זה כבר הפך מזמן לריטואל: משלחת ישראלית עמוסה בציפיות ותקוות יוצאת למשחקים אולימפיים ואחרי ימים של אכזבות וכמעטים מגיעה לבסוף מדליה גואלת. בברצלונה 1992 ובאתונה 2004 יכולנו אפילו לחגוג פעמיים. אז ישראל היא אולי לא מעצמת ספורט, אבל מסורת של זכייה במדליות יש גם יש. כבוד.

והרי לפניכם תזכורת קצרה, מיעל ארד ועד שחר צוברי:

ברצלונה 92': ארד פותחת את הדרך

הג'ודוקא יעל ארד, הגיעה לברצלונה בשיא כושרה כאחת הטובות בעולם במשקל שלה (עד 61 ק"ג) ואכן עמדה בציפיות. ההעפלה שלה לגמר הבטיחה מדליה לישראל והשאלה היתה רק אם תהיה זו אחת מזהב. הקרב מול קתרין פלורי הצרפתיה הסתיים ללא ניקוד, אבל השופטים הכריעו לטובת פלורי. ארד הסתפקה בכסף.

למחרת, כבר אפשר היה לדבר על מומנטום ישראלי באולימפיאדה בכלל ובג'ודו בפרט. אורן סמדג'ה, עלה מבית הניחומים לקרב על המדליה, אחרי ניצחונות מהירים ומרשימים באיפון, וניצח בו. ענף הג'ודו הביא לישראל שתי מדליות ישראליות ראשונות.

אטלנטה 96': הראשונה של פרידמן

השייט הישראלי היה קרוב למדליה כבר ב - 1988 עם צוות ההולנדי המעופף, אלדד אמיר ויואל סלע. הויתור על השיוט שהתקיים במהלך יום כיפור היה בעוכרי השניים והם נאלצו להסתפק במקום הרביעי. פרידמן הצעיר, אז בן 21, עשה את הצעד הנוסף על גלשן המיסטרל, וזכה בארד באטלנטה.

סידני 2000: קלגנוב המושיע

זה כבר היה נראה כאילו הרצף הולך להיקטע, שום מדליה באופק, אבל אז הגיע חותר הקייאק, מיכאל קלגנוב, וסידר את העניינים. קלגנוב, שעלה לארץ מחבר העמים ארבע שנים קודם לכן, זכה בארד ב - 500 מ'. קלגנוב מייצג את ישראל גם באולימפיאדה הנוכחית.

אתונה 2004: השנייה של פרידמן, זהב ראשון לישראל

אריק זאבי, שכשל בניסיונו להשיג מדליה בסידני ובבייג'ין, עשה את זה באתונה. בדיעבד, לאור הקריירה המפוארת של הג'ודוקא הישראלי, עם רקורד מרשים של שלוש אליפויות אירופה ואליפות עולם בכיס, ייתכן ודווקא התחרות באתונה היא ההחמצה הגדולה שלו. זאבי הגיע ליוון כמועמד לזכיה והצליח רק להשיג ארד דרך בית הניחומים.

מי שכן הלך עד הסוף היה גל פרידמן. גולש המיסטרל, שהפסיד את הכרטיס לאולימפיאדת סידני לעמית ענבר, חזר ובגדול באתונה. מקבץ מצוין של שיוטים, כמעט ללא נפילות הביא אותו לעמדת ניצחון בשיוט האחרון והוא עשה את זה תוך שהוא עוקף את סנטוס הברזילאי שהוביל ערב השיוט.

בייג'ין 2008: שחר של יום חדש

נכון, שטילוב עלה לגמר על הקרקע, גל יקותיאל נתן הופעה נהדרת בג'ודו והיה קרוב מאוד למדליה כבר ביום התחרויות הראשון, וגם קורניצקי ובוסקילה הפתיעו עם מקום רביעי מצוין. אבל הרביעיה הזו היתה ניצוץ של הצלחה במשלחת מאכזבת וכושלת. ואז בא צוברי.

רגע, למה לסכם? ומה עם אברבוך? סבלנות. מי יודע אולי תהיה עוד אחת.

עוד בנושא:

אולימפיאדת בייג'ין באתר "הארץ"

יעל ארד מציגה לראווה, מדליה ישראלית ראשונה אי פעם


גל פרידמן. הראשון והאחרון בינתים לזכות בתחרות אולימפית