מדינת ישראל תסבול מדי שנה נזקים של מיליארדי שקלים ותתקשה לספק את צרכי המים של האוכלוסייה, אם לא ינקטו אמצעי היערכות מתאימים להתחממות כדור הארץ. כך מזהיר המשרד להגנת הסביבה בדו"ח על השלכות שינויי אקלים על ישראל שפורסם אתמול (שני).

על פי הערכות מומחי אקלים, עד סוף העשור הבא, הטמפרטורה הממוצעת על פני כדור הארץ צפויה לעלות בשיעור של מעלה וחצי. מפלס מי הים התיכון צפוי לעלות בעשרה סנטימטרים לאחר עלייה של שמונה סנטימטרים וחצי ב-16 השנים האחרונות.

באזור מזרח הים התיכון יביאו שינויים אלו לירידה של כ-10% בכמות המשקעים בשני העשורים הקרובים ו-20% עד שנת 2050. המשרד להגנת הסביבה מעריך שההשלכות של שינוי זה על ישראל יהיו ירידה של 25% בכמות המים שאותה ניתן יהיה לנצל. לעומת זאת, הביקוש למים יעלה בשל עלייה צפויה של כ-20% בביקוש המים להשקייה בעקבות הקטנת כמויות המשקעים.

עוד עולה מהדו"ח, כי עליית מפלס מי הים תביא להמלחת מאגר מי התהום באזור החוף. שטחים באזור זה יוצפו וקיים חשש כבד למבנים הנמצאים בסמוך לקו המים ובכלל זה בתי מגורים הנמצאים על המצוק הסמוך לחוף. צרכי האנרגיה של ישראל יגדלו בעקבות הההתחממות, והביקוש לחשמל יגדל בקצב של 3.2% מדי שנה. על פי חישובי המשרד, אי נקיטת הפעולות הנדרשות יגרום לנזק בהיקף של מיליארדי שקלים, בעיקר כתוצאה מפגיעה בחקלאות, בתשתיות ומבנים לאורך החוף.

המשרד להגנת הסביבה כלל בדו"ח המלצות ראשוניות להיערכות אל מול השלכות תוצאות ההתחממות. המדען הראשי של המשרד, ד"ר ישעיהו בר-אור, ציין שמדובר לא רק בהיערכות להגדלת ייצור המים באמצעות התפלה, או בתכנון מתאים של תשתיות. לדבריו, יש צורך לנקוט גם בצעדים כלכליים ובהם היערכות חברות ביטוח למצב שבו מספר התביעות בעקבות אסונות טבע יגדל באופן משמעותי.

השר להגנת הסביבה, גדעון עזרא, ובר-אור הודו שכיום אין היערכות ממשלתית מתאימה להתחממות העולמית. "למשרד התשתיות עדיין תוכנית לכך למרות שאנרגיה הוא אחד הנושאים החשובים ביותר", אמר בר-אור. "האמת היא שלמדינת ישראל יש סדר עדיפויות שבו העניין לא נמצא במקום חשוב מספיק", הוסיף עזרא. עם זאת הוא טען שנעשו כמה צעדים בכיוון הנכון ובהם ההחלטה של הממשלה על הגדלת היקף המים המותפלים. על פי בר-אור, הדו"ח הוא שלב ראשון לקראת גיבוש תוכנית היערכות לאומית להתמודדות עם השלכות שינויי האקלים הצפויים.

גדעון עזרא. טען שנעשו כמה צעדים בכיוון הנכון