טוני צ'רנאץ היה מוטרד מאוד. ביום האחרון של מארס, מזג האוויר בחבל איסטריה שבצפון-מערב קרואטיה היה סגרירי וגשום. למחרת, כאילו מתיחה של 1 באפריל, היו השמים בהירים לחלוטין. השמש החמימה הוציאה אל הנמל של העיר הקטנה רוביניי את הדייגים ואת מעט התיירים שנפשו בה. אבל צ'רנאץ, שנולד בעיר לפני 53 שנה והיום הוא בעליה של ספינת תיירים המפליגה לאורך חופיה, היה מודאג מהשינוי החד במזג האוויר.

"השינוי מהיר מדי", אמר צ'רנאץ. "יש נתונים על שינויים באקלים, אבל אנחנו - שיש לנו קשר עם מזג האוויר והסערות - מרגישים את השינויים בגופנו".

יורדי הים אינם הקרואטים היחידים שחשים בשינויים במזג האוויר. מושגים כמו התחממות גלובלית אמנם אינם שיחת היום במדינה, אבל רבים מתושביה מודים שהבחינו בשינויים אקלימיים בשנים האחרונות. כחיזוק לדבריהם הם מביאים דוגמאות לתופעות מזג אוויר חריגות: עלייה משמעותית בטמפרטורות בקיץ וריבוי סערות, למשל. העדויות המצטברות מבהירות שאין מדובר עוד בנבואות לעתיד הרחוק; תמורות של ממש כבר מתרחשות.

בקרואטיה נערכו כמה מחקרים התומכים בתחושות אלו. באחד מהם, מטעם סוכנות הפיתוח של האו"ם בזאגרב, מוקדש פרק נרחב להשלכות הישירות של שינויי האקלים על ענף התיירות, שמרים תרומה משמעותית לכלכלה הקרואטית.

כ-10 מיליון תיירים פוקדים בכל קיץ את חופיו המזרחיים של הים האדריאטי. השילוב של מיקום נוח, עלות סבירה ומזג אוויר ים-תיכוני, הופך את חופי קרואטיה ליעד תיירותי מבוקש. השנה אמורה התיירות להיות 23.6% מהתוצר המקומי הגולמי של קרואטיה, ומעריכים שבתוך עשור יגדל שיעור זה לכ-28%. כ-90% מתעשיית התיירות במדינה הם לאורך החוף. אם יחולו בעתיד שינויים מהותיים באקלים האטרקטיווי שקרואטיה התברכה בו, המשק הלאומי עלול להיפגע קשות.

אנשי סוכנות הפיתוח, וגם תיירנים מקומיים, מעידים שכבר היום מתרחשים בחופי הים האדריאטי יותר אירועי מזג אוויר קיצוניים מבעבר. סנדרה ולאשיץ' מהסוכנות, שנמנתה עם עורכי הדו"ח, מביאה כדוגמה את גל החום שהיכה באירופה בקיץ 2003, וגרם לעלייה של כ-4.3% בתמותה בקרואטיה.

בשנים האחרונות נהפכו גם שריפות הקיץ לתופעה נפוצה באזור החוף. "באיסטריה יש פחות שריפות מבדלמטיה (רצועת החוף הדרומית בקרואטיה)", אמר רומיאו דרגיקיו ממועצת התיירות של מחוז איסטריה, "אבל כשיש שריפת יער אצלנו, זה יותר גרוע מאשר בדרום, כי יש לנו הרבה יותר יערות".

לא יהיה כאן מדבר

מדענים צופים שאם התופעות הכרוכות בשינויי האקלים יימשכו, רבים מהתיירים יעדיפו לבקר בצפון אירופה ולא בדרומה. "אולי זה יקרה, אבל הטמפרטורות לא יעלו עד 50 מעלות. אני לא חושבת שיהיה כאן מדבר", מרגיעה יסנקה נצ'אק מהמשרד להגנת הסביבה. "גם אם נגיע לטמפרטורות שיא, נכין מקומות לינה שיקלו על התיירים. לכן אני לא מאמינה שההתחממות תגרום לאנשים שלא להגיע".

נצ'אק סבורה שבשינוי האקלים טמון פוטנציאל כלכלי. לפי התחזיות, העלייה בטמפרטורות תביא להתארכות עונת התיירות. במקום עונת שיא אחת, בקיץ, יהיו בקרואטיה שתי תקופות שיא - באביב ובסתיו. "אם יהיה לנו קיץ ארוך יותר, עלינו לנצל את היתרון שבכך", אמרה. "אם יש עונה ארוכה יותר זה טוב, כי המלונות והשירותים שלנו יעבדו יותר זמן".

לא כולם מוצאים יתרון בהתארכות הקיץ. לדברי ולדימיר קלינסקי מסוכנות הפיתוח של האו"ם, "זה לא יפה כמו שזה נשמע, מפני שתהיה מצוקת מים. טמפרטורה גבוהה יותר ופחות משקעים - זה אומר פחות מים". קרואטיה נחשבת כיום אחת המדינות שופעות המים ביותר באירופה, ודאי שביחס לאוכלוסייתה. אבל בקיץ כבר אפשר לזהות סימנים למצוקת מים עתידית. בתקופה זאת עשוי מספר התיירים במחוז איסטריה, למשל, להגיע ליותר מ-200 אלף - כמספר התושבים.

גרגה פרנגס מפארק הטבע אוצ'קה שבמזרח איסטריה, סיפר שאתרי התיירות - מסלולי הגולף ובריכות השחייה הסמוכים לפארק, יוצרים לחץ על מקורות המים. "בינתיים מזג האוויר נעשה יבש יותר בכל שנה. יותר ויותר מים נשאבים, ופחות נשאר לסביבה", אמר.

מים רבים

מלבד מצוקת מי השתייה, יעדי התיירות העיקריים באיסטריה ובאזורי חוף אחרים עלולים לסבול מבעיה אחרת הקשורה למים. מדענים מעריכים שעד סוף המאה יעלה מפלס מי הים בתשעה עד 88 סנטימטרים. כתוצאה מכך יוצפו שטחים נרחבים באזורי החוף במדינות רבות. לפי הדו"ח של סוכנות הפיתוח, עלייה של 50 סנטימטרים במפלס, תביא להצפת יותר ממאה קילומטרים רבועים בקרואטיה - כפול משטח השיפוט של תל אביב.

לאורך החוף הקרואטי שוכנות ערי נמל עתיקות המשמשות היום אטרקציות תיירותיות - מפורץ' ורוביניי בצפון, דרך שיבניק וטרוגיר במרכז, ועד ספליט ודוברובניק בדרום. בחמש מהן שוכנים אתרים היסטוריים חשובים, שהוכרזו על ידי אונסק"ו אתרי מורשת עולמית. "המבנים האלה יהיו בסכנה", אמר קלינסקי. בפורץ', למשל, חוצץ קיר אבן בין גלי הים לבין מתחם הבזיליקה האופרזיאנית, אתר מורשת עולמית שהוקם במאה ה-6 ונודע בפסיפסים העשירים שלו.

"רק מעטים חושבים מה יהיה בעוד 90 שנים", אמר הסוציולוג ולדימיר ליי, מנהל פרויקט פיתוח בר-קיימא בקרואטיה במכון איבו פילאר. "בקרואטיה אין אנשים שחושבים איך להגן על ארמון דיוקלטיאנוס, אתר המורשת המפורסם של ספליט". אם בעתיד יעלה מפלס הים במטר אחד, יוצף הארמון, השוכן בחלק הנמוך ביותר של העיר. "שימור המבנה הוא משימה הנדסית ענקית ואיש לא חושב על זה", מתרעם ליי.

בינתיים, כמעט מדי שנה מקבלות חלק מערי החוף הללו תזכורת מהעתיד, לאחר שעלייה זמנית אך קיצונית, במפלס הים גורמת להצפת אזורים רבים. "אם זה קורה, מי ים נכנסים לכל המסעדות והבתים על הטיילת", הסביר ליי. "למחרת המים יורדים, אבל בעתיד זה יהיה לנצח. החיים יהיו בלתי אפשריים. אף אחד בקרואטיה לא חישב כמה אנשים, מסעדות ובתים ייהרסו".

לא על סדר היום

ננד ולניק, מנהל איגוד התיירות בפורץ' - העיר עם מספר לינות התיירים הרב ביותר בקרואטיה - נמנה עם אלה שמתמקדים בשינויים העכשוויים, בלי לחשוב על העתיד. "אוגוסט האחרון היה גשום מאוד - זה לא רגיל", אמר. "זה גורם לנו בעיות, אבל אנחנו לא יכולים לעשות שום דבר בעניין".

מאיה קוזה מפארק הטבע אגמי וראנסקו שבמרכז אזור החוף, אמרה שמחקרים על שינויי האקלים טרם נעשו במקום. לדעתה, "זו אינה הסוגיה הגדולה ביותר בחלק הזה של אירופה, משום שהאקלים הים-תיכוני מתון ואיני חושבת שייגרמו שינויים קיצוניים". גם דרגיקיו ממועצת התיירות של איסטריה מאשר כי השפעות התהליכים האקלימיים על ענף התיירות אינן נמצאות בראש סדר העדיפויות. רבים בענף התיירות מבקשים להציג עסקים כרגיל.

במשרד התיירות הקרואטי בחרו שלא להתייחס לשאלות "הארץ". מסמכים רשמיים מעידים שהרשויות אינן מוטרדות עד כה מהתחזיות של אנשי המדע לגבי ההשלכות של השינויים האקלימיים על התיירות. נצ'אק מהמשרד להגנת הסביבה נמנעה מלמתוח ביקורת על הדו"ח של סוכנות הפיתוח של האו"ם, אך אמרה על התחזיות לעליית מפלס הים, ש"זה לא יהיה כל כך דרמטי, מפני שכל המדינות, גם המדינות המפותחות, נוקטות את כל הצעדים כדי להפחית את הפליטות (של גזי חממה). תהיה לזה השפעה בעתיד". עם זאת, נצ'אק הודתה ש"עד כה אין לנו אסטרטגיה שממוקדת בהסתגלות לשינויי אקלים, בשביל שום ענף מענפי המשק".

רק העתיד יבהיר אם יש ממש בנבואות הזעם של המדענים והפעילים הסביבתיים. למייק צ'ן ולמשפחתו הן אינן מפריעות לבוא בכל קיץ, מארצות הברית אל האי חבאר שלחופי דלמטיה. צ'ן לא חש בשינויים מיוחדים במזג האוויר, עם זאת, הוא הודה שהקיץ השנה היה קר ורטוב יותר מבעבר. "השבוע הראשון, שהיה גשום, היה מאכזב מפני שהתרגלנו כל כך למזג האוויר ולטמפרטורת המים, שממש מתאימים לנו", אמר. "אבל זה לא ימנע מאתנו לחזור בשנה הבאה. כבר הזמנו מקום".

האם כך תיראה דוברובניק גם בעתיד?