בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דברים שאנחנו לא יודעים | מדוע נכשלו שיחות קמפ דייוויד בקיץ 2000?

עשינו הכל כדי להשיג שום דבר

2תגובות

באביב 2007, ערב הבחירות הפנימיות במפלגת העבודה שהחזירו אותו לחיים הפוליטיים, בפינתו של בית קפה תל אביבי, ביקשתי מאהוד ברק לגלות מה באמת קרה בשיחות קמפ דייוויד 2000. מדוע הן נכשלו? קשה למצוא בהיסטוריה הציונית אירוע מכונן כזה, שדבקו בו כל כך הרבה גרסאות ושהשלכותיו מוסיפות לרחף מעל הזירה הפוליטית.

האבחנה הנחרצת של ברק, "אין לנו פרטנר פלסטיני", שנועדה להסביר את הכישלון, נהפכה לחרב פיפיות. הטענה של ברק כי יאסר ערפאת תיכנן מראש לנצל את כישלון הפסגה כדי לפתוח באינתיפאדה שנייה, פגעה אנושות באמון של הציבור הישראלי בתהליך השלום. מה הבריות צריכות לחשוב על השכנים, אם ראש ממשלה "שנתן להם הכל" קובע כי "הפלסטינים הם תוצרים של תרבות, שבה אמירת דבר שקר אינה גורמת כל צרימה. האמת נתפשת כקטגוריה בלתי רלוונטית" ("ניו יורק ריוויו אוף בוקס", ראיון עם בני מוריס, יוני 2002). בתגובה לראיון הזה כתבו רוברט מאלי, שנמנה על צוות היועצים של הנשיא ביל קלינטון בקמפ דייוויד והחוקר הלבנוני חוסיין אגא, באותו עיתון: "באמצעות דבריו ומעשיו סייע ברק להתניע את תהליך הדה-לגיטימציה של הפלסטינים ושל תהליך השלום, ובכך איפשר לשרון לטפל בהם כראות עיניו..."

"הלכתי לקמפ דייוויד בהנחה ברורה שלא נגיע להסכם", הפתיע ברק בבית הקפה. "ידעתי שערפאת מתכנן התקוממות בספטמבר". בהמשך הסביר בקור רוח: "רציתי שכאשר נכה בפלסטינים, הקהילה הבינלאומית תעמוד לצדנו. לשם כך היה חשוב להוכיח שעשינו הכל כדי להגיע להסדר".

כלומר, הקרבת למעננו את חייך הפוליטיים? "כן, בהחלט", הינהן ברק במרץ. מדוע, אם כן, שישה חודשים אחרי ש"חשף את פרצופו האמיתי של ערפאת" הוא שלח לטאבה ארבעה שרים, ובהם יוסי ביילין ויוסי שריד, כדי להמשיך במשא ומתן עם הפלסטינים? "רציתי רק שהשמאלנים ייווכחו במו עיניהם שאין עם מי לדבר".

אנשים שסבבו את ברק באותם ימים אומרים שמעולם לא שמעו מפיו את הגרסה הזאת. שלמה בן עמי, אז שר החוץ וראש צוות המו"מ, כתב בספרו "חזית ללא עורף": "לי לא היה ספק שאהוד בא לקמפ דייוויד עם הכרעת שלום עמוקה בלבו". גלעד שר, שהיה נציגו האישי של ברק לשיחות, סיפר בספרו "במרחק נגיעה", כי ערב היציאה לפסגה ברק ציטט את האמרה של הקנצלר ביסמרק "תפוס באדרתה של ההיסטוריה כשתשמע את משק כנפיה".

אם ברק הצליח להערים על כולם, הוא לא רק פסנתרן חובב אלא אף שחקן מקצועי. אבל אם הוא הלך לקמפ דייוויד בנפש חפצה, התעלומה נשארת לא מפוענחת - מה באמת קרה שם? ברק ודן מרידור, שבקמפ דייוויד היה חבר בקבוצת הדיון על הפליטים, טוענים שהפסגה חשפה את המזימה של ערפאת להשמיד את הישות הציונית באמצעות זכות השיבה. בן עמי ושר עומדים על כך שבמוקד המשבר עמדה המחלוקת בסוגיית ירושלים, ולא שאלת הפליטים.

אפרים לביא, שעמד אז בראש הדסק הפלסטיני באמ"ן-מחקר, עמיתו במוסד, יוסי בן ארי, ומתי שטיינברג, שהיה יועץ ראש השב"כ, אמרו שאין שום בסיס מודיעיני לטענה של ברק שערפאת תיכנן מראש לנפץ את המו"מ על סוגיית הפליטים. ראש אמ"ן אז, עמוס מלכא, העיד כי לא מצא שום עדות לכך שערפאת תיכנן לפוצץ את תהליך השלום.

הפגישה בבית הקפה לא פתרה את התעלומה - מה קרה לאיש שנחשב אחד המוחות המבריקים ביותר שהפוליטיקה הישראלית התברכה בהם, בשעה שנדרש להכרעה גורלית? מה באמת קרה בקמפ דייוויד 2000?



ברק, ערפאת וקלינטון מסתחבקים. זה נגמר באינתיפאדה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו