מה מנצח - מק"מ או פק"מ? התשובה - קרן כספית - כללי - הארץ
המהדורות הדיגיטליות של הארץ - באתר בסמרטפון ובאייפד - חודש ראשון ב-4.90 ₪ בלבד
מצטרפים ומשדרגים לאחת מחבילות התוכן האיכותי של הארץ. עכשיו במבצע השקה! רק 4.90 ₪ לחודש הראשון. נסו עכשיו >>
הרשמה למערכת
שם פרטי
שם משפחה
דוא"ל
סיסמה
אישור סיסמה
טלפון נייד
 ?נרשמתם בעבר לאתרי קבוצת הארץ התחברו   |   שכחתי סיסמה

מה מנצח - מק"מ או פק"מ? התשובה - קרן כספית

מוצר חדש של תעשיית קרנות הנאמנות, קרנות כספיות, אמור לשמש אלטרנטיווה רצינית עבור 750 מיליארד השקלים ששוכבים בפיקדונות הבנקאיים

  • פורסם לראשונה: 05.01.2008
  • 23:00
  • עודכן ב: 06.01.2008
  • 02:05

>> מי שפתח את העיתונים הכלכליים בימים האחרונים נתקל בוודאי במודעות הענק של קרנות נאמנות חדשות המדגישות כי בכוונתן לגבות דמי ניהול נמוכים במיוחד. לפחות שתי חברות ציינו במפורש כי הן "מתחייבות לדמי הניהול הנמוכים ביותר". אפשר להירגע: בעל הבית לא השתגע וכל הקרנות שבהן אתם מחזיקים ימשיכו לגבות דמי ניהול מפולפלים מדי חודש - כמו שעון.

הרעש הגדול הוא סביב הקרנות החדשות שהושקו בתחילת 2008 שזכו לשם "קרן כספית" ושנועדו להתחרות ראש בראש באפיק הסולידי ביותר, וכנראה גם הנפוץ ביותר בישראל - הפק"מ. האמת היא שבשוק כבר קיים מוצר שמציע תשואה טובה מזו של הפק"מ - המק"מ (מלווה קצר מועד) שמנפיק בנק ישראל. הבעיה היא שמדובר במוצר מסובך יותר. מי שמחזיק במק"מ צריך לשלם עמלת קנייה ורכישה, ומדי חודש גובה ממנו הבנק גם עמלה על "שמירת ניירות ערך".

בבנקים גם מדגישים תמיד שהמק"מ נסחר בבורסה ושעובדה זו הופכת אותו למסוכן, על אף שמי שמחזיק במק"מ עד יום הפדיון אדיש לחלוטין לתנודתיות במסחר. ובכל זאת, המכבש הבנקאי עובד כנראה לא רע: רק 77 מיליארד שקל נמצאים במק"מ שמנפיק בנק ישראל, אבל כ-750 מיליארד שקל שוכבים בפקדונות הבנקאיים - מתוכם כמחצית שהפקידו משקי הבית ועוד כמחצית שהופקדו בידי חברות.

סוד כוחו של הפק"מ הוא בכך שמדובר בפיקדון בטוח לחלוטין שמבטיח ריבית ידועה מראש. בבנקים מפשטים את מבנה הפיקדון ולא גובים דמי שמירה ועמלות מיותרות - הבעיה היא שהריבית על הפק"מ בדרך כלל נמוכה במיוחד. וכאן נכנסות לתמונה הקרנות הכספיות.

מהי קרן כספית?

קרן כספית היא קרן נאמנות לכל דבר, אך היא נבדלת בעניין אחד חשוב: מדובר בקרן שמטרתה המוצהרת היא להכות את הפק"מ ואפילו את המק"מ ולספק תשואה שתהיה "קצת" יותר טובה. מדובר במכשיר מקובל בעולם שידוע בשם Money Market Funds שפונה לקהל המחפש את הסיכון הנמוך ביותר והמוכן להסתפק בתשואה נמוכה שלכל הפחות תשמור על ערך הכסף ואולי קצת מעבר לזה.

חשוב לציין זאת כבר בהתחלה: בניגוד לפיקדון בנקאי שבו הבנק מודיע מראש כמה ישלם, לקרן נאמנות אסור להבטיח תשואה מוגדרת מראש. מצד שני, החוק מתיר לקרנות להשקיע באפיקים מוגבלים מאוד כך שברור שמדובר בקרן שמטרתה להכות את האפיק הסולידי ביותר שיש.

אין טעם לצפות לנסים: התחזית מדברת על תשואה שנתית נטו (אחרי מס) של כ-3.7% בעוד שהפיקדון הבנקאי מציע כ-3.4% ברוטו. המרווח הנמוך הזה מסביר גם את דמי הניהול הנמוכים שגובים בקרנות, שהרי כל שבריר אחוז שהולך למנהל הקרן נגרע באופן הישיר והכואב ביותר מהתשואה שמקבלים לכיס. התשואה נטו הזו מתקבלת מתשואה ברוטו של סביב 4.3% שממנה יש לנכות דמי ניהול, עמלות למיניהן ומס על רווחי הון.

כמו כל קרן נאמנות מדובר באפיק נזיל למדי שמאפשר מכירה וקנייה פעם ביום. מדובר בהשקעה שאמורה להחליף את הפיקדון הבנקאי כך שמשך הזמן שלה תלוי בשאלה מתי תזדקקו לכסף. מי שמוצא בחשבון העו"ש שלו כסף מזומן ורוצה "להחנות" אותו לתקופה מסוימת יוכל להפקיד בקרן כספית במקום בפיקדון בנקאי. בשורה התחתונה, מדובר בקרן שתמיד תעלה בדיוק כמו פיקדון שאף פעם אינו יכול להפסיד.

במה הקרן עדיפה על פני מק"מ?

בעצם, זו השאלה החשובה: הרי אם הקרן ממילא משקיעה במק"מ, מדוע אנו זקוקים לה? הרי אפשר לקנות מק"מ דרך הבנק. ובכן, התשובה פשוטה: הקרן אמורה להכות את הפיקדון הבנקאי אבל גם את המק"מ. ושוב, הדגש כאן הוא על המלה "אמורה", שכן אין כאן התחייבות. איך זה נעשה?

רשות ניירות ערך מאפשרת לקרנות להשקיע במספר מוגבל של אפיקים, במטרה לספק סיכון ותנודתיות נמוכים במיוחד. לקרנות מותר להשקיע במק"מ ללא הגבלה וכן מותר להן להשקיע עד 25% בפיקדון בנקאי ובתעודות חוב.

לטובת מי שהמשפט האחרון מעלה בו גיחוך כדאי אולי לדבר קצת על הפיקדון הבנקאי הזה. מי שמשקיע בפיקדון בנקאי זוכה לקבל ריבית של פריים פחות 2.5%-3%, כלומר 3.25%-3.75% - אבל זוהי הריבית שניתנת למשק בית. בבנקים נהוגה גם "ריבית ג'מבו", שהיא הריבית שהבנקים משלמים למי שמפקיד אצלם סכומי כסף גבוהים במיוחד (מיליוני שקלים). כלל האצבע אומר שריבית הג'מבו דומה לריבית בנק ישראל (שהיא כיום 4.25%), אבל בבנקים יודעים לספר על לקוחות שמפקידים עשרות מיליוני שקלים ונהנים מריבית של כ-4.5%.

בתי ההשקעות, שיגיעו עם סכומי כסף גבוהים במיוחד, אמורים לערוך מכרז בין כל הבנקים השונים מדי יום במטרה למצוא את הבנק שיספק את ריבית הג'מבו הגבוהה ביותר. תעודות החוב הן המכשיר שאמור לתת את הדחיפה לתשואות של הקרנות. ההגבלה במקרה זה היא לנייר בעל דירוג גבוה, של AA לפחות. גם כאן יש מגבלה, שכן הקרן יכולה להשקיע רק 2.5% מהנכסים בתעודות חוב של אותה חברה.

ברשות ניירות ערך מקווים שכתוצר לוואי, השקת הקרנות תפתח את שוק תעודות החוב הקצרות, שכן כיום מדובר במכשיר שאינו נפוץ במיוחד. אפיק נוסף שבו הקרנות יוכלו להשקיע ללא הגבלה הוא איגרת חוב מסוג גילון המעניקה ריבית משתנה בהתאם לריבית הקצרה במשק. לקרן כספית שקלית אסור להשקיע באיגרות חוב שנקובות במטבע זר.

ואיך דואגים שהקרן לא תהיה תנודתית ושתציע סיכון מספיק נמוך כך שידמה לפיקדון? ובכן, ברשות מגבילים את המח"מ של כל הקרן ל-90 יום, מה שאומר שמדובר באגרות חוב שמיועדות לפדיון בתוך כחצי שנה בלבד - בכך הן שונות מאוד מאיגרות החוב הרגילות, הנסחרות בבורסה לטווח של שנים. משך חיים קצר מבטיח שהתנודות בשוק (כמו שינויים בריבית ובאינפלציה) ישפיעו במידה מועטה בלבד על ביצועי הקרן ויבטיחו משהו שדומה לשקט הנפשי שמקנה הפיקדון הפשוט.

ההערכות הן שמרבית הקרנות יציגו ביצועים דומים למדי (בסופו של דבר כולם מפקידים בריבית ג'מבו זהה) וההבדל יינבע מדמי הניהול ומה"משחק" בניירות הערך הסחירים - הבדל של עשיריות אחוז.

הסוכריה: הטבת מס קטנה

אפיקי ההשקעה האלה של הקרן, יכולים לסייע לה להציג תשואה טובה מזו של הפק"מ והמק"מ, אבל כולם שקליים בלבד - כלומר, הם אינם מציעים הצמדה למדד המחירים לצרכן או הגנה מפני עלייתו. ואולם גם כאן יש בשורה קטנה: מי שישקיע בקרן כספית ייהנה מבונוס נחמד בדמות מגן מס שאמור להכניס לכיס עוד כמה שקלים. הנה דוגמה: מי שמפקיד 100 שקל בפיקדון ומקבל ריבית של 3%, יוכל לרשום לעצמו בסוף השנה רווח של שלושה שקלים שמהם ישלם מס על רווחי הון בשיעור של 15% - כלומר 45 אגורות. בשורה התחתונה מדובר ברווח של 2.55%.

אבל מה יקרה אם האינפלציה באותה שנה תהיה 2%? הרי 2% הם בדיוק במרכז יעד האינפלציה הממשלתי של בנק ישראל. ובכן, במקרה שכזה אולי הרווחנו 2.55% אבל הכסף נשחק ב-2%, כך שבעצם הרווח האמיתי הוא בסך הכל קצת יותר מחצי אחוז (0.55%) - כלומר רווח עלוב למדי.

לעומת זאת, סידור המס בקרן הכספית שונה והוא חל על הרווח הריאלי בלבד. נניח, לדוגמה, שהקרן הכספית תניב לנו תשואה דומה של 3% - מתוך הרווח הזה יש לנכות את האינפלציה כך שנותר רווח של 1%. על הרווח הזה בלבד משלמים מס של 20% (שהם 20 אגורות) ובסך הכל נותרים עם רווח נומינלי של 2.8% או רווח ריאלי של 0.8% - גבוה יותר לעומת המקרה הקודם. בפועל, מכוונת הקרן הכספית לתשואה גבוהה יותר מהפיקדון כך שהטבת המס אמורה להניב סכום כסף גבוה יותר. גם זה משהו.

ועוד מלה קטנה לסיום: ניסיון העבר מראה שלקרנות חדשות, בשלב שבו יש להן עדיין מעט כסף, הצליחו בעבר לספק תשואות טובות יותר - שאותן הן התאמצו מאוד להשיג במטרה ןלנפנף בהן בהמשך הדרך. למי שמאמין בתרגיל שכזה, כדאי אולי לשקול להשקיע בקרנות בתחילת דרכן.

tal.levy@themarker.com

-

משך חיים ממוצע (מח"מ)

חישוב משוקלל של הזמן עד לפירעון האיגרת המתחשב בתשלומי כסף (קופונים) שהאיגרת משלמת. ככל שהמח"מ ארוך יותר, האיגרת נחשבת מסוכנת יותר

-

תעודות חוב

("נייר ערך מסחרי") איגרת חוב שמנפיקה חברה לטווח של חודשים ספורים






הוספת תגובה
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

 
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
פרוייקטים מיוחדים