בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בימ"ש בפאריס: ייתכן שהסרט על א-דורה סולף

עיתונאי צרפתי ניצח את רשת הטלוויזיה שצילמה את הריגת הילד שהפך לסמל האינתיפאדה

תגובות

פאריס. בית המשפט לערעורים בפאריס זיכה אתמול את פיליפ קרסנטי, בעליו של אתר אינטרנט צרפתי, מאשמה שהוציא את דיבת ערוץ "פראנס 2", בטענותיו כי התחנה והכתב שלה במזרח התיכון, שארל אנדרלין, ביימו את דיווח מותו של הילד מוחמד א-דורה. בית המשפט קבע שייתכן כי התצלומים סולפו. סוכנות רויטרס דיווחה כי "פראנס 2" הודיעה שתערער על ההחלטה.

המקרה עצמו קרה בעת חילופי אש שהתנהלו ברצועת עזה בפתיחת האינתיפאדה השנייה, ב-30 בספטמבר 2000. תמונות הריגתו של מוחמד א-דורה, בן 12, הוצגו בעולם לפני כשבע שנים, והפכו לסמל האינתיפאדה השנייה. בדיווח "פראנס 2" נראו הילד ואביו בעת חילופי ירי בין צה"ל לפלשתינאים בצומת נצרים ברצועה. הדיווח מציג את האב, ג'מאל א-דורה, מסמן בניסיון להפסיק את הירי - ואז נקטע הדיווח ועובר להצגת הילד השרוע בחיק אביו. קולו של הכתב אנדרלין דיווח שהילד נהרג מאש צה"ל.

"זהו ניצחון של האמת על השקרים ששודרו ב'פראנס 2'. כבודה של צרפת ניצל", אמר אתמול קרסנטי ל"הארץ". לפלני כמה שבועות אמר קרסנטי שהעובדה שישראל לא תמכה בגלוי בעמדתו פעלה לרעתו בעניין. אתמול, בבית המשפט, הוא קרא ל"פראנס 2" להתנצל רשמית בחדשות הערב. "'פראנס 2' חייבת להכיר בטעותה. אם לא תעשה כן, תישא באחריות לשנאה ולהסתה שגרם הדיווח שלה", אמר.

ב-22 בנובמבר 2004 כתב פיליפ קרסנטי באתר האינטרנט שלו, "מדיה רייטינגז", כי סיפור מותו של א-דורה בוים ושהתנהגות "פראנס 2" "מביישת את צרפת ואת מערכת השידור הציבורי שלה". הוא האשים את הכתב אנדרלין בכך שלא היה בזירת האירוע בעת התרחשותו ושהשתמש בתמונות שביים הצלם הפלשתינאי שלו, טלאל אבו-רחמה, למטרות תעמולה.

שבועות אחר כך הוגשה נגד קרסנטי תביעת דיבה. בהליך זה הוא הורשע, באוקטובר 2006. הוא ערער לבית המשפט לערעורים.

במשפט הערעור בחן השופט את הסרט המלא, באורך 18 דקות, שכלל גם את הדיווח על א-דורה, בטרם החליט אם קרסנטי אשם בהוצאת דיבה. בפברואר השנה הגן קרסנטי על עמדתו בבית המשפט וטען שהילד א-דורה הניע את זרועותיו בסוף הסרט, אף שהצלם טען שהוא מת. הוא הציג דו"ח של מומחה צרפתי לזיהוי פלילי, ז'אן-קלוד שלינגר, שהראה שהיריות שנורו לעבר א-דורה באו מהעמדה של הפלשתינאים ושחיזק את הטענות שהדיווח סולף.

עוד אמר קרסנטי שגם צילומים אחרים שהיו על אותו סרט-צילום, ושקדמו לצילומי א-דורה, נראים מבוימים. השופט באותו דיון אמר שהצילומים שקדמו למקרה א-דורה אכן נראים מבוימים.

התביעה, לעומת זאת, טענה בשם הכתב אנדרלין שהתמונות אינן שונות מאלה של עימותים שהכתב היה עד להם פעמים רבות. היא הזכירה שהילד הפלשתינאי נקבר אחרי התקרית בצומת נצרים, ושהאב, ג'מאל א-דורה, הסכים לעבור בדיקות ד-נ-א להוכיח שהילד הוא בנו.

התביעה גם מתחה ביקורת על כי קרסנטי ממשיך להחזיק בהאשמותיו, אף שבדיקות ד-נ-א יכולות לאשר שהילד מת. ואולם קרסנטי אמר שבדיקות ד-נ-א לא יוכיחו מאומה ושהוא מבסס את האשמותיו על הסרט.



תצלומי מוחמד א-דורה ואביו בצומת נצרים ברצועה, בסרט של תחנת "פראנס 2", בספטמבר 2000


כתב "פראנס 2" אנדרלין בפתח בית המשפט ב-2007
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו