בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

קרוון מלחין את כיכר התזמורת

הכיכר שבין תיאטרון הבימה להיכל התרבות בתל אביב תיהפך מחניון למרכז עירוני בתכנונו של הפסל דני קרוון, שמאמין כי "עשייה אסתטית תגרום לאנשים להגיע"

תגובות

>> יש הזדמנויות שהן חלומו של כל אדריכל. לקחת נקודה מרכזית ומוזנחת בעיר ולהפוך אותה לחלל עירוני תוסס וחי. הזדמנות שכזו היא הכיכר שבין תיאטרון הבימה להיכל התרבות בתל אביב. המקום נקרא כיכר התזמורת כבר מ-57', כשנחנך היכל התרבות. במשך שנים הוא שימש חניון מוזנח בקצה שדרות רוטשילד, אך לקראת חגיגות המאה של תל אביב הוא ייהפך לכיכר עירונית בתכנונם של הפסל דני קרוון ומשרד האדריכלות תמ"א (תכנון מרחב אורבני).

מדובר בנקודה מרכזית בתל אביב, מקום המפגש של שלוש שדרות: רוטשילד, בן-ציון וח"ן, בלב המרקם שתיכנן פטריק גדס לעיר בשנות ה-20 של המאה הקודמת. גדס האמין שבמקום צריכה להיות כיכר שסביבה יתרכזו מוסדות התרבות החשובים של תל אביב. המתחם, שהכיכר היא לבו, נהפך בשנים האחרונות למוקד ויכוחים בין גישות אדריכליות. מהוויכוח הציבורי על שימור היכל התרבות, דרך השיפוץ של הבימה, בתכנונו של האדריכל רם כרמי, שזוכה לביקורת רבה, גן יעקב שעתידו לוט בערפל - ועד לכיכר התזמורת, שגם לתוכנית שלה קמו מתנגדים.

הקושי המרכזי שמציבה כיכר התזמורת למתכנניה הוא בהתמודדות עם תכנון כיכר מעל חניון. אין בישראל דוגמאות מוצלחות לעשייה כזו. דוגמאות רעות דווקא יש הרבה, כמו כיכר מתחם בזל בתל אביב וכיכר הכניסה למוזיאון תל אביב, בית אריאלה ובתי המשפט. הבחירה לבנות כיכר מעל חניון דורשת התמודדות לא פשוטה עם משטחי בטון, כניסות ויציאות מן החניון ומיעוט של צמחייה, שמפחית את כמות הצל בכיכר. צל הוא כמובן מרכיב חשוב בכיכרות הישראליות המתמודדות עם השמש המקומית.

האדריכל ערן טמיר טאוויל, שכותב בלוג באתר רשימות (notes.co.il) בשם ערסיטקטורה, מסביר ש"בישראל השדרות יותר מוצלחות מהכיכרות. בנייה של כיכר מעל חניון מקטינה את האפשרויות להצללה. קשה לשתול צמחייה ועצים, כי אין מספיק אדמה. הצל נדחק לקרן זווית בתכנון העירוני בישראל, וחבל".

מבקרי התכנון של כיכר התזמורת טוענים שהחניון מתחתיה והשפעות התנועה הנלוות אליו יפגעו בכיכר. טמיר טאוויל טוען ש"בישראל אין הרבה כיכרות בלי השפעה של תנועת רכב, תמיד יש כביש ליד או דרך. לכן יש תחושה שאין כיכרות טובות".

אבל טמיר טאוויל מסרב להצטרף למקטרגים: "לכיכר התזמורת יש פוטנציאל להצליח. היא שוכנת ליד מוסדות ציבוריים. אני אישית לא הצלחתי להבין על מה הביקורת. בהשוואה למגרש החנייה שהיה שם, כל מה שיעשו יהיה שיפור. רק כשהעבודות על הכיכר יסתיימו נוכל לקבוע האם מדובר בהצלחה או כישלון".

דני קרוון, שאמון על תכנון הכיכר, חושב ש"ביקורת היא דבר חיובי ולא כולם חייבים לאהוב את מה שאני עושה. אני לא שייך לשום תחום ונמצא בכל תחום בין אדריכלות לפיסול לאורבניות. בכל עבודה שעשיתי אני חושש, וכאן אני חושש במיוחד. בכל פינה מחכה לי מישהו כמנהג המדינה - ושיחכה".

קרוון מסביר ש"הכיכר היתה הרבה שנים מגרש חנייה בין התיאטרון העירוני להיכל התרבות. זה היה דבר בלתי נסבל ולא מקובל. ההחלטה של חולדאי להסתיר את החנייה מתחת לאדמה ומעל לעשות כיכר היא החלטה חשובה לתל אביב ולמוסדות התרבות שלה, ודבר ראשון צריך לברך על כך".

קרוון, שנמצא בימים אלו בברלין במסגרת הקמת תערוכה לעבודותיו בעיר, מספר: "כשפנו אלי מהעירייה, היו לי הרבה ספקות האם אני יכול לעשות את זה. אני גדלתי שם ומכיר את המקום עוד לפני שבנו את היכל התרבות או את הבימה".

הכיכר שתיכנן קרוון עמוסה סמלים ותזכורות נוסטלגיות כמו שקדיות, שלדבריו מילאו פעם את העיר; אבן בצבע חול המשמשת תזכורת לאגדת "העיר שצמחה מן החול"; ושקמה בודדת על גבעונת לזכר השקמים של העיר וכהצדעה לאביו של קרוון, אדריכל הנוף אברהם קרוון, שהיה הגנן המיתולוגי של תל אביב. נראה שעודף הסמלים מעמיס על המקום, אבל בסופו של דבר הוא לא יקבע איך תתפקד הכיכר.

העבודה על הכיכר היתה רצופה משברים מול העירייה. הפתרון שהציע קרוון ליציאות החירום מן החניון, מנופים הידראוליים, לא התקבל על ידי שירותי כיבוי האש של תל אביב והתוכנית נדרשה לעוד שינויים והתאמות. בנוסף לכך, חברי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה טענו שהכיכר של קרוון אינה תל אביבית וחסרים בה צל ובית קפה שימשוך את העוברים והשבים.

בכל אחד מן המשברים האלו קרוון איים לעזוב את הפרויקט אם לא תתקבל דעתו. עזיבה כזו היתה מעכבת עוד יותר את הפרויקט, שאמור להסתיים במחצית הראשונה של 2009 והושקעו בו כ-100 מיליון שקל, מתוכם 300 אלף דולר לטובת שכרו של קרוון.

מי שאמור להעביר את הרעיונות הפיסוליים של קרוון אל שולחן השרטוט הוא משרד האדריכלים תמ"א, שבו שותפות האדריכלית אורנה פרייפלד בסט ואדריכלית הנוף ליטל סמוק פביאן. האחרונה מספרת כי קרוון מעביר למשרד דגמים מפלסטלינה שנעשים בסטודיו שלו בצרפת, והמשרד מתרגם אותם לפרטים וחומרים.

לדברי סמוק פביאן, "מבחינת תכנון, העבודה היא ברובה של דני קרוון והטון שייך בעיקר לו. אנחנו עוזרים לו לתרגם את הרעיונות שלו לאדריכלות. ההתמקצעות של המשרד היא בבנייה מעל חניונים. בארה"ב, רוב הפרויקטים הם על מצע מנותק מעל חניון או מעל רכבת תחתית. מבחינה תכנונית זה כמו בנייה של מבנה".

בבניין התזמורת הסימפונית בלוס אנג'לס, שתיכנן האדריכל הידוע פרנק גרי, הכניסה מן החניון היא ישירות למבנה. לכן, מי שמגיע לפרויקט אינו נחשף לסביבה, אינו תורם לחיים ולמסחר ברחובות השכנים ובצורה אירונית גם אינו נחשף לחזיתות המושקעות ולמראה המרשים של המבנה מבחוץ.

לעומת זאת, בכיכר התזמורת המתוכננת, היציאות מן החניון הן לכיכר, מה שמגביר את הסיכוי שהעיר וסביבתה ייהנו מהמבקרים במקום ולא רק יסבלו מעשן המפלטים שלהם. סמוק פביאן מספרת ש"נושא הכניסות והיציאות לחניון נבחן, והוצעו כמה חלופות. הפתרון הוא רמפות מוצנעות ברחובות הוברמן ותרס"ט. עיקר העומס של החניון מרוכז מתחת לאדמה בקומה מינוס 1, שמוקדשת למטרה זו. במשרד האדריכלים של האדריכל אבנר שהין, המתכנן את החניון, ערכו סימולציות ממחושבות לבדוק מה קורה כאשר כל 950 המכוניות שהחניון יכול להכיל יוצאות ונכנסות בבת אחת. הגענו לתוצאות טובות".

לטוענים שבכיכר אין מספיק צל והיא תהיה בלתי מזמינה בחודשי הקיץ, משיבה סמוק פביאן שכמות הצל הוגדלה בתוכניות מאוחרות. "עשינו הדמיות צל בעקבות העלייה של הנושא במסגרת התנגדויות והראנו שהכיכר מוצלת ברובה. בדופן של הוברמן גם נשתלה שורה של ברושים שמוסיפה לצל ומשמשת מחסום אקוסטי לרווחת תושבי רחוב הוברמן".

מאחר שהכיכר תוכננה עם פרטי ריהוט ותאורה לא שגרתיים, הוקמה מינהלת לטיפול במתחם הכולל גם את גן יעקב, כמו שנעשה בנמל תל אביב. המינהלת אמורה לטפל בתחזוקה של המקום. מבט במצבו של הנמל כיום מראה שהמינהלת אולי אינה פתרון מוצלח. הנמל ש"דיונות" העץ שלו נחנכו לפני שנים מועטות כבר לא נראה בשיאו, ויש לקוות שמצב כיכר התזמורת לא יתדרדר במהירות כזו. בהקשר זה כדאי לזכור שלב הכיכר המתוכננת הוא גן שקוע שסביבו ספסלים מחופי עץ.

תכנון של כיכר הוא משימה לא פשוטה. המתכון לכיכר טובה אינו ברור, וטובי האדריכלים כבר נכשלו במשימה. על אחת כמה וכמה כיכר מעל חניון. הקושי העיקרי קשור לגורם האנושי שיכול להפוך כיכר הנראית על הנייר סתמית למוצלחת ומלאת חיים, אבל יכול גם להפוך את התכנון המוצלח ביותר לשממה.

הקושי לתכנן כיכר אינו מרתיע את קרוון, ולא גרם לו לבדוק מקרים דומים. "אני עובד על פי תחושת בטן והרגשה", הוא אומר. "לא הלכתי ללמוד על כיכרות ועל כישלונות. אין לי אף עבודה שמבחינת הקהל והשימוש שלו בה היא כישלון. יכול להיות שבעבודה הזו אני איכשל. אבל אני מאמין שהכיכר תעבוד. לדעתי, לא מסעדה או קיוסק עושים כיכר, אלא כיכר עושה כיכר. בכיכר של מגדל פיזה אין קיוסק, יש מסעדות הרחק משם, וזו כיכר נפלאה. גם פה יש מסעדות מסביב, ברחוב מרמורק, בהבימה יש מסעדה, אז למה ועדת התכנון והבנייה חושבת שצריך להעמיד במרכז הכיכר עוד מסעדה? עשיתי כיכרות שמגיעים אליהן אנשים ואני מאמין שעשייה אסתטית מושכת וגורמת לאנשים להגיע".



הדמיה של כיכר התזמורת המחודשת בתכנון דני קרוון


דני קרוון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו