בחינת הבגרות באנגלית שהתקיימה השבוע אולי לא לימדה את הנוער לקרוא את שייקספיר במקור, אבל לבטח הבהירה לכמה תלמידים את משמעות המלה ridiculous. כידוע זכאים תלמידים בעלי לקות למידה להקלה במבחן: הטקסטים ושאלות הבחינה מוקלטים על ידי משרד החינוך, והתלמידים משיבים לשאלות על סמך ההאזנה להקלטה. אלא שבמשרד החינוך השנה בלוחות היא כנראה 89', שכן המבחן מוקלט על גבי מה שנקרא אז "קסטה". התלמידים הזכאים נדרשים אפוא להביא לכיתה מכשיר ווקמן שבאמצעותו יוכלו להאזין לקלטת.

"חשבתי שאולי יש לנו מכשיר כזה, שרכשנו לפני חמש שנים כשאלון למד לבר מצווה וקיבל קלטת מהמורה הקשיש שהכין אותו, אבל לא. וגם לשכנים לא היה", מספרת לילך ניישטט, שבנה אלון נבחן בתיכון חדש בהרצליה. "הלכנו ל'אופיס דיפו' כדי לקנות מכשיר מתאים. רבע שעה הסברנו למוכר במה מדובר, ואז הוא אמר שהוא מצטער ושהם לא מחזיקים מאובנים כאלה".

בסופו של דבר נמצא מכשיר טייפ אצל הסבתא, אבל לא לכל התלמידים התמזל המזל - אלון מספר שכחמישה מתוך כ-20 תלמידים שהיו זקוקים לווקמנים לא הצליחו להשיגם. "בסוף בית הספר הצליח לארגן כמה טייפים". מורה לאנגלית המעדיפה שלא להזדהות תמהה גם היא על האנומליה. "גם אנחנו בתור מורות כל פעם משתגעות מזה ולא מבינות למה לא עברו לדיסקים", היא אומרת, ומנסה לעודד: "שמעתי שבשנה הבאה יעברו לדיסקים". ממשרד החינוך נמסר בתגובה ש"המשרד מודע לקושי שנוצר בין הפיתוחים הטכנולוגיים המהירים לבין הצרכים המיוחדים של התלמידים בעלי לקויות הלמידה ובתוך כך פועל כדי לצמצם את הפער ולתת מענה עדכני וטכנולוגי יותר עבור אוכלוסיית תלמידים זו".