רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

קורס הצוערים המזורז של ציפי לבני

רק אחד מכל 100 פונים מסיים את קורס הצוערים של משרד החוץ - שנהפך לסמל של מצוינות בשירות הציבורי. לפני כמה חודשים אישרה הנהלת המשרד, בראשות השרה ציפי לבני, הסכם חדש שמאפשר לכל עובדי המשרד להתמנות לנציגי המדינה בחו"ל - גם אם לא עברו קורס, או אפילו סיימו תיכון. בישראל של 2008 גם נהג יכול להיות דיפלומט

תגובות

>> עם כניסתה למשרד החוץ לפני כשלוש שנים מצאה השרה ציפי לבני ארגון במשבר. המשרד סובל זה שנים מתפיחת הסגל המינהלי בו, שנוגסת בתקציביו. בשעה שמספר השליחים המדיניים ירד ומספר הדיפלומטים קפא, מספר העובדים המשמשים בתפקידי מינהלה קפץ פי חמישה מאז שנות ה-60. על כך נוספו מסורת של הצבות תמוהות שביצעו ועדות מינויים פנימיות ודו"ח חריף במיוחד של מבקר המדינה.

לבני ואהרון אברמוביץ', מנכ"ל המשרד שאותו הביאה עמה ממשרד המשפטים, ניסו לעשות סדר בוועדות המינוי, סיימו את מסורת המינויים הפוליטיים וחתמו במארס האחרון על הסכם חדש עם העובדים, המכונה במשרד "הסכם המעברים". עם זאת, לצעדים אלה נלוו מינויים תמוהים לתפקידים מדיניים בכירים בחו"ל (ראו מסגרת), ובעיקר כללי משחק חדשים שנוצרו מכוח הסכם המעברים. אלה פותחים באופן רשמי אופק תעסוקה דיפלומטי לכל עובדי המשרד - על הנהגים, המשפטנים, המזכירות והכלכלנים שבהם. במשרד החוץ של המאה ה-21, כל אחד יכול להיות דיפלומט.

בועה של מצוינות

משרד החוץ מורכב משלוש חטיבות. הראשונה, חטיבת הסגל המדיני, מורכבת ברובה מבוגרי קורס הצוערים של משרד החוץ. אורכו של הקורס כחצי שנה, והוא ידוע בהליכי המיון הדקדקניים הנהוגים בו, הכוללים בחינת ידע כללי ויכולת אנליטית, סדנאות דינמיקה קבוצתית, הצגה מול קהל וסדרת ראיונות פסיכולוגיים ומקצועיים. רק אחד מכל 100 פונים מסיים את הקורס. הבוגרים מופנים להכשרה של חמש שנים, שבסופה הם זוכרים בקביעות ונמנים עם הסגל המדיני של ישראל.

קורס הצוערים יצר במשרד בועת מצוינות ייחודית, שהכניסה אליה אינה עוברת דרך קשרים, קומבינות ובני דודים - ואולם לצדה מתקיימות במשרד שתי קבוצות אחרות של עובדים. הראשונים, אנשי הסגל החוץ-מינהלי, משמשים בתפקידים משרדיים בישראל ובשגרירויות ישראל. האחרים הם העובדים המינהליים, המשמשים במגוון תפקידי מינהלה ומשק שדרושים לתפקודו השוטף של המשרד, ובהם אבות בית, מזכירות, משפטנים, נהגים ואנשי כספים.

בסגל החוץ-מינהלי, שבו 210 עובדים, כ-38 בלבד הם בוגרי קורס צוערים. מלבדם היה שיעור האקדמאים 39% (לפי נתוני 2005). שיעור האקדמאים בסגל המינהלי היה 38%. בשתי הקבוצות שיעור האקדמיזציה נמוך מבכלל אוכלוסיית ישראל (45%). שיעור האקדמאים בקרב אנשי הסגל המדיני הוא 98%.

החל באמצע שנות ה-90 הצטמצם מספרם של קורסי הצוערים וגדל מספרם של אנשי המינהלה שמונו לתפקידים מדיניים. ב-89' היה סך התקנים ששויכו לחטיבה המינהלית 110 בלבד - לא שונה בהרבה ממספר העובדים בפועל בחטיבה ב-65', שהיה 101. ההשוואה לשנות ה-60 עשויה להיראות אנכרוניסטית, אלא ששירות החוץ של ישראל הקטנה והמבודדת של אז, שניהלה יחסים דיפלומטיים עם כ-100 מדינות בלבד, נהנה ממינהלה קטנה פי חמישה מזאת הקיימת כיום (הסגל המינהלי מונה כיום כ-350 עובדים, בתוספת 170 עובדי מיקור חוץ). מינהלה זו הצליחה לתמוך בסגל מדיני זהה בגודלו לסגל כיום (420 איש אז מול 408 כיום), מהם כ-250 שליחים דיפלומטיים בעולם, לעומת כ-200 בלבד כיום, בשעה שלישראל יחסים דיפלומטיים עם יותר מ-160 מדינות.

מסיבת המשרוקיות

עם כניסתה של לבני למשרד, בינואר 2006, קיבלה השרה לידיה טיוטה של דו"ח מיוחד של מבקר המדינה על המשרד, שהיה עתיד להתפרסם ביוני באותה שנה והתריע על התנהלות חמורה במשרד. בתגובה הכריזה לבני כי במשרד צפויה שורה של רפורמות מקיפות.

לפי הדו"ח, כ-43 מ-82 ראשי הנציגויות לא השתתפו כלל בקורסי הצוערים (נכון למאי 2005). המבקר הוסיף כי כ-254 עובדים הוצבו בתפקידים שאינם חופפים להגדרת התפקיד שלהם. יש לציין כי תפקידים חוץ-מינהליים נחשבים לצורכי שכר תפקידים בשירות החוץ, ואמורים לזכות את הנושאים בהם בשכר דיפלומטי.

במהלך 2007 דן אברמוביץ' עם ועד העובדים המינהליים על אפשרות למעבר של חלק מהעובדים המינהליים לחטיבה החוץ-מינהלית. אברמוביץ' היה מעוניין כי הקריטריונים למעבר יכללו תואר אקדמי. שלושה מעובדי המשרד - ירון גל, אבי בראל ואיתן מזרחי-קוקה - שצפו בוועד שלהם מתקדם לקראת חתימה על הסכם ברוח זאת עם המנכ"ל, השתלטו בספטמבר בבחירות בזק על ראשות ועד העובדים המינהליים. עוד באותו חודש הכריזו על סכסוך עבודה במשרד.

מאבק העובדים, שכלל סיסמאות יצירתיות ופוסטרים, לא הצליח להזיז את הנהלת המשרד מעמדתה - עד יום חורף ירושלמי בדצמבר האחרון, שבו התכנסו בלובי מלא ההוד של בניין משרד החוץ בירושלים מאות העובדים המינהליים של המשרד. הם באו לשם בהוראת ראשיו הטריים של ועד העובדים המינהליים. בינות לפסנתר ולכורסאות העור חילקו ראשי הוועד לעובדים משרוקיות צבעוניות. "תעשו אתן מה שאתם מבינים", אמרו - ועשרות שריקות התחילו לנסר את השקט הממלכתי.

השרה לבני, שנכנסה למשרד באותה שעה, לא האמינה למראה עיניה. היא פנתה במלים קשות לעובדים והבריחה מאחוריה את דלת לשכתה. אברמוביץ' אירגן פגישה עם ראשי הוועד היצירתיים. "אם אתם חושבים שתשיגו ככה משהו, אתם טועים", אמר. הוא פתח במשא ומתן מואץ עם העובדים, שבסופו נחתם ההסכם לשביעות רצונם של הצדדים.

צל כבד

הסכם המעברים נפתח בסעיף חגיגי המבטיח כי רק בוגרי קורס הצוערים יוכלו להצטרף לשירות החוץ המובחר, וכי המשרות המדיניות והחוץ-מינהליות במשרד יהיו פתוחות אך ורק לבוגרי הקורס. עם זאת, החזון הזה נוגע רק לעתיד: בהמשך ההסכם מוצאים מהכלל שנקבע עובדי המשרד, המוכפפים לשורה שונה לחלוטין של כללים. כללים אלה מאפשרים לראשונה באופן רשמי לכל עובדי הסגל המינהלי והחוץ-מינהלי להתמודד על תפקידים מדיניים, בלי קשר להכשרתם.

ההסכם מאפשר לכ-200 עובדים מינהליים לעבור לשירות החוץ כאנשי סגל חוץ-מינהלי. כאן מצוי הישגם הגדול של מזרחי-קוקה ושותפיו לוועד: מעבר זה לא רק שאינו מצריך השתתפות בקורס הצוערים או תואר אקדמי, אלא אף פוטר את העובד המינהלי מהצורך בתעודת בגרות, ובמקרים מסוימים אף מהשכלה של 12 שנות לימוד.

לפי ההסכם, מעבר העובדים יתרחש בכמה פעימות, עד 2011. הפעימה הראשונה, שכללה 40 עובדים, כבר התרחשה. הפעימות יכפילו את גודלה של החטיבה החוץ-מינהלית כך שיהיו בה כ-400 עובדים. מספרם של בוגרי קורס הצוערים בחטיבה כיום הוא רק כעשירית ממספר זה.

מעבר העובדים הוא רק פן אחד, מהותי פחות, בהסכם הנוכחי. סוגיה חשובה שאותה לא פותר ההסכם נוגעת לשאלה מי יהיו נציגיה של ישראל בחו"ל. למשרות החוץ-מינהליות הבכירות, הכוללות קציני מינהלה וקונסולים, קובע המשרד תנאי סף הכוללים קורס הסמכה של 300 שעות שהקבלה אליו מצריכה סיום 12 שנות לימוד (אין צורך בתעודת בגרות) ומעבר מבחן שפה. רף זה עשוי להיראות נמוך, אבל הרף למשרות המדיניות כלל אינו מוזכר בהסכם. למעשה, לפי הסכם המעברים, כל מי שהיה עובד של המשרד במארס 2007 יכול להגיש את מועמדותו לכל תפקיד מדיני שבו יחפוץ, ובכלל זה תפקידי צירים, נספחים ושגרירים של המשרד.

לעובדה זו מתלווה פרט מטריד: במסגרת התיקון שנעשה בתקנון שירות החוץ בעקבות החתימה על הסכם המעברים הושמט מהתקנון סעיף שלפיו עובד במשרד יכול להגיש מועמדות רק לתפקיד "התואם את השירות (החטיבה; ר"ס) שאליו הוא משתייך". כלל זה, שהיה אמור לחסום את אפשרות המינויים הלא מקצועיים לתפקידים מדיניים, נעלם מהנוסח החדש של התקנון.

"מחטף חמור"

גורמים בסגל המדיני חוששים כי ההסכם החדש פוגע בשירות החוץ, מכיוון שהוא הופך כ-200 עובדים שכישוריהם והכשרתם רחוקים מאלה של דיפלומטים מקצועיים לחלק מהשירות. על השינוי בתקנון אומר חנן גודר, ראש ועד העובדים המדיניים: "מדובר במחטף שהשפעתו על משרד החוץ חמורה".

בהנהלת המשרד מפרשים את ההסכם בצורה שונה לחלוטין ולא סבורים כי ההסכם מסכן את איכותו של שירות החוץ. "טענה זו מופרכת ומשקפת חוסר הבנה מוחלט של ההסכם, הרקע שלו ותכניו", אומר אברמוביץ', שטוען גם כי ההנהלה יכולה, לפי ההסכם, להוסיף קריטריונים לתפקידים לפי ראות עיניה. בהנהלה מדגישים כי ההסדר החדש מבטיח כי עובדים עתידיים ייכנסו לשירות החוץ אך ורק דרך קורס הצוערים, ומציינים כי מטרתו של ההסדר היתה בין השאר יישוב של סכסוך עבודה.

באשר לאפשרות שניתנה ל-200 העובדים שיעברו מהחטיבה המינהלית לשירות החוץ להתמודד על כל התפקידים הדיפלומטיים מציינים במשרד כי "האפשרות של עובדי החטיבה החוץ-מינהלית להתמודד גם על תפקידים מדיניים (ולהפך) מעוגנת בהסדרים קיימים מ-77' בין הנהלת המשרד והעובדים" וכי "שינוי הסדרים אלה מחייב את הסכמת העובדים". במשרד מוסיפים כי ועדת המינויים שוקלת כל מקרה לגופו.

מאז קורס הצוערים באפריל 2006 לא התקיימו קורסים נוספים. קורס חדש עתיד להיפתח בנובמבר הקרוב, אך השאלה לאיזו מציאות ייפלטו בוגרי הקורס נשארת פתוחה, וכמוה גם השאלה אילו מין פנים עתידה ישראל להציג בעולם.

המזכירה לשעבר מונתה לסגנית שגריר - במקום דיפלומט מנוסה

>> איתן מזרחי-קוקה, מראשי ועד העבודים המינהליים במשרד החוץ והגיבור המרכזי של הסכם המעברים, מונה לאחר חתימת ההסכם לקצין המינהלה בשגרירות בקהיר. עקב נסיבות אישיות בחר לא לשרת במצרים, חזר לישראל, דילג בוועדת המינויים מעל ראשם של כמה מועמדים - ובהם דיפלומט בוגר קורס הצוערים - ומונה לקצין המינהלה של השגרירות בליסבון, שאליה טס לפני כשבועיים.

מינוי זה לא היה המינוי התמוה היחיד במשרד בתקופתה של השרה ציפי לבני. לתפקיד קונסול באסיה מונה עובד חוץ-מינהלי שאינו בוגר קורס הצוערים - על פני דיפלומטים מקצועיים. לסגנית שגריר במדינה ערבית מונתה מזכירה לשעבר - על פני צוער שמועמדותו כלל לא נידונה בוועדת המינויים. לתפקיד סגנית השגריר במדינה אירופית מונתה מזכירה לשעבר - על פני דיפלומט מקצועי ומנוסה שדובר שש שפות. באותו אופן בוצעו מינויים באסיה ובאיים הקריביים.

נוסף על הצבות ברחבי הגלובוס קיבלו אנשי הסגל המינהלי והחוץ-מינהלי בתקופת כהונתה של לבני דריסת רגל במחלקה המדינית בישראל, בניגוד לתקנון הישן. שמעון רודד, איש מחלקת הקשר, מונה לראש אגף משאבי האנוש. רודד הופקד גם על מחלקת ההדרכה, שאמורה להכשיר את הצוערים, למרות היותו חסר הכשרה דיפלומטית כלשהי. לתפקיד מנהל המחלקה המחקרית המדינית מונה לראשונה עובד מהסגל המינהלי - מעל לראשם של דיפלומטים מקצועיים.

ממשרד החוץ נמסר בתגובה: "כל המינויים המוזכרים הם מינויים ראויים של הטובים שבעובדי המשרד. ועדת המינויים החליטה עליהם בשיקול דעת ועל סמך כישוריהם של הממונים. בין העובדים הנזכרים יש עובדים שהוכיחו בפועל בתפקודם בישראל ובחו"ל את התאמתם לתפקידם.

"ועדת המינויים מצאה את מזרחי-קוקה כמועמד המתאים ביותר לתפקיד בין המועמדים הרלוונטיים. מועמדותו של העובד בוגר קורס הצוערים לא היתה רלוונטית, שכן הוא ממלא כרגע תפקיד אחר בחו"ל ואינו זמין לאיוש המשרה".

משרד החוץ: "היקף כוח האדם המינהלי עונה על צורכי המשרד"

>> באשר לתפיחת הסגל המינהלי על חשבון הסגל המדיני טוען משרד החוץ כי "כוח האדם המינהלי הוא בהיקף העונה על צורכי משרד החוץ. המשרד מעוניין להגדיל את היקף כוח האדם המדיני ופועל לשם כך, ואכן בשנתיים האחרונות גדל תקן העובדים המדיניים".

באשר לאי פתיחתם של קורסי צוערים ב-2007-2008 נטען: "הנהלת המשרד פעלה בשנתיים האחרונות לפתיחת קורס צוערים, ואכן הקורס ייפתח עוד ב-2008 בהשתתפות 35 צוערים. זהו הקורס הגדול ביותר מאז 96'. כמו כן, בשבועות הקרובים יפורסם מכרז נוסף לקורס של כ-30 צוערים שעתיד להיפתח בשלהי 2009. ב-2007 לא נפתח קורס צוערים בשל קיצוצים בתקציב כוח האדם במשרדי הממשלה".

באשר לשינוי תקנון שירות החוץ נמסר: "השינוי אינו מהווה בשום אופן פרצה ואף משפר בצורה משמעותית את המצב שהיה קיים עד לאחרונה. ההוראה בתקנון הישן לא יושמה בפועל במשך שנים. לפני כשנתיים שונו כללי ועדות המינויים ונקבע כי 'במכלול השיקולים לקראת מינוי יש לשקול את החטיבה שאליה משתייך העובד'. בכללים למעבר בין חטיבות נקבע כי 'הקליטה לשירות החוץ תתאפשר אך ורק באמצעות מכרז קורס צוערים'. יתר על כן, נקבע כי הגשת מועמדות למשרות על ידי עובדים שעוברים לשירות המדיני תהיה רק בהתקיים תנאי סף הכוללים השכלה אקדמית וקורס צוערים".





תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות