בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

משבר האורז - מבט מבפנים

היבואן דורון פרנקנשטיין מספק הצצה נדירה על המשבר שמאיים על יציבות הודו. "עליות המחירים הן אמיתיות, לא ספקולציות", הוא אומר

תגובות

>> כמה פעמים בשבוע מגיעים פקחים מטעם ממשלת הודו לששת הנמלים שמהם מותר לייצא אורז מהמדינה, ועורכים ביקורת פתע. הם עוברים על רשומות היצוא כדי לוודא שהאורז נמכר ללקוח בחו"ל תמורת המחיר שנקבה הממשלה (1,200 דולר לטונה), פותחים מכולות, מורידים שקים ופותחים אותם באופן אקראי כדי לוודא שהאורז המיוצא הוא אכן מהסוג שכתוב על השק: אורז בסמטי מותר ביצוא, אורז פשוט - אסור.

הפקחים אפילו מבשלים חלק מהדוגמאות שנלקחות מהשקים, כיוון שבבישול מתגלה סוג האורז. האורז הבסמטי נפתח בבישול כך שקצותיו מתרחבים, ואילו האורז הרגיל נותר בצורתו המקורית. מי שנתפש ברמאות נחשף לדין פלילי ומובל מיד לבית המשפט, ועד לבירור המשפטי כל היצוא שלו נעצר. הנזק הכספי כל כך גבוה, שהיצואנים נרתעים מלרמות את הרשויות.

עד לפני כחצי שנה, בטרם פרץ משבר האורז העולמי, ניתן היה לייצא אורז מ-22 נמלים בהודו. אחרי שנאסר היצוא של האורז הפשוט, הפעילות הוגבלה לשישה נמלים בלבד כדי להקל על עבודת הפיקוח.

מה שמעניין את ממשלת הודו זה שהמשבר העולמי בשוק האורז לא יגרום לעליית מחירים בהודו. מבחינתה עליות מחירים הן האיום הגדול ביותר, כי הן מחוללות התפרצות אינפלציונית שעלולה להוביל למהומות חברתיות - מאחר שהתזונה של רוב האוכלוסייה ההודית מתבססת על אורז. הממשלה לא רוצה מהומות, בטח לא ערב הבחירות, שיתקיימו ב-2009.

מס של 200 דולר לטונה

זה שנה וחצי עוסק דורון פרנקנשטיין בטיפול באורז במפעל החברה שלו בהודו, צ'ויס יזראל מרקטינג. מתוך כ-2,000 סוגי האורז הקיימים, הוא מתעניין רק באורז הבסמטי, שמחירו גבוה יחסית. בהודו המקומיים אוכלים בעיקר אורז פשוט וזול, מהסוג שנקרא אצלנו אורז עגול או אורז פרסי. זו הסיבה לכך שההודים מאפשרים עדיין לייצא את האורז הבסמטי.

"אנחנו מייצרים אורז", הסביר פרנקנשטיין. "יש לנו קו יצור שנמצא כ-100 קילומטרים דרומית למומבאי. אנחנו עושים שם הפרדה מהצמח, ניקיון וייבוש. אחר כך ממיינים את האורז ואורזים אותו. כל החברות הגדולות בישראל מייבאות אורז בתפזורת ואורזות אותו בישראל, והייחוד שלנו הוא בכך שאנחנו אורזים שם. כוח העבודה זול יותר וזה מייצר לנו יתרון יחסי". צ'ויס יזראל מרקטינג מייבאת את האורז לכמה רשתות שיווק שפועלות בישראל תחת מותג פרטי.

בשבוע שעבר הופתע פרנקנשטיין, כמו יצואני האורז האחרים בהודו. ממשלת הודו הטילה מס כבד על יצוא אורז בסמטי - 200 דולר לטונה. ההערכות הן שבאמצעות המס תוכל הממשלה לסבסד את העליות הצפויות במחירי האורז הזול שנמכר בהודו. היבואנים החלו להפעיל מכבש לחצים במטרה להוריד את המס ל-33% מהסכום, ובמאבק הזה עדיין לא נאמרה המילה האחרונה. ההערכות הן כי עד הבחירות ב-2009 לא תשנה הממשלה בצורה משמעותית את המגבלות על יצוא האורז, אלא אם יחולו שינויים דרמטיים בעולם שיורידו את מחירו.

"העליות אמיתיות, לא ספקולטיוויות"

פרנקנשטיין סבור שהמס החדש על יצוא אורז בסמטי מהודו יורגש בקרוב גם בישראל, ויגרום לעליית מחירו של האורז הבסמטי בישראל בכ-30% מעבר לעליות האחרונות במחירי האורז - שהיו בשיעור ממוצע של 60%. גם העובדה שתאילנד הודיעה בסוף השבוע על הפסקת היצוא תצטרף למחוללי עליית המחירים הבאה בישראל. תאילנד אחראית ל-30% מהיבוא לישראל, והודו ל-50% ממנו.

"עליות המחירים הן אמיתיות, לא ספקולציות של סוחרים בינלאומיים", אומר פרנקנשטיין. לדבריו, הסיבה העיקרית למשבר היא הבצורת באוסטרליה ובבנגלדש. השתיים מייצרות לצריכה מקומית, כאשר אוסטרליה היא גם יצואנית וחלק ניכר מהיבוא לישראל מתבצע ממנה. גם העלייה ברמת החיים בהודו ובסין הגדילה את צריכת האורז בתחומן על חשבון היצוא.

סיבה נוספת להתייקרויות היא ההתפתחות בפיליפינים, צרכנית גדולה של אורז ויצרנית קטנה יחסית. הממשלה, שמייבאת אורז, ביקשה מהבנק העולמי לוותר על חלק מחובותיה כדי שתוכל לקנות אורז, והדבר "יצר באזז נוראי. כשהמדינה נערכת לקנות, התחושה היא שהיא מתחילה לאגור - ואחרים אומרים שאולי היא יודעת משהו שאנחנו לא", אמר.

פרנקנשטיין צופה כי בטווח הנראה לעין לא תהיה חזרה לרמות המחירים שהיכרנו לפני שלושה חודשים או חצי שנה. התחזית שלו היא כי התייקרות המוצר הבסיסי תגרום לצרכנים לעבור לנישות של אורז מתוחכם ואיכותי יותר, בסגנון האורז האורגני והמלא. "יותר צרכנים יעברו להתנסות באכילת אורז יוקרתי ואיכותי, כיוון שפער המחירים בינו לבין האורז הפשוט יצטמצם", העריך פרנקנשטיין.

האורז הרגיל שמגיע לישראל נמכר בפברואר במחירים של 300-500 דולר לטונה, לעומת 1,200-4,000 דולר לטונה אורז איכותי. ואולם, מחירי האורז הרגיל עלו מאז בעשרות אחוזים. אורז מלא מהווה 0.5% מצריכת האורז בעולם, ומחירו נע בין 1,400-1,500 דולר לטונה.

היצוא העולמי של אורז הוא 25 מיליון טונה בשנה, ומהווה 4% בלבד מצריכת האורז בעולם. הצריכה העולמית מסתכמת ב-625 מיליון טונה בשנה, ו-96% ממנה מיועדים לצריכה פנימית במדינות המגדלות.

ישראל מייבאת כ-110 אלף טונה אורז בשנה, מהם 10% אורז בסמטי. שווי שוק האורז בישראל נאמד ב-60 מיליון דולר, שהם כ-200 מיליון שקל במחירים סיטוניים. צ'ויס יזראל מרקטינג מחזיקה בכ-7.5% מהשוק בישראל.

היתרונות של הודו

>> צ'ויס יזראל מרקטינג היא חברה בת של צ'ויס האירופית, שהוקמה לפני כשבע שנים בשווייץ על ידי משפחה יהודית חרדית. כחלק מרצונם של הבעלים להתרחב לפעילות בישראל, נפתח בישראל לפני שנה וחצי סניף מקומי. החברה בישראל עוסקת בסחר בינלאומי ובשיווק בינלאומי של מותגים פרטיים בישראל ובאירופה.

המוצרים מיובאים מסין, הודו ומזרח אירופה, אולם המיקוד הוא בהודו, בגלל ערך מוסף משולב של כוח עבודה זול, איכות ביצוע גבוהה יחסית לסין ויכולת לתקשר באנגלית. גם העובדה שהודו היא מדינה דמוקרטית נותנת למשקיעים ביטחון יחסי לעומת סין.

פרנקנשטיין, שאחראי מטעם צ'ויס האירופית גם על תחומי מוצרי צריכה והמותג הפרטי באירופה, מפעיל בהודו קווי ייצור למוצרים שונים. לדבריו, "יש היום מגמה של חיזוק מותגים פרטיים באמצעות מותגים אחרים. כך, לדוגמה, חברת סנו יצאה עם משחת שיניים לילדים וחיזקה אותה עם בוב ספוג. המותג הפרטי צריך לייצר היום ריגושים חדשים", אמר.

פרנקנשטיין, בן 54, נולד בחיפה והשלים תואר ראשון ושני בשיקגו במינהל עסקים ושיווק בינלאומי. ב-84' חזר לישראל, והחל לעבוד כסמנכ"ל לשיווק וסחר בטמפו, המשיך כסמנכ"ל בשופרסל ופרש לטובת המשביר לצרכן החדש של רמי שביט. כיום, בנוסף לעבודתו בצ'ויס יזראל, הוא עוסק בייעוץ עסקי ושיווקי.



דורון פרנקנשטיין. "כשמדינות נערכות לקניית אורז זה יוצר באזז נוראי"



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו