קורונה בן דוד ניצבת על השולחן במרפאה הווטרינרית, עונדת קולר ורצועה פרחוניים, ועל ראשה סרט תואם. הפרווה הארוכה שליד פיה קשורה בשתי גומיות סיליקון שהוזמנו מחו"ל ותפקידן למנוע משערותיה לגעת במים ומזון. ברגליה נעוצה מחט רפואית דקה, אבל לא נראה שזה מפריע לה.

קורונה היא כלבת שיצו טיבטי, זן קטן בעל פרווה ארוכה. בזמן האחרון היא סובלת מאלרגיות, ומגיעה לקליניקה של ד"ר אורית תדמור-יהלום כדי לקבל טיפול דיקור סיני מהאקופונקטוריסט אבירם שגיב.

בעליה של קורונה, גיאל בן דוד, מוציא עליה כ-400 שקל בחודש, בין השאר על מזון פרימיום ושמפואים מיוחדים שמיועדים במיוחד לכלבי שיצו ומוזמנים באינטרנט. בן דוד וחברתו לא ייסעו לחופשה באתר נופש שאינו מאשר כניסה לכלבים. לפעמים קורונה באה עם בן דוד להדרכות שהוא מעביר בנושא בעלי חיים אקזוטיים. "כיום ההתייחסות לכלב כבן משפחה היא משהו טריוויאלי", מעיד בן דוד, שעובר קורס במדרשה לכלבנות. "אנחנו לא יוצאי דופן".

שחר דומיניץ, מבעלי רשת ג'ונגל למוצרים לחיות, מסכים. "בשנים האחרונות התפתחה בארה"ב ובאירופה התפישה שלפיה חיית המחמד היא כמו ילד נוסף - לא דייר אלא בן משפחה", הוא אומר. "בארה"ב מוציאים על חול לחתולים יותר מאשר על טמפונים. אנחנו מצמצמים את הפער מהר מאוד. אני מניח שזה נובע גם מהעובדה שאנשים מרוויחים יותר ומוציאים יותר על חיות המחמד".

לסוציולוג פרופ' יוחנן פרס יש הסבר אחר לתופעה. "המשפחה איבדה את גבולותיה", הוא טוען, "כיום כבר לא כל-כך ברור מי שייך למשפחה ומי לא. יש אבות שעובדים 20 שעות ביממה ואין להם זמן למשפחה. חיית המחמד עשויה למלא את התפקיד של זה שנאמן לילד, מגן עליו ודואג לו".

פרס מספר שבניסוי שנערך בשוודיה לפני כעשר שנים התבקשו ילדים בגיל גן להכניס למעגל גיר את כל מי ששייך למשפחה: חלקם כללו במשפחה את הכלב - כי הוא נמצא אתם כל הזמן - והוציאו מהמעגל את אבא, שלא נמצא אף-פעם. סקר שנערך בבריטניה גילה, כי בעבור 45% מהנשאלים החתול מהווה תחליף לילד. 20% מהנשאלים הצהירו שהם אוהבים את חיית המחמד שלהם יותר מאשר את בן הזוג.

"באירופה אחוז הילודה יורד אבל ההכנסה הפנויה עולה, כך שבעלי החיים מחליפים את הילדים", אומרת ענבר בן צבי, מנהלת השיווק של יצרנית המזון ביופט. "יש מגמה של הומניזציה - התייחסות לחיה כלבן אדם - ומכאן מגיעים המיטות האורתופדיות, הקולרים המיוחדים, הבגדים והמזון האורגני, כי לא תתן לכלב מזון נחות כשאתה הולך למסעדה יקרה".

נופשים בקוסטה ריקה

על-פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שיעור הישראלים שמחזיקים חיות מחמד הוא 11% כבר לפחות עשר שנים. בן צבי מעריכה כי בישראל יש כ-200 אלף חתולי מחמד ו-280 אלף כלבי מחמד. רוח התקופה מתבטאת לא רק במספר בעלי החיים, אלא גם בתרגום של הבעלות למונחים צרכניים. דומיניץ מעריך כי בשנתיים האחרונות חלה עלייה של 15%-20% בהוצאה הממוצעת על חיות מחמד, בעיקר באזור המרכז. המגמה חזקה יותר במרכזי הערים הגדולות, שבהם גרים רווקים ורווקות שמעדיפים לחזור הביתה לכלב נלהב או לחתול אצילי.

דומיניץ מעריך כי בתל אביב אחד מכל שלושה-ארבעה אנשים מחזיק כלב או חתול. מסלולי טיול פופולריים בעיר, דוגמת שדרות רוטשילד, נהפכו לאתרי היכרויות לבעלי כלבים. גם העלייה הרוסית השפיעה - בגידול כלבים מזנים רוסיים שלא נראו בישראל קודם לכן, בהשקעה רצינית בכלב ובמועדונים לבעלי חתולים גזעיים עם תחרויות משלהם.

מגוון השירותים והמוצרים המיועדים לחיות מחמד - בעיקר כלבים וחתולים - יכול לגרום לתינוק יאפי לקנא. הכלב המעודכן ילבש בגדי מעצבים וייסע בתיק של לואי ויטון, בעודו מכרסם חטיפים טבעוניים בדרך לטיפול הומיאופתי.

דומיניץ, שחזר לא מזמן מתערוכה גדולה של מוצרים לחיות מחמד בגרמניה, מונה כמה מהטרנדים העכשוויים. "פתאום חשוב לאנשים שהמיטה של הכלב והחתול תהיה נעימה ונוחה, ואפילו אורתופדית", הוא מספר. "יש גם הרבה מוצרים טבעיים לכלבים וחתולים, כולל שמפואים על בסיס טבעי לחלוטין. בשוק יש מעדנים על בסיס אלוורה לחתולים, כי זה קל לעיכול. גם לשיניים דואגים כיום, ויש ג'לים דנטליים מיוחדים לחיות מחמד".

גם כשיוצאים לחופשה יש מי שידאג לתנאים נוחים בעבור חיות המחמד: חברת אופיר טורס מציעה לנופשים דיל למלון מיוחד לכלבים בקוסטה ריקה, שנמצא ממש ליד המלון של בעליהם, למי שלא מוכן להיפרד מחברו הטוב אפילו בחופשה.

דומיניץ מעריך את גודל השוק הקמעוני של מוצרים לחיות מחמד בישראל ב-500 מיליון שקל לשנה. סכום זה כמעט כפול מהערכות אחרות שנתקבלו לצורך הכתבה. הרשתות המובילות בתחום הן ג'ונגל וזוארץ zoo. "בניגוד לחו"ל, רוב הפעילות בתחום מתרכזת בחנויות מתמחות, כמונו, ולא ברשתות השיווק ורשתות עשה זאת בעצמך", מסביר דומיניץ.

סעיף ההוצאה הגבוה ביותר הוא מזון לחיות מחמד: 60%-70% מההוצאה הכוללת. לא סתם מזון, כמובן: דוגלי, בונזו ושאר המותגים היבשים - שהיוו פעם את ההגדרה העיקרית שלנו למזון חיות - נדחקו לכדי רבע מהשוק על-ידי מותגי פרימיום וסופר פרימיום דוגמת יוקנובה ורויאל קאנין, שעשויים מבשר ואמורים להכיל מרכיבים תזונתיים בריאים יותר, בטעמים כמו כבד וסלמון.

אפילו חתולי הרחוב אינם חייבים כבר לחטט בפחים: ביופט משווקת גם מזון לחתולי רחוב בשם ג'ורג'י, זול יותר ואיכותי פחות מזה הנמכר בעבור חתולי הבית המיוחסים. "זו תופעה ישראלית", אומרת בן צבי. "בחו"ל אין חתולי רחוב שגרים ליד הבניין ומאומצים על-ידי דייריו כמו בישראל".

השוק הישראלי למזון לחיות מחמד מתחלק בין ארבעה שחקנים עיקריים: קבוצת מעברות, בעלת ביופט שמייצרת את בונזו ולה-קט ומייבאת את מזון הפרימיום נוטרה צ'ויס; מזון בית יצחק לחיות מחמד שמייצר את גוד פוד, פט צ'ויס ופרימייר קלאב; נסטלה, עם דוגלי הוותיק ופריסקיז; ומרס, עם פדיגרי ורויאל קנין. שוק המזון לחיות נשלט, ברובו, על-ידי תאגידי מזון גדולים דוגמת נסטלה ומרס, וגם פרוקטר אנד גמבל טומנים את ידם בצלחת.

שני יצרנים ישראלים - מעברות ובית יצחק - מחזיקים מעמד מול המגמה העולמית. "הייתי בכנס עולמי בתחום האוכל לחיות", מספר דיוויד רוזנבלט, וטרינר יועץ של ביופט. "המשתתפים התחלקו לאלה שכבר נקנו על-ידי נסטלה, ואלה שעוד לא". גם רשתות שיווק כשופרסל התחילו להיכנס לשוק בשנה האחרונה, עם מותגים משלהן, כמו שנהוג בחו"ל.

"בעולם מקובלים מאוד מזונות אורגניים והוליסטיים", מספרת בן צבי, "כלומר כאלה שמספקים כל יסוד מכמה מקורות שונים: פרוטאין, למשל, יסופק מעוף, כבש, סלמון ודגים, כדי ליצור תזונה מקיפה ובריאה יותר. מוסיפים למזון אומגה 3 ואומגה 6 DHA, שמפתחים את המוח ואת הראייה".

מזון לכלב המצפוני

לא כולם משוכנעים שזה נחוץ. "מזון סופר פרימיום הוא קפיצת מדרגה שיווקית יותר מתזונתית", טוען רוזנבלט. "הקונצפט של ייצור מזון ייעודי לחיות על-ידי חברות מתמחות נולד בארה"ב בשנות ה-80 והגיע לישראל עשור מאוחר יותר, עם מחירים יותר גבוהים ותועלות שנתפשות כמשמעותיות מבחינת בריאות. אבל תזונתית, מהותית, קשה להצביע על מהפכה. כלב צריך לקבל תזונה מאוזנת ומלאה, כי אין לו חופש לחפש את מזונו לבד. אבל את זה אפשר למצוא במזונות המיינסטרים.

"הרעיון הוא שהמזון יימכר במחיר כפול בחנויות מתמחות, ולא ברשתות השיווק. גם בישראל מוכנים לשלם יותר, בתנאי שמי שדוחף את המזון נתפש כמומחה. בסופר אין מוכר שיסביר על המוצר, ולכן גם ההחלטה שונה".

החתול והכלב המצפוניים - או לפחות בעליהם הממחזרים, שמודעים לסבלן של חיות אחרות - יעדיפו מזון שאינו עשוי מחיות אחרות. מתן קריב, בעל V.I.Pets, מייבא מזון טבעוני והיפואלרגני שעשוי מרכיבים טבעיים בלבד, ללא הנדסה גנטית. "המיתוס שבשר הכרחי לבעלי חיים אינו נכון", טוען קריב. "מזון טבעוני מורכב מחומרים בריאים כמו תירס ודגנים. מזון לחיות עשוי בדרך כלל מחומרים לא מאוד איכותיים, שמוסיפים להם תוספים תזונתיים בצורה סינתטית".

המזון מיועד גם לבעלים שמאמינים - כפי שטוען קריב - שתעשיית המזון לחיות, בעיקר מוצרי בשר וחלב, היא גורם מרכזי בבזבוז משאביה של הפלנטה. כל הטוב הזה יעלה כ-20% יותר ממזון פרימיום, אבל פחות ממזון רפואי לטיפול באלרגיות. קריב, שהחל לשווק את המזון רק לפני חודש, מעריך את קהל היעד שלו בישראל ב-10,000 איש.

גם במקרה הזה רוזנבלט ספקן. "יש מזונות רפואיים נגד אלרגיות או לחץ דם, וזה מוצדק", הוא אומר, "אבל מזון אורגני בטעמים אקזוטיים כמו נתחי כבד או לבבות דקל מהווה כבר השלכה שלנו על החיות".

קולר ב-600 שקל

ולמה להסתפק במזון מעובד, כשאפשר לתת לידידך הטוב עוגיות מאפה בית מקמח מלא בתוספת זרעי פשתן או חמאת בוטנים? עוגיות כאלה, מעוצבות כעצמות ולבבות ומדיפות ניחוח של מאפה טרי, נמכרות בבוטיק for Cats 2 התל-אביבי שמושך אליו בעלי חתולים וכלבים מכל העיר.

את העוגיות אופה ריני חביב-עמירן, שפתחה את החנות עם שותפתה ובת זוגה ריבי מאיר בפברואר השנה. העוגיות, שפותחו בתהליך ארוך של ניסוי על כלביהם של חברי הצוות, הן חלק מקולקציה של מוצרים האמורים לשדרג את איכות חייהם של החתול והכלב העירוני, כמו רצועות מעוצבות, צעצועים, תיקי נשיאה ומיטות לחיות.

"המקום הזה מחבר בין הצרכים של הבעלים לצרכים של החיות", אומרת מאיר. "זה בעצם תרגום של אהבה לכלב או חתול לצרכנות גוברת והולכת. זה כמו כל דבר - יש צרכנות טובה וחכמה, ויש סתם. אם המוצרים עושים טוב למישהו - זה כבר טוב, כל עוד המסחר הוגן והמחירים הוגנים".

חלק מהמוצרים, מסבירה מאיר, חיוניים לחתולים וכלבים שמבלים את רוב יומם בדירה, לרוב לבדם. "חתול שגר בדירה ולא משחקים אתו הוא מאוד אומלל", היא אומרת, "אנחנו לא אומרות להוציא את החתול החוצה אלא ממליצות להעשיר את הסביבה שלו". לכך מיועדים מתקני גירוד שמאפשרים לו להשחיז ציפורניים, צעצועים ומתקני אוכל שמאלצים את החתול "לצוד" את האוכל שלו.

מאיר עוסקת בענייני חתולים כבר 22 שנה, והיתה מחלוצות הטיפול ההתנהגותי בחתולים וממקימי העמותה למען החתול בישראל. "בשנים האחרונות הגישה השתנתה בצורה מדהימה ואנשים פתחו את לבם", היא אומרת, "מטפלים יותר בחתולי רחוב ומעקרים אותם. אין מי שעובר כאן ולא אומר משהו טוב".

לחנות פורצת עליה, כלבה שחורה ונמרצת, ואחריה רייצ'ל, ניו-יורקית לשעבר. עליה באה לכאן בשביל העוגיות, ובזכותה מבקרת רייצ'ל בחנות על בסיס יום-יומי. "זו החנות הכי טובה בתל אביב", היא מכריזה, "יש פה תמיד חתולים וכלבים שבאים לשחק, וזה כל-כך שונה מבמקומות אחרים".

הבוטיק גרם למהפכה זוטא בהנחות היסוד של המשווקים. "לפני כמה שנים לא היה כאן מקום לבוטיק לחתולים, שמביא דברים מיוחדים ויקרים עם קהל לקוחות נאמן", אומר דומיניץ. "זה צעד מאוד חיובי לשוק ולענף. דרכן ניתן לדעת מה אנשים יקנו ומה הם מוכנים לשלם תמורת משהו מיוחד. בתערוכה שבה הייתי בגרמניה חיפשתי מוצרים שלא הייתי חושב להביא לישראל לפני כמה שנים".

בבוטיק אפשר למצוא קולרים לכלבים וחתולים משובצים בקריסטלים של חברת סוורובסקי, שנמכרים במחיר של 188 שקל לחתול, ו-250-600 שקל לכלב. מי שמעדיף מוצרים קלאסיים יכול לרכוש את הקולרים של חברת לואי ויטון הצרפתית, שנמכרים בחנות המותג בכיכר המדינה. קולר עם דוגמת המונוגרמה המפורסמת של ויטון יעלה 900 שקל ורצועה - 1,050 שקל. תיק נשיאה לכלב קטן, עשוי בעבודת יד, יעלה 6,950 שקל. ניתן להטביע את ראשי התיבות של הכלבלב על תווית קטנה מעור המוצמדת לתיק, שהכנתו אורכת חצי שנה.

דוד רינגלהיים, מנהל מותג לואי ויטון בישראל, מספר כי 90% מקוני התיק הם נשים. "אלה נשים שנוסעות המון לחו"ל, ורוצות לקחת את הכלב אתן", הוא מסביר. "מדובר בעיקר בכלבים קטנים. לא ראיתי מישהי הולכת עם התיק הזה ברחוב".

לפי מדורי הרכילות, יורשת המיליונים פריס הילטון לוקחת בתיק את כלבת הצ'יוואווה שלה טינקרבל, וגם הדוגמנית הישראלית אורלי באומן מתהדרת בו. התיקים הגיעו לישראל לפני שש שנים וחצי, והתגובות, לפי רינגלהיים, נעות בין צחוק לבין התלהבות. "אנשים לא מחפשים את המוצר הזה בקטלוגים ובמגזינים", הוא מסביר, "הוא נותן פלוס קטן ללקוחות הקבועים שלנו".

הכלב כאביזר

לואי ויטון אינו המותג היחיד שהבין את הפוטנציאל של הלקוחות הפרוותיים. אביזרים, תכשיטים ובגדים לכלבים וחתולים אפשר למצוא גם בקולקציות של גוצ'י, ראלף לורן ופראדה, וגם אצל מעצבים ישראלים.

אחת מהם היא יעל רגב, בעלת המותג "כלבה", שתופרת בדירתה בגדים לכלבים שהיא מגדירה "הוט קוטור": סווטשירטים עם אותיות עור רקומות, שמצהירות "I Love Cats" וגם "I Love Botox"; וסטים קטנים מעור עם ציורים של חברי הביטלס; קפוצ'ונים עם דיוקנאות של ה"סקס פיסטולס"; שמלות מלמלה עם מחשופי גב עמוקים; חולצה בהדפס נמר עם טבעות זהב בגב וסרטי ראש מטול שחור - כל מה שהכלבלב האופנתי זקוק לו לפני שהוא יוצא לרחוב.

"זה לגמרי בעבור הבעלים, כמו אמהות שצובעות את החדר של הילד שלהן", מאבחנת רגב. "זה עושה נעים בעיניים. אני מנסה לבחור בדים נוחים לכלבים, אבל מבחינתי יופי בא לפני נוחות. אם זה יפה - שיתמודד".

הדוגמן הראשי של רגב הוא כלב הפקינז שלה, לודוויג, שמתרוצץ בדירתה כשהוא לבוש בפיג'מה: חולצת סופרמן עם גלימה אדומה עליה נכתב "אמא, אני עף!" רגב מרעיפה עליו חיבה ופינוקים. "רציתי שהכלב יהיה אקססורי, אבל הוא ממש לא", היא מודה, "רציתי ללכת אתו לכל מקום כמו פריס הילטון, אבל הוא כבד ואסור להכניס אותו לאוטובוסים ולמסעדות".

רגב החלה לעצב בגדים לכלבים אחרי שהתייאשה מהחוש האופנתי של בני האדם. "עיצבתי לאנשים בגדים קאמפיים וצבעוניים מאוד, בדיוק כמו אלה שאני תופרת לכלבים", היא מספרת, "אבל לא הבינו אותם וזה היה מתסכל. החלטתי שאני לא תופרת יותר לאף-אחד. הקטע של בגדים לכלבים החל כתרפיה. חשבתי שזה כמו לתפור לתינוקות, אבל מבנה הגוף אחר לגמרי. צריך למשל לעשות פתח בבטן, כפי שגיליתי אחרי שהשתינו לי על הבגדים. בתפירה לכלבים יש חופש נפלא - הצבעים, הדוגמאות. כל מה שרציתי לעשות לאנשים לגיטימי על כלבים, כי זה נתפש כקטע ומאפשר לי להתפרע".

ניתוח פלסטי לחתול

ההוכחה הטובה ביותר לעלייה במעמד חיות המחמד היא שכיום הן סובלות גם מתופעות הלוואי של עולם האופנה, כמו השאיפה למראה מושלם. אחת הדוגמאות הקיצונית בז'אנר היא ניוטיקלס - שתלי אשכים לבעלי חיים. מדובר בשתלי סיליקון, בדומה לאלה המשמשים לצרכים אנושיים, שמוחדרים לשק האשכים, בדרך כלל תוך כדי תהליך הסירוס אך גם שנים אחר כך, ומעניקים לשק מראה טבעי ולא מסורס. מחיר התוספת הגברית - עד 919 דולר לזוג.

ניוטיקלס הומצאו דווקא על-ידי עיתונאי אמריקאי בשם גרג א. מילר, שלא עבר הכשרה רפואית. כשהווטרינר הציע לסרס את כלבו האהוב באק, הופתע מילר לגלות שהרפואה הווטרינרית אינה מציעה תחליף לאשכים. "סירוס הוא דבר דוחה למדי בעבור בעליה האוהב של חיית המחמד", מסביר מילר בשיחה עם MarkerWeek. "קיבלנו על עצמנו את הנורמה של הפיכת חיות המחמד האהובות שלנו לסריסים. ניוטיקלס גורם לפיחות בפיצוץ האוכלוסין של בעלי חיים, וחיות מסורסות חיות חיים שמחים וארוכים יותר. זה הרבה מעבר לניתוח קוסמטי".

מילר מספר שמאז הניתוח הראשון, שנערך ב-1995, הושתלו כ-250 אלף זוגות אשכים מלאכותיים. הבעלים יכולים לבחור בין שתל קשה לשתל רך, שקרוב יותר למרקם האשכים האמיתיים. "אנחנו המצאנו את הניתוח הפלסטי לחיות", מתגאה מילר. "כשהתחלתי חשבו שאני משוגע, אבל כל יום אני מקבל מכתבי תודה של בעלים, שמספרים שלולא ניוטיקלס - הם לא היו מסרסים את בעלי החיים שלהם".

מילר מספר שהבקשה הקיצונית ביותר שקיבל היתה מבעל כלב שעבר השתלה. לאחר שהכלב נפטר ביקש בעליו להעביר את השתל לכלבו החדש. מילר נאלץ לסרב מטעמים סניטריים. כיום מציעה החברה, בין השאר, דיסק סיליקון שמושתל בין עצמות פגועות כדי לאפשר לחיה ללכת ולרוץ, וגם פרוצדורות קוסמטיות בעליל כמו שתל ששומר על אוזני הכלבים זקופות.

מילר טוען כי הכלב אינו מרגיש בשתל כלל, אבל אי-אפשר להימנע מהשאלה מדוע כלב בריא צריך לעבור פרוצדורה רפואית שנובעת בעיקר מאובססיית היופי של בעליו. מילר טוען כי המגבלה האתית היחידה שלו היא מקוריות המוצר. "אני מתנגד להעתקת רעיון של מישהו אחר", הוא מסביר. "מעבר לכך, אם יש דרישה וצורך לעזור לחית מחמד עם מוצר להשתלה שישפר את חייה, אין לי גבולות".

ד"ר סמדר טל, מנהלת המרכז הרפואי לחיות מחמד ברמת גן, היא אחת הווטרינרים שמבצעים את ההשתלה בישראל. המרוויחים העיקריים מהניתוח, מודה טל, הם הבעלים. "לכלבים זה לא משנה, אבל אנשים אוהבים לראות אשכים, במיוחד בישראל", היא מסבירה. "לאנשים אין בעיה לעקר נקבות, אבל כשאני מדברת על סירוס הם אומרים - אני לא אגע בגבריות של הכלב שלי, כי זה פוגע בי. כמה אנשים כמעט עזבו את הקליניקה כשהצעתי את זה, וזה חבל כי הסירוס מאוד בריא לכלב. החוק הישראלי קובע שאסור לבצע חיתוך בבשר החיה למטרות נוי, אבל במקרה הזה החיתוך נעשה למטרות סירוס, וכשמכניסים משהו נוסף זה לא משפיע עליהם".

טל מבחינה בין ניתוחים פלסטיים - שעשויים לתרום לחיה - לבין ניתוחים קוסמטיים שנעשים למטרות נוי ועלולים לפגוע בה. חיתוך אוזניים וזנבות, למשל, אינם חוקיים בישראל. "לא אעשה דבר שפוגע בחיה", היא מצהירה. "כשמתחילים לבקש ממני - תרימי לו את הגבות, תורידי את הסנטר - ולא כי זה נחוץ, אני לא אעשה את זה".

טל מספרת שגם הרפואה הקונוונציונלית לבעלי חיים התפתחה, וכוללת כיום הקרנות וטיפולים מתקדמים לסרטן וגם טיפולי פוריות שמזכירים את הגרסה האנושית. "אין אצל בעלי חיים הפריות חוץ גופיות, אבל יש הזרעות ובדיקות פוריות", מסבירה טל, שנמצאת כעת בעיצומה של התמחות בפוריות בעלי חיים. "זה לא קורה רק אצל מגדלים מקצועיים. גם אנשים שקונים כלבים גזעיים ויקרים רוצים מהם צאצאים. זרע קפוא משובח, לצורכי הרבעה מכלבים גזעיים, מסתובב בכל העולם. לכלבה שאינה מעוקרת בריא יותר להיכנס להריון. וחוץ מזה, כלבות לא מתלוננות על הטיפולים".

מזרימים את הצ'י של הכלב

לבעלי חיות המחמד יש אלטרנטיווה לרפואה הקונוונציונלית - טיפולים ברפואה משלימה. "דיקור סיני יעבוד על חיות הרבה יותר מהר מאשר על בני אדם", קובע המדקר אבירם שגיב. "הן לא חושבת אם זה יעבוד או לא. אין להן מחסומים".

לבעלים, לעומת זאת, יש גם יש. "מגיעים אלי אחרי שעברו כמה וטרינרים ולא מצאו תשובה לבעיות", מספר שגיב. "ברפואה הסינית יש פתרון לכל דבר : אלרגיה, בעיות אורתופדיות, פריצת דיסק. לפעמים זה חוסך ניתוח. יש אנשים שזו דרך החיים שלהם, והם לא מוכנים להלעיט את הכלב בכימיקלים וסטרואידים. אין בישראל מודעות מספקת לרפואה משלימה לבעלי חיים".

ניאנה מורג מטפלת בחיות - בעיקר בסוסים אבל גם בכלבים וחתולים - בעזרת שמנים ארומתרפיים, תחת המותג Essential Animals. היא מכנה את השיטה "פסיכוארומטיקה". השמנים מורכבים מתמציות טבעיות של צמחים, דוגמת ורד, תפוז ואקליפטוס, והרחתם מביאה לאפקט פסיכולוגי ולהקלה בסימפטומים כמו עור מגרד, אלרגיות ופטריות. היא משלימה את הטיפול בהמלצות על שינויים בתזונה ודרכים אחרות להורדת מתח.

"בדרך כלל מגיעים אלי כמפלט אחרון", היא מספרת, "קודם כל הולכים לווטרינר". מורג, שהגיעה לכאן מבריטניה בעקבות בן זוגה הישראלי, מספרת כי הווטרינר הישראלי פתוח יותר לרפואה אלטרנטיווית מעמיתו הבריטי. "בבריטניה הכל מאוד מסורתי ומאורגן", היא מסבירה. "בישראל אנשים לא פוחדים לנסות דברים חדשים. ככל שהבעלים יהיה יותר חיובי כלפי הטיפול, כך הטיפול יהיה יותר מוצלח".

ולמרות התזונה המשופרת, התיקים היוקרתיים והטיפולים הרפואיים לא בטוח שהכלב של ימינו בריא יותר מאביו שגר במלונה ואכל מזון יבש ושאריות.

"כלבים אמורים לחיות בלהקה, וכיום הם חיים עם אנשים ובמקרים רבים מבלים את רוב היום לבד", אומרת מורג. "רוב החיות הן כבר לא חיות עבודה, ועבודה זה לא בהכרח דבר רע. כיום יש להן תעסוקה רגשית - למלא את המשבצת של המשפחה המאושרת. יש בזה מידה לא מבוטלת של מתח".

טל מסבירה שכיום סובלים בעלי החיים מהשפעות סביבתיות שלא היו בעבר. "האוויר פחות נקי, והסביבה יותר מזוהמת", היא אומרת. "רבים מהכלבים סובלים מאלרגיות, והעובדה שמגדלים אותם בבית לא מוסיפה. בסך הכל, עולמם של הכלבים התפתח מכל בחינה - בדיוק כמו העולם שלנו".

---

זה עולם של חיות

גם בתחום חיות המחמד ישראל מצייתת לאופנות בעולם. העלייה בהוצאות שכרוכות בגידולן, תפישתן כבנות משפחה, האוכל האורגני ובגדי המעצבים שנוצרים במיוחד בשבילן - כל אלה ועוד קיימים בארה"ב ובאירופה.

לפי הערכות של חברת המחקר הבינלאומית יורומוניטור, שווי שוק חיות המחמד בעולם עומד על 63 מיליארד דולר, עם צפי צמיחה עולמי של כ-3% בשנה. ההוצאות על חיות מחמד בארה"ב הוכפלו בעשור האחרון, והגיעו ל-41 מיליארד דולר. תעשיית חיות המחמד היא כיום המגזר הקמעוני השביעי בגודלו במדינה. לפי כתבה שהתפרסמה בשנה שעברה ב-"BussinesWeek", ל-63% מתושבי ארה"ב יש חיות, ו-42% מהכלבים ישנים עם בעליהם במיטה.

חברה ניו-יורקית בשם Sexy Beast הוציאה בושם מיוחד לכלבים: "תערובת יוניסקס של ברגמוט ומאסק רווי וניל עם פאצ'ולי מנדרינה ושמן אגוז מוסקט", כפי שנכתב באתר החברה. המטרה היא לשמור על ניחוח נעים גם לאחר המקלחת. הבושם, מבטיחים באתר, מותאם לחוש הריח הכלבי הרגיש, וחשוב לא פחות - ארוז בבקבוק אלגנטי דמוי עצם שעוצב על-ידי המעצב הבינלאומי קארים ראשיד.

כלבים שכל זה הוא קצת יותר מדי בעבורם יכולים להירגע בתוך קפסולת חמצן. זה רק אחד מהשירותים המוצעים בסוויטת הכלבים של שדה התעופה נאריטה, ליד טוקיו. היפאנים ידועים בחיבתם לחיות המחמד שלהם: החתול נחשב למביא מזל, וכלבים זוכים לקבורה מפוארת בבוא יומם. מלונות לכלבים נהפכו לעניין נפוץ ביפאן, אך הסוויטה בנאריטה מפורסמת במיוחד: היא כוללת מטהר אוויר ומיזוג אוויר, מיטת מלון רכה ומצלמת רשת, שדרכה יכולים הבעלים להשגיח על יקיריהם.

אבירם שגיב מטפל בדיקור בכלבה קורונה. בת משפחה לכל דבר


ספת חתולים של הבוטיק 2 for Cats