טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בלתי מזוהים

האמת נמצאת אי שם. ואם לא, אז אולי חללית או חוצן תינוק. בשנות ה-90 הם היו כאן בהמוניהם, ובעמותה לחקר העב"מים משוכנעים שהיצורים מהחלל החיצון ישובו בקרוב. בינתיים, הם מתמידים במאבקם הבלתי מתפשר בזייפני העב"מים

תגובות

• העמותה לחקר העב"מים הוקמה ב-2008 וחברים בה כ-70 ישראלים. • באתר העמותה באינטרנט רשומים יותר מאלף איש. • בחו"ל, חברים מאות אלפי בני אדם בארגונים העוקבים אחרי עב"מים

באמצע שנות ה-90 לא היה אפשר לפספס אותם. כמו גל ששטף את הארץ, הם פשוט נחתו כאן בכל מקום. הגזברית השמנה של אבן יהודה יצאה בשעת ערב מאוחרת לחצר לקטוף עלי נענע לתה, ופתאום הבחינה באור לבן מרחף מעליה מבעד לצמרת עץ האקליפטוס, אחר כך התרומם הכלב שלה באוויר, נפל על הגב ברגליים מורמות ומאז לא התעורר. כמה חודשים אחר כך הוזעק מסוק קוברה שחזר מטיסת אימונים שגרתית, לחפש כלי טייס חשוד בעקבות טלפונים היסטריים של אזרחים ליד רמלה, שראו אותו מרחף מעליהם בנונשלנט. במושב קלחים בדרום נמצאו חמורים מבותרים ובלי איברים פנימיים, אבל עם הפרווה ששערה לא נפלה ממנה. כן, השחתת בקר, תחביב מוכר של יצורים מגלקסיות אחרות. במקביל הופיעו עדויות על צלחת בגודל מגדל שלום מעל נס ציונה, ונרשמו תנודות סייסמוגרפיות תואמות.

אבל הסיפור הגדול מכולם, ההוכחה המוצקה מכל לקיומם של חיים מחוץ לכדור הארץ, התחולל במושב אחיהוד בצפון. זה התחיל מעדויות של אנשים שראו שמונה אורות ניאון ענקיים עושים דרכם מרכס ההר לכיוון הבית של משפחת דמתי במושב. כשציונה דמתי יצאה לחצר, היא מצאה, תחזיקו חזק, יצור שוכב בחצר שלה, ולא סתם יצור, אלא תינוק עם עיניים מתוחות וקווים קטנים במקום אף ופה. מכל הדברים בעולם, מה שחשבה ציונה דמתי שיהיה נכון לעשות הוא לדקור את התינוק בענף, ומהגוף הבתולי שלו נפלט דם ירוק. מפקד משטרת עכו שהוזעק למקום כיסה את התינוק בפח פלסטיק ואז התרומם התינוק באוויר והתפוצץ.

באותה תקופה פירסם דוד רונן בעיתון "זמן תל אביב", מדור בשם "תיקים באפלה", ולא עבר שבוע בלי סקופ מטורף. השיא היה בבוקר שבו פרץ רונן למערכת כשבידיו גביש זוהר, והכריז שאת החומר הזה מוצאים באתרי נחיתה של עב"מים, ממושב אחיהוד ועד החצר של הגזברית מאבן יהודה. רונן מחזיק ברשותו את הגביש גם היום, והוא סיפר עליו לפני שלושה שבועות בכנס השנתי של העמותה הישראלית לחקר העב"מים בסמינר הקיבוצים בתל אביב.

ד"ר יצחק אוריון, מהמחלקה להנדסה גרעינית באוניברסיטת בן גוריון, זוכר את הרגע שבו התפרץ לחדר שלו רונן עם הגביש. "אני חייב לומר שראיתי חומרים דומים בעבר, וכנראה שמדובר בסיליקון אמורפי, מינרל די בסיסי שאפשר להשיג בכל חנות", אמר אוריון לפני שבוע. "אני לא מאמין שהמקור שלו הוא חוץ ארצי, והוא כנראה נמצא באדמה. לנושא העב"מים אין בסיס מדעי, אבל גם מדע מבוסס בסופו של דבר על אמונה. כמדען לא תפסתי בעלות על האמת המוחלטת".

הקברן מרוזוול

השאלה אם יש קשר בין המדור של רונן לדיווחים השוטפים באותם ימים על גל העב"מים, מתחדדת נוכח העובדה שעם סגירת המדור, חדל פתאום שטף הדיווחים. אבל זאת לא השאלה המטרידה היחידה. איך זה לעזאזל שהם בחרו תמיד לנחות במושבים מרוחקים של תימנים זקנים שלועסים גת? ולמה שום חללית לא נחתה אף פעם בלב בתל אביב? כשהגעתי לכינוס השנתי של העמותה לחקר העב"מים, שרונן הוא הדובר שלה, הבנתי שיש אנשים שבשבילם הפסקת פרסום המדור היא לא יותר מעוד שרלטנות תקשורתית. "מה שקרה בשנות ה-90 היה תוצאה של גל עב"מים, שבדיוק היה מעלינו", הסביר רונן. "ככה הם, בכל פעם מבקרים באזור אחר בכדור הפרימיטיווי שלנו". אם להסתמך על רונן וחבורתו, בקרוב מאוד נתייצב בפני גל נוסף. לפני חצי שנה פנה לרונן טייס של חיל האוויר וסיפר איך ליווה דקות ארוכות בטיסה עצם לא מוכר, ועוד באור יום.

מתברר שבין רונן לגורמים "רשמיים למחצה" מטעמה של המדינה מתקיים דו-שיח מתמיד. הוא מסרב לפרט מיהם אותם גורמים, מה פירוש "רשמיים למחצה" ומהו אותו "דו-שיח מתמיד", אבל לדבריו, הם מעבירים לו מידע על תופעות ועצמים לא מוכרים בשמי הארץ, ובתמורה, הוא משתף אותם בגילויים הידועים רק לו. בעמותה מספרים שהוא אפילו חתום על הצהרת סודיות, ואם יחשוף משהו מאותו דו שיח, יישלח ל-25 שנה בקלבוש, בלי משפט. דובר צה"ל טוען בתגובה שאין בצבא גורם רשמי שמטפל בנושא עב"מים.

בינתיים מתמלא אולם הפיברגלס בסמינר הקיבוצים בכ-50 משתתפים. ד"ר גילי שכטר, יושבת ראש העמותה, מספרת שהם מנסים לגייס כספים לביצוע מחקרים. מהנדס חלל ותיק, אחד שכבר ראה שלושה עב"מים ליד אילת, מתעניין מהקהל באיזה תקציב מדובר.

ואז מתחילה הסקירה הבינלאומית וזה נוחת עליך מכל כיוון. הנה גלן דניס, הקברן מרוזוול שהתבקש להכין חומרי חניטה וארונות קבורה לחוצנים; בסין תועד עב"ם בזמן שאנשי ממשל סינים ועיתונאים ריחפו לצדו במטוס; רק באחרונה חשפה ממשלת סין באתר רשמי שלה, שבידי הסובייטים היו גופות חוצנים שהוחזקו במתקן צבאי סודי תת קרקעי.

שתי נשים מארצות הברית מספרות שנחטפו באחרונה בידי עב"מים; הממשל הברזילאי ממשיך לחשוף תיקי עב"מים, כולל מסמכים המתייחסים לאירוע שבו נהרגו, ככל הנראה, חוצנים בקרב יריות; אדגר מיטשל, האסטרונאוט המהולל מאפולו 13, קורא לממשל האמריקאי לחשוף מידע על עב"מים. ובסרטון מתוך פרויקט החשיפה של סטיבן גריר, מעיד הקצין קליפורד סטון, שהזדמן לו במהלך שירותו לעסוק בנושא העב"מים הרבה מעבר למה שהממשל האמריקאי מוכן להודות; המשרד לבטיחות תעבורה אווירית בגרמניה מפרסם שזוהה עב"ם מעל גרמניה. וככה זה נמשך.

ד"ר חיים מזר, חבר הנהלת העמותה, מראה תמונות מהחלל. הנה אובייקט שצולם מהאפולו 15 ואומרים שהוא חללית. וזה צילום מרכב השטח ספיריט שמטייל כבר עשר שנים במאדים. "זה גוף שיוצא ממנו, משהו דמוי צוואר, ובצד ימין משהו כמו מפתח שוודי", מצביע מזר. "זה נראה לכם טבעי? לא קונה את זה". לי כל הצילומים האלה הזכירו מבחן רורשך.

"בזמנו הפיצו מכחישי עב"מים על אלה שמאמינים בקיומם של חיים תבוניים מחוץ לכדור הארץ, שהם חולי נפש", אומר חנן סבט, יו"ר העמותה בצוותא עם שכטר. "אבל על פי מחקרים סטטיסטיים שנעשו, רוב האנשים שמתעניינים בעב"מים הם אקדמאיים ומשכילים, רובם מתחום המדעים המדויקים או כאלה עם קשר לזה כמו חובבי אסטרונומיה". הוא עצמו מהנדס תוכנה שמלמד באוניברסיטה הפתוחה, ובעל תואר ראשון בביולוגיה. העמותה קמה באחרונה, אחרי שחבריה פרשו מהמרכז הישראלי לחקר עב"מים, כששם התחילו להתעסק במיסטיקה ותקשור עם יצורים רחוקים.

"גם אני חשבתי פעם שכל עניין העב"מים הוא שטויות", אומר סבט, "אבל כשאתה קורא את המחקרים הרשמיים של ממשלות מהעולם ונחשף לאלפי ממצאים פיסיים, אתה מגיע למסקנה שמבקרים אותנו יצורים, וכנראה שהם כבר הרבה זמן באזור, למרות שהזרם המרכזי במדע מנסה להתכחש לזה".

אז איך זה שהם תמיד נוחתים במקומות מרוחקים, הקשיתי. "מי אמר שהם צריכים להיחשף?" מחזיר סבט. "נניח שיש ציוויליזציה מתקדמת בהרבה מאתנו והיא חוקרת אותנו, למה שיחשפו בפנינו את הטכנולוגיה שלהם אם הם יודעים שמה שאנחנו יודעים לעשות הכי טוב זה מלחמות והרג? רוזוול היה המקום הכי חשאי בעולם בשנות ה-40, אתר הניסויים והפיצוצים האטומיים של האמריקאים. לא במקרה החוצנים באו לשם".

סוג של דת

נחזור לרגע לסיפור התינוק החוצן מאחיהוד. ימים ספורים אחרי האירוע המדהים הכריזו רשויות אכיפת החוק במדינה שהיצור, שאיבד עצמו לדעת כשהוא מותיר אחריו נוזל ירקרק, הוא לא יותר מחרא של פרות. אבל חודש מאוחר יותר, צילצל הטלפון במשרדו של רונן, ומודיע אנונימי סיפר שהוקמה ועדת חקירה חשאית עם כמה פרופסורים ובראשם יהודה היס, מנהל המכון הפאתולוגי באבו כביר, והם חקרו את היצור מכל בחינה אפשרית.

ארבעה עמודים יש בדו"ח. על העמוד הראשון מוטבע לוגו המכון לרפואה משפטית באבו כביר, אבל הלוגו חסר ביתר העמודים, מה שמעורר חשד לזיוף. אבל מתברר שהדו"ח אותנטי ואמיתי, ואם לא הייתי יושב עם היס לארוחה לפני שבועיים, ושומע את זה ממנו בעצמי, לא הייתי מאמין.

היס דיבר בשלווה גדולה, חיוך נעים מרוח על פניו. ניכר היה שהוא מתרפק על זיכרונות של ימים מאושרים יותר. "כן, זה בלי ספק היה האירוע המסתורי ביותר שהכרנו כאן", הוא מספר. "רונן עשה את שטות חייו כשבא אלי. אורי גלר הציע לקנות ממנו את דגימות התינוק בחצי מיליון דולר, אבל רונן התעקש ללכת עם האמת שלו עד הסוף ולהוכיח שבאמת מדובר בחבר מכוכב אחר. אז ניתחנו, לא היתה לנו ברירה".

ואז הגיעו המסקנות: "המוצג שהועבר לבדיקה במכון ושנחשב ליצור מחוץ לכדור הארץ, איננו רקמה אנושית ולא נמצאו סימנים להיותו רקמה ביולוגית מוכרת, כולל של בעלי חיים וצמחים. לא ניתן לקבוע שיוך המוצג לחומר אורגני או אי אורגני, וכן לא ניתן לקבוע שהמוצג עשוי מחומר סינטטי". אז חרא של פרות זה לא - אז מה לעזאזל קורה כאן? "האמת שאפילו היום אני לא מסוגל להגיד מה זה היה בדיוק", אומר היס. "לא היה שם שום סימן חיים מוכר, שום יכולת של היצור לשכפל את עצמו או להגיב לגירוי חיצוני".

הייתי קצת מבולבל מכל הדיווחים הסותרים האלה, אז הלכתי לחברי הטוב נח ברוש, פרופסור נח ברוש בשבילכם, מנהל מצפה הכוכבים באוניברסיטת תל אביב. אם יש מקום שממנו אמורים לראות חלליות מרחפות מעלינו, זה משם. "בעולם פועלים היום כ-600 אסטרונומים מקצועיים, ולכל אחד מהם אלפי לילות תצפית במקומות מבודדים", אומר ברוש. "כלומר, מדובר כאן במיליוני תצפיות, ובאף אחת מהן לא נראו יצור מכוכב אחר או חללית. מבחינתי, אנשי העב"מים פיתחו סוג של דת. הם מאמינים, אבל לא מסוגלים להביא הוכחות מדעיות, אלא נסיבתיות ועדויות מיד שנייה".

בינתיים סיפר חנן סבט, שהעמותה עושה כל מאמץ להילחם בזייפני עב"מים, כאלה שבונים מפלצות ומטביעים אותן בלוך נס, ואלי נחום, חבר בעמותה, אמר שכל הסיפור על אליהו הנביא, שעלה במרכבה לשמים, הוא לא יותר מחללית שבאה לאסוף אותו חזרה לכוכב שממנו בא. ורק אני נותרתי מבולבל והרגשתי צורך לצאת מביתן הפיברגלס החוצה, אל שמי הלילה הנעים, לנשום קצת אוויר. ובזמן שצעדתי לאורך החוף, לא הייתי מסוגל להחליט אם להאמין או לא. והמלים שאמר לי רונן באותו בוקר הידהדו לי בראש: "אתה שואל אם הם כל כך חזקים ובעלי עוצמה, למה הם לא נחשפים בהמוניהם בפני בני האדם? והתשובה שלי היא: אתם, אדוני או גבירתי, כשאתם הולכים בשדה ודורכים על שורה של נמלים, האם אתם מנסים לתקשר אתן במקום לרמוס אותן?"



הדמיה של עב''ם מתוך תוכנית של ערוץ ''נשיונל ג'אוגרפיק''. בתצלום למטה: כנס האגודה הישראלית לחקר העב''מים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות