בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שוק אחד - וחזרנו

ישראל עומדת להצטרף למדינות המערב ולהציב במקומות ציבוריים דפיבלירטורים - המכשירים המיועדים להעברת שוק חשמלי במי שלוקה בדום לב. אין ספק שזהו צעד שיציל חיים רבים, אבל התקנת מכשיר בבית לא הצליחה להפחית תמותה

תגובות

אחד המראות השכיחים ביותר בסדרות טלוויזיה ובסרטים שעוסקים בבתי חולים, הוא מתן שוק חשמלי לחולה שקצב לבו אינו סדיר: הרופא מכריז על עוצמת הזרם הדרושה, מזהיר את כולם להתרחק ומצמיד שתי כפות מתכתיות לחזהו של החולה. לאחר שהזרם עובר בגופו של החולה, גואה המתח - האם הוא ישוב לחיים? הדרמה הטמונה ברגע הזה אינה יכולה להסתיר את יעילות המכשיר שמייצר את השוק החשמלי - הדפיברילטור. הפעלת הדפיברילטור בתוך דקה מהאירוע, עשויה להציל 95% מהלוקים בדום לב.

באחרונה הוגשה לכנסת הצעת חוק המחייבת הצבת דפיברילטורים במקומות ציבוריים שיש בהם יותר מ-500 איש - משרדי ממשלה, קניונים, תחנות מרכזיות, איצטדיונים ועוד. בכך מצטרפת ישראל לשורה ארוכה של מדינות במערב שחוקקו חוקים דומים. בקהילה הרפואית בישראל אין מחלוקת, שצעד זה יציל חיים. 8,000 מקרי דום לב מתועדים בארץ בכל שנה, כמחציתם מחוץ לבית החולים. לפי הערכות, הסיכוי לשרוד אירוע כזה אינו גבוה מ-10%. הימצאותו של דפיברילטור בהישג יד יכולה להציל את חייהם של רבים.

השוק החשמלי שמעביר הדפיברילטור משתק רגעית את פעולת הלב ו"מאפס" את קצב הלב שהופרע. כשהלב חוזר לפעולה, הוא יכול לפעום בצורה סדירה. הדפיברילטורים המודרניים מסוגלים לאבחן ולטפל בהפרעת הקצב תוך התערבות מזערית של המפעיל, שאינו צריך להיות איש צוות רפואי. מספיק שיקבל הדרכה, קפדנית ומקפת, כיצד להפעיל את המכשיר ובאילו מקרים.

בחולים שנמצאים בסיכון יתר לדום לב, כתוצאה מהפרעות קצב מסכנות חיים או בשל התקף לב קודם, אף נהוג להשתיל קוצב לב המשולב עם דפיברילטור (ICD). המכשיר מזהה עצמאית מתי החולה זקוק לשוק חשמלי. בישראל, השימוש במכשיר נרחב למדי בקרב חולים הנמצאים בסיכון יתר להפרעות קצב קטלניות, וזאת במסגרת סל שירותי הבריאות. עם זאת, הקוצב המשולב לא מושתל בכל מי שעבר אוטם שריר לב (התקף לב).

אולם למרות יעילותו במקומות ציבוריים ובתוך גופו של החולה, מחקר שהתפרסם השבוע בכתב העת הרפואי היוקרתי "New England Journal of Medicine", דוחה את התפישה שהצבת הדפיברילטור בבית החולה יעילה גם כן. במחקר, שאותו ערך ד"ר גאסט בארדי ממכון המחקר הקרדיולוגי בסיאטל, ארה"ב, נבדקו 7,001 חולים שהיו ברמת סיכון נמוכה עד בינונית לאירוע לב. חולים אלה עברו התקף לב קדמי בעבר, ובן זוגם הסכים לעבור הכשרה בהחייאה ובהפעלת הדפיברילטור במקרה של אירוע דום לב.

