בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האנתרופולוג נחום מגד יצא לגבות עדויות על הכיבוש הספרדי של מקסיקו

במשך ארבע שנים נסע האנתרופולוג ההרפתקן נחום מגד בנתיב חייה של מלינצ'ה, האינדיאנית שמוטטה את האימפריה האצטקית. הוא פישפש בכתבים עתיקים, התמסר לחזיונות של מכשפה, ושפך אור חדש על הצעירה שנתנה לספרדים את מקסיקו על מגש של כסף

תגובות

ביום חורפי של דצמבר הוא מגלה שהיא כבשה את לבו. "יותר מעשרים שנה אני חושב עליה", אומר האנתרופולוג פרופ' נחום מגד, כשעשרות מסכות של קופים ונמרים חושפי שיניים שולחים אליו מבט מהקירות סביב. "היא דבקה בי. מהרגע שהתחלתי לחקור את תרבות מקסיקו משכה אותי הדמות המופלאה הזאת, החכמה כל כך. היא עשויה מאותו החומר שממנו מעוצבים גיבורי תרבות אמיתיים. אבל הייתי צריך אומץ כדי לכתוב עליה, זה לא היה קל. לקח לי הרבה זמן להרגיש מספיק בשל כדי לצאת למסע אחריה".

בארבע השנים האחרונות הוא יצא בעקבותיה של השפחה האינדיאנית המואשמת כמי שבגדה בבני עמה, האשה ששימשה כמתורגמנית של הרנרדו קורטז, הספרדי שכבש את מקסיקו במאה ה-16. מבלי יכולת להרפות מדמותה שחרצה את גורל יבשת אמריקה ונצרבה בתודעת העם המקסיקני, נסע מגד בן ה-72 בנתיב חייה, לאורכה ורוחבה של המדינה. את רשמיו המרהיבים מאותו מסע היסטורי כתב בספרו החדש "מלינצ'ה - האינדיאנית שמוטטה אימפריה", שיראה אור בשבוע הבא (הוצאת מודן). "רציתי לגלות אם נשמרו מסורות וסיפורים שיכולים לשפוך אור על חייה", הוא אומר ושוקע בכורסה עמוקה בסלון ביתו, בשכונת ארנונה בירושלים. "היום במקסיקו מלינצ'יסטה היא הקללה האיומה ביותר שאפשר לומר, היא שם נרדף לבוגד, למי שמוקסם מכל דבר זר ובז לתרבות עמו. זה מה שנשאר ממנה. עד היום מאשימים אותה שהביאה לתחילתה של העבדות הספרדית. אני חושב שנעשה לה עוול נורא, מגיבורה היא הפכה למלה גסה. בער בי להבין למה הפכה לדמות כל כך שלילית, לתקן את העוול ההיסטורי שנעשה לה. במסע שלי ניסיתי לגלות מהי האמת המסתתרת מאחרי דמותה של האשה שב-29 שנות חייה שינתה את פני יבשת אמריקה ובמידה מסוימת את תולדות העולם כולו".

1 ילדה מוכת גורל

הוא ממהר לחזור לימים בהם כובשים ספרדים חלמו על זהב ועושר ללא קץ. משם הכל התחיל. "עד הכיבוש הספרדי שטחה של מקסיקו היה מחולק לעשרות ממלכות קטנות וגדולות", הוא מסביר בחשק רב. "האימפריה המרכזית ששלטה על כל אותן נסיכויות היתה האימפריה האצטקית. זו הייתה אימפריה אכזרית מאוד. הם האמינו למשל שהשמש בוקעת מהאדמה כמו בתהליך לידה, ולכן השמש מאבדת דם בכל זריחה. כדי שלא תיעלם, האמינו האצטקים שצריך להחזיר לשמש את הדם ומהסיבה הזאת נהגו להקריב מספרים עצומים של קורבנות אדם. היו להם מלחמות שנועדו רק כדי להשיג שבויים להקרבה".

האימפריה האצטקית שלטה ביד רמה עד בואם של הכובשים הספרדים. הכובש של מקסיקו, קורטז, יצא ב-1519 מקובה, שהיתה כבר אז מושבה ספרדית מבוססת, במטרה לגלות את הדרכים לעיר טנוצ'טיטלאן, בירת ממלכת האצטקים. "העיר שכנה בלב אגם והיו שמועות על עושרה העצום", מספר מגד. "באחד הקרבות הראשונים של קורטז בדרכו לאותה עיר, הוא מצליח לנצח את מלך המאיה שהעניק לו כמתנת ברית שלום 20 נשים, בהן נערה צעירה בשם מלינצ'ה".

מלינצ'ה היתה אז בת 19. "מעט מאוד ידועה על ילדותה של אותה אשה היסטורית ומיתית, אבל בזכות כתביו של ההיסטוריון הספרדי ברנאל דיאס שליווה את קורטז ולחם בשורות הספרדים בעת כיבוש מקסיקו, נותר תיעוד מסוים", כך מגד. "ממה שהוא כתב התחלתי את המסע שלי, שאר המקורות עליה נשארו מעטים ודלים. זאת היתה עבודה סיזיפית מאין כמותה לנבור בארכיונים בספריות במקסיקו, לבחון תעודות של שטרי מכירה ונישואים מלפני מאות שנים ולהוציא מהם בדלי אינפורמציה. זה היה פאזל קשה להרכבה".

אבל בסוף הפרטים התאספו לתמונה בהירה ומרה. "גיליתי את עולמה של ילדה מוכת גורל שנולדה בנסיכות קטנה", מסנן מגד בנימת צער. "היא היתה ילדה מיוחדת מאוד, וכנראה גם יפה מאוד. לאחר מות אביה נמכרה על ידי אמה ואביה החורג לאחד משליטי שבט המאיה כשפחה ופילגש. אחר כך התגלגלה שוב לידיו של קורטז. הוא התחתן איתה והיא הולידה לו את בנו הבכור. היא היתה מתנה משמים עבורו. ברור שהוא לא היה יכול לכבוש את מקסיקו ללא עזרתה. היא סללה את דרכו. צריך לזכור את הנתון המדהים שקורטז מגיע למסע הכיבושים שלו עם 500 חיילים בלבד. לא היה לו שום סיכוי להילחם באימפריה האצטקית שמנתה 80 אלף חיילים".

במה מלינצ'ה סייעה לו?

"באחד הקרבות הראשונים של קורטז הוא הצליח לשחרר ספרדי לשעבר שנפל כשבוי בידי המאיה. אותו ספרדי הפך למתורגמן של קורטז, שתירגם בין הספרדית לשפת המאיה. הבעיה של קורטז היתה שלא היה מי שיתרגם לו את שפת האימפריה, נאהואטל. מלינצ'ה הפכה להיות החלק החסר בשרשרת הקשר, כיוון שהנאהואטל היתה שפת ילדותה. הוא הבין מיד את הכוח שיש לה. לכן קירב אותה אליו ובגלל שמהר מאוד היא למדה לדבר ספרדית, היא הפכה להיות המתרגמת היחידה, 'הלשון' כפי שכינו אותה".

2 נתקשר ללא מלים

מגד מייחס למלינצ'ה תפקיד קריטי במהלך הכיבוש הספרדי במקסיקו. "התפקיד שלה לא הסתיים בתרגום, היא ניהלה משאים ומתנים מורכבים בין קורטז לבין המלכים המקומיים. בפרק הזמן שהיא איתו, הוא כורת בריתות עם שבטים שמעמידים לרשותו של קורטז אלפי חיילים שהופכים לחוד החנית במערכה נגד האצטקים. היא הבטיחה תגמולים על הבריתות, אמרה לשבטים שסבלו מהאימפריה האצטקית שזו ההזדמנות שלהם לנקום במי שהשפילו אותם".

היתה לה דרך מתוחכמת ביותר להשיג את מבוקשו של אדונה. "בכל הממלכות היה מיתוס של האל המתרבת, קצלקואטל, דמות אדם לבן עם זקן שהביא לאינדיאנים את הטוב. מלינצ'ה הכירה את הדמות הזו. סופר על קצלקואטל שלפני שנעלם הבטיח לחזור מהים. זאת היתה דמות משיחית שחיכו לה. מלינצ'ה קלטה את הדמיון בין אותה דמות לבין קורטז. היא הבינה את משמעות המיתוס וידעה איך לשווק אותו. היא שיכנעה את קורטז לשחק את תפקיד האל המתרבת, ואת המקומיים הצליחה לשכנע שקצלקואטל חזר. בסופו של דבר מלך האצטקים אפילו לא נלחם בקורטז, הוא חשב שהוא אל ופינה לו את כס המלוכה ב-1521".

אל העלילה הרחוקה שאחריה התחקה מגד בעזרת כתבים עתיקים, נוספה גם תפנית מפתיעה. בזמן שחיפש דרך להשלים את הידע החסר לו, גילה את השאמנית סוצ'יטל, הידועה במקסיקו כגלגולה של מלינצ'ה. "תוך שאני שקוע באיסוף החומרים נפגשתי עם חבר, הנשיא לאקדמיה מסורתית במקסיקו", מתרפק מגד כמי שמודה לצירוף מקרים נדיר. "הוא אמר לי שהוא עומד לפגוש אשה שאומרים כי היא גלגול של מלינצ'ה, ושאל אם אני רוצה להצטרף אליו. מיד הסכמתי".

השלושה נפגשו בכפר סאן-פדרו, למרגלות הר הגעש הקדוש במרכז מקסיקו. "היא לא היתה בבית ובנה הבכור קיבל את פנינו. על פי המראה של הבן ציפיתי לפגוש אשה מבוגרת, וכשהופיעה צעירה מלאת מרץ, לבושה בבגד מסורתי, לא האמנתי שזו סוצ'יטל שאנחנו מחפשים. אז עוד לא ידעתי שהבן שלה שקיבל אותנו נולד בטרם מלאו לה 14. בלי שידעתי איך זה קרה, מצאנו את עצמנו מחובקים והיא התכרבלה כמו ילדה בין ידי. 'אנחנו נתקשר גם ללא מלים', היא אמרה לי".

אחר כך הם יצאו לחורשה שבקרבת הכפר, בחוץ התרוצצו תרנגולות חופשיות והקור היה מקפיא. מגד כבר הרגיש כיצד סוצ'יטל עומדת להיות עבורו חלון לעולמה של אותה אשה ש"דבקה בו", כדבריו. "במפגשים שלי עם סוצ'יטל קרו דברים מדהימים", הוא מספר. "היא ראתה חזיונות במהלך טראנסים שבהם שקעה בתוך התקופה של מלינצ'ה. סוצ'יטל, בלי השכלה מינימלית, סיפרה לי סיפורים ברצף היסטורי ופרטים שהדהימו אותי".

החזיון הראשון התרחש בביתה, בבקתת עץ רעועה. "היא הושיטה יד כדי שאחזיק בה, עצמה עיניים והחלה לספר שבגיל 13 נאנסה באזור הרי הגעש", אומר מגד. "היא אמרה לי: 'ובאותו גיל גם היא נאנסה, ושתינו לא ידענו שזה אונס. אותי הורי הכריחו להתחתן עם האנס. שתינו לא ידענו להיות אמהות. כילדות היינו שתינו מאושרות, אותה פינק אביה, גם אותי פינק אבי. כשאביה של מלינצ'ה היה חי, הוא היה חוזר ואומר לה: 'ילדתי, החיים הם קשים, אבותינו אמרו שכאן באדמה אין שמחה, אין אושר, יש צער ודאגה".

3 המוצ'ילרו הראשון

בדומה לסופר הפרואני קרלוס קסטנדה, שכתב סדרת ספרים על מפגשיו והתנסויותיו עם השמאן המקסיקאי דון חואן, מגד מעניק לקוראים סיפור מסע אנתרופולוגי שבו הכותב הוא חלק ממשי מהעלילה הנרקמת. "הכרתי את קסטנדה בערוב ימיו", מספר מגד, תוך שהוא הודף כל טענה על דימיון ספרותי בין השניים. "היה לנו מו"ל משותף במקסיקו שהפגיש בינינו. בהמשך לספר הראשון שלו, על דון חואן, שלימד אותו תובנת חיים, הוא פיתח את העניין הזה והפך לכהן של דת חדשה, המציא למערב מיתוס, נתן לאנשים מתכון, דרך שבה צריך לחיות. זה לא קשור לעולמי, אני לא מתיימר ללמד אנשים איך לחיות. בספרים שלו גם לא ברור בדיוק אם מדובר באמת או בדיה. בניגוד אליו המסעות שלי הם אמיתיים, לא פיקטיוויים".

מגד, יליד ארגנטינה, מספר ששמאנים בדרום אמריקה מכנים אותו היום "שמונה נחש" ו"אינדיאני ושמאן בכיסוי לבן". עד גיל 16 הוא התגורר עם משפחתו בעיירה היהודית מוזסוויל הממוקמת בפרובינציה של סנטה-פה. בילדותו נחשב לילד פלא, מחונן באופן יוצא דופן. "גדלתי בארגנטינה של תקופת חואן פירון", הוא מספר. "בגיל 13 כבר הרצאתי בפורומים מכובדים. הכל התחיל כשיום אחד הגיע לספרייה שלנו בעיירה ראש המפלגה הפרוניסטית בבואנוס-איירס. ישבנו ושוחחנו, דיברנו על משוררים והוא התרשם מאוד מהידע שלי. בתום השיחה שלנו הוא ביקש ממני לספר את אותם הדברים שסיפרתי לו בכנס המפלגה. כעבור כמה זמן באמת הרצאתי במכנסים קצרים בפני כל המי ומי במפלגה. אחר גם חשבו במפלגה שכדאי לגדל אותי ולשלוח אותי בשלב מסוים לפרלמנט. זה נורא הפחיד אותי".

ב-1953 עלה מגד (אז מיגובסקי) לישראל עם משפחתו, שהשתקעה בקיבוץ מפלסים בנגב. באוקטובר 1955, פקד אותם אסון כבד. אחיו, יעקב, נחטף סמוך לקיבוץ גונן על ידי חיילים סורים. מאז אבדו עקבותיו של הצעיר, בן 19. שנים רבות ניסו בני משפחתו, בעזרת הצבא והרבנות הצבאית, לאתר את מקום קבורתו, אבל לא העלו דבר. אחרי מלחמת ששת ימים נמצא במפקדה הסורית בקונטרה יומן ובו קטעים ששפכו אור על חטיפתו. לפי הרישום ביומן, נרצח יעקב ביום שבו נחטף ונקבר לא הרחק מהמוצב הסורי.

מגד לא ייחל לעצמו קריירה אקדמית. "הייתי אז גורדוניסט בנשמתי, חשבתי שגאולת האדם תגיע דרך גאולת האדמה. אבל בקיבוץ חשבו אחרת וחייבו אותי ללמוד באוניברסיטה. לא היתה לי בחירה והתחלתי ללמוד ספרות עברית ומקרא באוניברסיטה העברית".

בתום הלימודים יצא יחד עם אשתו לקולומביה. "היינו זוג תפרנים שחלמו לקנות דירה ויצאנו לקולומביה כדי לעשות קצת כסף. עבדתי שם כמורה בבית ספר יהודי בעיר מדיין. שם התרחשו לנו כל מיני דברים יפים. התחלנו לטייל, אולי היינו המוצ'לרים הישראלים הראשונים בדרום אמריקה. במפגש הזה עם קולומביה חזרה אלי השפה הספרדית שהדחקתי בעת המאמץ שלי להפוך לישראלי. שם בעצם התחילו המסעות הראשונים שלי לתוך הג'ונגלים".

מגד הפך בקולומביה לפעיל חברתי חריג אך בולט בנוף המקומי. "בחוצפה של ילד בן 24 הקמתי את המכון ליחסי תרבות בין ישראל וקולומביה ואת גוף האחווה בין דתות. מדי שבוע הרצאתי מול מאות אנשים באוניברסיטה על נושאי אחווה בין דתות. אומנם גרתי שם רק שנתיים, אבל הספקתי לכתוב לעיתונות המקומית. היה לי המון מרץ. כיוון שאנשים הכירו אותי הפכתי גם לסוג של מפשר בין ארגוני הגרילה והצבא. קיבלתי טלפונים ברגעי משבר ותיווכתי בין הצדדים. מנהיגי הגרילה היו באים אלי הביתה ואחריהם אנשי הצבא. הכרתי אז טוב את המושל שהפך אחר כך לשר החוץ של קולומביה. אחרי שחזרתי לארץ הוא כתב מכתב לגולדה מאיר, שהיתה אז שרת החוץ. במכתב ביקש שישלחו אותי בחזרה לקולומביה ששוקעת במלחמת אחים ושרק אני יכול לעשות ביניהם שלום".

עם חזרתו לארץ ציפה למגד מפגש נוסף שעתיד לשנות את מסלול חייו. בעודו מברר את אפשרויות הלימודים לתואר שני באוניברסיטה העברית, משך אותו אליו פרופ' משה לזר, ראש החוג לתרבות הלטינית אמריקאית. לזר הציע למגד מסלול ישיר לדוקטורט בתנאי שיחקור את הסופר האינדיאני מיגל אנחל אסטוריאס, זוכה פרס נובל לספרות וגדול סופריה של גואטמלה. מגד הסכים והחל מיד לשקוד על מחקרו. "הסופר הזה למעשה פתח בפני את כל השערים", מציין מגד, "אז הבנתי בעצם שכדי לחקור את אסטוריאס אני צריך ללמוד את השפות האינדיאניות. בהמשך הכרנו והפכנו להיות ידידי נפש. דרכו התחלתי להיכנס לעומק הבעיה האינדיאנית".

4 בעומק לבי אני נדהם

עם השנים הפך מגד לאחד החוקרים הבולטים בעולם של התרבויות הקדומות באמריקה הדרומית והמרכזית. הוא כתב ספרי עיון ומחקר רבים על המורשת התרבותית האינדיאנית כשבעת כתיבתו ראשי שבטים פתחו לפניו את עולמם ההולך ונעלם. לימים קיבל את עיטור "הנשר האצטקי" של ממשלת מקסיקו, כמחווה על מחקריו. "בכל התרבויות האלה אתה יכול לגלות את תרבותך", מאמין מגד, "אבל בלי תלי תלים של תחכום. אפשר לראות את הדברים בהווייתם. כל מסע כזה היה בשבילי מסע אל המופלא".

החוויות האקסטטיות שבו אותו. "בפעמים שמלינצ'ה התחילה לדבר מתוך גרונה של סוצ'יטל, הייתי המום", הוא אומר. "באחד הטרנסים שלה היא התחילה להגיד לי: 'ויום אחד זה קרה. האב מת ומיד נכנס אחר במקומו, ונולד לאמי ילד, ולא נתנו לי לגשת אליו. אמא הלבישה אותי בבגדי משרת, אבי השני, זה שאף פעם לא אהב אותי, נמצא לידה, מולם עומד איש שמן, מאותם אנשי המאיה שהיו באים לארמון. האיש השמן הזה מתבונן בי כאילו יטרוף אותי בעוד רגע. ואז הוא אחז בכתבי וזעק: 'עכשיו ללכת'. הסתובבתי, חיפשתי את עיני אמא, אבל היא הסבה את ראשה ולא הביטה בשום דבר. בטח לא בי".

איך קיבלת את זה?

"לא הצלחתי להבין מהיכן הוציאה את זה. היא סיפרה לי פרטים רבים על אופי המכירה של מלינצ'ה והאונס שעברה, על ימים שלפני הכיבוש הספרדי, על מהלך הכיבוש והימים אחריו. חשבתי לעצמי, מדוע שלא אצרף גם את הסיפורים שלה המסופרים בכאב ובהתרגשות לכל הגרסאות המלומדות שאספתי על חייה של מלינצ'ה. כשסוצ'יטל מתארת לי חזיון של עיר בוערת, ואני מכיר את הסיפור מהמקורות שלי, אני לא מצליח להבין איך היא יודעת את כל זה. הרמתי ידיים מלנסות להבין. כשהיא מספרת לי דברים שאני גיליתי תוך נבירה בארכיונים, זה לחלוטין בלתי מובן".

כחוקר אתה מוכן לקבל עדות כזאת?

"ברור שקודם כל הרציו מתגונן, אבל מי אני שאפקפק בעדות כזאת? אני אומר בצניעות שלא כל מה שאני לא מבין לא קיים. מי אומר שהסיפור שלה פחות אמיתי מכל המיתוסים שמספרים על הדמות? אני בסך הכל מצרף אותו עם כל ההסתייגויות המתחייבות".

"אבל בעומק לבי אני נדהם, נכנע בפני הסיפור שלה. באמצעותה של סוצ'יטל נפרש בפנינו תיאור מרתק של תקופה, ושל אשה עם סיפור חיים מדהים וחריג, שעשתה את ההיסטוריה של מקסיקו למה שהיא. לגילויים רבים שתוארו על ידה מצאתי סימוכין במסמכים ההיסטוריים. אני חושב שכל המחקר שלי לא היה מתרחש אילולא הייתי פוגש את סוצ'יטל".

הצלחת לגלות מה קרה למלינצ'ה אחרי שהסתיים הכיבוש של קורטז?

"ברגע שקורטז הפך למנהיג הבלתי מעורער הסתיים תפקידה. קורטז הקים לו בית בנסיכות קטנה ושם שכנה גם מלינצ'ה. את בנה לא זכתה לגדל כי קורטז העביר אותו לבית ספר בספרד. זו הטרגדיה האיומה של מלינצ'ה, כמו שעלתה בסערה כך דעכה בשקט".

מתי השתרש בציבור קלונה כבוגדת?

"בשנים הראשונות היא תוארה כמנהיגת האויבים, אבל לא כבוגדת. מושג הבגידה נוצר ב-1821, כשלוחמי העצמאות במקסיקו שפעלו נגד הספרדים, קיבלו על עצמם את תרבות האצטקים כתרבות האם. מוזר שממלכות שכנות שנלחמו באצטקים יצאו נקיות, אבל את האשה האשימו בבגידה. כמו חווה, כמו מדיאה שבגדה באביה ורצחה את אחיה כדי לזכות בגבר שלה יאסון, תלו את כל הבעיות באשה".

יודעים איך היא מתה?

"העדויות לא שופכות אור על הזמן המדויק ומה בדיוק קרה לה אחרי שקורטז עזב לספרד. הבלתי ידוע הוליד סיפורים, שמועות ואגדות. יש שטענו שמתה ממחלה, יש אומרים שסיימה את חייה בבית מחסה. יש מי שקשר את מותה עם שברון לב שנגרם לה לאחר שבנה נלקח ממנה. סברה נוספת שנרצחה על ידי בעלה השני וגופתה נזרקה לתעלה. לא הצלחתי לפתור את כל התעלומות סביבה, אבל בעצם כל חייה היו בנויים מחלומות ומאגדות שנרקמו עליה. לכן היא מתה בכמה מקומות ונקברה בכמה מקומות. כיאה לדמות מיתית".*



Rosario Marquardt & Roberto Behar - R & R Studios: "La Malinche", 1992 Oil pastel and pencil on paper, 17 x 23 inches (מתוך כריכת הספר)


למעלה: השמאנית סוצ'יטל. מי אני שאפקפק בעדות שלה. למטה: נחום מגד. יצאתי לתקן עוול היסטורי | צילום: לאה גולדה הולטרמן



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו