העיתונאי אהוד (אודי) אשרי מת אמש (שני) ממחלת הסרטן בגיל 57. אשרי, ששימש במשך למעלה משלושים שנה בתפקידי כתיבה ועריכה מגוונים, היה, בין השאר, עורך מוסף הארץ ובתפקידו האחרון שימש כמבקר הטלוויזיה של העיתון.

אשרי נולד ב-1951 בירושלים ובנעוריו למד בגימנסיה העברית ברחביה. בצבא שירת בחטיבת גולני ולאחר שחרורו למד באוניברסיטה העברית סוציולוגיה ויחסים בינלאומים. יותר מאוחר למד באוניברסיטה העברית לתואר שני בתקשורת המונים. את דרכו העיתונאית החל ב-1975 כעורך עיתון הסטודנטים באוניברסיטה, "פי האתון". אחר כך שימש כעורך חדשות בקול ישראל וככתב ספורט בטלוויזיה הישראלית.

בתחילת שנות השמונים נסע אשרי לארה"ב, כדי ללמוד סוציולוגיה לתואר מוסמך באוניברסיטת סן דייגו. כשחזר לארץ החל לעבוד בעיתון "כל העיר" בירושלים, בתחילה כסגן עורך העיתון ואחר כך כעורך. בהמשך התמנה לעורך המוסף השבועי של עיתון "חדשות", ושימש בתפקיד עד לסגירת העיתון בסוף 1993. כעורך מוסף חדשות הגה אשרי את מדור הרכילות הפופולרי "ציפורה".

אחרי סגירת "חדשות" נתמנה אשרי לעורך המשנה של עיתון "העיר", ובהמשך עבר ל"הארץ" כדי לשמש פרשן לענייני תקשורת. ב-1997 מונה לעורך המוסף השבועי של העיתון. עד שנת 2000 מילא את התפקיד ביחד עם אבנר אברהמי, ובהמשך, עד 2004, שימש בתפקיד לבדו. אחרי שפרש מהמוסף שימש אשרי מבקר הטלוויזיה של העיתון. במקביל כתב טור קבוע בימי ששי ומאמרי דעה.

גם לאחר שחלה המשיך אשרי לעבוד. מאמרו האחרון, על המהומה התקשורתית שהתחוללה בעקבות הראיון שהעניק ל"מעריב" חבר ועדת וינוגרד, פרופסור יחזקאל דרור, הופיע לפני פחות מחודש, ב-8 בפברואר.

"אם יש מושג כמו 'גבורה עיתונאית'", אמר הערב עורך הארץ דוד לנדאו, "הרי שמי שעקב אחרי אודי אשרי בחודשים האחרונים לחייו, היה עד להתגשמות המושג הזה במלואו. תעצומות הנפש שהכותב והסופר המחונן הזה גילה בזמן מחלתו שימשו וישמשו לנו כדוגמא נשגבה של דבקות מקצועית עילאית". לנדאו אמר עוד כי "אודי היה לא צפוי, ואף פעם לא הלך בתלם. כל מאמר שלו וכל נקיטת עמדה מצדו היו תמיד מקוריים. הוא היה מבקר חברתי מהשורה הראשונה במדינת ישראל. הליכתו משאירה חלל פעור בעיתון הארץ ובלב חבריו לעבודה".