בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דאה הדר | לופוס. המחלה שלא תוקפת לעולם

סיבת ההתאבדות: לופוס. ועוד מיני מחשבות על מחלה שמאיימת שלא לתקוף לעולם

תגובות

זה היה אמור להיות טור על פמלה. ואז הלופוס (זאבת) שינה את כל התוכניות. זוהי דרכן של מחלות קשות, מהרגע שהן מופיעות כל תפיסת הזמן, המרחב, העתיד, הכל משתבש. הלופוס משתלט. היתה הפוגה משמעותית עד לפני כמה שבועות, כשראיתי את אמו הביולוגית הנוטשת של העורך חושפת ב"מחוברים" את הלופוס שלה בראיון למני פאר בתוכנית "בין הכיסאות" משנות ה-90. מאז היא מתה אבל הלופוס חי ובועט. ועכשיו העורך מדבר איתי על מסיבת העיתונאים של פמלה וכל מה שעובר לי בראש זה לופוס לופוס לופוס.

ואז גיליתי שצ'וי יון-הי, סלבריטאית חשובה בקוריאה ובעלה נמצאו תלויים בחדר מלון. סיבת ההתאבדות - לופוס. מה שהופך את הסיפור לחמור ואירוני וטרגי בהרבה זה שיון-הי בנתה קריירה מפוארת מכתיבת עשרות רבי מכר, ספרי הדרכה על אופטימיות ותקווה. היא כונתה "סנגורית האושר", והיתה לה תוכנית טלוויזיה פופולרית והמוני מעריצים עד שהלופוס הפיל את האשה והאימפריה.

בחודש הבא אמור סנופ דוגי דוג להקליט שיר לאיסוף תרומות ללופוס יחד עם בתו, שמתברר שגם לה יש לופוס. חשבתי בעבר להתנדב בעצמי, אם כבר הלופוס מעסיק אותי לפחות אעשה משהו. אבל אני מפחדת להתקרב, להביא את המחלה על עצמי. אני רוצה להתעלם אבל הלופוס בכל מקום, אם רק פותחים את העיניים.

אולי כדאי להבהיר - אין לי לופוס. אבל לופוס זאת לא רק מחלה, זה סטייט אוף מיינד. אני נזכרת ביום שגיליתי את הלופוס. כיתה ז', ניו יורק: אני חוזרת מבית ספר באוטובוסים שלי, קודם אחד שיורד בלקסינגטון, אחריו זה שחוצה את הפארק, יושבת במקומי, שורה אחרונה ליד החלון. מעל ראשי תלויה מודעה עם צילומים של הרבה פרצופים זה לצד זה. "האם אתה יכול להגיד למי מהאנשים האלה יש לופוס?" כתוב. אני עוברת פרצוף פרצוף, לא יודעת למי מהם יש לופוס, לא יודעת מה זה לופוס.

"גם אנחנו לא", כתוב מתחת. ואז מוסבר שלופוס זאת מחלה כרונית חמורה שבה הגוף מפעיל את מערכת החיסון שלו נגד עצמו ושהגורמים לא ידועים. אחר כך באים הסימפטומים: דלקת פרקים, אצבעות נפוחות, חום, פריחה אדומה בצורת פרפר סביב הלחיים, וכתוב גם שלופוס גורמת לפגיעה במערכת העצבים, בלב, מוח, אנמיה, דימום מופרז, אובדן זיכרון, פסיכוזה, דיכאון קליני. אני יורדת בתחנה שלי ומתחילה לצעוד הביתה.

איש עם כלב עם זנב מסולסל הולך לידי. הכלב רואה סנאי ומתחיל לרדוף אחריו כמו משוגע והאיש מושך את הרצועה. אני מפחדת שהכלב ייחנק. אז אני רואה עוד סנאי, טינאייג'ר, מת. אני מפספסת את הזנב המפואר שלו בכמה סנטימטרים. הוא לא נראה פצוע. השיניים שלו חדות. המוות מחדד שיניים. נדמה לי שהכלב כבר קלט אותו מרחוק אבל הוא הולך לידו כאילו הוא לא סנאי. אני הולכת מהר יותר. אני אפילו לא עצובה בשבילו, רק רוצה להתרחק מהחיידקים שגופו הקר מפזר לפני שהם יזחלו לי במעלה הרגליים ויסתננו פנימה, אבל אז אני נזכרת שאולי יש לי לופוס, האויב הגדול שלי הוא לא חיידקי הסנאי הדומם אלא משהו מבפנים, שהאנשים מסביבי אינם רואים, ואני מסתכלת עליהם, חושדת, למי מהאנשים האלה יש לופוס...

מאז, הלופוס רודף אותי. לא קל לחיות עם זה. יש מין קשר שתיקה סביב המחלה. אין לה את ההילה, האימה, החמלה שמלוות מחלות גדולות אחרות. אתה בודד עם הלופוס ולפעמים אתה עושה דברים לא יפים כדי להפיג את בדידות הלופוס. הצלם מתקשר. הוא במצב רוח מרומם, נרגש לקראת פמלה. הדבר שהיחיד שמטריד אותו זה איך לארגן את הפלאש המיוחד שאמור להוציא את פמלה רכה ומלוטשת, רינג פלאש, תנאי הכרחי להשתתפות באירוע על פי יח"צ רשת. הוא מספר שהוא שסובל מעייפות. אולי יש לך לופוס, אני זורקת, מנדבת פרטים. הוא משתתק. למחרת אני מאבחנת את זה מיד בקולו - מבוהל, מעורער, אימת הלופוס. הוא הספיק לפגוש עוד קורבן לופוס בסדרה "האוס" ופתאום צצו לו פלאשבקים שקשורים למחלה. הוא בפנים.

אין לך לופוס, אני מנסה להרגיע, אני מצטערת שהזכרתי את זה. אבל מרגע לרגע הוא רק מזהה מסביבו עוד סימפטומים, חושד בכל אחד. לטורקים אין לופוס, אני משקרת. הוא סקפטי. להתראות תקווה, שלום פסימיות. הלופוס סטייט אוף מיינד. רק תשאלו את צ'וי יון-הי. הצלם לא השיג את הרינג לפלאש. מתברר גם שזה עסק יקר, 900 שקל, וגם שהרינג אזל מהחנויות בגלל פמלה.

אנחנו מגיעים למסיבת העיתונאים. צבא היח"צ של פמלה אומר שכנראה הוא יגורש בהמשך כשפמלה תבוא, אבל בסוף לא קורה כלום. כולם מחכים לפמלה, מחכים ומחכים. אנחנו מתחילים לחשוד, אולי לפמלה יש לופוס, בזה הרגע היא מקבלת זריקות ותרופות בסוויטה. פיאסקו הרינג פלאש בשיאו. כולם מתעסקים רק בזה. כל אחד הגיע עם אלתור משלו. היחצ"נית של רשת מנסה לברר לאיזה כיוון אני מתכננת לקחת את האייטם, אומרת שהיא מקווה שאכתוב רק דברים טובים. המפיק של "רוקדים עם כוכבים" מספר שפמלה עומדת להשתתף בספיישל חושני. פמלה מתקרבת. אומרים לכולם שצריך לשבת כדי שפמלה לא תרגיש מאוימת. פמלה נכנסת.

היא פטיט, חטובה, מקסימה, אבל אני לא מריחה סקס באוויר. אני מריחה חידלון. היא נראית תשושה, כאילו גופה נאבק בעצמו. פניה מכוסות ביותר מדי מייק-אפ, לרגע נדמה שיש מתחת פריחה חיוורת בצורת פרפר על לחייה אבל אולי הכל בראש. שאלה אחת גדולה קודחת בראשי. תשאל אותה אם יש לה לופוס, אני לוחשת לצלם. תשאלי את, הוא עונה. אנחנו יושבים ושותקים. אמרו שאסור לשאול שום דבר אישי. לופוס זה אישי. והאם גם ההקפדה הפנאטית על הרינג קשורה לניסיון הסתרת הלופוס? נראה לי שיש לה לופוס, פוסק הצלם. תוך דקות ספורות פמלה עוזבת את האולם. אולי לוקחים אותה לאיכילוב, אני אומרת לצלם. "מה?" מתעניין ניר פקין, צלם הווידיאו-פפראצי של "חדשות הבידור". כלום, כלום, אנחנו עונים. הוא מתחנן שנגלה לו את הסוד ובסוף אנחנו מגלים. "היא מתפרקת, כמו מייקל ג'קסון", אומר פקין ורץ לאופנוע.

ילדות בנות כל הגילים מוזמנות לשלוח דיוקן עצמי מאויר שיפורסם במדור, למוסף "הארץ", שוקן 21 תל אביב, או למייל: musaf@haaretz.co.il



דיוקן עצמי של נועם גזית, בת 6, רמת גן



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו