"ממשיך להתקיים תהליך רציף של ייצור מטרות" (דובר צבאי, השבוע)

קראו בעיון רב את הקטע הבא, והשיבו על השאלות שבסופו:

- - - כתשע שנים הפרידו בין "המאורעות" של 21-1920 ובין מאורעות תרפ"ט (1929), וכשבע שנים חלפו מאז עד מאורעות תרצ"ו (1936). אלה ארכו שלוש שנים, גבו למעלה מ-600 קורבנות יהודים ויותר מ-2,000 פצועים.

כעבור פחות מעשור פרצה מלחמת העצמאות, שגבתה מהישוב העברי יותר מ-6,000 הרוגים. בינה לבין מלחמת סיני הפרידו 7 שנים בלבד, וגם בהן לא ידענו שקט וביטחון בעיקר במה שכונה אז "ישובי הספר" (היה זה בטרם הפכה כל הארץ ל"מדינת ספר").

בין מבצע סיני ובין מלחמת ששת הימים הפריד כעשור אחד של שקט יחסי (אם כי רצוף תקריות גבול במזרח), שגם הוא גווע אל מיתון רבתי ותחושת מחנק ומצור, שהסתיימו לכאורה במלחמת ששת הימים; למה "לכאורה"? כי למתגעגעים אל "שבע השנים הטובות" כביכול, שבין אותו ניצחון אקסטטי לבין המהלומה של מלחמת יום כיפור - נזכיר שבעצם מדובר בשש שנים בלבד, משמע בכאלפיים ומאה ימים, אשר מחציתם עברו ב"מלחמת אלף הימים" - במלחמת התשה מרה לאורך תעלת סואץ, בעימותים לאורך הירדן ובפיגועים שונים שגבו יותר מ-700 הרוגים וקרוב ל-3,000 פצועים.

ארבע שנים לאחר מלחמת יום כיפור (וארבעה חודשים לאחר ביקור הנשיא המצרי סאדאת בישראל) פרץ "מבצע ליטני", ובדיוק ארבע שנים לאחר סיומו הוכרזה "מלחמת הברירה" המוצהרת הראשונה, הלא היא מלחמת "שלום הגליל" (לימים "מלחמת לבנון הראשונה"). זו נועדה בין השאר "לרפא את הטראומה של מלחמת יום כיפור" ו"לשים קץ לטרור". היא נמשכה רשמית שלוש שנים, ולא-רשמית - כ-18 שנה, עד הנסיגה החד-צדדית מ"אזור הביטחון", אשר עצם הישיבה בו גבתה דמים רבים והצמיחה אויב חדש, מר מקודמו האש"פיסטי: חיזבאללה.

בין לבין - פרצה האינתיפאדה הראשונה, ומיד לאחר הנסיגה החד-צדדית מלבנון - האינתיפאדה השנייה, שגבתה מאות הרוגים ואלפי פצועים ברחובות הערים בישראל.

ובעוד "בין לבין" - זכינו לטבילה בשתי מלחמות מפרץ: אחת קרעה במטחי טילים את מיתוס ההרתעה שלנו, והשנייה - כעבור עשור, ו"הודות" לטראומה המטופחת-היטב שהותירה קודמתה - רק הדגישה עוד יותר את פגיעותו של העורף. את הלקח הזה שיננו אויבינו מצפון ומדרום, שהתחמשו בטילים ארוכי וקצרי טווח המכסים כיום את כל שטח המדינה.

מיד עם שוך האינתיפאדה השנייה פרצה "מלחמת הברירה" השנייה בלבנון, שנועדה להעניש את חיזבאללה על חטיפת שני חיילים והסתיימה ביותר מ-160 ישראלים הרוגים ובטילים שטווחם כבר מגיע כיום לא רק עד חיפה, אלא עד הנגב. לעומת זאת, חמאס - שהשתלט על עזה בעקבות הנסיגה החד-צדדית ממנה ללא הסכם - הצטייד בטילים המגיעים (בינתיים) עד השפלה. את זאת הוכיחה מלחמת "עופרת יצוקה", שפרצה שנתיים לאחר קודמתה, בין השאר כדי להחזיר את ההרתעה בדרום, ולרפא את הטראומה של מלחמת לבנון השנייה.

עתה מקווים שגם מלחמה זו - ששר הביטחון מעדיף לכנותה "מבצע" - תסתיים (כמו כל קודמותיה) ב"הכרעה", ואם לא - אז ב"מיגור הטרור", ואם לא - אז בהסכם הפסקת אש בעל פה, ואם לא - אז לפחות ב"הסדרה" שבתודעה בלבד, או אולי בכניסת כוח או"ם או כוח בינלאומי אחר, שממילא יטואטא הצדה ערב המלחמה הבאה; זו שגם היא תתגלגל עד שתיעצר בנקודת ההתהוות של המלחמה שאחריה.

לפני כמאה שנה - כעשר שנים לפני מאורעות תרפ"א (1921), שבהם נרצח - כתב יוסף חיים ברנר: "ההוויה חיתה. הוויית קוצים. כל החשבון עוד לא נגמר".

היה זה ב-1911, לפני ש"החשבון" בכלל התחיל.

כיום - גם בחלוף מאה שנה - איננו יכולים להרשות לעצמנו אפילו את הלוקסוס של חשבון ביניים, שלא לדבר על סיכום, או אפילו ניחוש - פרוע ככל שיהיה - לגבי התוצאה הסופית. ומדוע? משום שגם בעשור הראשון של המאה ה-21 עדיין אין לנו מושג באיזו שורה של החשבון אנו נמצאים: בתחילתו? בסופו? באמצעו?

השאלות

1. האם תוכלו לחשב כמה שנים (למתקדמים: כמה ימים) של שלום וביטחון הצליחה ישראל לקושש ב-60 שנותיה ובמאה שנות ציונות?

2. חשבו: אחת לכל כמה שנים בממוצע פרץ סיבוב מלחמתי בישראל?

3. האם חלה האצה או האטה בתכיפותם של הסיבובים המלחמתיים? שרטטו עקומה המדגימה זאת, וציינו אם קיבלתם פרבולה דמוית שקע, או ציקלואידה (שרטוט מסלול של נקודה הקבועה על גבי מעגל המתגלגל על קו ישר).

4. מקריאת הטקסט, האם ניתן להבין שעל ציר זמן של מאה שנה:

א. מצב הביטחון האישי והכללי הלך והשתפר?

ב. מצב הביטחון האישי השתפר, אך הכללי הורע?

ג. מצב הביטחון הכללי השתפר, אך האישי הורע?

ד. מצב הביטחון הכללי והאישי הורע?

(סמנו עיגול סביב התשובה הנכונה, ונמקו בנפרד)

5. הגדירו "ניצחון" ו"הכרעה" (בהתחשב בכך שכל מלחמה פרצה כתוצאה של קודמתה, בין אם זו הסתיימה בפיאסקו או סתם נעצרה בגלל התרוקנות "בנק המטרות").

6. ציינו מה ההבדל בין "מבצע" ובין "מלחמה": לאחר כמה ימים, המסתיימים בחטף ובלי הישגים ממשיים, מוגדרת לדעתכם המלחמה כ"מבצע" גרידא, ולעומת זאת - לאחר כמה חודשים או שנים זוכה "מבצע מתגלגל" בתואר המכובד "מלחמה"? ומדוע לדעתכם מעדיף שר הביטחון את התואר "מבצע", למרות הבטחתו ש"לא יהיה קצר ולא קל"?

7. בהסתמך על הציטוט מיוסף חיים ברנר משנת תרע"א - האם לדעתכם כיום, לאחר מאה שנה (סמנו ונמקו) -

א. כל החשבון עוד לא נגמר.

ב. שני-שלישים מהחשבון כבר נגמרו.

ג. חצי מהחשבון נגמר, ולגבי החצי השני - תבואו בעוד מאה שנים נוספות, ואז נראה.

בהצלחה!

איור: ערן וולקובסקי