בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המהפיכה האקדמית במגזר הבדווי ובקרב ערבים-ישראלים בכלל, נעצרת בדרג המרצים

340 סטודנטים נרשמו למסלול לימודים ייחודי לבדווים בבאר שבע, נתון שמשקף מהפיכה אקדמית של ממש במגזר הבדווי ובקרב ערבים-ישראלים בכלל. המהפיכה נעצרת בדרג המרצים

תגובות

"לבנות במשפחה שלי אין זמן להיות ילדות", אומרת ודחה אבו-עראר כשהיא נזכרת בילדותה. במשפחתה של אבו-עראר, בת 35, תושבת העיירה ערערה שליד ערד, היו 21 בנים ובנות. כשנולדה ייעדו אותה הוריה להיות עוזרת בית. "מאז שאני זוכרת את עצמי הייתי אחראית לאחים ולאחיות שלי, את הפיתות הראשונות הכנתי כשהייתי בת תשע".

סיפור החיים של אבו-עראר נשמע כמו מסלול בטוח למצוקה ולנזקקות. "סיימתי את לימודי חטיבת הביניים בכפר, אלא שלא היה בו תיכון ולימודי נקטעו. קיבלתי זאת כתעודת בגרות מטעם משפחתי: אם אני לא ממשיכה ללמוד - זה מכיוון שזקוקים לי בבית למשימות העיקריות בחיים, לטיפול במשפחה. אבל היתה לי הרגשה בלב, שיבוא היום שבו אגיע למעמד אחר, משמעותי יותר, שהעולם מחכה לי".

כיום לומדת אבו-עראר, אם לשבעה ילדים ומנהלת משפחתון בכפר, לתואר ראשון בחינוך, במכללה המיועדת לציבור הבדווי שהקימה האוניברסיטה הפתוחה בבאר שבע. בשנה הראשונה לקיומו נרשמו למסלול הייחודי כ-340 סטודנטים - 300 מתוכם נשים. זהו נתון מרשים, בהתחשב בכך שבכל האוניברסיטאות לומדים רק כמה מאות סטודנטים בדווים.

לדברי מנהל המכללה, עדנאן סעיד, בדווי בעצמו, "הסטודנטיות הבדוויות צמאות לידע ולקבלת תואר אקדמי, אך לרובן אין כסף לממן את הלימודים. חלקן מוכרות את הנדוניה שקיבלו, חלקן הולכות כל יום קילומטרים מהיישוב למכללה ובחזרה". הד"ר עארף אבו-רביעה, ראש המחלקה למזרח התיכון באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מסביר כי "לפני הבדווים עומדים כמה מחסומים כמעט בלתי עבירים בדרך להשכלה גבוהה".

בשנים האחרונות מסתמנת מהפיכה אקדמית של ממש במגזר הבדווי, ובציבור הערבי בכלל. בשנת הלימודים הקודמת (2007-2008) למדו כ-27 אלף סטודנטים ערבים במוסדות להשכלה גבוהה - כ-10% מכלל הסטודנטים לכל התארים, המשך למגמת עלייה שנרשמת בשנים האחרונות. לפי מחקר של "סיכוי", עליית המכללות סייעה בעיקר לנשים ערביות לרכוש השכלה גבוהה. בתוך כעשר שנים עלה שיעור הנשים בקרב בעלי התארים האקדמיים הערבים לכמעט 50%.

אולם מחקר נוסף של "סיכוי", המבוסס על נתוני 2007, מצביע על ייצוג נמוך מאוד של ערבים בסגל המרצים, בעיקר באוניברסיטאות: רק 1.4% מהסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטאות הם ערבים - 64 מרצים מתוך 4,576. במכללות המצב מעט יותר טוב: כ-14% מסגל ההוראה הם ערבים, בעיקר בזכות כמה מכללות להוראה למגזר הערבי.

"הנתונים מציירים תמונה עגומה על ייצוגה של האוכלוסייה הערבית במערכת ההשכלה גבוהה", אומר יאסר עוואד, שערך את את המחקר. "במשטר דמוקרטי, אלו שרוכשים השכלה מצפים לשוויון גם בהזדמנויות התעסוקה במערכת ההשכלה הגבוהה". כשמדובר במרצים בדווים, המצב חמור עוד יותר.

לדברי הד"ר אבו-רביעה, יש לכל היותר שבעה מרצים בדווים. הוא עצמו אחד מראשוני הבדווים בנגב שהשלים לימודים גבוהים ודוקטורט. אחיו, הד"ר יונס אבו-רביעה, הוא הרופא הבדווי הראשון בנגב, ואחיו השני, הד"ר חליל אבו-רביעה, הוא משפטן ומרצה. "אבא שלי שלח אותנו לטרה סנטה קולג' בנצרת לגמור את התיכון", מסביר אבו-רביעה, "אבל לא כולם יכולים להרשות לעצמם ללמוד בגליל או במשולש. היום אני מרוצה וגאה, אבל רוצה שיהיו עוד כמוני - לא רק אקדמאים בדווים, אלא בכלל אקדמאים מהנגב".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו