בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

היזמים ביקשו - עוזרי אולמרט לחצו על מרכז ההשקעות

מבקר המדינה מציג מקרה נוסף של שיטת הפעלת הלחצים שהונהגה בתמ"ת בתקופת כהונתו של אולמרט כשר * הפעם מדובר בפרויקט תיירות יוקרתי מצפון לאילת שיזמו משקיעים אמריקאים * המבקר: "הפרויקט לווה במעורבות בלתי ראויה של עוזרי השר אולמרט"

תגובות

>> בתקופת כהונתו של ראש הממשלה אהוד אולמרט כשר התמ"ת בשנים 2003-2006 הונהגה במשרד התמ"ת שיטה של הפעלת לחצים באמצעות עוזריו על מנהל מרכז ההשקעות, כדי שיקדם תוכניות השקעה ויאשר מענקים ליזמים ותעשיינים, בניגוד לנהלי העבודה התקינים - כך קובע מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס בדו"ח שפורסם אתמול.

הדו"ח, שעוסק בעניין הטיפול הבין-משרדי באישור פרויקט אקווריה לתיירות ומסחר צפונית לאילת, מעלה כי עוזריו של אולמרט הפעילו לחצים על מנהל מרכז ההשקעות שפועל במשרד התמ"ת, כדי שיקדם את אישור התוכנית ויאשר את ההטבות שביקש יזם הפרויקט. המבקר הדגיש כי התנהלותם של העוזרים "פוגעת בסדרי מינהל תקין" וקרא לשרש אותה.

בתוך כך, לינדנשטראוס הזכיר התנהלות דומה של אולמרט במקרים נוספים - בהם הטיפול בבקשות המענקים למפעל תעשיות סיליקט, לקבוצת מרינה ולחברה המרכזית לייצור משקאות קלים (קוקה קולה ישראל) - וקבע כי "מקרים אלה מצטרפים למקרים דומים של התערבות שר התמ"ת אולמרט במישרין או באמצעות עוזריו בפעילות מרכז ההשקעות. במכלול המקרים היתה התערבות של עוזרי השר בשמו או כזרועו הארוכה, באופן שיכול היה להתפרש כהוראה או כהנחיה לביצוע, וכביטוי להפעלת לחץ על ידי השר או מטעמו. מדובר ב'שיטה' שאימצו עוזרי השר".

את פרויקט אקווריה תיכננו יזמים אמריקאים, תחילה כפרויקט ישראלי-ירדני ולאחר מכן כפרויקט ישראלי. היזמים מינו את רן פקר (רונן) לנציגם בישראל, שניהל עבורם את המגעים עם משרד התמ"ת, משרד התיירות ומינהל מקרקעי ישראל - אשר אישוריהם נדרשו בשלבים השונים של התוכנית.

הבדיקות קבעו שהפרויקט לא כדאי

הפרויקט מתוכנן להשתרע על 1,300 דונם צפונית לאילת, בשטח חקלאי שמוחכר כיום לקיבוץ אילות. ההשקעה בפרויקט תוכננה ל-350 מיליון דולר, אך צומצמה על ידי היזמים ל-100 מיליון דולר בניסיון לשפר את רווחיות הפרויקט ואת סיכוייו לזכות בתמיכה ממשלתית. בנוסף, בתחילת דרכו של המיזם, בראשית העשור, ניהלו פקר ונציגי מפעל הפיס מגעים לגיבוש יוזמה משותפת להקמת קזינו בניהול הפיס כחלק מהפרויקט.

השינויים שעבר הפרויקט התבטאו גם בשבע בדיקות כדאיות כלכלית שנערכו לו מ-2003 ועד 2007. רוב הבדיקות קבעו כי הפרויקט אינו כדאי למשק, או שהוא כדאי למשק אך לא לפרויקט אקווריה. לדברי לינדנשטראוס, הבדיקה שהצביעה על כדאיות בהקמת הפרויקט למשק התבססה על נתונים חלקיים, מכיוון שלא שיקללה את מלוא עלויות פיתוח הקרקע - ולכן אינה מהימנה.

למרות התוצאות הבעייתיות של בדיקות הכדאיות, הובטחו ליזמים הטבות שכוללות פטור ממכרז על הקרקע, מענק בסך 30 מיליון דולר והטבות מס. לינדנשטראוס העיר כי לאחר שהפרויקט, שהוגדר כתיירותי ומבוסס על אטרקציות, עבר תהפוכות בתכנון ונהפך ברובו למסחרי - הוא אינו זכאי עוד למענק ולפטור ממכרז על הקרקע.

בעניין מעורבות עוזרי אולמרט בקידום הפרויקט ציין לינדנשטראוס כי הוראות התקשי"ר (תקנות שירות המדינה) אוסרות על עוזרי שרים, שנחשבים ל"זרוע הארוכה" של השרים, להתערב בעבודת הדרג המקצועי במשרד ולתת לו הוראות. למרות זאת, שני עוזריו של אולמרט - עובד יחזקאל (כיום מזכיר הממשלה) ודורון שופן - התערבו בעבודת מנהל מרכז ההשקעות, שמואל מרדכי.

"הנושא נמצא בעדיפות עליונה אצל השר"

ביולי 2003 כתב יחזקאל למרדכי, תוך העברת עותקים לאולמרט, למנכ"ל משרד ראש הממשלה דאז אביגדור יצחקי ולפקר: "בהמשך לשיחתנו הטלפונית בעניין פרויקט אקווריה, סוכם כי התהליך כולו יסתיים, על שני מישוריו הבאים, עד סוף אוגוסט: א. אישור הפרויקט כמפעל מאושר. ב. מתן מענק כנדרש".

לינדנשטראוס קבע כי ממכתבו של יחזקאל עולה ניסיון לקבוע מראש כי בתוך חודש יתקבלו החלטות לטובת פרויקט אקווריה. זאת, בטרם יושלמו בדיקות כדאיות כלכלית שאמור לבצע הבנק לפיתוח התעשייה, שתוצאותיהן אמורות לקבוע אם יינתן לפרויקטים מענק. בנוסף, באותו מועד עדיין לא התקיים דיון מקיף במרכז ההשקעות ולא התקבלה המלצה מוועדת ההשקעות במשרד התיירות - שהיא התנאי למתן מענק השקעות לפרויקט תיירותי.

"הניסיון של עוזר שר התמ"ת עובד יחזקאל לקבוע מראש תוצאות דיון בגוף סטטוטורי הינו פגיעה בסדרי מינהל תקינים", קבע לינדנשטראוס. במהלך הכנת הדו"ח השיב יחזקאל כי מטרת המכתב היתה לעדכן את השר בדבר התקדמות הפרויקט, ואולם לינדנשטראוס ציין כי התשובה אינה עולה בקנה אחד עם נוסח המכתב.

חודש לאחר מכן פנה פקר לאולמרט, בבקשה שיכתוב מכתב תמיכה באקווריה שיופנה לבנק אמריקאי לצורך קבלת אשראי לפרויקט. בספטמבר פנה למרדכי דורון שופן, עוזר נוסף של אולמרט, וביקש ממנו לכתוב ליזם מכתב המלצה, "ובעיקר מהצד של תמיכה אפשרית של מרכז ההשקעות... מאחר והנושא נמצא בסדר עדיפות עליון אצל השר". מרדכי לא כתב את המכתב.

לינדנשטראוס ציין כי הפנייה מהווה פגיעה בסדרי מינהל תקין, מה גם שבאותו מועד עדיין לא גובשה עמדה מקצועית במשרדי הממשלה לגבי הפרויקט - ולא פורסמה בדיקת כדאיות כלכלית לגביו. בנוסף, "מכתב ההמלצה בידי הגורם המקצועי עשוי היה להתפרש כמחויבות של המדינה - גם בעיני הגורמים הזרים, אליהם יופנה המכתב", הוסיף המבקר.

עורך דינו של שופן ציין בתשובה במהלך הכנת הדו"ח כי כתיבת מכתב תמיכה היא נוהל שגרתי, ואולם לינדנשטראוס ציין כי העברת הפנייה לפני קבלת החלטה בדבר התמיכה אינה שגרתית וניתן אף לפרשה כהנחיה לפעולה, בניגוד לתקשי"ר.

מקרה שלישי של מעורבות עוזרי אולמרט בניגוד לנהלים התרחש בדצמבר 2003, אז לחצו אלה לקבוע פגישה בין פקר למרדכי. פקר דרש שבפגישה ישתתף גם אחד מעוזרי השר, ואף שהדבר מנוגד לנהלים - עוזר אינו יכול להשתתף בדיון מקצועי ללא השר - השתתף בה שופן. בפגישה שנערכה עם נציגי משרד התיירות סוכם על שורת צעדים לזירוז הבדיקות הקשורות בפרויקט.

לאחר הפגישה כתב שופן ליחזקאל כי פקר התקשר אליו "חסר אונים" לגבי סיכום הפגישה, וכי "אי אפשר לשנות אותם (את הנהלת מרכז ההשקעות) במתכונתם הנוכחית". יחזקאל ביקש משופן להודיע לפקר כי בכוונתו להתערב בסיכום הפגישה. למבקר המדינה השיב יחזקאל כי בפועל לא התערב וכי האמירה נועדה להרגיע את פקר.

לינדנשטראוס קבע כי "יש לראות בחומרה את התערבותם ולחציהם החוזרים ונשנים של עוזרי שר התמ"ת בנוגע לעבודת מרכז השקעות, שגורמי מקצוע עשויים היו לפרשם כניסיון להכתיב החלטה בגוף סטטוטורי ועצמאי".

לינדנשטראוס מתח ביקורת גם על מעורבותו בפרשה של יצחקי. לדבריו, מראיונות שהעניק יצחקי עולה כי הבהיר לחברי קיבוץ אילות כי אם לא יסיר הקיבוץ את התנגדותו לפרויקט, יתמוך משרד ראש הממשלה בהצעה לסלק ממפרץ אילת את כלובי הדגים, שלדבריו הקיבוץ שותף בהם. עוד אמר יצחקי כי הקיבוץ רוצה לסחוט את המדינה, וכי אף גורם לא ימנע פינוי של חלק מאדמותיו. "יצחקי הפעיל לחץ בלתי ראוי כשכרך את עניין העתקת כלובי הדגים (אשר הקיבוץ אינו נמנה עם בעליהם) ובין התנגדות הקיבוץ", קבע לינדנשטראוס.

יצחקי השיב לביקורת כי לא האמין שהפרויקט יוקם, וכי כלכליותו היתה מוטלת בספק מלכתחילה - ואולם אין לעצור יזם המפגין רצינות ומוכן להשקיע מכספו.

בנובמבר 2002 המליץ מנכ"ל משרד התיירות דאז, אהרן דומב, למנהל מינהל מקרקעי ישראל יעקב אפרתי לתת לפקר "הרשאה לתכנון", שתאפשר לו לקדם את תוכניתו - אף שטרם החלו בדיקות הכדאיות לפרויקט ואף שהיזם לא עמד בהתניות לקבלת האישור, דוגמת אימות איתנותו הפיננסית.

דומב לא הסתפק בכך, והמליץ למנהל המינהל לקבל ערבות כספית שיפקיד פקר בסך 250 אלף דולר כהוכחה ליכולתו הפיננסית לממן את חלקו בפרויקט (כ-30%), בסך 100 מיליון דולר. "סכום הערבות התמוה בהיקפו לא יכול היה לשמש ראיה ליכולת הפיננסית של היזם לממן פרויקט שהיקפו מאות מיליוני דולרים, והחלטת המנכ"ל אומרת דרשני", ציין לינדנשטראוס.

על אף שסקר כדאיות שנמסר למשרד התיירות בינואר 2003 קבע כי הפרויקט אינו כדאי ליזם, למדינה ולחברה, המליץ דומב ביוני 2003 למינהל, פעם נוספת, לתת ליזם הרשאה לתכנון, "לאור בדיקה ואישור היכולת הפיננסית וההיתכנות הכלכלית". לינדנשטראוס ציין כי למכתב לא היה כל בסיס.

"התנהלות בלתי תקינה"

בדצמבר 2004, בתקופה בה כיהן אלי כהן כמנכ"ל משרד התיירות, נערך במשרד דיון בפרויקט שבו סוכם על שתי חלופות: לא לאשר את הפרויקט בגלל ההיתכנות הכלכלית השלילית שלו - או לאשר אותו בשני שלבים, כך שייהפך לריאלי יותר. "שתי החלופות לא נדונו פעם נוספת במשרד התיירות, וממילא לא אומצו. אי קיום דיוני המשך מעמיקים מצביע על התנהלות בלתי תקינה", ציין לינדנשטראוס.

על פי לינדנשטראוס, אפרתי העניק לפקר הטבה שבבחינת "התחייבות בניגוד לדין". אפרתי אישר לפקר לשלם דמי חכירה שנתיים בשיעור של 5% מערך המתחם במקום דמי חכירה מהוונים ב-91% מערך הקרקע. ההחלטה מנוגדת לעמדת המינהל, מכיוון שכרוכים בה סיכונים לאי קבלת מלוא התשלום. "ההחלטה מרעה את תזרים המזומנים של המינהל, ובה בעת מיטיבה עם תזרים המזומנים של היזם", ציין לינדנשטראוס.

במאי 2006 קיבלו אפרתי וחברי הנהלת המינהל החלטה שתוארה כ"לא תקינה". חרף התנגדות משרדי התיירות והאוצר, אנשי המינהל ופקר סיכמו על חתימת הסכם פיתוח לאלתר ועל כניסתו לתוקף במועד שיוסכם. משרדי האוצר והתיירות רצו להשתמש בחתימת ההסכם כמנוף להסדר מחלוקות מהותיות עם פקר.

לינדנשטראוס ציין נקודות בעייתיות נוספות בפרויקט: פקר שינה את התוכנית המפורטת של הפרויקט כמה פעמים - דבר המעיד על כך שהפרויקט נותר בשלביו הראשונים - ואולם משרד התיירות לא התייחס לכך; המשרד והמינהל לא עדכנו את פקר שלא יוכלו לחתום על היתרי בנייה לסעיפים ששונו; ובנוסף, התוכנית אושרה באופן לא תקין - לדוגמה, חסרו בה מקומות חנייה.

ביולי 2005 ביצע פקר שינויים רבים בהקצאת הקרקע לפעילויות השונות תוך צמצום ניכר בשטח מגרשי הגולף, ואולם המינהל לא פעל לגריעת השטח מהפרויקט.

מנהל מחוז הדרום במינהל ויו"ר הוועדה המחוזית, דודו כהן, נעתר לבקשת פקר והפקיד - "באורח מתמיה וחסר תקדים במחוז", לפי לינדנשטראוס - את השינוי לתוכנית המתאר המחוזית ואת תוכנית המתאר המקומית באותו יום, במקום בפער המאפשר הגשת התנגדויות, ובכך פגע במרכיב מהותי בחוק התכנון.

בנוסף, ועדת התכנון הקלה על פקר כששינתה החלטה קודמת, שהתנתה את אישור התוכנית במציאת קרקע חלופית לקיבוץ אילות בתיאום עם הקיבוץ. הוועדה קיבלה בדצמבר 2003 החלטה שהשמיטה את הצורך בתיאום עם הקיבוץ, שבאותו זמן כבר הגיש התנגדות לתוכנית, ובכך הקלה על פקר "ללא סיבה נראית לעין", כך לינדנשטראוס.

"הפרויקט לווה במעורבות בלתי ראויה"

סוגיה לא פתורה נוספת היתה זהות בעלי המניות האמריקאים. הוועדה המשותפת למינהל מקרקעי ישראל ולמשרד התיירות, שדנה בהקצאות קרקע, אמורה לטפל בפניות שזהות בעלי השליטה והמניות בהן ידועה. במקרה של אקווריה, שמות היזמים השתנו שבע פעמים - ולא תאמו לשמות שהוגשו לרשם החברות.

לינדנשטראוס העריך כי תוכנית הפרויקט תשתנה אם יתברר כי אינה כדאית כלכלית. לדבריו, על משרדי הממשלה לעקוב אחר השינויים ולבצע התאמות בהחלטות המתייחסות לפרויקט, תוך קבלת ערבויות מפקר להחזרת הקרקע וההטבות אם יסטה מתוכניות שיאושרו בהמשך.

"הפרויקט לווה כמה פעמים במעורבות בלתי ראויה של מנכ"לים ועוזרי שר התמ"ת, מר אהוד אולמרט, לטובת היזם והפרויקט, לפעמים בחוסר סמכות, ועל אף כדאיות כלכלית המוטלת בספק", ציין לינדנשטראוס.

"הליך קבלת החלטות ראוי במשרדי ממשלה ראשיתו בבדיקות וחוות דעת של הדרגים המקצועיים, שהן הבסיס להחלטות השרים והמנכ"לים. במקרה של פרויקט אקווריה היה ההליך הפוך: ניתנו הנחיות לדרגים המקצועיים על בסיס פגישות אישיות ומידע שמסר היזם לשרים ולמנכ"לים, לפני שהושלמו הבדיקות החיוניות בידי הדרגים המקצועיים. התנהלות כזו יש לשרש". התנהלות כזו יש לשרש".



אהוד אולמרט


פרויקט אקווריה, הדמיה. כלל יוזמה להקמת קזינו בניהול מפעל הפיס



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו