בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שיחה על אהבה

האהבה אינה נחלת כולם. וגם היודע אותה מינקותו אינו מובטח שימצא אותה

תגובות

[הקטע הבא כתוב בנוסח ה"שיחות על האהבה" מאת יהודה אברבנאל (רומא 1535): ספר העשוי דיאלוגים בין פילו וסופיה, המתנהלים בלשון פילוסופית נשגבה ומבררים שאלות כמו ההבדל בין האהבה לתשוקה, או מוצא האהבה. מצד התוכן, כמובן, שונה הקטע הזה מן המופת האיטלקי]

לילה, פילו העלם וסופיה הנאווה הולכים לאטם בשבילי הגן הסודי - גן שכל הצמחים, האבנים והמזרקה שבו צופנים סודות וסמלים. ספסל האבן הוא הנצח, למשל, והדפנה היא הזיכרון, הברושים מסמלים את המוות והמזרקה את מחזור החיים וכו'.

פילו: האהבה, הו סופיה היפה, היא המשכינה שלום בין האדם לבין עצמו.

סופיה: אכן צדקת, הו פילו הנדיב, מי שחי עם עצמו בשלום לבדו הוא נוכל.

פילו: מי שאבד לעצמו - מחפש אלוהים.

סופיה: מי שיש לו עצמו - יכול למצוא אדם.

פילו: יפה אמרת, הו סופיה, מה יפה זה הרגע.

פילו מוביל את סופיה אל ספסל האבן שלמרגלות עץ הדפנה העתיק.

סופיה: החיים הם הינגרות מהירה; כמים הניגרים ארצה ולא יאספו. האהבה היא העושה בהם הווה מתמשך.

פילו: [מביט בשפתיה] לכך התכוון המשורר באומרו: "והיי לי אם ואחות".

סופיה: אבל, [מתבוננת במזרקה] היודע אתה פילו ידידי - ההווה של האהבה אינו עמידה אלא הלוך ושוב.

אפילו המשגל מגלה זאת; הוא, שהוא הווה גמור, כל כולו תנועה של הלוך ושוב. מה שמתרחש ביום ברוח ובמעשים - עובר בגוף בזמן המשגל.

פילו: [מסמיק] מה העמקת ראות, הו סופיה, אבל אני לתומי חשבתי כי רק התנועה הגברית היא תנועת הלוך ושוב; הגברים הם ההולכים ושבים - לשעה, ליומיים, לשנים ארוכות, כאותו אודיסאוס או להרף-עין.

סופיה: הו לא ידיד אהוב. גם התנועה הנשית היא הלוך ושוב. כאן ולא כאן. כאן ולא כאן. ואל תשכח את תנועת האריגה-פרימה, אריגה-פרימה, של פנלופה. תנועת המשגל היא רק מרכז המעגל.

קמים ופונים לשוח בשדרת הברושים.

פילו: מאז ומתמיד תהיתי - האם נחלת כולם היא האהבה?

סופיה: לא ולא יפה שלי, האהבה אינה נחלת כולם. ויש העוברים כאן בעמק הבכא, ולא נגע בהם האור הזה. והיא אינה מולדת אלא נלמדת, וגם היודע אותה מינקותו אינו מובטח שימצא אותה. עדיין.

"נחוץ איזה מישהו,

שלא יהיה של מישהו

אלא כולו שלי-שהוא". (אלתרמן)

פילו: [צוחק] האהבה היא חוזה צמיתות. הלא כן?

סופיה: [לא צוחקת כלל] צמיתות בלי חוזה.

פילו: אמרי לי, הו סופיה, מה ההבדל אפוא בין אהבה ובין תלות?

סופיה: הוי פילו, מאוסה עלי השאלה הזאת. קרא את השיחה הראשונה אצל אברבנאל. אבל דע: תלות אינה אהבה. אבל אין אהבה בלי תלות.

פילו: [כמתעורר משרעפים] האהבה היא היפוכה של השנאה.

סופיה: לא ידיד יקר, האהבה אינה היפוכה של השנאה אלא של העלבון. [קוטפת ענף קטן של הדס ומגישה אותו אל אפו של פילו, שיריח את בושמו] הנאהב הוא היפוכו של הנעלב; האוהב של העולב.

פילו: ואיך תסבירי, הו סופיה, את היותי יפה במחיצתך?

סופיה: האוהב גואל את אהובו מכיעורו.

ראה, הבודד בודק את חסרונו, מונה תמיד את מיעוטו.

האוהב גדל להיות מספיק. המספיק הוא שפע העובר על גדותיו.

פילו: כל הזמן געגוע.

צדק סוקרטס בעניין הכנפיים הצומחות לאוהב.

[שתיקה]

ואם מתה עליו אהובתו?

הם ניגשים אל שפת המזרקה ומביטים אל המים יחדיו.

סופיה: אהבה היא תכלית בלא סיבה.

פילו: אני רוצה שתהיי.

שתהיי יותר מאשר קודם לכן.

כל הזמן יותר.

סופיה: כשאתה אוהב אתה לא לבד.

וכשאתה אוהב אתה רואה כמה לא-פשוט הוא המשפט הזה.

איזה ישימון רובץ בין לבד ללא-לבד.

השחר עולה.

פילו: הבוקר בא. אהה, השמש והיום הבא עמה ידיחו את הטוב הזה, ושוב אהיה לבדי.

סופיה: לא פילו היפה, והאזן לדברי היטב: אל תשכח את הלילה. זו השכחה הגוזרת על האנשים את בדידותם. זכור את הלילה וקשור אותו ביום. הרי בדיוק על כך כתב המשורר את שירו:

יזכור גבר בימי חייו

מה שעבר? בלילות חייו

למען יאריכון לילותיו אל תוך ימיו,

כי היום ים,

הלילה רוח

והאדם מפרש.



אנסלם פויירבאך, "פאולו ופרנצ'סקה", 1864



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו