"לשואלים במה אתם יהודים, אם בדת היהודית אינכם מחזיקים? אנחנו היננו יהודים בחיים הממשיים, בלב וברגש, בלי כל הגדרות שכליות, בלי אמיתות אבסולוטיות ובלי כל התחייבויות כתובות. כל מה שיקר לנו כיום הזה, כל מה שיש לו ערך בעינינו, כל מה שנובע מתוך המהות החופשית שלנו - בלי אונס וכפייה, תהיה איזו שתהיה - זוהי יהדותנו, אם אתם רוצים דווקא במלה זו". יוסף חיים ברנר (1881-1921)

בשבוע שעבר נקלע צבא ההגנה לישראל לסיבוב נוסף במלחמות היהודים, ספק תזכורת להתנגשות בין פסקי ההלכה של רבני יש"ע לפקודת הפינוי מרצועת עזה, ספק אות אזהרה לקראת עימות חוזר לרגל פינוי המאחזים בגדה. לשכת הרמטכ"ל אסרה על חיילים דתיים לנטוש עצרות צבאיות כדי למחות על הופעת זמרות. כפשרה, חיילים שמאמינים כי קול באשה ערווה רשאים להסב את מבטם הצדה. קודם לכן פורסם שקצין חינוך ראשי, תת אלוף אלי שרמייסטר, רואה בפרישתם של חיילים דתיים מעצרת של חטיבת הצנחנים במארס "תופעה חמורה, הפוגעת בגיבוש הפנימי של היחידות".

לכידותן של יחידות צה"ל אינה הסוגיה היחידה הטורדת את מנוחתו של שרמייסטר. הוא חרד גם ללגיטימיות של היהדות החילונית ומודאג מסכנת הניכור בין הזרמים השונים בחברה הישראלית. בנובמבר שעבר דיווח עמוס הראל ב"הארץ" שבאיגרת שהפיץ בין פקודיו, התייחס הרב הצבאי הראשי, תת אלוף אביחי רונצקי, לאותן שאלות. "לאחרונה התעורר פולמוס בנושא זה בין חיל החינוך לבינינו, אך נראה פשוט לגמרי שאנחנו כרבנים צבאיים אמורים לעסוק בנושאים אלו - החדרת ערכי רוח ותודעה יהודית על פי מקורות ישראל", כתב רונצקי, והוסיף: "זה עיקר עיסוקנו כרבנים". לפני ימים מעטים דווח שהרמטכ"ל, גבי אשכנזי, מתכוון להאריך את כהונתו של רונצקי, שהוא חוזר בתשובה, בשנה נוספת. "הארץ" פנה לדובר צה"ל וביקש לראיין את רונצקי, אבל הבקשה לא נענתה.

שרמייסטר אינו מחפש עימות עם רונצקי. תחת זאת, מאז שנכנס ללשכת קצין חינוך ראשי, לפני יותר משנתיים, הוא בונה מערכת מתחרה ברבנות הצבאית. במקום להיאבק ברבנים, הוא מעודד את מפקדי היחידות וקציני החינוך להציע לחיילים פרשנות פלורליסטית למונח "יהדות". המונח פרשנות פלורליסטית כולל פרשנות רפורמית, קונסרווטיווית ואתאיסטית.

קצין חינוך ראשי, יוצא חיל האוויר בן 48, בעל תואר ראשון בפיסיקה ואלקטרוניקה, תואר שני בתעשייה וניהול ובוגר בית ספר קנדי לממשל באוניברסיטת הרווארד, מדריך את פקודיו לגלות לחיילים שיהדות איננה רק דת, אלא גם ערכים, תרבות והגות, ושיהודי שומר מצוות אינו בהכרח יהודי טוב יותר מיהודי שנוסע לים בשבת. קצין חינוך ראשי מסביר שחייל שמכיר את ההיסטוריה היהודית ואת תולדות ההתיישבות, שמטייל בארצו, מבקר באתרים כמו העיר העתיקה בירושלים ומוזיאון לוחמי הגטאות ומגבש לעצמו זהות יהודית כלשהי, יהיה לוחם או טייס טוב יותר.

שרמייסטר חושף את חיילי צה"ל למרצים בעלי אמונה חילונית אדוקה כמו יוסי שריד, פרופ' מנחם ברינקר, פרופ' ישראל ברטל ויאיר צבן, יוזם האנציקלופדיה "זמן יהודי חדש, תרבות יהודית בעידן החילוני". הוא רכש עשרות סדרות של האנציקלופדיה, שהיא אחד ממפעליה של קרן פוזן לתרבות יהודית, ליחידות צה"ל. הוא גם הזמין את צבן להשתתף בדיון על תוכניות לימודים שצה"ל מפתח לחיילים יוצאי אתיופיה. לדבריו, לפי הנחיית הרמטכ"ל, כל החינוך בצה"ל, כולל החינוך בנושאי יהדות, מצוי באחריותו. קצין חינוך ראשי טוען שאין בצה"ל תופעה של חזרה בתשובה ושהצבא אוסר על כל פעילות מיסיונרית. הוא מוסיף שמאז ספטמבר 2007 עברו מאות קצינים השתלמות בתחום הערכים והזהות היהודית על שלל גווניה במדרשת "מחצבים" בגבעת התחמושת. שריד אומר שבשנה האחרונה אין כמעט יום שבו לא מתקשרים מהצבא כדי להזמין אותו להרצות באחת היחידות.

פלורליזם? לא אצלנו

לצדו של שרמייסטר התייצבו קרן פוזן וארגוני חינוך נוספים, שפועלים להנחלת התרבות היהודית הלא דתית, כמו עלמא. לדברי פרופ' עלי יסיף, שעומד בראש קרן פוזן, הגופים העיקריים בצבא שמכשירים קצינים - קורס קצינים, בית הספר לפיקוד ומטה (פו"מ) והמכללה לביטחון לאומי - יקיימו את ימי העיון שלהם בקמפוס "בינה" ברמת אפעל, שבו קרן פוזן עורכת את ההשתלמויות שלה. יסיף מבטיח להציג לפני הקצינים את היהדות המודרנית וצופה "מאבק איתנים בין הרבנות הצבאית הראשית רבת העוצמה לבין מערכת החינוך הצבאית שהיתה זקוקה להדרכה ולתמיכה כמו זו שלנו".

לחיילים רבים צה"ל הוא התחנה הראשונה, ואולי האחרונה, שבה יזדמן להם לפגוש איש רוח בעל שיעור קומה שממנו ילמדו כי המורשת היהודית איננה מתחילה ונגמרת בבית הכנסת. אמנון רובינשטיין, שהיה שר החינוך כשהוגש דו"ח ועדת שנהר על חינוך לתרבות יהודית, לפני כ-15 שנים, אמר: "אנחנו לא מוכנים להפקיר את לימודי היהדות רק למי ששייך לעולם האורתודוקסי".

תזכורת: הדו"ח, שמסקנותיו לא יושמו מעולם, המליץ "לטפח בוגר המכיר את מורשתו התרבותית לגווניה ולממדיה השונים; לתת כלים לעיצוב השקפת עולם ולגיבוש זהות ותרבות יהודית ישראלית. לטפח אורח חיים, אווירה ואקלים יהודי-תרבותי-ישראלי בבתי הספר ובגנים, בהתייחסות משולבת ורב ממדית; לעסוק במגוון גילוייהן של תרבויות ישראל תוך ביקורת, השוואה ויצירתיות פרשנית, במגוון תחומי הדעת ובגישה בין-תחומית".

יו"ר הוועדה, פרופ' עליזה שנהר, נשיאת מכללת עמק יזרעאל, קובעת נחרצות: "לימודי היהדות כתרבות, וכל מה שנודף ממנו ריח של פלורליזם, אינם חשובים למדינת ישראל. תלמידי ישראל שומעים רטינות נגד החרדים ?מוצצי הדם', אומרים לעצמם, ?זה לא שלנו', ומפנים עורף לשורשים ולתרבות שלהם". שנהר אומרת שהמגמה הזאת מסוכנת בעיניה יותר מכל האיומים הביטחוניים. היא מודאגת מהידרדרות לימודי היהדות בכל האוניברסיטאות, לבד מאוניברסיטת בר-אילן בעלת האוריינטציה האורתודוקסית. לדבריה, אם לא יחול שיפור ניכר במצב, במקרה הטוב, רובם המכריע של המורים לתנ"ך יבואו מהמגזר הדתי והחרדי. במקרה הרע, לימודי התנ"ך יגוועו בבתי הספר הממלכתיים.

תודה למיידוף

בהשראת השרה היוצאת, יולי תמיר, החליף משרד החינוך את תוכנית "מאה המושגים ביהדות", שיזמה קודמתה לימור לבנת, במתווה חדש להוראת תרבות ישראל. "עברנו משינון תכנים יהודיים להבנה מעמיקה, דיאלוג, גישה תרבותית למקורות ישראל וחשיבה ביקורתית על בסיס תכנים יהודיים ואוניוורסליים גם יחד", אומרת תמיר. היא מספרת בגאווה שבשנה האחרונה הצטרפו 130 בתי ספר למתווה החדש, במסגרת שלוש שעות לימוד שבועיות, אך מודה שאין זו אלא אצבע בסכר.

בד בבד ניהלה המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך קרב בלימה נגד תוכניתו של המיליארדר החסידי לב לבייב, שנכנסה לרשויות מקומיות מאחורי גבו של המשרד. לבייב, באמצעות תרומות נדיבות, הכניס פרשנות דתית ללימודי התנ"ך בבתי הספר הממלכתיים. דרדקים בכיתה ב', לדוגמה, למדו שאלוהים אוהב ילדים שמתפללים אליו כל יום ושבערב שבת אבא ויוסי הולכים לבית הכנסת ואמא ושרה מכינות את השולחן. התוכנית של לבייב נכשלה לא בגלל מאמציהן של שר החינוך והמנכ"לית, שלא עלו יפה, אלא בגלל הנוכל היהודי האמריקאי ברנרד מיידוף. לבייב השקיע את מיטב כספי קרן החינוך אצל מיידוף, וכשהתגלתה התרמית נאלץ לסגור את הברז.

קרן פוזן, שאיתרה את המגמה של תגבור לימודי יהדות ברוחו של לבייב, החלה לתמוך בתוכניות ללימודי יהדות כתרבות בבתי ספר ובאוניברסיטה העברית בירושלים, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת חיפה, האוניברסיטה הפתוחה והמרכז הבינתחומי הרצליה. אחד הקורסים שהיא מציעה, "תל אביב - עיר ללא אלוהים", מציג תרבות יהודית-מודרנית חפה מסמלים דתיים. "אנחנו מראים שהעולם החילוני-היהודי רחוק מלהיות ?העגלה הריקה'", מסביר יסיף, "ומוכיחים שלאמיתו של דבר, במאתיים השנים האחרונות הוא ?העגלה המלאה' ושהוא יצר תרבות עשירה, מקורית ורבת השראה, לעומת היהדות הדתית שרק יצרה עוד ?פירושים'".

את תפישת היהדות כתרבות ולא רק כדת היטיב לנסח הסופר עמוס עוז, שותף ותיק ליוזמות של פליקס פוזן, מייסד קרן פוזן: "ההטפה שיהדות היא אך ורק דת ורק בית כנסת, הבריחה ודחתה דורות של יהודים מהיהדות. הספרות היהודית, ההשכלה, שירת ספרד והשפה העברית שאנו מדברים בה, תורמות שבעתיים ליהדות ולעם היהודי מאשר הדת הממוסדת והמאובנת". עוז אינו מהסס לומר שהממסד הרבני האורתודוקסי הוא "אסון ליהדות" ומצר על כך ששאר התנועות ביהדות פיתחו רגשי נחיתות כלפי הממסד הזה. אין בעיניו מענה הולם יותר מאשר הנחלת התרבות היהודית הלא דתית לילדי ישראל וחייליה.

---

יהודי מאמין

קנאות ואמונה דתית חסרת פשרות הולכות בדרך כלל יד ביד. פליקס פוזן מאמין בקנאות, שדבקות ביסודות הדתיים-המסורתיים של היהדות תגרום להוצאת הדורות הבאים מהמעגל היהודי. לכן הוא מקדיש את מיטב הונו ואת עיקר מרצו להנחלת אוצרות התרבות היהודית לקהילות יהודיות בישראל ובחו"ל. בראיון עמו בתל אביב, שנערך בעת ביקורו בישראל לרגל יום הולדתו ה-70 של עמוס עוז, אמר פוזן שרק הנחלת היהדות כאוצר תרבותי המורכב מההיסטוריה, הפילוסופיה, הספרות, החשיבה החברתית וגם הדת - כחלק אחד בלבד מתרבות העבר - תציל את יהדות דורנו מכליה.

פוזן נולד בברלין למשפחה אורתודוקסית ובילדותו נשלח לתלמוד תורה. למחרת ליל הבדולח ברחה המשפחה ללונדון וכעבור שנים אחדות תקעה יתד בשכונה יהודית-ייקית-דתית במנהטן, שנודעה בכינוי "פרנקפורט על ההאדסון". את הונו הגדול עשה בחברות בנקאיות, במפעלי מחזור, בסחר במתכות וכיוצא באלה. ההונאה של מיידוף פגעה בהונו ואילצה את פוזן לקצץ בתוכניות החינוך של הקרן שלו.

פוזן מספר שחייו השתנו בעקבות פגישה עם הפילוסוף היהודי ישעיהו ברלין, אחד ההוגים המרכזיים של הליברליזם המודרני, לפני 15 שנים. ברלין אמר פעם שהיה מאוד רוצה להאמין באלוהים ובעולם הבא, אבל אין לו די ראיות לקיומם. הוא כיבד את הדת, אך החשיבה הדתית עצמה ובעיקר האמונה בקיומה של אמת מוחלטת שגלומה בדת, היו זרות לרוחו. פוזן מדגיש שהקרן שלו אינה מיסיונרית. היא אינה מבקשת להפוך דתיים לחילונים, אלא פונה לציבור חילוני, שלוקה בבורות בכל הנוגע להיסטוריה, למחשבה, לספרות ולאמנות יהודית-מודרנית.

הקרן תומכת בתוכניות לימודים בכ-40 אוניברסיטאות בארצות הברית, בבריטניה, ובישראל. הוא יזם את תוכנית "אופקים" באוניברסיטת תל אביב, שמכשירה מדי שנה 15 מורים מצטיינים במדעי היהדות: פילוסופיה יהודית, מקרא, ספרות עברית, היסטוריה של עם ישראל, תרבות חז"ל ולשון עברית. הסטודנטים נהנים ממלגת קיום נדיבה ומחויבים ללמד, לפחות שלוש שנים, במערכת החינוך הממלכתית. הבוגרים הראשונים השתלבו בבתי ספר בראשון לציון. עיריות אחדות, בהן תל אביב וכפר סבא, מבקשות ללכת בעקבותיה.

פוזן ישוב ארצה בתחילת אוגוסט, כדי להשתתף בקונגרס העולמי ה-15 למדעי היהדות שייערך בירושלים. זו תהיה פסגת הצלחותיו: בפעם הראשונה תישמע המלה "חילוני" בכותרות של שבעה מושבים שלמים במפגש היהודי שייסד ראש הממשלה החילוני ואוהב התנ"ך דוד בן-גוריון.

חיילי מילואים בתדריך. לחיילים רבים צה''ל הוא ההזדמנות הראשונה, ואולי האחרונה, לפגוש איש רוח בעל שיעור קומה


קצין חינוך ראשי, אלי שרמייסטר. לא רק דת