בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כשלוש שנים אחרי שבנה אילן נחטף, עונה ונרצח בפרוורי פאריס, רות חלימי מתכוננת למשפטם של החשודים ברצח

לפני שלוש שנים נחטף אילן חלימי ליד פאריס. 28 חוטפיו כלאו ועינו אותו, וניסו לסחוט כופר בעבורו, משום ש"ליהודים יש כסף". כעבור 24 ימים, רצחו אותו. רות חלימי, אמו של אילן, אינה מסוגלת לסלוח ובוודאי שלא לשכוח, ערב פתיחת המשפט של הנאשמים ברצח בנה

תגובות

כשלוש שנים אחרי שבנה נחטף, עונה ונרצח בפרוורי פאריס, רות חלימי מתכוננת למשפטם של החשודים ברצח - 28 חברי "כנופיית הברברים", כפי שכינו את עצמם - שייפתח בשבוע הבא בבית משפט בפאריס. 21 מהם יואשמו בחטיפה וברצח ו-7 יואשמו בכך שלא דיווחו על הפשע.

"זה יהיה סיוט", אומרת חלימי, "כל המשפחה חייבת להיות בבית המשפט כל יום, מתשע בבוקר ועד שש בערב, במשך החודשיים בהם יתנהל המשפט". רק את עדויות המומחים הרפואיים שיתארו את החתכים, הכוויות והדקירות שספג בנה אילן מחבורת החוטפים, ושהובילו בסופו של דבר למותו, חלימי תהיה פטורה מלשמוע. למרות זאת, היא רצתה שהדיונים יהיו פתוחים, כדי לקבע בתודעה הציבורית מה בדיוק קרה לאילן במהלך 24 הימים בחורף 2006, ואולי חשוב מכך - מדוע זה קרה.

"משפט פתוח היה נותן לצרפת אפשרות לשמוע מה קרה, זה היה מכריח את האזרחים להתמודד עם המקרה. כל צרפת היתה יכולה לשמוע עדויות ממקור ראשון על מה שעשו לאילן. הם היו שומעים על הרקע האנטישמי", היא אומרת. אבל המשפט, בו תטען התביעה כי הנאשמים היו מעורבים בחטיפה וברצח של אילן חלימי על רקע אנטישמי, יתנהל כולו בדלתיים סגורות, משום ששניים מהנאשמים היו מתחת לגיל 18 בזמן ביצוע הפשעים.

אילן חלימי נחטף ב-20 בינואר 2006. הצעיר היהודי, בן 21, שעבד בחנות לטלפונים ניידים בשדרת וולטר, פותה על ידי נערה צעירה להגיע להוט-דה-סן, פרוור עני של פאריס, שם התנפלו עליו כמה צעירים וגררו אותו לחדר הדוודים באחד מבנייני הדירות הגבוהים באזור. לפי כתב האישום, 28 בני אדם היו מעורבים בחטיפה, בשמירה על אילן ובניסיון לסחוט את המשפחה. הם כינו את עצמם "כנופיית הברברים".

חלימי נחטף משום שהיה יהודי. מנהיג הכנופייה, יוסוף פופאנה, בן למהגרים מחוף השנהב, ערך סיור ברחוב שבו עבד אילן קודם לחטיפה, וזיהה את החנויות הסגורות בשבת כאלו ששייכות ליהודים. לפי כתב האישום, שצוטט בתקשורת הצרפתית, חברי הכנופייה חשבו ש"ליהודים יש כסף".

חלימי הוחזק במרתף ועונה בעוד החוטפים מנסים לסחוט כופר ממשפחתו ומהקהילה היהודית בפאריס. ככל שעבר הזמן, החמירו התקיפות. חברי הכנופייה חתכו את גופו, דקרו אותו, כיבו על גופו סיגריות והכו אותו בשיטתיות. אמו של חלימי ואביו, החיים בנפרד, קיבלו תמונות של בנם עם פנים מדממות. במהלך כל 24 ימי העינויים, המשטרה הורתה למשפחה לא לענות לחוטפים, והכחישה שהחטיפה בוצעה ממניעים אנטישמיים.

ב-13 בפברואר נמצא חלימי קשור לעץ בפארק מחוץ לפאריס. ידיו היו כפותות, גופו היה מכוסה בכוויות, שנגרמו, ככל הנראה, כשהחוטפים הציתו אותו בניסיון לטשטש סימני ד-נ-א ודקירות סכין. הוא מת מפצעיו בדרך לבית החולים. הפרשה זיעזעה את צרפת: שר הפנים אז, ניקולא סרקוזי, הגדיר את הרצח כאנטישמי, ובפאריס נערכו תהלוכות זיכרון שבהן השתתפו מאות אלפי תושבים. אחרי מותו הפך אילן חלימי לדמות שמייצגת את האנטישמיות הגואה בפרווריה המוזנחים של פאריס. "כל כך הרבה אנשים היו מעורבים ברצח, מכל כך הרבה מקומות", אומרת חלימי, "מחוף השנהב, מפורטוגל, ממרוקו, מצפון אפריקה. אף אחד מהילדים האלה לא ריחם על הבן שלי. משום שהוא היה יהודי - לאילן לא היה סיכוי לצאת משם בחיים".

את העצב וההלם שאפפו אותה אחרי מות בנה, החליפה רות חלימי בהתגייסות למאבק באנטישמיות באירופה. בתחילת החודש יצא לאור בצרפת ספר שכתבה, בסיועה של הסופרת היהודייה, אמלי פרש, "24 יום", שמתאר בפרוטרוט את מה שעבר על המשפחה בזמן החטיפה. בספר מאשימה חלימי את המשטרה, שלא הבינה את חומרת החטיפה שנעשתה על רקע אנטישמי.

"חשבתי שהמשטרה תפרסם את תמונתו של אילן ברחבי צרפת... או את תמונת הנערה שגררה אותו לחטיפה", כתבה בספר, "אבל הם טענו שזה היה מסכן את אילן. לא היתה לי ברירה אלא לסמוך עליהם". היא גם טוענת ש"הטעות הגדולה של המשטרה היתה שהם לא הבינו שהחבורה מסוגלת להרוג את בני. הם חשבו שהם מתמודדים עם פשע מאורגן. שזה היה פשע מתוכנן היטב בעוד שלמעשה, זה היה פשע אנטישמי בטבעו". המשטרה לא הגיבה לדברים, שהתפרסמו בתקשורת הצרפתית.

בין יהודים

בתחילת החודש הסכימה חלימי לדבר, לראשונה באופן פומבי, בכנס למאבק באנטישמיות שנערך בפרלמנט האירופי בבריסל. נאומה נמשך שתי דקות בלבד, כמעט ללא מרווחי נשימה, ואת דבריה חתמה פנייה נרגשת לקהל. "אילן עונה במשך 24 יום עד שמת. הוא נחטף משום שהיה יהודי. כתבתי ספר משום שהמשפט יתנהל בדלתיים סגורות. אני רוצה שהוא ייקרא בבתי ספר ברחבי העולם... אני רוצה שכולם יידעו מה קרה לאילן, ולמה".

"אנחנו היהודים חייבים תמיד להיאבק כדי לחשוף את האמת", היא אמרה בראיון שנערך אחר הדברים הללו. "כתבתי את הספר כדי שבעוד 30 שנה אף אחד לא יוכל להכחיש את מה שקרה לאילן, ואת האנטישמיות שהיתה מעורבת. כדי שאף אחד לא יוכל לשנות את ההיסטוריה". לדבריה, מה שנכתב בספר הוא "תיאור מדויק של מה שעבר עלינו".

האם המשטרה התנצלה בפניך?

"הם מעולם לא התנצלו. הם התעלמו לחלוטין מהמניע האנטישמי, וזאת היתה טעות. הבחורה שפיתתה את אילן (שאף היא עומדת למשפט על מעורבותה ברצח, א"א) רצתה להתנצל בפני. היא כתבה מכתב לעורך הדין שלנו שבו היא אומרת שהיא מצטערת. אבל מלים לא שוות דבר עכשיו. מה שחשוב הוא מה אתה עושה, לא מה אתה אומר".

ביקרת במקום שבו הוא נרצח?

"לא. אני לא מסוגלת ללכת לשם. אני חושבת על זה, אבל זה מוקדם מדי".

חלימי גם החליטה להעביר את קברו של בנה מצרפת לישראל ולפני כשנתיים, שנה לאחר הרצח, נקבר אילן חלימי בטקס ממלכתי בבית הקברות גבעת שאול בירושלים. "אילן נחטף בצרפת, ועונה בצרפת. הרגשתי שהוא לא היה יכול לנוח על משכבו בשלום במדינה שנתנה לדבר כזה לקרות. ישראל היא המקום שמתאים לו אחרי המוות. שם הוא בין יהודים".

האם את חושבת שצרפת השתנתה בשלוש השנים שעברו מאז הרצח?

"עמדת הממשלה הצרפתית היום היא עמדה ברורה הרבה יותר נגד האנטישמיות. אבל עדיין יש הרבה מה לעשות. צריך לגבש חוקים ויוזמות שיגנו את האנטישמיות ויפעלו נגדה בבסיסים שבהם היא צומחת, כדי שמקרה כמו זה של אילן, לא יחזור".

ואת חושבת שזה יכול לקרות שוב?

"אני מקווה שלא. הרצח של אילן היה כל כך נורא וטרגי, שהמשטרה הבינה שתפקידה הוא להגן ולמנוע שדברים כאלה יקרו שוב. כיום הם משקיעים מאמצים מיוחדים במלחמה נגד האנטישמיות. ללא ספק הם היו מתנהגים אחרת".

יש בכלל תקווה ליהודים בצרפת?

"אני חושבת שאחרי המוות של אילן הרבה השתנה. זו היתה קריאת השכמה לצרפת כולה".

את שוקלת לעבור לישראל?

"בוודאי. כל הזמן. אבל כרגע המשפחה שלי בצרפת, וחשוב לנו להישאר ביחד אחרי הרצח".

ממשיכה לחלום

חלימי ממשיכה לקבל מכתבים ודואר אלקטרוני מאנשים ברחבי העולם שמשתתפים בצערה. "מוסלמים, יהודים, נוצרים - כולם עדיין כותבים לי כמה נורא היה הרצח של אילן, וכמה הם משתתפים בצערי. אילן מסמל משהו מיוחד בשבילם. אני מקבלת גם מכתבים מאנשים שביקרו בקבר שלו, הם מרגישים צורך לעשות את זה".

היא גם ממשיכה לחלום על בנה. "אני לא מדברת אתו בחלום, אבל אני רואה שהוא נמצא במקום מואר, אני רואה שהוא מחייך וחי. כל לילה שאני הולכת לישון אני חושבת על עליו, אני חושבת על אילן. אנחנו חייבים להמשיך להילחם באנטישמיות בשביל כל היהודים בעולם, כדי שמקרה כמו זה שקרה לאילן לא יחזור. אנחנו גם חייבים להמשיך לחייך ולחיות את החיים".

איזה עונש לדעתך מגיע לחברי הכנופייה?

"אני רוצה שיהיו בכלא לכל ימי חייהם. שהחיים בכלא יהיו בשבילם סבל זהה לסבל שהם גרמו לאילן".



רות ואילן חלימי. סבל זהה


תצלומי ארכיון: אי-פי ומשפחת חלימי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו