בין אזובי הקיר לאהרונסוניית-פקטורובסקי - כללי - הארץ
המהדורות הדיגיטליות של הארץ - באתר בסמרטפון ובאייפד - חודש ראשון ב-4.90 ₪ בלבד
מצטרפים ומשדרגים לאחת מחבילות התוכן האיכותי של הארץ. עכשיו במבצע השקה! רק 4.90 ₪ לחודש הראשון. נסו עכשיו >>
הרשמה למערכת
שם פרטי
שם משפחה
דוא"ל
סיסמה
אישור סיסמה
טלפון נייד
 ?נרשמתם בעבר לאתרי קבוצת הארץ התחברו   |   שכחתי סיסמה

בין אזובי הקיר לאהרונסוניית-פקטורובסקי

ביקור חוזר בגן הישראלי ביותר, "נאות קדומים", בעקבות מותו של המייסד, נגה הראובני

  • אריאל הירשפלד
  • פורסם לראשונה: 01.01.2008
  • 23:00
  • עודכן ב: 03.01.2008
  • 23:00

לפני כחודש הלך לעולמו נגה הראובני, איש-טבע, מייסדה של שמורת הטבע "נאות קדומים". הראובני לא עסק בבוטניקה או ב"טבע" לעצמם. הוא היה איש-אידאה, יזם ומורה של רעיון, או בעצם - אשכול רעיוני רחב ומקיף הרבה יותר: הוא עסק בטבע הארץ, בלשון העברית, בתנ"ך, בכתבי חז"ל, באגדות ומסורות הערבים והבדואים, ויותר מכל - הוא עסק במלים ופירושיהן. נגה הראובני היה אסכולה שלמה שיצאה כחוטר מרעיונותיהם של הוריו, אפרים וחנה הראובני.

עניינה של אסכולת הראובני היה ביצירת חיבור מחודש בין המלים העבריות והארמיות הקדומות הנוגעות בטבע לבין הטבע שבארץ-ישראל, מתוך הכרה שהלשון העברית כתרבות של דיבור נוצרה במרחב הזה וכי ניתוקה ממנו בשנות הגלות ניתק את המלים שבה מן העולם שלהן, וכך נותר עולמה הארצי פרום וערטילאי. הדוברים עברית ידעו אמנם, לפעמים בקושי, מהם ארבעת או שבעת המינים, אבל עיקרו של עולם החי והצומח - מרכזו החיוני של הקיום - לא היו לו מלים, ואם היו - הן ריחפו בלא מסומן מסוים. מהו אלון? מהו חוח? מיהם הדרור והשרקרק בדיוק?

ראשיתו של הבירור הלשוני והמדעי הזה היתה ב"ספר תולדות הטבע" (1856) של מנדלי מוכר-ספרים. רובו היה תרגום ספר מדע פופולרי מגרמנית, אלא שפירושיו העבריים המרתקים של מנדלי לשמות החיות, ומערכת המקורות הענפה שהוא פתח לשם כך, הם ראשיתה של הביולוגיה הציונית וראשיתה של תנועה רוחנית מעניינת ביותר בתוכה - תנועה שראשיה הם דווקא המשוררים הגדולים ביאליק וטשרניחובסקי - התנועה להחייאתו של הטבע העברי-יהודי כעולם של רגש וגוף, עבודה ואמנות. ידיעת המלים על אודות הצמחים היתה בטבע הדברים עיקרו של הבירור הזה, משום שהצמח היה הסמל העיקרי במיתוס הלאומי המספר על עקירה ושתילה מחדש.

אל תוך הדרמה הלשונית והלאומית הגדולה בעידנה ההרואי של הציונות נכנס אפרים הראובני, בוטניקאי צעיר איש העלייה השנייה, והחל לפתח את חקירות המלים והצמחים שלו בדרך מיוחדת המושתתת על קריאה דרוכה במקורות התנ"כיים והחז"ליים ועל הצלבתם עם שמות הצמחים הערביים ומסורות החיים הערביות הנוגעות בחי ובצומח. לאחר קום האוניברסיטה העברית הצטרפו בני הזוג הראובני אל ראשוני המחלקה הבוטנית והקימו את המוזיאון לצמחי התנ"ך שהיה בהר הצופים עד 1948.

מאז ייסוד האוניברסיטה חלם אפרים הראובני על הקמתו של גן בוטני עברי בהר הצופים - "גן הנביאים ורז"ל" - שאמור היה להציג את הצומח הארץ-ישראלי על פי קבוצות הספרים הקדומים שבהן נזכרו הצמחים ("שיר השירים", "כרם ישעיהו", "מחלקת התלמוד"). הרעיון המעניין הזה זכה לעידודו הנרגש של ביאליק ולתמיכה, זמנית לפחות, של האוניברסיטה, אלא שכוחות חזקים מכל רעיון שכזה פוררו אותו: הראובנים היו אנשים קשים וחשרת אנטיפתיה כהה אפפה את מעשיהם, וסגנונו המתלהם של אפרים הראובני, שהקיף את רעיונו בלא מעט תמהונות, פגע בשמו והרחיק ממנו בסופו של דבר את שאר חוקרי הצמחים בדורו. הרעיון החשוב והמעניין הזה, שצריך היה להיות שכבה יציבה ותקפה בכינון המלים העבריות בזיקה לטבע המקומי, הוחמץ.

הנתק שנוצר אז בין ה"בוטניקה העברית" לבין הבוטניקה ה"טהורה", שחשובי החוקרים של הבוטניקה הישראלית בדור ההוא (מיכאל זוהרי ונעמי פיינברון) הלכו בה, והעימות המובלע בו בין "מדעיות" לבין "תרבות ולשון", בודדו את דרכם של הראובנים והפכו אותם למעין אסכולת-נגד. מצד שני, הנתק הזה הותיר את הבוטניקה הישראלית בלא ידיעה מעמיקה של המקורות העבריים ומנותקת למעשה מכל מחשבה רצינית על מלים וטבע, והיא האחראית לחלק גדול מאוצר המלים הדוחה האופף את עולם הצומח העברי, המגיע עד "הרדופנין הציצית" ו"אהרונסוניית-פקטורובסקי".

ילדיהם של הזוג הראובני, איילת השחר ונגה, צמחו בתוך המתח האידאולוגי הזה, ובדרך האופיינית לילדים הגדלים בבית החדור כולו רעיון ומאבק - הפכו שניהם לאבירי הרעיון של הוריהם. נגה הראובני היה חדור להט בזיקה לרעיון הזה ואנשים לא מעטים (ובהם בן גוריון) חשו ברצינותו ובנחיצותו. חלק לא קטן מן האנרגיה שפיעמה בו בא מתחושת הרדיפה והקיפוח שפיתחו הוריו, אלא שנגה ניחן בכמה תכונות שפתחו לפניו דרכים שנותרו חסומות בפני הוריו: הוא היה מעשי ביותר והבין שהספרה לקיומו של הרעיון הזה אינה קשורה באקדמיה דווקא אלא בתרבות הטבע והטיול הישראלית, והוא ידע לאזן את הלהט המתלהם בקסם-אישי רב, בחום ופשטות הליכות ובכריזמה מרשימה. וכך יצר נגה הראובני, בעקבות "הרעיון הראובני", את אחד האתרים המעניינים ביותר בין שמורות הטבע בארץ והוא בוודאי המפעל החשוב ביותר בתחום החינוך למקום, ליחס אל התרבויות החיות בו, אל הצומח והנוף שבו - זוהי השמורה "נאות קדומים".

"נאות קדומים" משתרעת על כמה גבעות ממערב למודיעין ואין בה עוד מן הסדר הבארוקי שהגה אפרים הראובני בתוכנית "גן הנביאים ורז"ל" שלו, שהיתה עשויה מעגלים מעגלים של חלקות "ספרים צומחים" סביב "גבעת המנורה" שעליה יישתלו צמחי ה"מוריה" (=מרווה) ובראשה תתנוסס כפסל מנורת המקדש... "נאות קדומים" היא צירוף מעודן בין שדה וחורש טבעיים לבין חלקות-בוסתן ובהן נטועים עצי הפרי המקומיים ובתוכן גם אתרי-חקלאות קדומים (גתות, בתי-בד) וביניהן - החלקות ה"ראובניות" ביותר, המדגימות את חברת הצמחים הנזכרת בפסוקים או במסכתות המשנה. גם אם לא כל אדם ישתכנע בזהות כל "שושנת עמקים" או "חוח" שב"נאות קדומים", אי-אפשר שלא להתפעם ממראה הנופים הללו העשויים בזיקה לפסוקים המוכרים, החשובים, היקרים כל כך, של שיר השירים; מן היופי הפשוט והנשגב של חברת התמרים והתאנים והרימונים, הצלף, הגפנים, האלות ועשבי השדה הללו ומן הנוכחות הפשוטה, הלא-למדנית, של המלים העבריות בנוף.

במסורות גני העולם ערכו את הצמחים על פי סדרים והגיונות רבים: על פי מעגלי השמים ועל פי אזורי העולם, על פי הצבעים ועל פי סמלי עליית הנפש במעלות החוכמה. הגן הוא תמיד סמל נטוע, גם אם הוא צנוע כשדרה. בין גני הארץ הזאת מעטים הגנים שניטעו מתוך מחשבה על מגע הצמחים במקום הזה ממש, באדמת הארץ ובעונותיה. הגן של נגה הראובני ב"נאות קדומים", שרק חלקו נטוע וחלקיו המעוצבים פזורים בנוף כמעט במקרה, ממחיש צורה של גן המפגיש נוף חזק עם מלים חזקות ושמים אדירים. אין בו מן ההיגיון האוכף עצמו על הטבע, אלא חיפוש ומבט מועצם בנופי המקום. בין הגנים הישראליים, הוא בוודאי הישראלי ביותר.

לא מיותר להזכיר כאן, לאחר מותו של נגה הראובני, שיום הולדתו בשנת תרפ"ד, חל בט"ו בשבט.



נגה הראובני בגנו. צירוף מעודן בין שדה וחורש טבעיים לבין חלקות-בוסתן צילום: דורית דאון, באדיבות נאות קדומים




הוספת תגובה
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

 
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
פרוייקטים מיוחדים