בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עדות על השיטות שנוקטות ישיבות חרדיות כדי להונות את פקחי האוצר

החלפת בגדים, הזעקת חברים באס-אם-אסים, קללות ואיומים - עדות מאחורי הקלעים, על השיטות שנוקטות ישיבות חרדיות כדי להונות את פקחי משרד האוצר ולהמשיך לקבל קצבאות מנופחות

תגובות

רבים מהאברכים שלומדים בכולל (ישיבה לנשואים), מכירים כך את ביקורות הפתע של משרד האוצר: באים שני פקחים, ראשי הישיבה מעכבים אותם בטענות שונות, ובינתיים עורכים גיוס חירום של כל מי שרשום אצלם, גם כאלה שמעולם לא דרכו בכולל.

תפקיד הפקחים, שמעסיקים משרדי רואי חשבון שזכו במכרז לביקורת, הוא לוודא שמספר האברכים ופרטיהם תואמים את רישומי משרד החינוך. את הנתונים שאספו מעביר משרד רואי החשבון "ימין-ג'ורג'" מנתניה לחשב הכללי באוצר. הבדיקה חשובה לאוצר מפני שרישומי משרד החינוך מראשית השנה מהווים בסיס לתשלום הקצבה החודשית לאברך, 855 שקל התלמיד, שמצטברים לכ-760 מיליון שקל מדי שנה, ומתחלקים בין אלף כוללים.

כשבאים הפקחים, אומרים במגזר החרדי, "מתחיל הקרנבל האמיתי". קודם כל, מתברר שהכוללים כמעט אף פעם לא מופתעים. "יש הדלפות", אומר מ', אברך לשעבר בכולל גדול בירושלים. "אין לי מושג מאיפה, אבל הכולל יודע להתכונן". ובכל זאת, לדבריו, ההיערכות לוקחת זמן. "הרבה אברכים שרשומים כאילו הם לומדים בכולל לא באמת לומדים שם, אלא עובדים בחוץ, וגם אלה שכן לומדים לא מגיעים ללמוד הרבה פעמים ונשארים בבית. לכן לוקח זמן לאתר את כולם, להתקשר, לשלוח אס-אם-אסים".

השיטות לעיכוב הפקחים רבות ומגוונות, לדבריו: "קודם מתעכבים איזה 20 דקות רק למצוא חדר מתאים ונוח לשבת אתם, ואחר כך אומרים להם לחכות עוד חצי שעה-שעה כדי שראש הישיבה עצמו יבוא לקבל אותם".

משהוזעקו אברכים במספר מספיק, הפקחים מוזמנים לחדר שבחרו להם אנשי הישיבה. התהליך דומה לסרט נע: הפקחים יושבים מאחורי שולחן והאברכים מתייצבים מולם בזה אחר זה, ומגישים את תעודות הזהות שלהם. הפקחים אמורים לוודא שיש התאמה בין התעודה לנושא התעודה ובין השם בתעודה לשם ברשימות משרד החינוך. לפעמים מתחכמים הפקחים ושואלים על פרטים אחרים בתעודה, שם האב למשל, אבל לא מעבר לכך.

"אומר את זה בצורה הכי ישירה", אומר מ', "בשביל פקח חילוני, לזהות מאות חרדים זה כמו להבדיל בין מאות פליטים אפריקאים שחורים. כולם נראים לו אותו הדבר. לכן, מאוד קל להגיד לאברכים להיכנס כמה פעמים, כל פעם עם תעודת זהות שונה, ובכל בפעם לשנות משהו בהופעה - עם כובע, בלי כובע, עם ז'קט, בלי ז'קט. לפעמים אפילו לא זה נחוץ".

חרדים צעירים שאינם נשואים (להבדיל מהאברכים) לומדים במה שנקרא "ישיבה גדולה" (ולא כולל). בגינם מקבלת הישיבה הקצבה בסך 475 שקלים לתלמיד בחודש. הכסף מיועד לישיבה, לא לתלמיד. בישראל יש כיום כ-110 אלף תלמידי ישיבות, 75 אלף מהם אברכים ו-35 אלף תלמידי ישיבות גדולות. התקציב השנתי שמעניקה להם המדינה, במסגרת הקצבאות, מגיע ל-1.05 מיליארד שקל בשנה.

מ' טוען שבשנים שלמד בכולל הירושלמי לא ראה מעולם פקחים שעלו על תרמית בביקורת. כשזה קרה בכוללים אחרים, זה הגיע לא פעם לקללות ואיומים של אנשי הכולל, שניסו ללחוץ על הפקח שלא לדווח. במקרים כאלה הפקח עוזב את המקום מיד, והתקציב לכולל נפסק לאותה שנה ולשנתיים נוספות.

ככה זה

אין כוונה לטעון שכל הכוללים מרמים, רחוק מזה. אבל היקף ההונאה והזיוף מגיע לממדים עצומים. כפי שפורסם ב"ידיעות אחרונות" בשבוע שעבר, בדיקה של משרד החינוך, ומאוחר יותר גם חקירת משטרה, העלו 37 כוללים החשודים בקבלת מיליוני שקלים במרמה מהמדינה. בכמה כוללים המשטרה אף מצאה עדויות למה שהיא מגדירה "תעשייה מתוחכמת של תעודות זהות מזויפות - טפסים עם סמל משרד הפנים ואמצעי הדפסה".

לפני כמה חודשים הפסיק משרד החינוך את התקצוב לחמישה כוללים מתוך ה-37, שלושה בירושלים, אחד בבית שמש ואחד בביתר עילית. לפי החשד, מחצית מהתלמידים שדיווחו עליהם היו פיקטיביים. שאר הכוללים נוספו לרשימת החשודים רק לאחרונה, וגם התקצוב שלהם הוקפא. במשרד האוצר אמרו השבוע שכלי הפיקוח שבידיהם סבירים, אך הבעיה היא ששיטות הרמאות משתכללות. "זיוף תעודות זהות, למשל, זו תופעה של השנה-שנתיים האחרונות", אומר גורם מקצועי באוצר.

ראש איגוד הישיבות, הרב שלמה ברילנט, אמר בתגובה שהוא מגנה כל מעשה של רמייה, אך "עם זאת, אני מגנה לא פחות את התעשייה של העיתונים החילוניים שמוצאים איזה שפן חרדי שמדבר בעילום שם, מפיץ שקרים ומכפיש את הציבור החרדי. יש אלפי כוללים בישראל, ו-95% יוצאים בסדר גמור בביקורות". הוא הוסיף שבוועדת החינוך בכנסת תהו, לפני כמה שבועות, איך ייתכן שעם כל האכיפה והפיקוח עדיין יש רמאויות. "אמרתי להם שגם בביטוח הלאומי, למרות שיש פיקוח, תמיד יש מעט רמאויות. ככה זה".

בעזרת השם

בביקורות הפתע נבדקים רק מקבלי קצבאות אברך, אבל הסערה האחרונה פרצה בעניין קצבת הבטחת ההכנסה לאברכים, שבאה גם היא ממשרד החינוך אבל מועברת ישירות לאברכים, ללא תיווך הכולל. זו קצבה בעלת שם דומה לקצבת הבטחת הכנסה שמשלם הביטוח הלאומי לאזרחים, שמסיבות שונות אינם יכולים לעבוד. אלה מקבלים את הקצבה רק אחרי שמיצו את יכולת ההשתכרות שלהם ועשו כל שביכולתם למצוא עבודה, בלי הצלחה.

האברכים לא עובדים ולא מנסים למצוא עבודה. לכן, במקום מיצוי כושר השתכרות, מחולקת הקצבה לפי קריטריונים אחרים: זכאי לקצבה אברך שיש לו שלושה ילדים לפחות, אין לו רכב, יש בבעלותו לא יותר מדירה אחת וההכנסות שלו ושל אשתו יחד לא עולות על 1,200 שקל. את הקצבה, 1,040 שקל, הוא מקבל ממשרד החינוך. ב-2010 עמדו בקריטריונים האלה 11 אלף אברכים. הן עלו לקופת המדינה 135 מיליון שקל.

שורשי הסערה האחרונה בפסיקה של בג"ץ מחודש יוני. הפסיקה ניתנה בעתירה שהגיש לפני עשור חבר מועצת העיר ירושלים המנוח, ארנן יקותיאלי. בג"ץ קבע שהבטחת ההכנסה לאברכים אינה שוויונית ואסור לכלול אותה בתקציב המדינה. ממשלת נתניהו טענה שאי אפשר להפסיק אותה בפתאומיות ויש לעשות זאת בהדרגה. בשבוע שעבר הודיעה הממשלה על רפורמה, ולפיה הבטחת ההכנסה לאברכים תוגבל לחמש שנים. השנה החמישית תהיה שנת הסתגלות, האברך יקבל בה רק 75% מהסכום ויוכל להתחיל לעבוד. כדי לעקוף את החלטת בג"ץ, כנראה, שונה שמה של קצבת הבטחת ההכנסה ל"מלגה".

כעת מתכוונים ארגונים רבים לעתור נגד הרפורמה הממשלתית, שנוגדת לדעתם את החלטת בג"ץ. אחד הגופים הוא עמותת "חדו"ש" לחופש, דת ושוויון. סמנכ"ל העמותה, שחר אילן, שסיקר בעבר את המגזר החרדי ב"הארץ", טוען ש"השינוי השמי מ'הבטחת הכנסה' ל'מלגה', מראה שהרפורמה הזו היא אקרובטיקה משפטית ויחצ"נית בלבד. לדבריו, "הדבר הכי חשוב, שהממשלה לא מבליטה, הוא שהרפורמה חלה על אברכים בני 29 ומטה בלבד, בעוד ש-9,000 מתוך 11 אלף האברכים שקיבלו הבטחת ההכנסה בשנה שעברה הם בני 29 ומעלה. כלומר, רק 2,000 אברכים אמורים להפסיק לקבל את הבטחת ההכנסה, וזה עוד יקרה רק בעוד חמש שנים. ואני גם מבטיח שזה לא יקרה. הח"כים החרדים כבר הצהירו שבתום חמש השנים יפעלו להמשך הבטחת ההכנסה לאברכים".

עסקה טובה

בחזרה למאמצי האוצר לפקח על הכוללים. הכסף העודף שמקבלות הישיבות בעד אברכים פיקטיביים מעשיר, כנראה, את קופתן. לדברי מ', לא פעם ניגשים גברים חרדים עובדים לכוללים, בעיקר לגדולים שבהם, ומציעים שירשמו אותם כאברכים. בתמורה, יתחלקו עם הישיבה בקצבת האברך. אם הכולל מסכים לעסקה, לרוב היא מותנית בכך שהאברך הפיקטיבי יהיה תמיד זמין, כדי שאפשר יהיה להזעיקו בעת ביקורת פתע. יש אברכים שתורמים את שמם לכולל בלי לבקש חלק מהקצבה, כי מה שבאמת חשוב להם הוא הפטור משירות צבאי שהם מקבלים כאברכים.

איך מצליח אברך לפרנס משפחה וילדים בסכום כה נמוך? הרי קצבת האברך והבטחת ההכנסה יחד מסתכמות ב-1,895 שקל. "ברוב המקרים, הכולל משלים את קצבת האברך לסכום גבוה יותר", אומר מ'. "אני הייתי מקבל 1,500-2,000 שקלים בחודש. הסכום היה תלוי בהצלחה שלי במבחנים, בדיוק שלי בהגעה לשיעורים ובבונוסים מיוחדים לחגים. בנוסף לזה, יש כוללים שמחזיקים גם ישיבה גדולה, ואז מציעים לאברכים המצטיינים לעזור לתלמידים בישיבה הגדולה, מה שמסדר לך עוד 200-1,000 שקל".

אברך שמחליט לעזוב את הכולל ולצאת לעבוד, יופעל עלו מכבש לחצים כבד על ידי ראשי הישיבה. זה עשוי להתבטא ביחס קר ובדחייה של ילדיו ממוסדות החינוך הטובים. הרבנים ינהלו אתו שיחה אישית וינסו להשפיע עליו, ובמקרים שהרב מזהה שאשת האברך היא הדוחפת אותו לצאת לעבוד, הוא עשוי להתקשר אליה אישית.

"רצון ההנהגה החרדית, שהאברכים לא ייצאו לעבוד, הוא אמיתי ולא כלכלי", טוען אילן מעמותת חדו"ש. "האמונה הבסיסית שלהם היא שהלימוד הוא ייעודו של היהודי. הם רוצים שכמה שיותר אברכים יישארו בכולל. לפוליטיקאים החרדים, בניגוד לרבנים, יש אינטרס ברור ולא אידיאולוגי, שהאברכים לא ייצאו לעבוד. אברכים הם ציבור עני, צייתן ונשלט, ולפוליטיקאים הם ציבור הרבה יותר נוח מאשר ציבור עובד ועצמאי".

מ' לא מאמין שניתן לצפות להגינות מצד הכוללים. לדבריו, "בגלל האופן שבו הנושא הזה מתנהל כבר 60 שנה, הציבור החרדי חש שהמדינה חייבת לו כסף. לכן, אף אחד לא רואה ברמאויות האלה עבירה, כי המדינה צריכה לממן אותנו. אם הייתי קם באחד ימי הביקורת בכולל ואומר ?חבר'ה, הרמאויות והזיופים כאן זה לא בסדר', זה היה נתפש כאקט מופרך, הזוי".

הרב ברילנט, לעומתו, טוען ש"לפי ההלכה אסור לגנוב מהמדינה, זה לא בסדר. לגבי מה כל אברך ואברך חושב, אני לא יודע. אני יודע מה ההלכה אומרת וזה מה שמחייב מבחינתי". *



חרדים בגן הוורדים בירושלים. למצולמים אין קשר לכתבה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו