הידיעות על התקדמות לקראת פתרון סוגיית הקפאת ההתנחלויות, חיזקו השבוע את ההערכות בדבר כוונתו של הנשיא ברק אובמה להציג בחודש הבא את יוזמת השלום שלו למזרח התיכון. המאמץ לזווג בין צעדים לקראת משא ומתן מדיני לבין צעדי נורמליזציה, אינו המצאה אמריקאית ואף לא תרגיל ישראלי. המשוואה נורמליזציה עם הערבים תמורת נסיגה מהשטחים שלהם, נולדה לפני שבע שנים והיא מעוגנת ביוזמת השלום שהשיקה הליגה הערבית בביירות במארס 2002.

לאחר שנפגש בקיץ שעבר ברמאללה עם הסנטור אובמה, סיפר הנשיא הפלסטיני, מחמוד עבאס, כי לאחר שפירט באוזניו את עיקרי היוזמה, האורח אמר שזהו טירוף מצד ישראל להחמיץ הצעה מעין זו. הנהלת המועצה לשלום וביטחון לא המתינה עד שממשלת ישראל תחליט לדון ביוזמה. המועצה, שמאגדת אנשי ביטחון, בהם עשרות אלופים, ניצבי משטרה ובכירים בדימוס בשב"כ ובמוסד, וכן מנכ"לים, שגרירים לשעבר ומומחים מהאקדמיה, ערכה השבוע תרגיל הדמיה (סימולציה) לקראת האפשרות שהיוזמה הערבית תהפוך לאחת מאבני היסוד ביוזמת אובמה.

"יוזמת אובמה" כפי שהוצגה בתרגיל, כללה:

• אימוץ העקרונות של יוזמת השלום הערבית.

• חידוש מתווה ועידת מדריד (1991): חמש ועדות רב צדדיות בצד הערוצים הדו-צדדיים.

• ערבויות ביטחון אמריקאיות-אירופיות.

• חבילת סיוע כלכלית.

• סנקציות נגד איראן, כולל אפשרות של מצור ימי.

המשתתפים הביאו עמם מצבור משותף של מאות שעות משא ומתן עם השכנים ומטען עשיר של ידע מודיעיני ואקדמי. הם נתבקשו להציג "עמדות אמת" כפי שהיה כל אחד מהצדדים מציג בשיחה בארבע עיניים עם הנשיא אובמה, לא דברי תעמולה.

התרגיל נפתח בהצגת תוכניתו של אובמה (המיוצג על ידי דני רוטשילד נשיא המועצה לשלום ולביטחון, שהיה ראש חטיבת מחקר באמ"ן ומתאם הפעולות בשטחים, וחבר במשלחת ישראל לוועידת מדריד ב-1991), בפני כל אחד מן המנהיגים: "כפי שהבהרתי עם כניסתי לבית הלבן, אני נחוש בדעתי לכונן שלום צודק ובר קיימא במזרח התיכון. השליח שלי, ג'ורג' מיטשל, השלים שמונה מסעות דילוגים באזור והגיעה השעה להניח יוזמה אמריקאית על השולחן. היא מבוססת על יוזמת השלום משנת 2002, עם מספר שינויים.

"השינוי המרכזי הוא, שהעולם הערבי לא ידחה את נרמול היחסים עם ישראל עד לסוף התהליך. איני מצפה בשלב זה לפתיחת שגרירויות, אלא לחידוש הערוצים הרב-צדדיים בין ישראל לבין מדינות ערב השכנות, שכוללים בין השאר, שיתוף פעולה כלכלי, בקרת נשק, מים, איכות סביבה, ופליטים. אנחנו והאירופאים נלווה את התהליך בחבילות סיוע ובערבויות ביטחוניות.

"בכוונתי להציג את היוזמה בוועידה בינלאומית שאכנס כבר בסתיו הקרוב. אני מודע לכך שחלק מהמשתתפים מודאגים מאוד מהתחמשותה של איראן בנשק גרעיני. אני מתחייב שאם האיראנים לא יקבלו את התנאים של מועצת הביטחון, נחריף את הסנקציות נגדם, כולל אפשרות של מצור ימי.

בנימין נתניהו (המיוצג על ידי ראובן מרחב, מזרחן שהיה מנכ"ל משרד החוץ ובכיר בקהילת המודיעין): "אנחנו מהווים 50% מהסכסוך וכל אמירה שלי בשלב זה תקשה עלינו לנהל משא ומתן רציני. להזכירך, אימצנו החלטות של הממשלות הקודמות, שלא לכולן הסכמתי. אתה אמור להיפגש עם עוד שמונה גורמים באזור. אני מעדיף להציג את עמדתי לאחר שאשמע את התרשמותך מהשיחות עמם".

מחמוד עבאס (המיוצג על ידי אל"מ במיל' שאול אריאלי שהיה ראש מינהלת השלום בתקופת ממשלת אהוד ברק, וראש מינהלת הסכם הביניים): "כפי שאתה זקוק ללגיטימציה בינלאומית כדי להפעיל כוח, למשל נגד צפון קוריאה, לגיטימציה כזו חיונית למאבק שלנו נגד החמאס. הקו האדום של הוויתורים שלנו הוא הלגיטימציה הבינלאומית לדרישתנו למדינה פלסטינית על שטח של 6,241 קמ"ר (השטח שישראל כבשה ב-67') שבירתה במזרח ירושלים.

"אין זאת אומרת פירוק כל ההתנחלויות, כיון שאנחנו מסכימים להסדר הוגן של חילופי שטחים. גם בנושא הפליטים יש לנו מרחב תמרון בין פיצויים לבין זכות השיבה. את הבעיה העיקרית, הפליטים מלבנון, נפתור על ידי קליטתם במדינה שלנו.

"אני מאמין שאפשר להגיע להסדר בהקדם, כולל לגבי רצועת עזה. נציג אותו למשאל-עם או נלך לבחירות. ברור שזה יחייב לפעול נגד החמאס, ולשם כך אנחנו זקוקים לגיבוי של הקהילה המערבית והבינלאומית. בהיעדר התקדמות, הזמן משחק לידי האיראנים ומאפשר להם להתבסס ברצועת עזה. רק הסכם אזורי יאפשר לדחוק אותם אל מחוץ לסכסוך.

"אני מבין שפינוי ההתנחלויות וההיערכות מחדש של צה"ל לאורך הקו, עשויים להימשך חודשים ואף יותר, אבל אסור בשום אופן שישראל תנצל את הזמן הזה כדי לקבוע עובדות בשטח. אתם חייבים לדאוג לכך שהיא תקפיא את בניית הגדר בתוך השטח שלנו, בנוסף להקפאת הבנייה בהתנחלויות.

באשר לנורמליזציה - אני מתנגד לכך שנתגמל את ישראל מבלי שהיא תתרום למאמצי השלום. כמו מפת הדרכים, הנורמליזציה חייבת להיות דו-צדדית. אנחנו עמדנו בהתחייבויות שלנו במסגרת השלב הראשון של מפת הדרכים, ביחס לשיפור המצב המוסדי, האזרחי והביטחוני. הנהגנו שקיפות ורפורמות, והשלטנו חוק וסדר. אתם מדברים כל הזמן על הצורך לדאוג לביטחון ישראל, אבל גם לנו יש צורכי ביטחון. ישראל נוטה להפעיל כוח בקלות וכדי שתהיה משמעות לסיוע הכלכלי, יש לפתוח יותר את השטחים לתנועה פלסטינית וגם את הכניסה למזרח ירושלים. בלי התמיכה שלכם, ישראל היתה מתקשה מאוד לקיים את הכיבוש לאורך שנים".

באשר אסד (המיוצג על ידי תא"ל במיל' שלמה ברום, עמית מחקר במכון למחקרי ביטחון לאומי, שהיה ראש החטיבה לתכנון אסטרטגי במטכ"ל): "אנחנו מוסיפים לתמוך ביוזמת השלום הערבית ואף הצבענו בעדה. אנחנו לא מייללים כמו הפלסטינים, אבל עומדים על העקרונות שלנו. ראשית, אתם, האמריקאים צריכים להיות נוכחים במשא ומתן. שנית, הוא חייב להתחיל מהנקודה שאליה הגענו בשיחות הקודמות. זה צריך לכלול את הפקדון שרבין נתן לאבי. אני משוכנע שאם נשב עם הישראלים ואתכם, תוך חודש עד חודשיים נסגור את הסוגיות שנותרו פתוחות. זה לא יותר מ-10% מההסכם.

"באשר לאיראנים - אם אתם רוצים להטיל סנקציות נגד איראן? זו בעיה שלכם. לנו אין לנו שום בעיה אתה, אין לנו ענין לקלקל אתה את היחסים ולא נהיה שותפים לסנקציות שלכם. איני מתנגד לוועדות רב צדדיות, אך אני מבקש שתהיה לי הזכות להחליט אם להשתתף בערוץ הזה".

פואד סניורה (המיוצג גם הוא על ידי שלמה ברום): "חשוב לי להבהיר כי הפליטים הפלסטינים לא יישארו בשום אופן בלבנון. ההסכם חייב לכלול פיצויים על ההשקעה שלנו בפליטים מאז 48' ויש מקום שנקבל סיוע כלכלי לשיקום הנזק העצום שהסבה לנו המלחמה עם ישראל לפני שלוש שנים. אל תבקשו מאתנו להשתתף בסנקציות נגד איראן. אתה יודע שאני לא מאוהב באיראנים, שתומכים ביריבי הפוליטיים ואשמח מאוד אם הם ייחלשו וירוסנו, אבל לצערי איני יכול להרשות לעצמי למלא תפקיד פעיל בעניין הזה".

חוסני מובארק (המיוצג על ידי פרופ' שמעון שמיר, לשעבר פרופסור להיסטוריה של המזרח התיכון שהיה שגריר ישראל במצרים ובירדן): "מצרים מעוניינת ביציבות האזור כיוון שהמשך האלימות והעדר הסדרים גולש לשטח המצרי. לארצות הברית יש השפעה רבה על ישראל ובלי שתפעיל אותה לא תהיה התקדמות של ממש. מצרים מוכנה להמשיך לדבר עם כל הצדדים ולנסות למתן עמדות, כפי שאנחנו עושים בין הפתח לחמאס.

"אנו מתנגדים לסידורים זמניים ומעוניינים שהמו"מ יכוון לפתרון כולל, על בסיס יוזמת השלום הערבית. עליכם לקצוב לדיונים שנתיים לכל היותר, כדי שיהיה ברור שיש סוף לתהליך הזה, זה ימריץ את הצדדים להגיע להסכם. אך איני מאמין שניתן להגיע להסכם ללא גיבוי והסכמה בינלאומית. הנרמול צריך להגיע בצד התהליך המדיני. איני מאמין במחוות לפני מהלכים מדיניים ממשיים. חשוב להזכיר שלמצרים יש עקרון חשוב נוסף שנעמוד עליו - פירוז כל מדינות האזור מנשק גרעיני.

עבדללה מלך ירדן (המיוצג על ידי תא"ל במיל' ישראלה אורון, שהיתה סגנית ראש המועצה לביטחון לאומי): "יש משהו סמלי בכך שאני אחרון בתור בין המנהיגים שאתה מגיע אליהם. להזכירך, אנחנו היינו הראשונים שעמדו מאחורי יוזמת השלום ויש לי הרגשה שלא סופרים אותנו בהנחה שאנחנו מונחים בכיס. אנו דורשים שתדאגו לעדכן אותנו במגעים בין ישראל לפלסטינים.

"לירדן יש אינטרס מובהק שהעניין ייסגר מהר ככל האפשר. אנחנו שומעים שוב הצהרות הזויות מצד ישראלים שירדן היא פלסטין. בירדן חיים 1.7 מיליון פליטים פלסטינים, ובהסכם השלום עם ישראל הובהר שלא נקבל שום פליט. חשוב לנו שהפליטים יוכלו לממש את זכות השיבה כפי שיוסכם במשא ומתן בין שני הצדדים. אנו רוצים לדעת מי ינהל את המו"מ בשם הפליטים בירדן ומבקשים שבכל הסדר יצוין, שאנו החזקנו אותם. כמו כן, יש לקחת בחשבון את האינטרסים הירדניים בנושא המים. אנחנו מודאגים מאוד ביחס לאיראן והיינו רוצים לדעת קודם כל מה התכניות שלך ביחס לעיראק".

עבדאללה מלך סעודיה (המיוצג אף הוא על ידי אורון): "אנחנו נדרשים למחוות וצעדי נורמליזציה לפני שהישראלים זזים. מאחר שאני מכבד אותך, אני מוכן לעשות מחוות, אבל יש לנו חששות ביחס לישראל. לכן אני רוצה לקבל ולוח זמנים שלא יאפשר לנתניהו למשוך זמן בלי סוף והתחייבות ממך, שלא תיסוג מהתהליך. הסכנה האיראנית מטרידה אותנו, אך אין לנו מושג מה עומד לקרות בעיראק. להתרחשות בין איראן לעיראק יש השפעה העצומה על המצב בסעודיה".

האיחוד האירופי (המיוצג על ידי אבי פרימור, סגן נשיא המרכז הבינתחומי בהרצליה, לשעבר שגריר ישראל באיחוד האירופי ובגרמניה): "אנחנו תומכים ביוזמה שלך ומאמינים שאתה מתכוון באמת להוביל להסדר. אם יסתבר שאכן הפעם ארה"ב אינה מסתפקת במס שפתיים והיא נחושה לפעול, נסייע בהשגת התמיכה של הממשלה ודעת הקהל בישראל, כפי שהיה במהלך של פינוי רצועת עזה. לנוכח הטראומה של כישלון הנסיגה מעזה, ברור שהמפתח הוא ביטחון ולכן על ארצות הברית לדאוג לכוח בינלאומי, לאו דווקא אמריקאי, שיסייע לפלסטינים להשליט חוק וסדר בשטחי המדינה שלהם. אנחנו נושיט סיוע כלכלי ומדיני, אך לא סיוע צבאי".

עבדללה מלך ירדן (אורון): "אם אובמה יחליט לנקוט צעדי ענישה כדי להמריץ את נתניהו, האם תנקטו בסנקציות נגד ישראל?

האיחוד האירופי: "בגלל סיבות היסטוריות, איני מאמין שאירופה תנקוט בסנקציות נגד ישראל".

עם סיום סבב השיחות באזור, אובמה נפגש בשנית עם מנהיגי הצדדים המעורבים ישירות בסכסוך.

נתניהו (מרחב): "לא מכבר מלאו 30 שנה להסכם השלום עם מצרים, שלשמו נטלנו סיכונים גדולים. אילו סיכונים אדוני הנשיא חושב שאנחנו יכולים לקחת היום, כשלידנו מתנהלים 15 סכסוכים שכלל אינם קשורים בנו? האם שמעת מה הסורים מתכוונים לעשות עם הטרוריסטיםשיושבים אצלם? תנאי מוקדם לכל התקדמות אתם הוא שיפסיקו את הזרמת הנשק משטחם אל החיזבללה.

"האיומים עלינו לא פסקו לרגע וצריך להבין שאנחנו חיים במציאות פוליטית, גיאוגרפית וטופוגרפית קשה מאוד. אני כפוף לשלטון החוק ועלי לתת דין וחשבון לפרלמנט שלי ולהתמודד מדי יום עם 30 חתולים בממשלה. יחד עם זאת, כפי שלבקשתו של הנשיא ביל קלינטון, ויתרתי על חברון וחתמתי על הסכם בוואי פלנטיישן, אם אגיע למסקנה שעלי לעשות זאת כדי שאוכל להמשיך להיות חלק ממשפחת מהעמים, אקבל את ההחלטות הנדרשות ואקח סיכונים. כמובן שנדרוש מכם לחזק את הברית אסטרטגית, בעיקר מול איראן, ערבויות ביטחון ווטו במועצת הביטחון על הצעות אנטי-ישראליות".

מחמוד עבאס (אריאלי): "כדי שלא יקרה שוב מה שקרה אחרי הסכמי אוסלו, צריך לבצע עבודת הכנה קפדנית. לא די להביא את הצדדים לשולחן. קודם כל צריך לנטרל את הרעשים מסביב. רק תוכנית שלום שתתבסס על יוזמת השלום הערבית תאפשר לנו, הפלסטינים, להניח הצדה את הנרטיב שלנו ולהעביר הסכם שלא יכלול את זכות השיבה לפלסטין ההיסטורית".

בשאר אסד (ברום): "צריך להגדיר את גבולות המחלוקת בינינו. לא נסכים בשום אופן לפתוח את המו"מ מנקודת האפס. זו הסיבה שחשוב לנו שארצות הברית שהיתה מעורבת בגיבוש ההבנות שהושגו במהלך השנים, יהיו מהתחלה בחדר הדיונים בחדר ויגלו מעורבות פעילה במו"מ".

ברק אובמה (רוטשילד): "בתום סבב השיחות שקיימתי עמכם, החלטתי לשלוח הזמנות לוועידה בינלאומית שתיפתח בסוף השנה. הקוורטט יניח על שולחנה נייר עמדה בנושא הגבולות, ירושלים, פליטים וביטחון. הם ייקחו בחשבון את כל מה ששמעתי מכם, אך כמובן שלא ניתן יהיה למלא אחר הציפיות של כל הצדדים. המשא ומתן ייפתח מיד לאחר הוועידה ויוגבל בלוח זמנים מואץ ומוגדר.

"הזמן שאני יכול לייחד לסכסוך שלכם מוגבל למדי. עלי להתכונן ליציאה מעיראק ב-2010, יש לי צרות בנושא חוק ביטוח הבריאות וגם המשבר הכלכלי אינו לגמרי מאחורינו. אני מוכן להשקיע את כל המאמצים לסיום הסכסוך, אך אם לא אקבל מכם שיתוף פעולה, לא נכפה עליכם את השלום. כמובן שזה ישפיע על היחסים שלנו עם כל אחד מהצדדים הסרבניים. לכן, שכל אחד יעשה את החשבון שלו, האם כדאי לו שארה"ב תפסיק להיות הדוד הטוב שתומך בו, משלם את החשבונות ומחלץ אותו מצרות".