בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

למי שייך הפסיפס שבכניסה לאולם המרכזי בבית המשפט העליון

בכניסה לאולם המרכזי בבית המשפט העליון מוצב פסיפס שאסור לו להיות שם

תגובות

בשבוע שעבר הגיע הארכיאולוג יוני מזרחי לדיון בבית המשפט העליון בנוגע לבניית גדר ההפרדה באזור הכפר וולאג'ה שבדרום ירושלים. בין הדיונים, הבחין מזרחי בפסיפס גדול התלוי על הקיר בכניסה לאולם ג', האולם הגדול והמרכזי בבית המשפט. בפסיפס ציורי עלים, דגמים גיאומטריים והביטויים "מזל טוב" ו"נפש אוליפניה תיוושע", ביוונית.

מזרחי, ממייסדי עמותת "עמק שווה" המאגדת ארכיאולוגים הנאבקים נגד מה שהם תופסים כשימוש הלאומני בארכיאולוגיה בארץ - נדהם. לא מהפסיפס דווקא, אלא מהשלט הקטן המציין שהוא נתגלה בחפירות בשומרון ב-1931. "הדינים הבינלאומיים מאוד פשוטים", הוא אומר, "אסור להוציא ארכיאולוגיה משטח כבוש. זה עוד יותר צורם, כשאתה רואה את זה בכניסה לאולם של ביניש, כדי לשמוע אותה בנושא וולאג'ה. לא רק שהוציאו את זה מהשטחים, גם שמו את זה בהיכל הצדק", אומר מזרחי.

הפסיפס נחפר על ידי משלחת אמריקאית-בריטית בחפירות בסבסטיה ונשמר, כמו רוב העתיקות שנחפרו לפני 67' ביהודה ושומרון, במוזיאון רוקפלר שבמזרח ירושלים. עם כיבוש המוזיאון בששת הימים, נתפסו גם העתיקות האלו. ירדן והפלסטינים טוענים שהם הבעלים של הממצאים שנתפסו במוזיאון, כמו גם של אלו שנחפרו לאחר מכן בגדה.

שותפו של מזרחי ב"עמק שווה", פרופ' רפי גרינברג מאוניברסיטת תל אביב, השתתף לפני שלוש שנים בצוות ישראלי-פלסטיני וולונטרי, שדן בסוגיית עתיד הממצאים הארכיאולוגיים הללו אם ייחתם הסכם שלום. העיקרון המנחה, אומר גרינברג, הוא שהעתיקות צריכות לחזור למדינה שבה נחפרו, כפי שישראל השיבה למצרים את כל מה שנחפר בסיני, "עד החרס האחרון", לדבריו.

המשמעות היא שישראל תיאלץ לוותר על אלפי ממצאים שנמצאו בחפירות בגדה, בעזה ובמזרח ירושלים. החשובות ביותר הן כמובן המגילות הגנוזות, אולם גרינברג מרגיע כי "לגביהן הכנסנו סעיף מיוחד שלפיו אנחנו ממליצים להקים מנגנון מיוחד שיאפשר, למשל, השאלה בלתי-מוגבלת לישראל".

דוברת בית המשפט, עו"ד איילת פילו מסרה בתגובה: "בבית המשפט העליון, כמו במוסדות ציבוריים אחרים, משולבות יצירות אמנות ונכסי תרבות שונים בהשאלה מרשות העתיקות וממוזיאון ישראל. עם פתיחת היכל בית המשפט העליון בשנת 92', הושאלו מרשות העתיקות פריטים ארכיאולוגיים וביניהם גם הפסיפס נשוא השאילתה".



הפסיפס. יליד סבסטיה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו