חלק מהבחורים שמקבלים מעידו נתיב ורד מגיבים בחשדנות. "הם חושבים שאני מתחיל איתם", אומר נתיב, מורה מתל אביב, "ומיד אני מסביר להם שזה לא הכיוון, שהמטרה היא פשוט לגרום אושר". "הוורד הטוב" הוא פרח זעיר עשוי קיפולי בד שמחולק בחודשים האחרונים ללא תמורה במקומות שונים בארץ. מטרת המתנה המפתיעה, טוענים הוגי הרעיון (ראו באתר agoodrose.org), היא פשוט לעודד ולשמח.

גם שלמה בן שמואל, צלם ואנימטור בפנסיה מזכרון יעקב, נהנה לחלק את הפרח. "תמיד יש לי חשק לשמח", הוא אומר. "כשאתה נותן בשביל לתת, זה יוצר תחושה שיש עוד למה לשאוף בעולם הזה. הוורד הוא מתנה לא שגרתית ונוגעת ללב". נתיב העניק בשבוע שעבר ורדים לאיש ביטחון, לספרנית באוניברסיטה, לפושט יד ברמת גן, לתלמידים, למלצריות ולברמן. "בדרך כלל התגובות חיוביות", הוא אומר, "אבל יש גם אנשים שרואים בזה משהו דביק וטרחני".

העומדים מאחורי היוזמה, העובדים כולם בהתנדבות, לא מוכנים להיחשף, פרט לנציגה אחת, אביבה וייס-קלרו. "אין חשיבות לשמות, רק למטרה", היא אומרת. הפרחים מיוצרים בעבודת יד בסין, והמעוניינים יכולים להזמינם באתר ב-10 דולר ל-100 ורדים; ההתחייבות של בעלי הרעיון היא שמדובר במחיר עלות, ללא רווח. וייס-קלרו מספרת שברבים מהמקרים הוורדים נתרמים, כמו למשל במקרה של מורה לחינוך מיוחד שביקשה להשתמש בפרחים כדי להדגים נתינה, או בחלוקה של 1,700 פרחים בשוק הכרמל לפני שבועיים.

ומה עם יצרני הפרחים בסין, מי דואג לאושר שלהם?

וייס-קלרו: "הפרחים נעשים על ידי נשות איכרים בכפרים נידחים בסין שלולא כן לא היתה להן עבודה. הנשים מקבלות שכר הוגן לפי שעה, בעבודה בבית, בזמנן הפנוי, תוך כדי גידול הילדים וטיפול במשק הבית".