בתום מאבק משפטי בן חמש שנים של תושבי הכפרים הפלשתיניים פלמה וג'יוס, נכנעה מערכת הביטחון והסכימה לפרק את קטע גדר ההפרדה שנבנה על אדמותיהם. בהודעה שמסרה פרקליטות המדינה לבג"ץ בחודש שעבר, נמסר שסביב הכפרים תוקם גדר חדשה, כך ש-2,600 מתוך 3,000 דונמים של אדמה שנלקחו מהכפרים - יוחזרו להם. על ההחלטה השפיעה כנראה גם עמדתו של הרמטכ"ל, רב-אלוף גבי אשכנזי, שצה"ל אינו צריך להתערב בקביעת תוואי הגדר, ועליו להשאיר את ההחלטה לדרג המדיני. הרמטכ"ל קבע זאת לאחר שגילה שהתוואי המקורי באזור לא נקבע משיקולים ביטחוניים, אלא כדי לאפשר הקמת שכונה בהתנחלות צופין.

קטע הגדר הסמוך לפלמה וג'יוס, באורך 2.4 קילומטר, נבנה בצמוד לשני הכפרים ב-2003. מיד לאחר מכן עתרה האגודה לזכויות האזרח לבג"ץ בשמם של תושבי האזור, בטענה שהגדר הפרידה אותם מאדמותיהם, שנותרו בצדה המערבי, סמוך להתנחלות צופין (הנקראת גם צופים) (ראו מפה בעמוד 4). לפי הודעת הפרקליטות מהחודש שעבר, יפורק קטע זה (המכונה "צופין צפון"), ובמקומו תיבנה גדר חדשה באורך של 4.9 ק"מ, ובעלות של יותר מ-50 מיליון שקל. בכך אימצה מערכת הביטחון, לאחר כמה שנים של סרבנות תקיפה, את רוב התוואי החלופי שהציעה המועצה לשלום וביטחון.

בשנים האחרונות נחלו תושבי הכפרים שבקרבת הגדר כמה ניצחונות משפטיים על המדינה - בין השאר, עם הסטת הגדר לכיוון הקו הירוק באזור הכפר בילעין, באזור אלפי-מנשה ובקטע גדר אחר הסמוך לצופין ("צופין מזרח").

בפסיקותיהם, קבעו נשיאי בית המשפט העליון אהרן ברק ודורית ביניש, שאין לקבוע את תוואי הגדר לפי שיקולי התכנון וההתרחבות העתידית של ההתנחלויות, אלא לפי שיקולים ביטחוניים בלבד.

למרות זאת, מערכת הביטחון התנגדה ממושכות לכל שינוי ב"צופין צפון", ובוודאי לתביעת העותרים מפלמה וג'יוס להזיז את התוואי אל הקו הירוק. הטיעון הביטחוני שבו השתמשה המדינה כדי למנוע את הזזת הגדר מהתוואי המקורי היה מפוקפק: התוואי עבר במרחק של כארבעה קילומטרים ממזרח ליישובים כוכב-יאיר וצור-יגאל שממערב לקו הירוק - מרחק זה גדול בהרבה מטווח של ירי מנשק קל, שהוא הקריטריון הביטחוני המחמיר ביותר שמשתמשים בו לקביעת התוואי.

ב-2006 הצטרפה המועצה לשלום וביטחון לדיון כ"ידידת בית המשפט". נציג המועצה, אל"מ (מיל') שאול אריאלי, תיכנן תוואי מערבי יותר, קרוב לקו הירוק. מערכת הביטחון התנגדה לתוואי זה. ביוני 2007 טענה מערכת הביטחון בהודעה לבג"ץ כי הצעת אריאלי היא "החלופה הפחות טובה מבחינה ביטחונית". עמדה זאת הביעו נציגי צה"ל גם בדיון פנימי שהתקיים באביב 2007 אצל שר הביטחון אז, עמיר פרץ. כשיועצו המדיני של פרץ, חגי אלון, הציג בדיון את התוואי של אריאלי, מתכנני הגדר התנגדו לכך בתוקף.

אשכנזי הוביל השינוי

עם זאת, ב-2007 הסכימה המדינה להזיז את התוואי כמחצית מהדרך לקו הירוק, כך שלכפרים יוחזרו כ-1,500 דונם מתוך 3,000.

את השינוי בעמדת מערכת הביטחון ניתן לייחס לכניסתו באותה עת של אשכנזי לתפקיד הרמטכ"ל. מה ש"הקפיץ" את אשכנזי היה הגילוי שתוואי הגדר ב"צופין צפון" לא נקבע לפי נימוק ביטחוני אותנטי, אלא כדי לאפשר הקמת פרויקט נדל"ני בהתנחלות צופין - שכונה בת 2,100 יחידות דיור שתוכננה במחצבה שמצפון ליישוב.

בהתבטאות נדירה לקצין בכיר, אמר אשכנזי לפרץ כי הוא אינו מעוניין שקציני צה"ל יצדיקו בבג"ץ את השיקולים לקביעת התוואי. הגדר היא עניין מדיני, הוסיף, והדרג המדיני הוא שצריך לקבוע היכן היא תעבור. צה"ל, לדבריו, יידע להגן ממנה על היישובים והגדר.

מאז הדברים הללו, הצטמצמה מעורבות צה"ל בקביעת התוואי, למעט קצינים העוסקים בכך באופן פעיל במינהלת הבונה את הגדר. אולם, חלפה עוד יותר משנה עד שמערכת הביטחון השלימה עם שינוי התוואי ב"צופין צפון".

רק ביוני השנה הודיעה פרקליטות המדינה לבג"ץ כי "בדיון בראשות ראש הממשלה ושר הביטחון הוחלט לשנות את ההחלטה ולבחור בחלופה אחרת (לתוואי)". בהודעה, שתוכנה נמסר למועצה לשלום וביטחון לפני ימים אחדים, נאמר כי התוואי החדש, שחופף כמעט לחלוטין את הצעת אריאלי, הוא "חלופה הנותנת מענה ביטחוני סביר לאיומים השונים". בעקבות השינוי בתוואי הגדר, עברה השכונה המתוכננת לצד המזרחי ("הפלשתיני") של הגדר.

המדינה מנמקת את שינוי עמדתה בתקדים שנקבע בפסק הדין בעניין בילעין, הפוסל את השימוש בקיומה של תוכנית המתאר כנימוק לקביעת התוואי. אריאלי אומר כי החלופה שאישרה כעת מערכת הביטחון היא "בבחינת הרע במיעוטו האפשרי, מנקודת מבטם של העותרים הפלשתינאים".

עמוס הראל

בונים ומפרקים הקמת גדר ההפרדה ליד קלקיליה. אשכנזי התנגד לכך שאנשי צבא יגנו בבג"ץ על התוואי באזור, מכיוון שלא נקבע משיקולים ביטחוניים