רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הצצה למציאות אלטרנטיבית

בית המשפט העליון ומוזיאון ת"א היו יכולים להיראות אחרת לגמרי, אם השופטים בתחרות האדריכלות היו בוחרים בהצעה שזכתה במקום השני. לפניכם רעיונות לא ממומשים למוסדות הציבור של ישראל

תגובות

>> לרבים מהאדריכלים יש פרויקטים בהם השקיעו את מיטב זמנם, אך הם נותרו על הנייר - כהבטחה לא ממומשת. תחושת ההחמצה היא קשה במיוחד כשמדובר בפרויקטים שהיו קרובים לתהילה אך התפספסו - פרויקטים שהגיעו למקום השני בתחרויות אדריכליות.

בפרויקטים אלה אי אפשר להאשים את היזם שפשט רגל או להאמין שבעתיד הם יזכו להתממש. מעניין יהיה לבדוק את הפרויקטים האלו ולתת להם סיבוב נוסף של חשיפה, ובעיקר לתת הזדמנות למי שלא ראה אותם להשוות בינם לבין המתחרים שלהם, שכמה מהם כבר נבנו או נבנים בימים אלה.

התחרות הבולטת ביותר שנערכה בישראל ב-20 השנים האחרונות היתה התחרות לתכנון בית המשפט העליון בירושלים. במקום השני בתחרות זו זכה משרד אדריכלים צעיר, קולקר קולקר אפשטיין. האדריכל אמיר קולקר, בעלים משותף במשרד, מספר על התחרות: "היינו בני 36 בזמן התחרות. הפרויקט של המשרד עלה לשלב השלישי. בשלב זה נדרשו האדריכלים להציגו בפני נציגי משפחת רוטשילד, שמימנה את הפרויקט, ובפני חבר השופטים.

קולקר מאמין כי כבר בשלב שהאדריכל דוד רזניק, אחד השופטים בתחרות, שאל אותם אם הם לא צעירים מדי, היה ברור שלא יוכלו לקבל את הפרויקט. "עופר (שותפו למשרד ואחיו התאום) ענה - אנחנו מתקנים את זה כל יום", הוסיף. למרות האכזבה מאמין קולקר שהמקום השני מקדם את המשרד. "זה מאמץ נפשי וכספי עצום, אבל כל התחרות דורשת ממך לחדד את הגישה שלך, תהליך שמפתח אותך כאדריכל. אם לא היינו מגיעים למקום השני בתחרות הזאת, לא היינו איפה שאנחנו היום".

תחרות נוספת שיצרה הרבה רעש בקהילת האדריכלים היתה לתכנון האגף החדש במוזיאון תל אביב. גם כאן מדובר בתחרות חשובה על תכנון של מבנה ציבורי בעל פרופיל גבוה. למרות העובדה שהמקום השני מכובד במיוחד במקרה זה, בעיקר לאדריכל שגילו פחות מ-35, האדריכל יהושע גוטמן, בעלים של משרד הנושא את שמו, לא מתנחם בכך.

"היום שאחרי הוא יום נוראי. קמים בבוקר ואין כלום. יום אחד עבר, והפרויקט כבר לא קיים יותר", מספר גוטמן. הקושי העיקרי, כפי שמסביר גוטמן, הוא ש"בחו"ל, זכייה במקום שני מהווה מנוף לא רע לעתיד. בישראל, משרד שהצליח לאחר זכייה במקום השני עשה זאת בזכות העבודה הקשה שהמשיך לייצר ולא בזכות הפרויקטים האלה".

"אין דבר כזה מקום שני"

עם דעתו של גוטמן מסכים גם האדריכל גל מרום, בעלים של משרד גל מרום אדריכלים. "יש לי ניסיון לא קטן אחרי כמה תחרויות שבהם ?זכינו' במקום שני. לדעתי, אין דבר כזה מקום שני - או שמנצחים או שמפסידים. אבל למרות העבודה שמושקעת, לכאורה, לריק, זה לא מרפה את ידי".

האדריכלית בתיה סבירסקי מלול, בעלים של משרד Bea אדריכלים ומתכנני ערים, שזכתה במקום השני על הצעתה לקמפוס שנקר, האמינה כי הפרויקט שלה הוא הפתרון הנכון ביותר למקום. "לפעמים מתכננים פרויקט ויודעים שזה מה שצריך להיות. בשנקר הרגשתי כך. אני מכירה את שנקר מילדות. אבא שלי הקים שם את המעבדה הראשונה של מכון התקנים לטקסטיל בשנות ה-50".

סבירסקי מלול מסבירה את ההבדלים שניתן למצוא לדעתה בין הצעות שזוכות במקום השני לאלה שזוכות במקום הראשון: "כשהפרויקט נראה ללקוחות מאד ויזואלי, מתאים לפרוגראמה האדריכלית, קל לביצוע ומוכר הוא זוכה בפרס הראשון. בפרס השני זוכים פרויקטים מבטיחים, אבל יותר מפחידים או יוצאי דופן, שצריך אומץ גדול מצד השופטים לבחור בהם".

האדריכל ד"ר יוסי קורי, בעלים של משרד Geotectura, שזכה עם האדריכל פרח פרח במקום השני בתחרות התכנון של מוזיאון אום אל-פחם, מאמין ששופטי התחרות העדיפו לתת את המקום הראשון למשרד ותיק לאחר ששני ניסיונות קודמים לתכנון המוזיאון לא צלחו.

קורי טוען שהפרויקט שהציעו עדיין משמעותי ומעלה סוגיות חשובות לדיון. "המוזיאון לאמנות באום אל-פחם הוא דוגמה קלאסית לפרויקט שזכה במקום שני, אבל ממשיך לחיות בזכות עצמו. הוא הוצג החודש בתערוכת 40 על 40, שמייצגת את חזית הדור הצעיר של האדריכלים בישראל, ובאחרונה נבחר על ידי צוות בינלאומי בין 20 הפרויקטים היצירתיים והחדשניים בעולם, אף שלא נבנה".

רוב הזוכים במקום השני סיפרו כי הפרויקט עדיין מלווה אותם ושהפרידה ממנו לא היתה קלה. קולקר מייעץ למשתתפים בעתיד בתחרויות האדריכליות ואומר: "זה מועדון של ג'נטלמנים וצריך לקבל את העובדה שהסיכוי לזכות נמוך מהסיכוי לא לזכות, על אף שאתה מאמין שההצעה שלך הכי טובה. הדרך לרפא את עצמך היא להתקשר לזוכים ולברך אותם".

בית המשפט העליון

מקום שני: משרד האדריכלים קולקר קולקר אפשטיין.

מקום ראשון: עדה כרמי מלמד ורם כרמי.

הפרויקט שזכה במקום השני: אדריכל אמיר קולקר, בעלים משותף במשרד קולקר קולקר אפשטיין אדריכלים, מספר שבמשרד חשבו שירושלים יותר חשובה מבית המשפט העליון: "יצרנו טיילת מבניין הכנסת ועד לבנייני האומה ויצרנו אסימטריה בעזרת קיר ביחס לירושלים. קודם כל נכנסים לירושלים ואחר כך לבית המשפט".

קמפוס עירוני של שנקר

מקום שני: אדריכלית בתיה סבירסקי-מלול, אדריכל עדי וינברג, אדריכלית איילת כרמון, אדריכל חיים יזרעאלי ואדריכלית גלית משיח.

מקום ראשון: אמיר מן-עמי שנער אדריכלים.

הפרויקט שזכה במקום השני: האדריכלית בתיה סברסקי מלול, בעלים של משרד Bea אדריכלים ומתכנני ערים, מסבירה: "הפרויקט המוצע יצר כיכר כניסה לכיוון רחוב ביאליק. בנוסף, הצענו לבנות מגדל שמתחבר לבניין המערבי הקיים ומרחיב בו את שטח הקומות. לב הפרויקט הוא חצר פנימית שקועה, שאליה נפתחת ההתרחשות של המכללה.

"בניגוד למקובל, המחלקות השונות לא יושבות כל אחת בקומה, אלא נמצאות בכמה מפלסים וכך יש אינטראקציה בין המחלקות ומתאפשרת גמישות".

בית הספר למדעי הים במכמורת

מקום שני: האדריכל גל מרום, בעליו של גל מרום אדריכלים והאדריכל ניר חן ממשרד ניר חן אדריכלים.

מקום ראשון: משרד האדריכלים רחמימוב אדריכלים ומתכנני ערים בע"מ.

הפרויקט שזכה במקום השני: האדריכל גל מרום, בעלים של משרד גל מרום אדריכלים, מתאר: "הבניין נבנה על פי דפוסי העבודה של מכללה מסוג זה - היציאה לים, הצלילות וסיור החופים. תנועה של הסטודנטים מהים למעבדה ומהמעבדה לספרייה דרך הקפטריה לכיתה, מהלך שבא לידי ביטוי באופן שבו נבנה הפרויקט.

"העמדה של הבניין נותנת כבוד לים ולטבע. על אף שתוכנן כבר לפני כחמש שנים, לבניין יש עקרונות של תכנון בר-קיימא, כמו חזית כפולה של מבנה המעבדות, שתוכנן עם שכבות הצללה וקולטים סולאריים שנפתחים לפי תנועת השמש. השתמשנו במעט חומרים - מים, בטון, עץ וזכוכית - כשהכוונה היתה להגיע לפרויקט מרשים, אבל צנוע, שלא יתבלט יותר מדי מול הים והטבע".

הבניין החדש במוזיאון תל אביב לאמנות

מקום שני: יהושע גוטמן, לואיס אורטגה - F451 אדריכלים.

מקום ראשון: פרסטון סקוט כהן.

זוכים נוספים במקום השני: עדה כרמי מלמד ורם כרמי אדריכלים.

הפרויקט שזכה במקום השני: האדריכל יהושע גוטמן, בעלים של משרד הנושא את שמו, מסביר שהפרויקט התמודד עם הצורך ליצור גלריות ריבועיות במגרש משולש, מבלי לבזבז שטח.

"חילקנו את המגרש המשולש לשלושה סטריפים שמחלקים את המוזיאון וכך פותרים את סוגיות כניסת האור, המעברים והתנועה בבניין.

"בנוסף, שמנו דגש על הנגישות של הציבור למבנה מסוג זה. קומת הקרקע נשארה ברובה פתוחה לציבור הרחב. יצרנו לובי גדול וחיבור לבניין הישן, והשארנו חלל ציבורי שאירח חללים שלרוב מוסתרים, כמו הסדנאות המשמשות להעברת שיעורים לילדים. כך נוצר חלל ציבורי פעיל ופתוח בכל ימות השבוע".

מוזיאון אום אל-פחם לאמנות עכשווית

מקום שני: ד"ר יוסי קורי, אדריכל פרח פרח והמעצב פלאביו אדריאני.

מקום ראשון: אדריכל אמנון בר אור ואדריכלים ליאור ציונוב וליאור ויתקין.

הפרויקט שזכה במקום השני: האדריכל ד"ר יוסי קורי, בעלים של משרד Geotectura, מספר: "ההצעה שלנו טיפלה בסוגיות של קיימות, והיכולת לשלב אותן במבנים גדולים כפי שעשינו (גגות ירוקים, ייצור אנרגיה מהשמש ועוד). רצינו לחבר את המוזיאון לעיר, ולכן הצענו תכנון שמחבר בין מסלולי הולכי רגל, אופניים ומכוניות, ושטחי פנאי לאוכלוסייה המקומית".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות