טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

יוסי ורטר | התקציב האחרון של ממשלת נתניהו

תביעות החרדים, מחאת הסטודנטים, הפגנות הנכים, איומי ההסתדרות. החלה מכירת החיסול של ממשלת נתניהו, שהתקציב האחרון שלה אושר השבוע בקריאה ראשונה

תגובות

ארבע הערות פוליטיות: 1. תקציב המדינה לשנים 2011 ו-2012, שאושר השבוע בקריאה ראשונה, הוא התקציב האחרון שמעבירה ממשלת נתניהו. מאחר שהתקציב הבא הוא תקציב בחירות (שמועדן החוקי הוא אוקטובר 2013), הוא פשוט לא יהיה; 2. לאחר שהתקציב יאושר סופית, ב-30 בדצמבר, נתניהו יהיה מבוטח וחסין מהפלה בכנסת למשך שנתיים; 3. אין איש בקואליציה שנותן לממשלה הזאת שנתיים. האופטימיים נותנים לה שנה וקצת, עד תחילת 2012 לכל המאוחר; 4. מכיוון שהאמיתות האלה מוכרות לכל השחקנים הרלוונטיים, החודשיים הקרובים יהיו מופע של סחטנות ותובענות ללא גבולות, בסגנון אכול ושתה, חטוף ושמור, כי מחר בחירות.

אין זה מקרי שהבעיות החלו נערמות על שולחנה של הממשלה השבוע: מחאת הנכים, איומי ההסתדרות בשביתה כללית, תביעות המרכז לשלטון מקומי, תביעות החרדים והפגנות הסטודנטים הדורשים שוויון; כולם מבינים שמדובר במכירת חיסול. נתניהו והסטודנטים, הסרט הזה ידוע ומוכר מהקדנציה הראשונה שלו. סרט אימים במקרה של ביבי. שרה כבר מכינה את הפיצות.

סאגת "חוק האברכים", שליוותה השבוע את דיוני התקציב, לא היתה דרמה. אפילו לא מיני-דרמה. לכל היותר מיני-פארסה. היא נולדה כתוצאה מן הרפיון והחובבנות שמאפיינים את עבודתה של לשכת ראש הממשלה. כחמישה חודשים חלפו מאז שבג"ץ פסל את ההסדר שמכוחו הועברו כספים לחרדים שלא מתאים להם לעבוד. בחמשת החודשים הללו אפשר היה לפתור את הבעיה, אם מישהו בלשכת נתניהו היה מקדיש טיפה מחשבה ותשומת לב לסוגיה. למשל, אפשר היה להקים ועדה מבעוד מועד, לא רגע לפני ההצבעה. אפשר היה לשבת בשקט, ללא כותרות צעקניות, עם החרדים ועם ראשי מפלגות הקואליציה האחרות ולגבש משהו. אפשר היה לעשות כל מיני מהלכים בשום שכל, בשלווה, בשיקול דעת. אבל איך אפשר לדרוש זאת מלשכה שאופק הראייה וטווח התכנון שלה משתרעים בין יומני הבוקר ברדיו למהדורות החדשות בטלוויזיה? מי חושב שם חמישה חודשים קדימה?

כשהקודקוד נרדם בשמירה, הטירונים חוגגים: קדימה, שבשלוש שנותיה בשלטון שילמה לחרדים פי כמה מנתניהו, זיהתה מכרה זהב אלקטורלי. ציפי לבני מיהרה להצטלם עם סטודנטים, שתבעו את עלבונם ואת מלגתם. ח"כ משה גפני מיהדות התורה גזר קופון משלו אצל מצביעיו. המתמודד לראשות העבודה, אבישי ברוורמן, הצליח לגנוב חצי כותרת כשנעלם מן המליאה (אחר כך התברר שקוזז), בזמן ההצבעה. המפסיד היחיד היה נתניהו: שוב הוא נתפס בקלקלתו, לא מוכן, לא ערוך. שוב הוא נאלץ להתרוצץ ולהזיע בניסיון לכבות דליקה מיותרת, חצי מלאכותית. עוד לפני שנתן אגורה הוא כבר מוצא את עצמו מוכתם בסטיגמה של מנהיג שנכנע לחרדים. כשר אוצר בממשלתו של אריאל שרון הוא קיצץ בקצבאות ללא רחם, ותבע מהחרדים לצאת לעבודה. כראש ממשלה הוא מפנה עורף לכל אותם עקרונות מקודשים, לאידיאולוגיה הבלתי מתפשרת בשמה הוביל מדיניות אמיצה במחצית הראשונה של העשור.

בהמולה, ברעש ובמהומה שפשטו השבוע במדינת הגמדים, לא רבים הבחינו בכך שהמאבק העיקרי בעניין חוק האברכים נוהל על ידי אדם אחד: ח"כ גפני, שהוא גם יו"ר ועדת הכספים של הכנסת. הוא צעק, הוא צווח, הוא איים ש"החרדים יפרשו". ש"ס, מפלגת האברכים הגדולה במדינה, שתקה. היא לא היתה שותפה למלחמה של גפני. "אנחנו נגד השיטה שלו", אמר השבוע בכיר בש"ס. "אנחנו לא צריכים את כל הכותרות האלה, שרק משניאות אותנו על הציבור. אפשר לגמור דברים כאלה בדרך אחרת. הוא יכול לאיים עד מחר שהחרדים יפרשו. אנחנו לא נפרוש. כבר הוכחנו לא פעם שביכולתנו לשבת בממשלה גם בלי האשכנזים. הכאילו פשרה שהומצאה - לתת מלגה גם לסטודנטים לתואר ראשון, בני 22 עם שלושה ילדים - היא הרי פארש. כולם מבינים את זה. זה עקום לגמרי, זה מסוג הדברים שרק מקימים עלינו את הציבור הרחב. למה אנחנו צריכים להיראות כמי שמתייצבים נגד הסטודנטים? בשביל מה זה טוב? זה קורה לנו תמיד כשאנחנו בממשלה של הימין. ישיבה בממשלת ימין אולי נוחה לנו מבחינת הבוחרים שלנו, אבל בציבור הכללי אנחנו נראים יותר ויותר רע. כל ההתלהמות השבוע היתה מיותרת, מזיקה ומטופשת".

רק יו"ר ש"ס, אלי ישי, בחר להצטרף לחגיגה של גפני. לא פלא. מבין ראשי ש"ס, הוא היחיד שנגרר בכל פעם מחדש אחר הקיצוניות של האשכנזים. בשל כך נמתחת עליו ביקורת קטלנית בתנועתו. אומרים שאפילו הרב עובדיה מסויג. ש"ס נחלקת בין הזרם של ישי לזרם של אחרים, כמו אריאל אטיאס ומשולם נהרי. לדעתם, ש"ס חייבת למצב את עצמה לאו דווקא כמפלגה אולטרה-חרדית. רוב מצביעיה הרי אינם יושבי כולל. ההיגררות שלה אחר הגפנים והפרושים של יהדות התורה הופכת אותה למפלגה שנואה, שעלולה להמיט על עצמה טראומה נוספת כמו זו שחוותה ב-2003, השנה שבה שרון הקים את ממשלתו השנייה, השאיר אותה בחוץ והעדיף על פניה את שינוי. בכירים בש"ס רואים בדאגה את הגל האנטי-חרדי החדש שהתרומם בעוצמה רבה בפרשת בית הספר לבנות בעמנואל ובפרשת העצמות היבשות בבית החולים ברזילי באשקלון. לאחר שהגל הקודם שכך הוא קם לתחייה השבוע, בגלל הגחמה של גפני.

ועוד מלה על ש"ס, עם קשר או בלי: בשבוע שעבר סופר כאן על הזימון המפתיע שקיבלו ציפי לבני, יו"ר קדימה, ודן מרידור מהליכוד, לביתו של הרב עובדיה יוסף שביקש לברכם בעת שחגגו את ברית המילה לנכדו של סגן השר יצחק כהן. השבוע התברר כי יוזם המהלך היה אטיאס. הוא שהציע לרב יוסף לשבור את הקרח עם מרידור (אחרי 21 שנה של נתק) ועם לבני (אחרי נאומים אנטי-חרדיים רבים שלה). לא בטוח שאלי ישי אהב את זה, אבל הרב מקשיב לאטיאס לא פחות משהוא מקשיב לישי.

בתחילת השבוע נערכה לאטיאס מסיבת הפתעה לרגל יום הולדתו ה-40. רק 40 אורחים הוזמנו למנהרות הכותל בירושלים להשתתף בחגיגה שהנושא שלה היה "אריאל אטיאס, פרויקט של פעם ב-40 שנה", על משקל קמפיין פרסומי אגרסיבי של חברת בנייה גדולה. בין המוזמנים, שהוגדרו "ידידים קרובים", היתה גם לבני. ראוי לשים לב לתופעה: לבני היא מוזמנת קבועה לאירועים של אריה דרעי ושל אטיאס. לעומת זאת, עם ישי היא לא החליפה מלה שנתיים. הוא זה שסיכל את הקמת ממשלתה בספטמבר 2008, לאחר התפטרותו של אהוד אולמרט. במילון של לבני זה אומר: ברוגז-ברוגז לעולם. לבני מהמרת על דרעי או על אטיאס, או על שניהם, כראשי ש"ס ו/או מפלגה חדשה דמוית ש"ס בבחירות הבאות. עם ישי, היא יודעת, אין לה צ'אנס.

אקדחים שלופים

בכל פעם שהעיתונים והאתרים הישראלים המתורגמים לאנגלית מדווחים על פגישה בין ראש הממשלה נתניהו לראש האופוזיציה לבני, לפני הפגישה או אחריה, משרדה של לבני מוצף בטלפונים ובמסרי דואר אלקטרוני מגורמי שלטון בארצות הברית שמבקשים לדעת אם היא בדרך לקואליציה. בכל פעם לבני ואנשיה מסבירים לפונים בסבלנות שלא קורה כלום, שמדובר בעוד פגישת עדכון שגרתית, שלבני, עמדותיה ידועות והיא לא תיכנס לקואליציה הקיימת אלא לקואליציה חדשה ושבישראל, ראש ממשלה, כל ראש ממשלה, נוהג להשתמש בכלי של פגישה עם ראש האופוזיציה כדי לייצר אווירה שהנה, או-טו-טו, עומד ליפול דבר.

ביום שישי לפני שבועיים נפגשו לבני ונתניהו בלשכת ראש הממשלה בירושלים. בזמן הפגישה קיבל נתניהו שיחת טלפון מאישיות חשובה בחו"ל. לבני התנדבה לצאת מהחדר. שיחת הטלפון ארכה כארבעים דקות. בסיומה חזרה לבני לחדר והפגישה נמשכה. כמה ימים לאחר מכן נתניהו התקשר וביקש פגישה נוספת. למה לא, אמרה לבני. נכון לשעת כתיבת שורות אלה, ביום חמישי לפני הצהריים, טרם נקבע מועד לפגישה. לא מן הנמנע שהיא תואמה בין הלשכות לאחר שגיליון זה ירד לדפוס.

במערכת הפוליטית לא מייחסים חשיבות רבה לרחשים הללו. אבל דווקא בסביבתו של הפוליטיקאי הכי מתוחכם וקר רוח שלנו, אביגדור ליברמן, חושבים שיש דברים בגו. שנתניהו ולבני מצויים בעיצומו של מו"מ מתקדם פחות או יותר, שנועד להכשיר את צירופה של קדימה לקואליציה ואת סילוקה של ישראל ביתנו ממנה. ההקפאה הנוספת, שפרטיה מתרקמים בימים אלה בין לשכת ראש הממשלה לבית הלבן, מחזקת את תחושת הרדיפה של ישראל ביתנו ואת ההערכה שימיה בקואליציה ספורים. ליברמן, מצדו, שב ומבהיר שהוא לא פורש בשום אופן. בפגישה פרטית לפני כשבוע הוא אמר שהדרך היחידה שבה הוא ימצא את עצמו מחוץ לממשלה היא אם נתניהו יפטר אותו, כפי ששרון עשה ב-2005 כדי לייצר רוב בממשלתו לביצוע ההתנתקות מרצועת עזה. פיטורים על רקע אידיאולוגי, יודע ליברמן - ויודע גם נתניהו - מביאים קולות.

אחד משרי ישראל ביתנו המקורב לליברמן סיפר לאחרונה בפורום סגור, כי אך לפני כמה שבועות, בסוף ספטמבר, ערב סיום ההקפאה, נתניהו היה קרוב מאוד להחלטה. "פגשתי אנשים מלשכת ראש הממשלה", סיפר השר, "והם אמרו לי: דע לך, זה קרוב. תתחילו לארוז, אתם בחוץ". השר נשאל אם נאומו המתריס של ליברמן באו"ם ימים לאחר תום ההקפאה היה פעולת תגמול. "ברור", אמר. "היחסים בין נתניהו לליברמן חשדניים מאוד עד היום". הוא תיאר אותם כמי שסובבים זה סביב זה עם אקדחים שלופים, מחכים לראות מי יירה ראשון בראשו של מי.

הוא נשאל אם לאחר הבחירות הבאות, ליברמן ישוב וימליץ לנשיא על נתניהו כמרכיב הממשלה. השר נאנח. "זה יהיה לו קשה מאוד", אמר. "קשה מאוד. אבל אני לא אומר שזה בלתי אפשרי".

אדם אחר, שגם הוא מקורב לליברמן, סותר את הדברים הללו. "הכותרת הזאת, פיטורי ישראל ביתנו, היא לא יותר מקלישאה", הוא אומר. "ברגע שנתניהו יקבל החלטה כזאת, פירוש הדבר שהוא עושה שינוי קיצוני במדיניות שלו. זה אומר שגם הבית היהודי תפרוש מהקואליציה, שש"ס תיכנס למצוקה קשה, שלא אחד ולא שניים מבכירי הליכוד ייקלעו לדילמות רציניות. מאותו רגע, ביבי יהיה בידיים של לבני מצד אחד ושל מפלגת העבודה מצד שני. אנחנו מכירים אותו, הוא באמת בנוי לזה?"

רוח ביילין

ההתמודדות לראשות מפלגת העבודה נראית כיום כמטען הנפץ העיקרי, כזרע הפורענות שמאיים לקצר את ימי הממשלה. יצחק הרצוג ואבישי ברוורמן יודעים שיש להם סיכוי להדיח את ברק, רק אם שלושתם יהיו במעמד שווה: ח"כים מן המניין. לכן, עם כל הצער שבדבר, הם ייאלצו ליפול על חרבם המיניסטריאלית, לצאת מהממשלה ולמשוך את ברק החוצה אל הישימון הפרלמנטרי. רק מהלך מדיני דרמטי מצד נתניהו עשוי להפוך את התיאוריה הזו על פיה.

הרצוג נראה כמי שלא הפנים עדיין את העובדה שהוא מתמודד על ראשות מפלגה. ברוורמן כולו מוכוון פריימריס. שניהם חתמו לאחרונה על מכתב ששוגר בסוף השבוע לברק, שבו הם קוראים לו לכנס את לשכת המפלגה לדיון מדיני. על המכתב חתומים כ-61 חברי לשכת מפלגת העבודה, והרעיון נולד במשרדים של "יוזמת ז'נווה". במכתב מציעים ה-61, ובהם ברוורמן והרצוג, שהעבודה תאמץ "מצע מדיני ברור", הכולל את יוזמת ז'נווה והיוזמה הערבית גם יחד. בלי להכביר מלים על שתי היוזמות, ברור שממשלת נתניהו אינה יכולה לחיות עם אף לא אחת מהן.

קודם כל, קצת מגוחך ששני שרים, אחד מהם חבר קבינט (הרצוג) שותפים למכתב כזה, יחד עם 59 אנשים נוספים, אלמוניים לחלוטין (חוץ משני חברי סיעת העבודה, עינת וילף וראלב מג'אדלה, שגם הם חתומים וגם הם די אלמוניים). הרי הרצוג יכול להעלות זאת בקבינט. הרי כל אחד מהם מספיק חשוב כדי ליזום תוכנית מדינית משלו או להציע הצעה משלו. בכל אופן, מדובר במנהיגים, בראשי ממשלה לעתיד.

בסך הכל, זהו עוד אחד מסממני ההתמודדות שבדרך: כשהרצוג את ברוורמן, יחד או בנפרד, יחפשו סיבה לעורר מהומות, הם תמיד יוכלו לתלות זאת בסירובו של ברק לאמץ את הצעתם. ואבחנה נוספת: כך מצליח הוגה היוזמה, ד"ר יוסי ביילין, שנים לאחר שפרש ממפלגת העבודה, להמשיך ולהשפיע על מה שקורה בה. ליתר דיוק, על מה שלא קורה בה.



איור: עמוס בידרמן


משה גפני, ציפי לבני, אביגדור ליברמן, בנימין נתניהו. את המאבק העיקרי בעניין חוק החרדים ניהל אדם אחד: גפני / תצלומים: מיכל פתאל, דניאל בר און, אמיר מאירי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות