בג"ץ: הגבלת תשדירים פוליטיים מגבילה השפעת הממון על הציבור

בית המשפט העליון דחה את עתירתה של תנועת "המיפקד הלאומי" מ-2003 נגד רשות השידור והרשות השנייה בשל סירובן לשדר תשדירים של התנועה

בג"ץ דחה אתמול (רביעי) עתירה שהגישה תנועת 'המיפקד הלאומי' נגד רשות השידור, הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו והיועץ המשפטי לממשלה. בעתירתה טענה התנועה, כי נמנע ממנה לשדר תשדירים משום שלטענת רשות השידור והרשות השנייה תוכנן של הפרסומות כלל מסרים פוליטיים שנויים במחלוקת.

על פי דעת הרוב בהרכב השופטים המורחב, שידור פרסום לצורך הפצת ביטויים פוליטיים ברדיו עלול לגרום לאפליה ביחס לעמדות, שלא זוכות לתמיכה כלכלית. לדברי השופטת מרים נאור, שכתבה את פסק הדין, הגבלת תשדירים פוליטיים מחזקת את השיח הציבורי על ידי הגבלת ההשפעה של הממון.

השופטים שתמכו בדחיית העתירה היו מרים נאור, אדמונד לוי, אילה פרוקצ'יה, אשר גרוניס וסלים ג'ובראן. מנגד, בקבלת העתירה תמכו נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, והשופטת אסתר חיות.

העתירה הוגשה בשנת 2003, לאחר ש'המיפקד הלאומי', שהוקם לצורך קידום יוזמה להסדר קבע לסכסוך הישראלי-פלשתיני, ביקש לחשוף לציבור את תוכנה של הצהרת העקרונות, שנוסחה בין יו"ר הארגון אז עמי אילון, לבין סרי נוסייבה, מתוך רצון לעודד את הציבור לחתום עליו. הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו ורשות השידור סירבו אז לשדר את התשדירים משום, שלטענתם, מדובר בנושא פוליטי השנוי במחלוקת בציבור.

אנשי המיפקד הלאומי טענו בעתירה, שכללי רשות השידור והרשות השנייה פוגעים בחופש הביטוי וכי התשדירים חוסים תחת חופש הביטוי הפוליטי ולא המסחרי. בנוסף, המיפקד הלאומי טען, כי התשדיר הוא ביטוי פוליטי ולכן זכאי לדרגת ההגנה הגבוהה ביותר במידרג ההגנות על חופש הביטוי.

בפסק הדין שכתבה השופטת מרים נאור נכתב כי כאשר נוצר חשש, שרכישת זמן פרסום לצורך הפצת ביטויים פוליטיים עלולה לגרום לאפליה ביחס לאותם ביטויים, שאינם זוכים לתמיכה כלכלית המאפשרת להם להיות מוצגים במסגרת הפרסומות, הרי שהסיכון לשמירת האיזון בין ההשקפות השונות בחברה הוא ברור. השופטת נאור קבעה כי "הפגיעה היא אמנם בזכות חוקתית. אך אין בפגיעה זו כדי להביא לאי-חוקתיותם של הכללים".

"במצב כזה, הגבלה על ביטויים פוליטיים במסגרת תשדירי הפרסומת, כעולה מן הכללים, מהווה דווקא גורם מחזק ולא מחליש לשיח הציבורי. היא מגבילה את יכולת ההשפעה של הממון על תהליכי הבחירה החברתיים".

לעומתה, השופטת דורית ביניש שהייתה בדעת מיעוט, סברה, כי האיסור על תשדירים פוליטיים מונע מראש ובאופן מוחלט שידור פרסומות בטלוויזיה וברדיו משום שתכליתן לשכנע בסוגיה פוליטית השנויה במחלוקת בציבור. "עמדתי הינה", כתבה ביניש, "כי האיסור המוחלט על שידור פרסומות פוליטיות מקיים פגיעה רצינית בחופש הביטוי הפוליטי".

ביניש סברה עוד, כי לצורך קביעת איסור מוחלט, המונע מראש כל אפשרות לשידור פרסומות פוליטיות במדיה המשודרת, אין די בהרשאה כללית בחוק רשות השידור או בחוק הרשות השנייה, אלא נדרשת לשון ברורה בחוק, הקובעת את אמות המידה העקרוניות לאיסור זה.



ביניש. שופטת בדעת מיעוט


נאור. תמכה בדחיית העתירה

הוספת תגובה
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

 
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
פעילות
המלצות
הפופולריות בכללי
פרסומת