בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מקפת נגד מבטחים

שתי קרנות הפנסיה המובילות בישראל מחזיקות ב-70% מהשוק ומנהלות יותר מ-40 מיליארד שקל. מנהלי הקרנות, רונן טוב ואורן אל-און, מדברים על התחרות, על פנסיית החובה ועל העבודה בשוק משתנה

תגובות

>> לפני כמה שבועות פירסם בנק מזרחי טפחות את ההמלצות שלו לציבור לקוחותיו, במסגרת שירותי הייעוץ הפנסיוני שהוא מספק בסניפים. אחת מהקרנות המומלצות בתחום קרנות הפנסיה היתה מקפת החדשה - הקרן השנייה בגודלה בישראל. לעומת זאת, מבטחים החדשה, קרן הפנסיה הגדולה בישראל לא זכתה להמלצת הבנק.

הרפורמות הפנסיוניות שנערכו בשנים האחרונות זיעזעו את אמות הסיפים של הענפים השונים. בתחום קופות הגמל, למשל, התפתחה תחרות סוערת בין הקופות השונות. בתחום קרנות הפנסיה, לעומת זאת, נותרנו עם דופאול - לאחר שבוטל המוסד של קרנות הפנסיה הוותיקות, שתשואתן היתה מובטחת.

שתי קרנות פנסיה - מבטחים ומקפת - שולטות ביחד ביותר מ-70% משוק הפנסיה בישראל. שתיהן נבחרו על ידי ההסתדרות לקרנות הפנסיה שיהיו ברירת המחדל של עובדיהן, ושתיהן אמורות לזכות במכרז שפירסמה חברת בזק למתן שירותים פנסיונים לעובדיה. מבטחים אף זכתה השנה במכרז של חברת התרופות טבע.

מה חושבים שני מנהלי קרנות הפנסיה הגדולות בישראל על שוק הפנסיה, מה הם חושבים אחד על השני, כיצד הם נערכים לעידן "פנסיית החובה", ומדוע התקנון חשוב לא פחות מהתשואות?

רונן טוב: "כל עמית שלי שיצא לגמלאות השנה קיבל תשואה טובה מזו של מבטחים"

>> לפני כחודשיים נפגש רונן טוב, מנהל קרן הפנסיה מקפת החדשה, עם אורן אל-און, מנהל קרן הפנסיה הגדולה בישראל - מבטחים, בפאנל שעסק בפנסיית חובה. כשטוב דיבר בגאווה על התשואות שהשיג, ענה לו אל-און: "כן, אבל מה עם השארפ? מה עם מדד הסיכון?". טוב לא נשאר חייב וענה לו: "כשהעמיתים שלך ייצאו לגמלאות יהיה להם שארפ, כשהעמיתים שלי ייצאו לגמלאות - יהיו להם תשואות".

טוב יכול לסיים את 2007 בחיוך. היתה זו שנה טובה למקפת החדשה, שצפויה לעבור בקרוב מיתוג מחדש ולצרף לשמה את שם החברה השולטת בה - מגדל. הקרן שמנהל טוב צומחת בקצב מהיר, ובסוף נובמבר 2007 ניהלה 11.5 מיליארד שקל. טוב משוכנע שבזכות הסוכנים ופלטפורמת השיווק האגרסיווית, הוא ימשיך לראות תוצאות כאלה גם בעתיד. בנוסף מכהן טוב כראש התאחדות קרנות הפנסיה, ופועל לקידום רפורמת הניוד, שצפויה להביא לצמיחת הענף כולו.

ובכל זאת, מה עם השארפ?

"השארפ אמור להצביע על התנודתיות של הקרן ולשקף את רמת הסיכון של העמית, שיוצא לפנסיה בדיוק כשהשוק בירידות. העמיתים שלי קיבלו יותר מאלה של מנורה-מבטחים בכל נקודת זמן השנה, גם בחודשים שבהם היו ירידות. העמיתים אצלנו לא יכולים ליפול, מאז שמגדל רכשה את הקרן הזאת היא רק צומחת - בכל הפרמטרים. למשל, באחרונה עידכנו את התקנון שלנו והוספנו מסלולים שונים כגון: מסלול גמיש בין חיסכון, נכות ושארים, פתרונות למשפחות חד-הוריות ומסלול שמעניק לאלמן או אלמנה 50% תוספת לפנסיית השארים בשנה הראשונה".

איך אתה יכול להיות כל כך בטוח שהעמיתים מוגנים?

"תיק ההשקעות של מקפת הוא התיק הבינלאומי ביותר מבין כל הקרנות, כשחצי ממנו בחו"ל. גם כשמצב השוק הישראלי מצוין, לא סביר שהכל יהיה כאן. בישראל יש יתרונות להשקעות בתשתיות, בכבישים ובהתפלה; בשאר ההשקעות - צריך לפזר סיכונים בחו"ל. בנוסף, אנחנו משקיעים בנדל"ן - כדי להיות נתונים פחות להשפעת התנודתיות, הצפויה בשוק".

אבל מי שיצא לחו"ל הפסיד בחודשים של הירידות.

"התשואה בחודש כזה או אחר, או ברבעון כזה או אחר, וגם הנחות בדמי הניהול, לא צריכים להיות הפקטור המרכזי לבחירה בקרן פנסיה. הדבר החשוב ביותר הוא איכות ניהול הנכסים. בבדיקה שערך הממונה על שוק ההון באוצר ידין ענתבי, ראינו מה קורה בקופות הגמל כשיש איכות ניהול לא טובה".

"החשש ייעלם"

אנשים רואים את הפחתת הזכויות של עמיתי הקרנות הוותיקות בעקבות הרפורמה בקרנות, ולא רוצים את המוצר מחשש שזה יקרה גם להם.

"זה טיעון פסיכולוגי. נכון, יש חשש וייקח זמן להפיג אותו. אבל צריך לזכור שגם אחרי שקיצצו זכויות, עמיתי הקרנות הוותיקות יקבלו יותר ממה שהיו מקבלים אם הם היו שמים את הכסף בביטוח מנהלים. קשה להתמודד עם החשש של האנשים, אבל לאט לאט הוא ייעלם. אם לפני חמש שנים הייתי מגיע למפעלים ואומר פנסיה, והיו זורקים אותי מכל המדרגות, עכשיו זה משתנה. לכל הפחות עושים שילוב בין מוצרי פנסיה, גמל וביטוח מנהלים. הקיבוצים ביצעו פנייה אגרסיווית לכיוון הפנסיה, וגם החרדים מתחילים להתעניין".

ההסתדרות חוזרת למרכז הבמה עם הסכם פנסיה חובה. בעבר היה לכם ניסיון רע עם ההסתדרות, מה השתנה הפעם?

"לפני שלוש שנים מגדל קיבלה החלטה לא להצטרף ליוזמה של ההסתדרות 'חברים ומרוויחים' (הסכם שאליו הגיעה ההסתדרות עם קרנות פנסיה שונות, המעניק תנאים מיוחדים לחברי ההסתדרות, א"א). לדעתי, זה היה מהלך פוליטי של ההסתדרות, שניסתה להשפיע על מעסיקים להצטרף לקרנות שחתמו אתה על ההסכם, בלי קשר לביצועים שלהן. עכשיו ההסתדרות תופסת את המקום שמתאים לה, קידום פנסיית החובה וקידום האכיפה של ההסכם ומתן סיוע מקצועי במכרזים.

איך אתם נערכים לקראת גיוס לקוחות בעקבות ההסכם של פנסיית החובה?

"הפוטנציאל הוא של כמיליון עמיתים, אבל הם מפוזרים וההתעסקות אתם בעייתית. מדובר במעסיקים שפעם משלמים ופעם לא ובעמיתים עם הפרשות נמוכות מאוד בשלבים הראשונים, שלא מכסות את העלויות. זה עסק יקר לנהל עמיתים מהסוג הזה, אבל יש בו פוטנציאל. יהיו לנו מאה סוכנים ייעודיים שיגיעו ללקוחות, ומתבצעת השקעה גדולה גם במוקד טלפוני".

מה דעתך על דחיית מועד הכניסה של הבנקים הגדולים לייעוץ פנסיוני?

"הניסיון של ענתבי, לדחות את כניסתם של הבנקים הגדולים לתחום הייעוץ הפנסיוני, לא יפתור שום בעיה במערכת הבנקאית. השימוש בייעוץ הפנסיוני ככלי להקטנת הריכוזיות הוא כמעט הזוי, בייחוד כשיש פנסיית חובה - שהבנקים הם אמצעי ההפצה היעיל ביותר שלה לאוכלוסייה שאליה היא מיועדת. כדי לפתור את בעיית הריכוזיות, יש לתת לחברת הביטוח לקנות בנק - את מזרחי טפחות או דיסקונט - וליצור כך חמישה-שישה גופי-על שיתמודדו מול בנק הפועלים ולאומי; רק אז ההתמודדות תהיה אמיתית. כיום יש בעיות בתחרותיות של הבנקים, ושוקי ביטוחי החיים והפנסיה הם ריכוזיים - זה לא מודל טוב".

"הניוד יעבור"

האם קרנות הפנסיה מרוויחות?

"קרנות הפנסיה הגדולות מרוויחות. הקטנות לא - הן לא מצליחות לכסות את עלויות המיכון, בגלל דרישות הרגולציה. עד הרבעון השלישי הרווחנו 25 מיליון שקל ברוטו, אבל זה כלום בהתחשב בכך שאנחנו מנהלים נכסים בסך כ-11 מיליארד שקל. החברות הקטנות מפסידות בגלל התחרות המטורפת על דמי הניהול, וגם בעזרתו של המונופסון של 'חברים ומרוויחים'.

"אנחנו נמצאים כעת בתחתית של מודל הרווחיות. קרנות שגייסו עמיתים רבים דרך 'חברים ומרוויחים' נמצאות בבעיה, מפני שדמי הניהול מהצבירה של אותם העמיתים הם 0.25% - ואלה בדיוק ה-0.25% שיילכו לבנק. ואולם המגמה תשתנה. הבנקים יחזירו את הרציונליזציה לענף. אם עד עכשיו ההנחות הלכו רק לגופים הגדולים, כשההפצה תהיה מפוזרת באמצעות הבנקים, נוכל לתת הנחות קטנות לעמיתים רבים יותר".

אתה חושב שענתבי יצליח להעביר את רפורמת הניידות?

"כל המפקחים שהיו נחושים בדעתם לבצע רפורמות, עשו זאת. ענתבי לא שונה מהם, אבל הוא לא נמצא במגרש הביתי, וועדת הכספים, שצריכה לאשר את הרפורמה, מושפעת מלחץ של בעלי אינטרסים. הניוד יעבור. יכול להיות שתהיה דחייה של כמה חודשים - אבל הוא יעבור".

אורן אל און: "בסוף 2010 אנהל נכסים בסך 30 מיליארד שקל"

>> אורן אל-און לא מכנה את עצמו "מנכ"ל מבטחים החדשה", אלא מגדיר עצמו "אחראי על רמת החיים של העמיתים". אל-און אינו מתרגש מהתשואות הנמוכות שהציגה השנה מבטחים החדשה, וטוען טענה מוכרת וידועה: תשואות של קרן פנסיה לא מודדים לפי שנה בודדת.

"קנינו את הקרן ב-2004, והכפלנו את היקף הנכסים המנוהל בשלוש שנים, אחרי שכולם ניבאו שניפול. אני חוזה שעד 2010 ננהל 30 מיליארד שקל בנכסים", אומר אל-און.

מה באמת קורה עם התשואות? אתם מדורגים אחרונים מבין הקרנות הגדולות ב-2007.

"עד סוף יולי 2007 היינו מדורגים במקום השני בתשואות החופשיות (התשואות על ההשקעות החופשיות - ללא אג"ח ייעודיות, א"א). במחצית השנייה של 2007 סבלנו מהצטננות קלה, אבל הצטננות עוברת, ואני בטוח שנשפר את הפוזיציה.

"מבנה התיק שלנו שונה באופן מובהק מכל קרנות הפנסיה האחרות. האמנו, ואנו עדיין מאמינים, שהתיק צריך להיות מורכב ממניות - בשיעור של 20%-25%; מאג"ח קונצרניות - בשיעור של 34%; ומאג"ח קונצרניות לא סחירות בשיעור של כ-8%. אנחנו לא משקיעים בנדל"ן.

"אסור לשכוח גם, שבשבע השנים האחרונות הצגנו לעמיתים תשואה ריאלית ממוצעת של יותר מ-8.5% כל שנה - פי 2.5 ממה שהייתי משיג אם הייתי משקיע רק באג"ח הייעודיות. מובן שאנחנו בודקים את עצמנו, אבל אנחנו עדיין מאמינים בתיק שלנו וחושבים שהתוצאות יגיעו".

אתה נשמע כמו ענת לוין, מנהלת ההשקעות של מגדל, שהבטיחה במשך שנים שהתוצאות יבואו - ובשוק תקפו אותה על כך שהיא מתנצלת.

"עד 2006, במשך שנים, פיגרה מגדל בתשואות אחרי מנורה. ענת לוין הגנה על תיק שלה באמצעות טיעונים שונים, ושיכנעה את הבוסים שלה שצריך להישאר בהשקעות מסוימות. ב-2006 וב-2007 מגדל ביצעה שינוי דרמטי, ששיפר את התוצאות. במנורה הלכו על קו אחר, ואנחנו מאמינים בו. מנהל השקעות לא משנה השקעות מהיום למחר.

"חוץ מזה, תשואות זה לא הכל. יש עוד צד למשוואה - וזה הסיכון. הסיכון של כל הקרנות עלה בגלל הגדלת ההשקעה במניות - אבל אם מדד הסיכון שלנו היה 0.51, והיום הוא 0.86, במקפת הוא היה 0.75 - ועלה ל-1. הציבור מודע לגודל הקרן, לתשואות, ולפעמים אולי אף לסיכון - אבל יש דברים שהוא לא מודע אליהם, כמו התקנון.

"ביטוח פנסיוני זה לא רק חיסכון, קרן גדולה ורצינית חייבת לדאוג לכיסויים הולמים לעמיתים בפנסיית הנכות והשארים. כולם רוצים להיות ראשונים בתשואות תמיד, אבל זה לא אומר כלום. תראי את ילין-לפידות, איפה הם היו בשנה שעברה ואיפה הם נמצאים השנה. מה השתנה באיכות הניהול שלהם?"

אבל התקנונים של כל קרנות הפנסיה די דומים אחד לשני בשורה התחתונה.

"יש קטעים דומים, אבל בתקנונים החדשים הוספנו דברים שלדעתנו הם ייחודים. למשל, בפנסית הנכות שלנו יש הנחה על גידול של 2% בשכר בשנה, וזה חשוב בעיקר למי שמקבל כעת שכר נמוך. אני נותן לאנשים שיוצאים לפנסיה בגיל 60 אפשרות לקבל תשלומים מוגדלים, ולהוריד אותם אחרי גיל 67, כשלהכנסה החודשית שלהם נוספים דמי הביטוח הלאומי.

"בנינו חמישה מסלולי השקעה לעמיתים בקרן: מסלול שמתנהל בחשיפה למניות לפי גילאים, מסלול מנייתי, מסלול סולידי לגילאים מתקדמים ועוד". אנחנו רואים באחרונה פרסומות רבות לקרנות פנסיה, אבל מבטחים החדשה לא שם. למה? "אם אני צריך לחשוב איפה כדאי לי להשקיע 5 מיליון שקל - בפרסום או בקידום מערכת המחשוב בהתאם לדרישות הרגולטור - אין שאלה לאן הכסף הולך. יכול להיות שיש לנו מחסור בפרסום, אבל ניתוב הכספים שלנו כיום הוא אחר. רגולציה עולה מאות ואף מיליוני שקלים".

שוב קיטורים על הרגולציה?

"דווקא לא. הרגולציה מובילה אותנו למקום נכון. ברגע שהציבור יידע שהכל חשוף, האנטגוניזים כלפי קרנות הפנסיה יפחת".

נערכים לפנסיה חובה

איך אתם מתכוננים ליישום חוק פנסיה חובה?

"מדובר במהלך אסטרטגי לאומי, ואני אהיה שם. זה לא יהיה עסק כלכלי כל כך בשנים הראשונות, אבל אי אפשר להתעלם מהפוטנציאל הטמון בו. אנחנו משקיעים משאבים בהיערכות לקראת הרפורמה, ואפילו בתקנון שלנו יש מסלול שעונה על צרכים ביטוחיים של אנשים המפרישים אחוזים נמוכים".

למה מבטחים החדשה לא חברה באיגוד קרנות הפנסיה?

"בישראל נוצר מצב שבו כל קרנות הפנסיה מוחזקות בידי חברות הביטוח. במקרים רבים מתעוררים ניגודי אינטרסים בינהן, כמו בעניין הניוד. אז מה, אני אלחם בחברה שמחזיקה אותי?"

מה דעתך על כניסת הבנקים לייעוץ הפנסיוני?

"לסוכן ביטוח יש אינטרס להרכיב למבוטח את התיק הפנסיוני לפי גובה העמלה שהוא מקבל מהיצרנים השונים. הבנקים, לעומת זאת, יקבלו 0.25% מכולם. הם ייהפכו לערוץ ההפצה הזול ביותר של חברות הביטוח, קופות הגמל וקרנות הפנסיה. הבנקים יכבשו את השוק הזה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו