בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המס שלכם בזבל

דלתיים פתוחות

תגובות

>> עיריית תל אביב כופה על כל בעל דירה בתחומה לבנות מתקן לפחי האשפה הגדולים שהחליפו באחרונה את הפחים הקטנים שתושבי העיר היו רגילים אליהם. מטרת העירייה היא שיפור חזות העיר ומניעת העמדתם של מכלי האשפה במקומות שמפריעים לכלי רכב או הולכי רגל.

גם עיריות אחרות נוקטות לעתים יוזמות שונות ומנסות להשית את העלויות הכרוכות בהן על התושבים. כוונת העיריות טובה, אך ספק רב אם כפיית ההוצאות על התושבים חוקית. העלויות הללו נושאות אופי של היטל ושל אגרה. הן בגדר היטל משום שהן נושאות אופי חד פעמי ומיועדות למטרה מאוד מסוימת; והן נושאות אופי של אגרה, משום שהן מיועדות לספק לתושבים שירות כלשהו שתמורתו אינה חייבת להשתוות לערכו האמיתי. גם כהיטל וגם כאגרה, העלויות הכפויות אינן עומדות בקריטריונים שהציבו בתי המשפט לחוקיות השתת עלויות כאלה על התושבים.

נשתמש במכלי האשפה של עיריית תל אביב כדוגמה מייצגת: ראשית, העלות נועדה לייעל את איסוף האשפה בתחומי העירייה. על ידי ריכוז יותר אשפה במכלים גדולים יותר נעשה איסוף האשפה קל יותר. המכלים בנויים כך שניתן יהיה בקלות רבה לרוקנם לתוך מכונית איסוף האשפה. אם העירייה מקטינה את עלויות איסוף האשפה, מדוע חייב התושב לשאת בעלות בניית מתקן למכלים מבלי שתוקטן בהתאם הארנונה הנגבית גם בשל איסוף האשפה על ידי העירייה? אין זאת אלא שהעירייה מגדילה את הארנונה שלא כחוק באמצעות הטלת חובה על תושביה להתקין מתקנים למכלי האשפה.

שנית, העלות נכפית בדרך רגרסיווית קיצונית. כך למשל, בעל בית בודד גימלאי וערירי המתגורר לבדו בבית פרטי ייאלץ לשאת לבדו בעלויות התקנת המתקן בסך 3,000 שקל. שכנו המתגורר בדירה בגודל זהה אך בבית משותף שבו שמונה דירות כאלה ישלם תשלום קטן בהרבה. מדוע? משום שהעירייה דורשת ממנו לכל היותר מתקן לשלושה מכלים אשר עלותו הכוללת מגיעה לכדי 5,000 שקל ובעלות זו יתחלק עם שכניו. התוצאה היא שישלם 625 שקל בלבד - כ-20% מזה של בעל בית פרטי.

שלישית, העלות הכפויה אינה מתחשבת בכמות האשפה המיוצרת על ידי בעל הדירה. כך, למשל, גן ילדים המייצר כמות אשפה גדולה בהרבה מבית פרטי בשטח דומה אינו נדרש לשאת בעלויות גבוהות יותר.

ורביעית, תשלום כפוי נמדד גם ביעילותו. כל הסובב ברחובות תל אביב יודע שמאז שהותקנו המתקנים שולפים פועלי העירייה (או הקבלן) את המכלים ממקומותיהם, מביאים אותם למכונית האשפה, ולאחר מכן נוטשים אותם בסמוך למקום. יותר מדי פעמים נשארים המכלים מחוץ למתקנים שנבנו במטרה למנוע מכשולים תעבורתיים וכדי לייפות את העיר, וכך נמנעת השגת היעד המקורי של המתקן הכפוי.

ניסיונותיהן של העיריות להעלות את תעריפי הארנונה בדרך עקיפה חשופים אם כך לתקיפה חוקתית. ומהו הפתרון בינתיים? ראשית כל, על העירייה להקפיד שפועליה אכן יחזירו את המכלים המיוחדים למתקנים לאחר ריקונם. שנית, על העירייה לבקש רשות מיוחדת להעלות את הארנונה כדי לממן את עלות המתקנים תוך התחשבות בהתייעלות מערכת איסוף האשפה כדי שבייעול איסוף האשפה ויתרונותיו יישאו כל תושביה שאמורים ליהנות מכך.

ד"ר עו"ד רפאל (בתמונה) ועו"ד לזר הם שותפים במשרד א. רפאל ושות'



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו