סולקים ונהנים - כללי - הארץ
מינוי דיגיטלי של הארץ - באתר בסמרטפון ובטאבלט - חודש ראשון ב-4.90 ₪ בלבד
מצטרפים ומשדרגים לאחת מחבילות התוכן האיכותי של הארץ. עכשיו במבצע השקה! רק 4.90 ₪ לחודש הראשון. נסו עכשיו >>
הרשמה למערכת
שם פרטי
שם משפחה
דוא"ל
סיסמה
אישור סיסמה
טלפון נייד
 ?נרשמתם בעבר לאתרי קבוצת הארץ התחברו   |   שכחתי סיסמה

סולקים ונהנים

למרות החוקים המחמירים נגד הימורים באינטרנט, נדמה שהתעשייה הזאת מעולם לא ראתה ימים יפים יותר. כשחברות האשראי הבינלאומיות מושכות את ידיהן מעסקי הסליקה מול אתרים המדיפים ניחוח לא כשר - חברות כרטיסי האשראי הישראליות גוזרות קופון. ב-cal קוראים לזה ניהול סיכונים, אבל שיעורי צמיחה דו ספרתיים בהכנסות מעידים שזה אינו הימור מסוכן

הימורים מקוונים יכולים להיות עסק משתלם ביותר - בעיקר אם אתה חברת כרטיסי אשראי המתמקדת בסליקת עסקות באינטרנט. על כך יכולה להעיד חברת כרטיסי האשראי הישראלית cal (לשעבר ויזה כ.א.ל), ששמה לה למטרה להרחיב בשנים הקרובות את פעילותה בתחום סליקת התשלומים המקוונים. יותר ויותר מהמרים ברחבי העולם ממירים את הז'יטונים הצבעוניים ואת רעש הכדורים המקשקשים בגלגל הרולטה, בסטריליות הסולידית של כרטיסי האשראי ובמגע מקשי המקלדת בקצה אצבעותיהם.

ההימורים בישראל, כמו במדינות רבות בעולם, אסורים על פי חוק, וכך נדחפים מכורים ומהמרים כפייתיים להוציא את מיטב כספם במסגרות לא חוקיות שרובן מתקיימות בשנים האחרונות באינטרנט. על פי נתוני המשטרה, שוק ההימורים הבלתי חוקיים בישראל נאמד ב-15 מיליארד שקל בשנה ורובו מתנהל באינטרנט. לשם כך נזקקים המהמרים לאמצעי תשלום מגוונים, בהם העברות בנקאיות וכרטיסי אשראי.

ככל שהתעשייה פורחת והסכומים המתגלגלים מכיסו של המהמר לקופה של בתי הקזינו הווירטואליים תופחים ועולים - כך גם משגשגות ההכנסות שגורפות חברות כרטיסי האשראי שמתווכות בין הצדדים. הצלחתה של כ.א.ל אינטרנשיונל, חברה בת של cal, שיכנעה באחרונה גם את חברת כרטיסי האשראי ישראכרט להתחיל בפעילות סליקה באינטרנט בחו"ל. ישראכרט, חברת כרטיסי האשראי הגדולה בישראל, נאלצה לצפות בשיעורי הצמיחה הדו ספרתיים בהכנסות כ.א.ל ברבעונים האחרונים, לעומת קיפאון בהכנסותיה - שלא נהנו מפעילות סליקה בחו"ל כמו החברה המתחרה.

מבחינת מנכ"ל cal, בועז צ'צ'יק, מדובר בניהול סיכונים - תחום שכדאי לעסוק בו מבחינה כלכלית. מבחינת חוקית, יש להדגיש, אין כל בעיה בפעילותה של החברה, המקפידה לבצע סליקה רק באתרי אינטרנט בחו"ל, ומקפידה שלא לסלוק כרטיסי אשראי ישראליים של מהמרים באתרים אלה. ההחלטה שקיבל צ'צ'יק נראית עד כה משתלמת מבחינה כלכלית: בששת החודשים הראשונים של 2009 היו הכנסות כ.א.ל מפעילות סליקה בחו"ל 92 מיליון שקל - גידול של 48% בהשוואה לשנה שעברה.

תקדים ויקטור צ'נדלר

עד לפני שנתיים, סוגיית החוקיות של ההימורים באינטרנט כלל לא היתה בהירה, והיו כאלה שסברו שהימור באתר שהשרת שלו נמצא בחו"ל נחשב לפעולה חוקית, בדיוק כמו הימור של ישראלי הנמצא בלאס וגאס. נקודת המפנה ביחס להימורים דרך אתרי אינטרנט היתה פסק דין שנתן בית המשפט המחוזי בתל אביב. היה זה לאחר שמייקל קרלטון, בעל סוכנות ההימורים הבריטית ויקטור צ'נדלר, הגיע לישראל בינואר 2007 ונעצר מיד בחשד לארגון ולניהול הימורים בלתי חוקיים בישראל. סיפור מעצרו התגלגל במשך כמה חודשים עד שבית המשפט המחוזי פירסם פסק דין תקדימי, שלפיו ישראלי המהמר באתר אינטרנט שהשרת שלו נמצא בחו"ל, עובר על החוק הישראלי, וכך גם בעל האתר.

"אפשר להפעיל שרתים מכל אי נידח בעולם, אבל המיקום הפיסי של השרת ללא ממש קובע, כי צריך לבחון היכן מתבצעת פעילות ההימורים עצמה", מסביר עו"ד מאור אבן-חן, מהמחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה. אבן-חן היה זה שניסח את חוות הדעת של המדינה בסוגיית ההימורים באינטרנט, ומלווה בשנה האחרונה את כוח המשימה שהוקם ביחידה הכלכלית במשטרה, שמטרתו לפעול למיגור ההימורים באינטרנט.

מאז הפסיקה בנוגע לאתר ויקטור צ'נדלר, חדלו חברות כרטיסי האשראי לשתף פעולה עם אתרי הימורים המאפשרים גישה לישראלים. הקוד הבינלאומי 7995, שמשמש לזיהוי אתרי הימורים בכל העולם, מאפשר להן לזהות אתר כזה ולחסום משתמש ישראלי.

ליתר ביטחון, החברות מחמירות עם צרכן ההימורים הישראלי: אם בעל כרטיס אשראי ישראלי נוסע למדינה בחו"ל שבה ההימורים מותרים ורוצה להמר שם דרך האינטרנט, הוא לא יוכל לעשות זאת - משום שאין אפשרות טכנולוגית לזהות אם הוא נמצא בישראל או בחו"ל. כמובן שאם אותו אדם ייכנס לבית הקזינו באופן פיסי, הוא יוכל להמר כאוות נפשו.

כדי לעמוד על מכלול הבעיות הטמונות בתחום, יש להבין איך פועלות חברות כרטיסי האשראי. חברות אלה חובשות שני כובעים: בכובע אחד הן מנפיקות כרטיסי אשראי ומאשרות עסקה בעת שהלקוח קונה מוצר. בכובע האחר הן אלה שדואגות להעביר את הכסף לבית העסק באופן מיידי - כלומר, משמשות כסולקות של העסקה. שתי החברות הגדולות בתחום, cal וישראכרט, משמשות כסולקות לכל הכרטיסים המונפקים בשוק. כך, cal יכולה לסלוק עסקה בכרטיס שהונפק על ידי ישראכרט, ולהפך. החברות מתחרות ביניהן על בתי עסק שישתמשו בשירותיהן כסולקות.

באינטרנט אין גבול לפוטנציאל פעילות הסליקה של החברות בכל תחומי הסחר, אבל הסיכון נובע משני גורמים: ביטולים וסיכון ציבורי משפטי. מדובר ב"עסקה במסמך חסר" (כינוי לעסקה שמתבצעת בטלפון ובאינטרנט, שבה לא מועבר כרטיס בפועל), שבה הצרכן לא מקבל מוצר כלשהו שעליו הוא חותם בעת קבלתו, ולכן שיעור הביטולים עלול להיות גבוה. כך גם בתחום ההימורים באינטרנט, כשמהמר מנסה להתחמק מתשלום לאחר שגילה כי הפסיד במשחק.

"תחום סליקת ההימורים באינטרנט מורכב מאוד", מסביר עו"ד גבריאל הנר, המלווה חברות ישראליות העוסקות בתחום. "אם מישהו הפסיד בקזינו 60 אלף דולר, הצעד הראשון שלו יהיה להגיד שהוא לא קשור לכך. לכן, הסליקה כאן דורשת יכולות והתמחות מיוחדת".

ממד הסיכון השני הוא ציבורי-משפטי. בישראל, בארה"ב ובמדינות נוספות, הימורים באינטרנט אינם חוקיים. התחום נחשב לזירה להלבנת הון ולהעברת כספים בלתי חוקית, גם במדינות שבהן ההימורים חוקיים.

עם זאת, חברות כרטיסי האשראי עדיין נתונות בבעיה בשל קיומם של אמצעי תשלום אחרים לאתרי הימורים. כך לדוגמה, באמצעות כרטיסי אשראי אפשר לקנות כרטיסי פרי פייד בפיצוציות. על הכרטיסים האלה מופיע קוד שאותו מציג הגולש באינטרנט, המזכה אותו בכסף שבאמצעותו הוא מהמר באתר. חברות כרטיסי האשראי לא יכולות לדעת על כך דבר, כי מדובר בתשלום לפיצוצייה שבה בוצעה העסקה.

כמו כן, ברשת פועלות חברות המספקות "ארנק אלקטרוני". זהו למעשה חשבון בנק באינטרנט, שאותו אפשר לטעון בכסף בצורות שונות. החברות דורשות בדרך כלל הרשמה באמצעות ציון פרטי זיהוי מינימליים וכתובת דואר אלקטרוני בלבד. מאחר שארנקים אלה משמשים לקניות באתרי אינטרנט שונים ואינם מוגבלים לאתרי הימורים בלבד, אי אפשר לזהות את ההעברה לארנק כתשלום לאתר הימורים.

לפי דו"ח של חברת אמנט, המתמחה בהלבנת הון ובמניעת טרור ונחשף כאן בראשונה, אפשר להעביר כסף לאתרים מסוימים של ארנק אלקטרוני גם באמצעות כרטיסי אשראי ישראליים. "חברת כ.א.ל לא סולקת ארנקים אלקטרוניים", מסרה בתגובה cal. "כמנפיק, אנו דבקים בהנחיות של הארגונים הבינלאומיים המחייבים את הסולק לבדוק את מהות בית העסק ולסמנו בצורה הנאותה והנכונה". מחברת ישראכרט נמסר בתגובה: "כל עסקת הימורים שמגיעה לאישור נדחית, כולל כרטיס WEB שמונפק על ידי ישראכרט. כמו כן, החברה מבצעת בדיקות שוטפות לגבי שימושים חריגים בכרטיסי WEB".

מלאומי קארד נמסר בתגובה: "לאומי קארד אינה סולקת אתרי הימורים באינטרנט ואינה מנפיקה ארנק אלקטרוני. כל שימוש שהלקוח עושה באמצעים אחרים שברשותו אינו באחריות החברה".

בנק ישראל לא מסגיר את החשבונות

לעומת חברות כרטיסי האשראי, נראה שהבנקים נמצאים במצב בעייתי מעט יותר בכל הנוגע לשיתוף פעולה, גם אם לא במתכוון, עם הימורים בלתי חוקיים ברשת. מדי יום מבצעים הבנקים בישראל, ללא ידיעתם, עשרות העברות בנקאיות לחשבונות בחו"ל המשמשים אתרי הימורים בלתי חוקיים הפועלים בישראל. לפי הדו"ח של חברת אמנט, לפחות 120 חשבונות בנק בעולם משמשים אתרי הימורים בלתי חוקיים הנגישים לגולשים בישראל.

לדברי יאיר דגן, מנכ"ל החברה העובדת באופן שוטף עם מערכת הבנקאות בסוגיות של מימון טרור, הבנקים בישראל לא יכולים לפעול כל עוד אין להם את המידע הדרוש. "הבנק אינו גוף שמנהל חקירות", אומר דגן. "ברגע שלבנקים תהיה רשימה ביד, הם ישמחו לפעול בעניין".

מדוע, אם כן, בנק ישראל אינו מספק לבנקים רשימות של חשבונות בנק בעיתיים? "בנק ישראל אינו גוף חוקר", מסביר בכיר בבנק ישראל. "אין לו סמכויות בעניין זה וגם לא ידע או מומחיות בתחום הפלילי. הגיוני יותר לצפות שהמשטרה או גוף מתאים אחר יחקור, יפרסם ויתחזק רשימה כזו".

הסבר זה נראה תמוה, מאחר שבאופן תיאורטי יכול בנק ישראל, כמו גם משרד המשפטים או משרד האוצר, לפרסם מכרז ולקבל הצעות עבודה מחברות מהסוג של אמנט, כדי שיגבשו באופן שוטף את רשימת חשבונות הבנק האסורים.

פעילותה הגלויה של חברת הארנק האלקטרוני ווב מאני, המוזכרת גם היא בדו"ח של אמנט, מוכיחה עד כמה קל לאתר את החשבונות הבעייתיים. על פי הדו"ח, ווב מאני פופולארית כאמצעי תשלום באתרי הימורים שבהם גולשים ישראלים. החברה אמנם לא מקבלת כרטיסי אשראי, אך היא דואגת לזכות את חשבונות הלקוח בהעברה בנקאית או באמצעים אחרים. באתר האינטרנט של החברה אפשר למצוא את רשימת סוכניה הפזורים בערים שונות בישראל, רובם במשרדים של חלפני כספים. המשרד הראשי נמצא בתל אביב. מי שלא רוצה להתקשר לסוכן יכול להפקיד את הכסף ישירות בחשבונות בנק של דיסקונט או לאומי, שמספריהם מופיעים באתר. האתר גם מפרסם מספר טלפון למקרה של בעיות.

"העסק פרוץ לחלוטין", אומר ח"כ יריב לוין (ליכוד), הפועל למען חקיקה בתחום. "לפני כמה חודשים פניתי לבנק ישראל, וביקשתי שהם יפרסמו - ויעבירו גם לבנקים ולחברות האשראי - רשימה של חשבונות בנק שאליהם לא יעשו סליקה או העברה בנקאית, אבל הדבר נמשך בכל זאת. בנק ישראל יכול לתת את ההנחיות לבנקים השונים, דרך הפיקוח על הבנקים. זה לא לכבודם של הבנקים בישראל להיות שותפים להימורים בלתי חוקיים".

פעולה נוספת, שאפשרית ליישום לפחות מבחינה טכנולוגית, היא חסימת אתרי הימורים בלתי חוקיים בשפה העברית, כך שלגולש הישראלי לא תהיה גישה אליהם. סוגיה זו סבוכה מבחינה משפטית, במיוחד על רקע המחלוקת בנוגע לחוק סינון אתרים, שנוגעת לשאלה אם מותר למדינה לסנן אתרי אינטרנט ואם אין בכך פגיעה בחופש הביטוי.

במשרד המשפטים מסרבים להגיב לשאלה אם במצב החוקי כיום אפשר לבצע צעד כזה, שכבר בוצע בכמה מדינות באירופה, בהן איטליה, הולנד וגרמניה. ממשרד המשפטים נמסר בתגובה: "משרד המשפטים פועל בשיתוף פעולה עם משטרת ישראל ועם משרד התקשורת בכל הנוגע לבחינת האפשרויות העומדות בפני גורמי המדינה בטיפול בתופעת ההימורים הבלתי חוקיים באינטרנט. בכלל זה שותף המשרד לבחינת אמצעים אזרחיים ומנהליים שאפשר להפעיל לשם מיגור התופעה".

בחו"ל תקיפים

מעבר לים פועלות הרשויות במעט יותר תקיפות. בארה"ב, לדוגמה, הורה בשנה האחרונה משרד התובע הפדרלי של המחוז הדרומי בניו יורק להקפיא כמה חשבונות בנק השייכים לחברה המבצעת העברות תשלומים באינטרנט, שבאמצעותה מועברים כספים מאתרי פוקר בעולם לחשבונות פרטיים של אזרחי ארה"ב. בעקבות ההוראה, הוקפאו כמה חשבונות השייכים לחברה, ובהם גם חשבונות בסיטי בנק ובוולס פארגו, בסכום כולל של יותר מ-30 מיליון דולר.

חברת האינטרנט פייפאל נקנסה ב-10 מיליון דולר על ידי התובע הכללי של מדינת מיזורי, על שאיפשרה להעביר תשלומים מאתרי הימורים לתושבי המדינה. באפריל 2009 חתמה חברת ההימורים פארטי גיימינג על הסכם לתשלום קנס ללא תביעה, שמחייב אותה לשלם לממשל האמריקאי קנס של 105 מיליון דולר. החברה, בין הגדולות בעולם בהימורים באינטרנט, הואשמה כי סיפקה שירותי הימורים באינטרנט לאזרחי ארה"ב, אף שהדבר היה לא חוקי. על פי הודעות משרד המשפטים האמריקאי, כ-90% מלקוחות החברה ב-2005-2006 היו אזרחים אמריקאים.

סוגיה זאת מעלה גם את עניין חשיפתן של חברות המעורבות בהימורים באינטרנט לתביעות אזרחיות מצד נפגעי הימורים. בארה"ב מתנהלות כמה תביעות נגד בנקים וחברות כרטיסי אשראי, מצד אזרחים שהפסידו את כספם בהימורים באינטרנט. לדברי עו"ד רם א. גמליאל, מומחה במשפט מונע, חברות האשראי והבנקים הישראליים המעורבים, באופן זה או אחר, בתחום ההימורים באינטרנט, חשופים לסיכונים מסוג זה.

"ייתכן שהמהמר לא יוכל לבוא בטענות, כי הוא נכנס לסיטואציה בעיניים פקוחות", אומר גמליאל. "אבל משפחתו של אותו מהמר כפייתי והנפגעים ממעשיו יוכלו לעשות זאת. תביעה כזו לא תצוץ מחר בבוקר, אבל מתישהו יגיע המקרה הנכון".


הימורים או סקרים?

דוגמה לאופן המתוחכם שבו פועלות רשתות ההימורים באינטרנט אפשר למצוא בטיוטת כתב אישום שניסחה פרקליטות המדינה נגד רשת הימורים בלתי חוקית, שפעלה עד לפני שנתיים באזור המרכז. לפי טיוטה זו, 11 החשודים ערכו הימורים לא חוקיים ופעולות להסוואת רכוש במחזור כולל של כ-1.5 מיליארד שקל. הרשת הפעילה משרד במרכז תל אביב, והעסיקה בו במשמרות בנות 24 שעות מפעילים טכניים שתפקידם היה לדאוג לפעילותו של האתר, שעסק בעיקר בהימורי ספורט. שרתי המחשב של האתר ישבו בהולנד.

איש הקשר של הרשת בישראל היה בעל משרד להחלפת כספים ברמת גן, שפעל כסוג של בנק פרטי עבור האתר. על פי החשד, כספי האתר הוסוו במשרד החלפת הכספים, בין כהמרות מטבע כשרות ובין כהפקדות של כספי הימורים בחשבונות של ניכוי צ'קים - זאת מבלי שאיש יידע את בעלי החשבונות. הנאשמים גם הסוו את מקור הכספים בהעברות כספים לחשבונות בחו"ל.

באחד המקרים נעשה ניסיון להשתמש באתר אינטרנט מסוים, המציע לאנשים שכר עבור מילוי סקרים. התשלום באתר זה נעשה באמצעות פייפאל, חברת תוכנה בינלאומית בעלת שם מוכר ומכובד בשוק. הנאשמים פנו לבעל האתר כדי להשתמש בו ובחשבון האינטרנט שלו כמסלקה לתשלומי אשראי של כספי המהמרים באתר, במסווה של פעולות כשרות. הניסיון נקטע באיבו, מכיוון שהחשודים נעצרו ובעל האתר נרתע מלשתף אתם פעולה. במקרה זה מואשמים 11 החשודים גם בעבירות של הלבנת הון. רובם הם המפעילים הטכניים של האתר, שעסקו ככל הנראה רק בתפעול ולא בהעברות הכספים.

לדברי עו"ד אורי גולדמן ממשרד ברון-גולדמן, שמתמחה בהלבנת הון ושליווה כמה תיקים דומים, על הפרקליטות לנקוט משנה זהירות כשהיא קושרת בין הלבנת הון לבין הימורים באינטרנט. "יש לעשות הבחנה ברורה בין ארגוני פשיעה לבין יחידים", הוא אומר. אלא שבכל מקרה נראה שהפעילות של רשויות האכיפה בכל הנוגע להימורים באינטרנט היא מצומצמת.


הקשר הפורנוגרפי: חברות הסלולר מרוויחות שלוש פעמים

"יש לך מכשיר דור 3? שלח SMS עם המספר 35 ל-7090". זאת לא רפליקה מ"כוכב נולד" או מתוכנית ריאליטי אחרת, אלא כיתוב המופיע מתחת לתמונתה של בלונדינית חטובה בעירום מלא, שמוצגת בעמוד השער של אתר האינטרנט "עולם הסקס של ענת".

מי שישלח את ה-SMS יקבל לינק לסרטון לוהט בתשלום, שיהיה עוד מרכיב בהכנסות הגבוהות ממילא של חברות הסלולר הישראליות. אלה אותן חברות שדואגות להציף את מסכי הטלוויזיה בפרסומות אופטימיות על אהבה ועל עתיד, הרחוקות מרחק רב מנשים צעירות שנאלצות לעשות שימוש בגופן כדי להתפרנס.

לפי הערכות בשוק, ההכנסות של חברות הסלולר מפורנו נאמדות ב-200 מיליון שקל בשנה, סכום הרחוק מלבטא את פוטנציאל הרווח האמיתי. ביפן, לדוגמה, הפופולאריות של הורדת סרטי פורנו באינטרנט גדולה כל כך, שהיא גורמת להאטה במהירות ההורדות והחברות נאלצות להגביל את כמות הורדות הסרטים.

כניסת מכשירי אייפון לישראל צפויה להגדיל את שוק הווידאו באינטרנט בכלל, ואת שוק הפורנו בפרט. "כיום שוק הפורנו בסלולר שווה בהיקפו לכל שוק המוסיקה והמשחקים להורדה בסלולר", אומר יורי מדרוסקי, בעל חברה המוכרת תכנים לחברות הסלולר. "להערכתי, השוק הזה רק יצמח ויצבור תאוצה, ובוודאי לאחר כניסת אייפון. ככל שיש בשוק מכשירים מתקדמים יותר ורוחב הפס המוקצה לגלישה גדול יותר - תפוצת הפורנו בסלולר תגדל".

שלוש חברות הסלולר הישראליות לא מסכימות להתייחס בהרחבה לעניין, ונראה שהן מבקשות להתרחק מסוגיית הפורנו ככל האפשר. "אנחנו לא עובדים עם ספקי תוכן, אלא משמשים בסך הכל צינור להעברת מידע", מסביר בכיר באחת החברות הסלולריות. "אם יש לזה ביקוש, אנחנו מספקים את זה. אנחנו לא רוצים לעשות משהו שאינו תקין. לקשור אותנו לזה - זאת פרובוקציה. גם העיתונים מרוויחים ממודעות פורנו שמתפרסמות אצלם".

מחברת פרטנר נמסר בתגובה: "החברה פועלת על פי תנאי רישיון וכן על פי הנחיותיו המחמירות של הרגולטור בישראל, וכל העושה שימוש בתוכן מבוגרים באמצעות מכשירו הנייד מחויב בהליך זיהוי בגיר". מחברת סלקום נמסר בתגובה: "סלקום אינה מוכרת תוכן למבוגרים".

עוזרות לזהות את הלקוחות

בכל הקשור לפורנו, חברות הסלולר מרוויחות שלוש פעמים: ראשית, מעצם שידור התוכן - כשם שהן מרוויחות מלקוח שרוכש משחק או מוריד סרטון במכשירי הדור השלישי. במסלול הורדות התכנים מדובר בדרך כלל ברווח של 50%, אך לפי הערכות, הרווח בפורנו הוא 53% בשל תוספת סיכון על עיסוק בתכנים מיוחדים. ערוץ הרווח השני הוא חיוב דרך חשבון הסלולר של צרכן הפורנו באינטרנט. ערוץ הרווח השלישי הוא מעצם זיהוי צרכן הפורנו, מפני שלפי החוק צפייה בתכנים פורנוגרפיים מותרת מגיל 18 ומעלה.

י', בעל חברת תוכן המפיצה תוכני סקס באינטרנט, מסביר את התהליך: "לקוח שולח לנו SMS כאמצעי זיהוי. אנחנו מעבירים את המספר לחברות הסלולר, והן בודקות את גילו במאגר שלהן. כשהן מוסרות לנו שהוא בן יותר מ-18, אנחנו מאשרים את העסקה והחיוב מופיע בחשבון הטלפון הסלולרי".

לדברי י', בתחום הפורנו הוא מעדיף לעבוד עם חברות הסלולר כגורם סליקה, ולא עם חברות כרטיסי האשראי. "בתחום האשראי יכול לקוח לבוא ולטעון שהוא לא הזמין על השירות. בסלולר, מנגד, החברה היא זו שגובה את הכסף מהלקוח ומעבירה אלי את הכסף". אפשרות נוספת לחיוב היא דרך החברות לשיחות בינלאומיות - 012, 014 ו-015 - אפשרות נפוצה פחות ביחס לחיוב דרך הטלפון הסלולרי. הלקוח מתקשר למספר טלפון מסוים, וכל זמן שהוא צופה בסרט, הטלפון נשאר פתוח. החיוב נעשה לפי דקות חיוג.

חוששים מפדופיליה

תעשיית הסקס באינטרנט מציעה שירותים רבים ומגוונים. כך למשל, אפשר לצפות בפיפ-שואו בשידור חי: הבחורה יושבת עם מצלמת אינטרנט בביתה, ומקבלת הוראות מגולש המורה לה כיצד להתפשט ועד הדרך הפופולארית ביותר של הורדת קליפים מסרטי פורנו.

י', למשל, קונה סרטי פורנו ומפיץ אותם לאתרי פורנו ישראליים. הוא לא מפיק בעצמו את הסרטים, אך מקפיד לוודא שלא משתתפים בהם קטינים. הסכנה שקטינים ישתתפו בסרטים שאותם מוכר י', היא רק דוגמה אחת לבעייתיות הניצבת בפני חברות הקשורות באופן עקיף לפורנו באינטרנט. אם עבור חברות הסלולר פעילות הסליקה היא פעילות לוואי, הרי שעבור חברות כרטיסי האשראי סליקה של תשלומים לאתרי פורנו באינטרנט עשויה להיות מקור ישיר להכנסות נאות. בנוסף, סליקה של אתרי הימורים בחו"ל (בישראל הדבר אסור על פי חוק), עשויה להגדיל את ההכנסות באופן משמעותי. אלא שמדובר בשני תחומים בעלי סיכון גבוה, בתחום הנחשב למורכב ממילא.

"פורנו יכול להתגלות כתחום מסוכן מאוד", מסביר בכיר בתחום האשראי. "אתה יכול לעבוד באופן חוקי, אבל פתאום יגלו שפדופילים נכנסו לאתר שאתה סלקת ועשו שם כל מיני עסקות מלוכלכות. אתה אולי לא קשור לזה, אבל בתקשורת כבר ייעשה ההקשר, דרך הסליקה. במשוואה של תדמית מול כסף, התשובה ברורה לחלוטין - המוניטין של החברה חשובים יותר".

מתוך שלוש חברות האשראי הגדולות בישראל, שתיים החליטו להדיר רגליהן מסליקת פורנו והימורים: ישראכרט ולאומי קארד. החברה השלישית, cal, קיבלה בשנה האחרונה החלטה אסטרטגית לעסוק גם בתחומים אלה, כחלק ממהלך כולל של הרחבת פעולות הסליקה באינטרנט.

לחברה יש מערך גדול של עובדים העוסקים בניטור ובמעקב אחר הסיכונים השונים - 170 מתוך 1,700 עובדים. חלק מהעובדים עוסקים, למשל, בצפייה באתרים פורנוגרפיים שעבורם מבצעת החברה סליקה, כדי לוודא שאין בהם תוכן פדופילי אסור. בנוסף מפעילה החברה מערכות תוכנה מתוחכמות כדי שתוכל לזהות בוודאות שהיא עובדת רק עם אתרי הימורים חוקיים בחו"ל.

"צריך לזכור שלינק לאתר פדופילי יכול להופיע גם באתר למכירת שעונים, כך שהסכנה היא לאו דווקא בסליקת אתרי פורנו", מסביר מנכ"ל cal, בועז צ'צ'יק. "cal פיתחה ידע ייחודי של סליקה באינטרנט, והיא מפעילה מערכות ניטור ומדידות חכמות. ברגע שאנחנו מזהים פעילות בלתי חוקית מכל סוג, אנחנו יודעים לנתק מגע מיד".





הוספת תגובה
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

 
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
פרוייקטים מיוחדים