואיך להתכונן למשפט ? בעוד אורנשטיין וקובו המליצו להיות נעימים לעד - גרסטל טענה כי לעתים אין מנוס אלא לבחור בחקירה תוקפנית

תגובות

>> לשופטים כידוע אסור להתראיין. ולכן, פאנל של ארבעה שופטים הוא מצרך יקר לעורכי דין שרוצים לשפר את הופעתם בבית משפט ולהבין כיצד להתנהל כדי להגיע לתוצאות הטובות ביותר עבור לקוחותיהם. לשם כך התקבצו ביום שישי שעבר בכנס עורכי דין צעירים של לשכת עורכי הדין באילת נשיאת בית המשפט המחוזי מרכז, הילה גרסטל, שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, איתן אורנשטיין, שופטת בית הדין הארצי לעבודה, ורדה וירט-ליבנה ושופט בית משפט השלום ברמלה, עמי קובו.

את הכנס ליווה יו"ר פורום הצעירים עו"ד ינון היימן. הדיון, בהנחיית עו"ד גלעד כ"ץ, ראש ועדת עורכי דין צעירים בלשכה, התמקד במידת המעורבות של שופט בהליכים בבית המשפט. עו"ד אביתר קנולר, ליטיגטור ותיק, הבהיר כי כששופט לוקח את השרביט ושואל שאלות באמצע חקירה נגדית, נוצרת בעיה קשה לעורך הדין שתיכנן את חקירתו של העד.

גרסטל השיבה שזו דילמה שמלווה אותה כשופטת ב-20 השנה האחרונות, מאז שמונתה. "כשהייתי עורכת דין לא אהבתי את המצב שבו שופט מתערב כי יש ניגוד אינטרסים מובנה בהתייחסות לחקירה - עורך הדין רוצה להצליח בתיק והאמת אינה חייבת להיות נר לרגליו, השופט לעומת זאת רוצה לרדת לחקר האמת. בשיטה שבה השופט הוא רק סטטיסט חל כרסום. מותר לשופט להתערב בחקירה. זה עניין של מינון וטיימינג".

עם זאת, גרסטל מודעת לבעייתיות הרבה שבהתערבות במהלך החקירה כשעורך דין מנהל נכון חקירה נגדית של העד. "שופט צריך לרשום לעצמו את השאלות ולברר בסוף", היא מסכמת.

קנולר הסכים כי "עורכי הדין לא חוקרים את האמת. האמת שלנו היא שהלקוח צריך לנצח כדין. גם כשאנו חוקרים אנו לא מבקשים את האמת אלא את מה שאנו רוצים לשמוע".

אורנשטיין ביקש מעורכי הדין שלא להותיר את השופט בספק ולברר את העניינים המהותיים עד תום. מכל מקום הוא ממליץ להתחיל את החקירה הנגדית מסוגיות הליבה בתיק ולא מסוגיות נלוות כמו ענייני מהימנות למשל, שישתלבו בד בבד עם החקירה.

המציאות התכסיסנית של עורכי הדין

אז מה עדיף: חקירה נגדית נינוחה של עד או גישה אגרסיווית יותר?

אורנשטיין וקובו המליצו להיות נעימים לעד. לשיטתם, הטלת איום רק תסגור את העד ותוביל לתוצאה הפוכה מהרצוי. התנהלות רגועה תוביל את העד למצב שבו לא יהיה זהיר ולא יבין כמה התשובות לרעתו.

גרסטל, שבית המשפט שאותו היא מנהלת זוכה למחמאות רבות על יעילות, גורסת כי לעתים, על מנת שהחקירה הנגדית תהיה יעילה, צריך להיות תוקפני כלפי העד. "כמובן שבמידה ולא בצורה מעליבה. אם אתם מתאימים את דרך החקירה לעד, אתם משיגים הרבה יותר".

הדוגמה שנתנה היא חקירה נגדית של רופא. "כשעורך הדין חולק קודם כל מחמאות למוניטין של הרופא, הוא יילך אתו לאורך כל הדרך כי הוא כבר מרגיש מוחמא", הסבירה.

בין השופטים נרשם קונסנזוס בנוגע להתנגדויות לשאלות ששואל בא כוחו של הצד השני בחקירה של עד מטעמכם. השופטים המליצו לא להרבות בכך כי אז השופט עלול לחשוב שאתם מנסים לסייע לעד.

קנולר הציג בפני השופטים את המציאות התכסיסנית של עורכי הדין באומרו בחיוך ש"לפעמים צריך לתת לעד לשאוף אוויר ואין ברירה אלא להתנגד, גם אם אין על מה להתנגד". לעורך הדין החוקר הוא הציע לא לאפשר לעד לחזור על שתיים-שלוש מנטרות שעליהן הוא הוכן מראש, אלא לעמת אותו עם העובדות.

אחד הטיפים שנראים ברורים, אך לא כל עורכי הדין מיישמים אותו כראוי, הוא להיות קשוב לעד. אמנם יש להכין את החקירה בצורה דקדקנית, אך לעתים העד מפתיע ואז צריך לשנות באופן מיידי את התוכנית. הנוכחים הסכימו עם השופט קובו שטען כי הדבר החשוב ביותר בחקירה הוא לדעת מה לא לשאול.

"אל תחפשו את הנוק-אאוט. השאיפה היא לאסוף נקודות. אם עד אמר שהוא לא ראה טוב את האירוע, אל תשאלו שוב אם הוא בטוח בכך", הסביר קובו. המלצה אחרת היא לא להסגיר שקיבלתם מכה מהעד. "תחליקו הלאה. אולי השופט לא קלט שזו נקודה קריטית", אמר קובו.

נטייה מוכרת של עורכי דין היא לשחרר צעקה לאחר תשובה טובה של העד: אני מבקש שהדברים יירשמו. גרסטל העירה שעדיף להמשיך כרגיל ולא להסגיר הצלחה או כישלון. קנולר מצדו מציע לעורכי הדין לנצל את מנועי החיפוש המקוונים כדי לברר כמה שיותר מידע על העדים ועל השופטים לצורך ההיערכות למשפט.

"חשוב לדעת אם השופטים באו מהפרקליטות או ממקומות אחרים", הסביר.

80% מהעדים לא יודעים על מה חתמו בתצהיר

עניין אחר שעלה היה שיטת התצהירים, שמחליפה בדרך כלל את החקירה הראשית של עדים. המצב השכיח הוא שהשופט בתחום האזרחי מכיר את עמדות הצדדים דרך תצהירי עדות ראשית שאותם מנסחים בפועל עוה"ד, ואת העד הוא מכיר רק דרך שאלות שמטיח בו עוה"ד של הצד היריב בחקירה הנגדית. קובו, לשעבר סגן הסנגורית הציבורית הארצית, עוסק בעיקר בפלילים, תחום שבו הנאשם לא מגיש תצהיר אלא מוסר את עדותו הראשית באולם בית המשפט כשעורך דינו חוקר אותו.

אמנם ברוב המקרים מגיש עורך הדין קודם לכן תגובה לכתב האישום, אך זו אינה מגוללת את הסיפור המלא מנקודת מבטו של הנאשם אלא מתייחסת באופן ענייני לעובדות כתב האישום.

"אני לא אוהב את שיטת התצהירים", אמר קובו. "כך אני לא יודע להתרשם מהעד. יש להבין שהמהימנות נקבעת בחקירה ראשית. חשוב שזה יהיה כך גם במשפט אזרחי. התחושה היא שהתצהיר הוכן על ידי עורך הדין. הרבה פעמים מתדיין לא היה לו יומו בבית המשפט. הוא מרגיש שלא סיפר את הסיפור שלו, ורק נשאל שאלות בחקירה נגדית".

התפישה של שלושת השופטים האחרים, הוותיקים מקובו בן ה-37, היא שלתצהיר עדות ראשית חשיבות כפולה: יעילות הדיון, וחשיפה ברורה של המחלוקות בתחילת המשפט. וירט-ליבנה סייגה ואמרה שיש לאפשר ביתר ליברליות להשלים בהמשך המשפט, במידת הצורך, את העדות הראשית שניתנה בתצהיר.

אורנשטיין הבהיר כי התצהירים מביאים לכך שהצדדים והשופט מקבלים את המידע מראש וכך קל יותר לנהל את המשפט. "לא תמיד העד יכול להעביר את עמדתו בצורה ברורה ומסודרת כמו שזה ייעשה בתצהיר. זו צריכה להיות דרך המלך אלא אם כן", פנה לעורכי הדין, "אתם יודעים שיש לכם עד שמתרגש או שמתקשה בדיבור. השופט עלול לקבל עליו רושם מוטעה אם יחשף אליו בראשונה רק בחקירה הנגדית".

אורנשטיין סיכם את המלצותיו הטכניות: לכתוב תצהיר בצורה תמציתית-עובדתית, לצרף נספחים מתאימים ולא להכניס בהם טענות משפטיות.

"כשהתמנתי לשיפוט גם אני חשבתי שאין צורך בתצהירי עדות ראשית", הודתה גרסטל. "חשבתי שזה דבר רע. איך אפשר להתרשם מהעד כשהוא מגיש תצהיר כשמי שמכין אותו הוא עורך הדין שלו? שופט ותיק אמר לי: 'כשתגדלי תביני'. היום אני חושבת שלתצהירים יש יתרונות עצומים ומעט חסרונות. אני לא זוכרת מקרה מהתקופה האחרונה שעורך דין ביקש חקירת עדות ראשית. היתרון הגדול הוא שהגרסה מובעת בצורה קוהרנטית והצד השני יכול להתכונן".

בתחום האזרחי, חידדה גרסטל, אפשר ללמוד על מהימנות העד גם דרך החקירה הנגדית. "אני נדהמת איך עורך הדין לא יושב ערב קודם עם הלקוח ומוודא שהוא יודע ומבין מה כתוב בתצהיר. יותר מ-80% מהעדים לא יודעים על מה חתמו בתצהיר".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו