בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הורים מעורבים

הוריה של נטע בת השלוש בסך הכל ניסו למצוא פתרון יצירתי להיעדר מסגרת חינוכית מתאימה לבתם. אז הם הקימו בית ספר משותף לדתיים ולחילונים. ארבע שנים אחר כך, הם חלק מקהילה מגובשת שגורמת לחבריה להרהר למה להסתפק בדו-קיום, כשאפשר לקבל קיום אחד משותף?

תגובות

• בישראל פעילות יותר מ-15 קהילות מעורבות • בקהילה במזכרת בתיה 120 משפחות, ו-20 נוספות אמורות להצטרף לשם השנה • 135 מכוניות באו למדורת ל"ג בעומר האחרונה שאירגנה הקהילה

בערב ל"ג בעומר, בסמוך לקיבוץ חולדה, התקבצו מאות מחברי קהילת "גשר מזכרת בתיה" למדורה המסורתית. כשהשמש כמעט נעלמה במערב, פרשו 15 גברים חבושי כיפות לתפילת מנחה. השאר - ילדים, נשים וגברים גלויי ראש - המשיכו בעיסוקיהם. בלי כוונה נוצרה למשך רבע שעה סיטואציה ציורית בחיי הקהילה הצעירה, שמנסה לבסס חיים משותפים של חילונים ודתיים.

לחילונים נראה טבעי שחלק משותפיהם לדרך החינוכית פורשים באמצע אירוע חברתי לצורך פולחן דתי. יו"ר ועד הקהילה נטל את המיקרופון לידיו וניסה, בעזרת מערכת ההגברה המקרטעת, להודות לעוסקים במלאכה. "135 מכוניות", ציין בגאווה מי שספר את כלי הרכב שהגיעו לאירוע, "ועוד לא כולם הגיעו", הוסיף אחר שמן למדורת ההתלהבות.

ארבע שנים קודם לכן הגיעה נטע, בתם של אסף ומיכל הירשפלד, לגיל שלוש. בני הזוג - הוא דתי מרמת גן והיא חילונית מקיבוץ גבעת ברנר - לא שבעו נחת מההיצע במערכת החינוך הממלכתית, וגם לא מהאפשרויות במערכת הממלכתית-הדתית. הירשפלד, יועץ ארגוני, החליט לא להסתפק בקיטורים והחל לפעול להקמת מוסד חינוכי משותף לדתיים ולחילונים. "לפני כמה שנים קראתי בעיתון על בתי ספר דומים", הוא מספר, "זרקתי את הרעיון למשפחות דתיות אחרות במזכרת בתיה. מכאן זה התחיל להתגלגל. צירפנו משפחות חילוניות והתחלנו להיפגש".

במהרה הם הבינו שהפעילות הזאת מובילה להקמת קהילה שבלבה מוסד חינוכי. "זה ענה גם על צורך אישי של משפחות", אומר הירשפלד. "שמנו לב שאף על פי שאנחנו זוג מעורב, כל החברים שלנו ביישוב הם דתיים. למיכל היה חסר קשר עם חילונים. מה שבסוף מחבר בין אנשים זה הילדים ובית הספר, והיה צורך להקים קהילה כזאת".

היום, שלוש שנים לאחר הקמת בית הספר והגנים של הקהילה, לומדים בהם כ-200 ילדים. הם מפוזרים בין גן טרום-חובה, גן חובה ובית ספר יסודי, שתלמידיו הבוגרים ביותר לומדים השנה בכיתה ג'. בגנים נשמר יחס שווה בין דתיים לחילונים, ובבית הספר שליש מהתלמידים דתיים ושני שלישים חילונים.

הקהילה מאפשרת לחבריה ולילדיהם לשמור על אמונתם ללא הנחות. ילד חילוני שייך לקבוצת המפגש, ודתי לקבוצת התפילה. על אף שהקבוצות מתערבבות ביניהן, במשך היום יש פעילויות ייחודיות לכל אחת. כלומר, הילד החילוני אינו קצת דתי, והדתי אינו קצת חילוני.

במקביל שואפים החברים ליצור קהילה פעילה, שתמצא מכנה משותף שמשלב בין שני הזרמים. הם מייחסים חשיבות רבה לפעילות חברתית, שכוללת מסיבות חג לילדים ולמבוגרים, לימודים בנוסח בתי מדרש, קבלות שבת, משלוחי מנות לנזקקים ביישוב והוצאת עלון שבועי.

ההרמוניה הקהילתית עמדה למבחן לפני כשנה, בעקבות דיון על תוכנם של הכריכים שמביאים הילדים לבית הספר. עד אז הסכימו הכל שהכריכים יכילו מאכלי חלב בלבד, כדי שלא להחטיא את הילדים הדתיים. עתה עלתה הבקשה לאפשר להורים לצייד את ילדיהם באוכל לפי טעמם. "לחילונים נורא קל לוותר. לדתיים יש כללים והם לא מוכנים להתפשר", אמרה אם חילונית בדיון. "בדיאלוג, צריך למצוא את דרך האמצע. אני לא רוצה כפייה, אל תיכנסו לי לסנדוויץ'". בסוף הוחלט לאפשר להורים לצייד את ילדיהם לפי ראות עיניהם. "יחד עם זאת", נכתב בהודעת הסיכום, "אנו מבקשים להתחשב ולא להביא מזון שאינו כשר בתכלית".

שיווי המשקל בין הזרמים הוא לב העניין. חלק מהשותפים מצביעים על חוסר איזון בין שתי הקבוצות, כנקודה שעדיין לא לובנה. הקבוצה הדתית (שאליה משתייך כותב שורות אלה), שמונה כמה עשרות משפחות, מגובשת מאוד. רוב חבריה מתפללים בשבת בבית הכנסת הגדול ביישוב, מזמינים איש את רעהו לארוחות משותפות, נפגשים בשבתות הקיץ לסעודה שלישית ויוצאים לטיולים משותפים.

הגיבוש בקבוצה החילונית מהודק פחות. אילת אסקוזידו, אם לילדה בכיתה ב', באה לבית הספר לאחר שהתאכזבה מהמסגרת החינוכית החילונית ביישוב. אסקוזידו שבעת רצון מבית הספר, אולם מרגישה שקבוצה אחת דומיננטית מהשנייה. "אין דבר כזה קבוצה חילונית, יש חילונים", היא אומרת. "הקהילה שלנו היא למעשה גרעין דתי, שלידו משפחות חילוניות. המבנה של הקבוצה החילונית חסר גרעין, כל משפחה לגופה".

כיום מורכבת הקהילה מכ-120 משפחות, שבהן זוגות דתיים, זוגות מעורבים, דתיים לשעבר, חילונים עם זיקה למסורת ואתאיסטים, והאתגר עדיין גדול. ישי וחמוטל דויטשמן, הורים לילדה בכיתה ג' ולילד בגן חובה, חווים את המתח הזה יום יום בהיותם זוג מעורב - היא חילונית מקיבוץ ניר עוז והוא דתי מבני ברק. "הרצון לשמור על חלקת אלוהים הקטנה שלך הוא הכי טבעי", טוען ישי. "ההבנה שבעצם נמצא אתך מישהו שלא חושב כמוך ולא להיות מאוים מכך, זה משהו שצריך לתרגל".

"בדרך כלל אדם שחי בתוך הציבור שלו לא מפקפק בזהותו", אומרת חמוטל. "אצלנו זה לא ברור מאליו. מדובר ביצירת תרבות משותפת. בצד הדתי יש תרבות מאוד ברורה וטקסים, בצד החילוני פחות. כאן רוצים ליצור משהו משותף, שמביא גם וגם".

"מי שעושה את כל הבלגן זה המבוגרים. הילדים מקבלים את המציאות באופן טבעי", אומר ישי ומדגים: "אחת הילדות הדתיות אמרה בהשתאות לחברתה: 'את לא מאמינה, בת דודה שלי הולכת לגן שיש בו רק דתיים'".



ילדים מקהילת ''גשר מזכרת בתיה''. בגני הילדים נשמר יחס שווה בין דתיים לחילונים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו