מארי-שרלוט פיזאם, אמה של הילדה הנעדרת רוז, וחברתה הטובה ביותר רוקסאן מכירות זו את זו 20 שנה. הן נפגשו כשהיו ילדות קטנות בעיירה סנט ולרי או-קו שבנורמנדי, ומאז לא נפרדו. רוקסאן הפכה לחלק ממשפחתה של מארי, ומארי הפכה לחלק ממשפחתה של רוקסאן. רוקסאן מכירה את איזבל, אמה של מארי, ואת שלושת אחיה. שניים מהם מבוגרים ממנה והשלישי צעיר יותר.

בראיון ל"הארץ" סיפרה רוקסאן על ילדותה של מארי ועל המשפחה שהקימה עם בנימין פיזאם ולאחר מכן עם אביו, רוני רון. כשנשאלה על יחסיה של מארי עם בתה רוז סיפרה רוקסאן, כי במאי האחרון אמרה לה מארי בטלפון שרוז בעייתית וכי קשה לה מאוד לחיות אתה: "היא אמרה לי שהן כמו שתי זרות שלא יכולות לאהוב זו את זו", היא סיפרה.

לדברי רוקסאן, מארי גדלה בילדותה ב"משפחה מאושרת", אולם סבלה מהעובדה שהקשר שלה עם אביה היה רופף. הוא מעולם לא בא לבקר אותה, אך רק לעתים רחוקות ביותר דיברה מארי עם רוקסאן על בעיה זו. כנערות הן תמיד היו יחד, סיפרה.

הן ביצעו את מעשי הקונדס הראשונים שלהן ביחד. רוקסאן זוכרת איך פעם, כשהן היו בנות 7 או 8, השתיים גנבו סיגריה מאמה של מארי ועישנו אותה. הן צחקו כל כך באותו היום, אמרה רוקסאן. כשהלכו יחד לפנימייה בגיל 11, נהגו לשבת לילות שלמים במיטתה של מארי ולדבר על החיים ועל האהבה, כמו הרבה ילדות אחרות.

רוקסאן מתארת את מארי כ"קצת ביישנית אבל מצחיקה מאוד, נחמדה מאוד, תמיד מוכנה לעזור, בעלת תכונות טובות רבות".

בכל הנוגע לרומנים, מארי וחברתה היו שונות מאוד זו מזו. מארי נפגשה בגיל 14 עם בנימין והקשר בין שתי החברות התרופף. מארי התגוררה אז ברואן, עיר בצפון צרפת. אך בכל פעם שמארי ובנימין באו לבקר את איזבל, אמה של מארי, הם הזמינו גם את רוקסאן. באותה תקופה, סיפרה רוקסאן, מארי קרנה מרוב אושר. רוז היתה הכל בעבור מארי, אמרה רוקסאן. היא אהבה אותה וטיפלה בה במסירות. רוקסאן תיארה את רוז כתינוקת יפהפייה עם שיער כהה ועיניים כחולות-בהירות, ולדבריה לא היו לה בעיות התנהגות מיוחדות.

ואולם, הכל השתנה כשבנימין ומארי באו לישראל. השניים פגשו את רוני רון, אביו של בנימין, ומארי החליטה לא לחזור לצרפת. "היא נראתה אדם שונה לגמרי", סיפרה רוקסאן. "היא התחילה לדבר בצורה מוזרה ואמרה, למשל, 'ישראל היא הארץ שלי' על אף שהיא אינה יהודייה".

רוקסאן אמרה שהיא ניסתה לשכנע אותה לחזור, אך מארי סירבה להקשיב. היא אמרה שהיא חושבת להתגייר ולהיות חרדית. "היא דיברה כמו מישהו שנמצא בהשפעת גורו". בינתיים, מארי ניתקה את כל הקשרים עם בעלה בנימין ועם אמה איזבל. רוקסאן היתה האדם היחיד בצרפת שהיא שמרה אתו על קשר. בלי לומר דבר לחברתה, רוקסאן הפכה לקשר היחיד בין מארי לבין משפחתה בצרפת. רוקסאן היתה זו שסיפרה לבנימין ולאיזבל כל מה שמארי אמרה לה. כך זה נמשך עד שבנימין כתב למארי אימייל ובו אמר כי רוקסאן סיפרה לו הכל. לאחר מכן, מארי ניתקה כל קשר עם רוקסאן. היא כתבה לה רק כעבור שנה. רוז היתה אז בת שנתיים וחיה עם אביה בצרפת. באותה תקופה נראתה מארי מאושרת. היא זנחה את תוכניתה להתגייר, וילדה בינתיים עוד בת.

רוקסאן חשבה שמצאה שוב את החברה הקרובה שלה מהעבר. "זה היה כאילו לא נפרדנו מעולם", היא סיפרה. הכל התנהל כשורה עד שמארי סיפרה לרוקסאן שבנימין מתאכזר לרוז, וכי היא אושפזה בבית חולים. במאי האחרון, כשמארי ורוקסאן שוחחו, אמרה מארי כי רוז בעייתית וכי קשה לה מאוד אתה. "היא אמרה לי שהן כמו שתי זרות שלא יכולות לאהוב זו את זו". מארי לא רצתה יותר להחזיק אצלה את הילדה, ואמרה כי חמותה לשעבר בטי פיזאם, אמו של בנימין, מוכנה לאמץ את רוז. ביולי, כששתי החברות שוחחו שוב בטלפון, מארי אמרה לרוקסאן שהיא בסדר גמור. כשרוקסאן שאלה אותה על רוז, היא לא השיבה ואמרה שהיא חייבת לנתק. זו היתה הפעם האחרונה שהן שוחחו. רוקסאן אומרת שהיא לא מאמינה שמארי סייעה להעלים את רוז: "אני רוצה כל כך שהיא תאמר לי מה קרה, אני רוצה לשמוע אותה אומרת את זה בקולה".

כריסטוף דאנסט

חברת הילדות של מארי, רוקסאן