ב-1991, כשהפרופ' מוחמד חאג' יחיא חזר מלימודי הדוקטורט בארה"ב והחל לעסוק באלימות נגד נשים בחברה הפלשתינית, היו מבין חבריו שמתחו עליו ביקורת. "זאת היתה תקופת האינתיפאדה", סיפר, "ואנשים אמרו לי: 'זה לא הזמן. עכשיו צריך להיאבק בכיבוש'. אני אמרתי, שהמאבק הלאומי לא יכול לבוא במקום התמודדות עם בעיות אחרות. אי אפשר להגיד: 'יגיע תורה של הבעיה הזאת'. התור הגיע מזמן. אבל לצערי, כשיש מאבק וסכסוך בינלאומי, הרבה בעיות מוזנחות. דודה שלי אמרה לי: 'מוחמד, אתה עושה לנו פדיחות, היהודים יחשבו שאנחנו טרוריסטים נגד נשים'. אמרתי לה: 'ואת חושבת שאצל היהודים אין אלימות נגד נשים?'".

כיום, הפרופ' חאג' יחיא, מבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית בירושלים, הוא מהחוקרים המובילים בעולם של אלימות כלפי נשים בחברות מסורתיות. "למיטב ידיעתי, הייתי החוקר הראשון בעולם הערבי שעסק באלימות נגד נשים", הוא אומר. "אני עובד סוציאלי של מדוכאים, מוחלשים ומנושלים, ולתפישתי נשים וילדים סובלים מהשפלה ודיכוי קשים במיוחד".

לאחרונה, הוא ערך סדרת מחקרים בשיתוף עם חוקרים במדינות מתפתחות באסיה ובמזרח התיכון, שבדקו את עמדותיהם של סטודנטים וסטודנטיות לרפואה, ביחס להכאת נשים. התוצאות, שפורסמו בחודשים האחרונים, הצביעו ברוב המקרים על תמונה עגומה: גם בקרב הסטודנטים שמשתייכים לאוכלוסייה המשכילה ביותר במדינות שנבדקו - סרי לנקה, טורקיה וירדן - שיעור משמעותי מהנשאלים הביע תמיכה בהכאת נשים.

כך למשל, מבין 496 סטודנטים לרפואה בסרי-לנקה - מדינה רב-דתית שבה רוב בודיהסטי ומיעוטים מוסלמיים, הינדים ונוצריים גדולים - 33% הסכימו, במידה כזו או אחרת, ש"לנשים שאינן נאמנות, מגיע שירביצו להן". 23% מהנשאלים הסכימו עם הדעה ש"לפעמים זה לטובת הנשים שהבעל מכה אותן". בטורקיה מאמינים 28% מהסטודנטים לרפואה שנשים מוכות אשמות באלימות כלפיהן. בירדן, שיעור הסטודנטיות שהצדיקו אלימות היה שווה לשיעור הגברים.

"סטודנטים מצדיקים את ההתנהגות של הגבר, בנימוק שהאשה לא צייתה להוראותיו, לא כיבדה את ההורים שלו או הביכה אותו לפני חבריו", אומר חאג' יחיא. כעת הוא מנהל מחקרים על עמדות סטודנטים לרפואה ועבודה סוציאלית גם בטייוואן, ברשות הפלשתינית ובקרב ערביי ישראל. מתוצאות ראשוניות עולה, ששיעור המצדיקים אלימות נגד נשים ברשות הפלשתינית גבוה מבקרב ערביי ישראל.

לדברי חאג' יחיא, הממצא הבולט ביותר שעלה במחקרים הוא קשר בין עמדה פטרנליסטית, המאמינה בעליונות הגבר ובסטריאוטיפים שמרניים לגבי "התפקיד הנשי", לבין הצדקת אלימות. "עצם התפישה, שנשים הן חלשות וצריכות להיות חלשות, גוררת הצדקה של אלימות נגד נשים", הוא מסביר, "זה נשמע טריוויאלי, אבל אנחנו רואים שיש שורשים עמוקים בחברות רבות להצדקת אלימות ולהבנה של אלימות".

הפתרון שלו הוא חינוכי. "אנחנו צריכים לחנך את עצמנו שאין שום דבר שמצדיק אלימות נגד נשים", הוא אומר. אף שהאלימות מושרשת בתרבויות רבות, הוא סבור שבכל תרבות יש יסודות שמתנגדים לה, והם צריכים להיות הבסיס לשינוי העמדות החברתי. "בניגוד לסטריאוטיפ, בתרבות הערבית ובאיסלאם יש המון צורות של התנגדות לאלימות", הוא אומר, "גם ביהדות ובנצרות תמצא המון פסוקים של אנשי דת שדיברו נגד אלימות ותמכו בזוגיות בריאה ובשוויון בין המינים. הנביא מוחמד עצמו אמר: 'הטוב מביניכם הוא הטוב לאשתו ולילדיו'. לא מבליטים זאת באמצעי התקשורת, אבל צריך לזהות את השורשים התרבותיים האלה ולהשתמש בהם".

הפרופ' חאג' יחיא. "אתה עושה לנו פדיחות", אמרה לו דודתו