החולים חולקו לקבוצת טיפול "שגרתי" וקבוצה אשר צוידה בדפיברילטור ביתי. בשלוש שנות המחקר, לא נמצא הבדל בתמותה בין שתי הקבוצות: 6.5% בקבוצת הביקורת לעומת 6.4% בקבוצה שצוידה בדפיברילטור ביתי. שליש ממקרי המוות בקבוצה שצוידה במכשיר, כלומר 160 מקרים, נגרמו בשל דום לב פתאומי שאירע כתוצאה מהפרעת קצב קטלנית. 117 מהמקרים התרחשו בבית, ובחצי מהם (58 מקרים) היה עד לאירוע. למרות זאת, רק ב-32 מקרים נעשה שימוש בדפיברילטור.

מתוך אלו שקיבלו שוק חשמלי, לבם של 14 בלבד חזר לפעולה, ורק ארבעה חולים שרדו את האירוע ואת האשפוז שלאחריו ושוחררו לביתם. ניתן לסכם, שרק 4 אנשים מתוך 160 שלקו בדום לב ניצלו בשל הצבת דפיבליטור ביתי (2.5%). למי שבכל זאת מחפש חדשות אופטימיות, המחקר גילה שבכל המקרים בהם הופעל המכשיר הוא זיהה את הפרעת הקצב ונתן שוק חשמלי בהתאם.

החוקרים מנו כמה סיבות לחוסר ההצלחה. הם הזכירו את השימוש הנמוך יחסית בדפיברילטור למרות התקנתו בבתים, ושבני המשפחה הוכשרו גם בעיסוי לב - מה שעשוי היה לנטרל, לפחות במידה מסוימת, את השפעת הדפיברילטור על התמותה.

רכב פרטי אינו אמבולנס

גם אם המחקר עלול להגביר את החרדה בכל הנוגע לאירוע לב מחוץ לבית החולים, הצבתם של דפיברילטורים במקומות ציבוריים הם חדשות טובות לכלל האוכלוסייה, במיוחד אנשים הנמצאים בסיכון יתר לדום לב. מדובר במי שעבר התקף לב חריף ונרחב, מי שנותר לאחר התקף עם תפקוד לב ירוד במיוחד, מי שסובל ממחלות בשריר הלב, בעלי סיפור משפחתי של דום לב וחולים עם נטייה מוכרת להפרעות קצב חדריות מסכנות חיים. כאמור, במקרים המתאימים יומלץ לחולים לבצע השתלת קוצב לב משולב עם דפיברילטור.

דום לב הוא אחת מסיבות התמותה השכיחות בישראל ובעולם. בארצות הברית מתרחשים כ-300 אלף מקרים מתועדים של בשנה, מתוכם כ-166 אלף מחוץ לבית החולים. בישראל מתועדים כ-8,000 מקרים בשנה, וגם כאן כמחציתם מחוץ לבית החולים.

הסיכוי לשרוד אירוע דום לב פתאומי מחוץ לבית החולים הוא נמוך, ונע בין 5% ל-10%. ההישרדות תלויה בהימצאותו המיידית של אדם שמסוגל לספק החייאה בסיסית (בעיקר עיסוי לב), ובכך שצוות רפואי, רצוי ניידת טיפול נמרץ המצוידת בדפיברילטור, יגיע במהירות. כל דקה שחולפת מהאירוע ועד להחייאה מקטינה את הסיכוי לשרוד ב-10%.

זה המקום לציין שלפי סקר קרדיולוגי לאומי שנערך בישראל ב-2006, קרוב ל-50% מהלוקים בהתקף לב באו לבית החולים ברכב פרטי. בשל החשיבות של מהירות הטיפול ולנוכח הסכנות הטמונות בנהיגה במצב זה, חשוב להדגיש את חשיבות הקריאה לאמבולנס במקרים של התקפי לב.

הכותב הוא מנהל המכון לצנתורי לב במרכז הרפואי רבין ופרופ' חבר בפקולטה לרפואה על שם סאקלר, אוניברסיטת תל אביב



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו