רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חזון העולים הראשונים: הקמת הסנהדרין

תגובות

כאשר באו ראשוני תלמידיו של הגאון מווילנה (הגאון רבי אליהו - הגר"א) לארץ ישראל לפני 200 שנה, הם שאפו לקדם את הגאולה ולזרז את ביאת המשיח. בשלב ראשון, הם תיכננו להקים מחדש את הסנהדרין - המועצה העליונה של תקופת בית המקדש השני. אלא שלפי ההלכה, את הסנהדרין יכול להקים רק מי שהוסמך לכך על ידי שושלת רצופה של הסמכה ממשה רבנו - וכאלה לא היו בנמצא.

"רבי ישראל משקלוב, ממנהיגיהם של תלמידי הגר"א בארץ, החליט להיעזר בעשרת השבטים האבודים החיים מעבר לנהר הסמבטיון, שאצלם לתפישתו עדיין יש סנהדרין שפעלה ברציפות מאז משה", מסביר הד"ר אריה מורגנשטרן ממרכז שלם, מבכירי החוקרים של הנושא. "הוא שלח אדם בשם ברוך מפינסק לתימן ובידיו איגרת למנהיגי עשרת השבטים, שבה הוא אומר להם: הגאולה תלויה בכם", הוא מסביר.

פרשת הניסיון לחדש הסנהדרין היא אחד הנושאים שהוצגו אתמול בכנס אקדמי באוניברסיטת בר-אילן, לרגל 200 שנה לעליית תלמידי הגר"א לארץ ב-1808. היתה זו אחת העליות הגדולות לארץ ישראל לפני תחילת הציונות, שבמסגרתה באו לארץ מאירופה כמה מאות מתלמידיו של הגאון מווילנה - מי שנחשב בעיני רבים לגדול הרבנים במאות השנים האחרונות - מתוך אמונה שהמשיח צפוי לבוא ב-1840, שנת הת"ר. לדברי הפרופ' בן ציון רוזנפלד, ראש המחלקה לתולדות ישראל באוניברסיטת בר-אילן, "ניתן לראות בעלייה זו את העלייה המאורגנת הראשונה, המבשרת את העליות האידיאולוגיות שהיו בהמשך".

צאצאיהם של תלמידי הגר"א שעלו בעלייה זו היוו תשתית ליישוב החרדי "הישן" שהתקיים בירושלים כשבאו לארץ העולים הציוניים הראשונים. "אנשי העלייה הראשונה והשנייה לא הקימו את היישוב בארץ יש מאין", מסביר רוזנפלד. "כשהם הגיעו לארץ, כבר היה בעצם יישוב די מפותח בירושלים, שהחל עם תלמידי הגר"א". עם זאת, לדבריו, "יש הבדל משמעותי בין העלייה המשיחית הזו לבין העליות הציוניות. זאת לא עלייה פרודוקטיווית שקיימה את עצמה. הם פעלו ממניעים משיחיים, והתפרנסו מתמיכה של יהודי מזרח אירופה - וזה אחד הדברים שלו התנגדו הציונים שבאו אחר כך".

הגאון מווילנה עצמו ניסה לעלות לארץ בסוף המאה ה-18, אך בעודו באירופה, הוא שינה את דעתו מסיבה עלומה וחזר לביתו. ככל הנראה, הוא החליט שאין לו רשות מן השמים ללכת לארץ ישראל. עם זאת, לדברי רוזנפלד, "הגאון מווילנה נתן הכשר להתייחסות מיסטית משיחית לארץ ישראל, שלא היתה מקובלת בזרמים אחרים ביהדות המסורתית."

ומה עלה בגורל שליחותו של ברוך מפינסק אל עשרת השבטים? "הוא הגיע לתימן, ושם הוא היה אמור לפגוש אנשי קשר לעשרת השבטים, אבל הם כמובן לא היו שם", מספר מורגנשטרן. "כיוון שהוא היה מרפא טבעי, הוא הגיע לחצרו של שליט תימן האימאם יחיא, שהיה חולה אפילפסיה, והפך לרופאו. ברוך מפינסק התקרב למלך, מה שעורר את קנאתם של אנשי החצר, והאימאם רצח אותו ב-1834".

הגאון מווילנה?

הגר"א (הגאון רבי אליהו) חי בין השנים 1720-1797 בליטא. היה בעל ידע עצום בתחומי היהדות (בעיקר בקבלה), במתמטיקה, באסטרונומיה ובגיאוגרפיה. אגדות רבות נכרכו בשמו ובידענותו



מלמעלה למטה: מצבתו של הגאון מווילנה בליטא; ציורים של הגאון שהיו נפוצים באירופה במאה ה-19



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות