באחרונה תקפה מטופלת באחד מבתי החולים בישראל רופא, שהודיע לה על דחיית הניתוח בשל מקרים דחופים יותר. נשים אחרות התלוננו על אי זמינות זריקת אפידורל לשיכוך כאבים במהלך לידתן. קשישים רבים הושארו בצום שעות וימים בהמתנה לניתוח לתיקון שברים בצוואר הירך. המכנה המשותף לכל המקרים האלה, ולעוד רבים אחרים, חמורים יותר וחמורים פחות, הוא החוסר המשווע ברופאים מרדימים מיומנים בישראל.

על פי מחקר השוואתי שהתפרסם השנה בביטאון איגוד המרדימים האירופי, בישראל יש שישה רופאים מרדימים לכל 100 אלף תושבים, לעומת 15 באיטליה ויוון ו-20 בגרמניה ובשוודיה. למחסור ברופאים מרדימים יש השלכות חמורות, שהמרכזית שבהן היא פגיעה בבטיחות ההרדמה.

75% ממנהלי מחלקות ההרדמה בבתי החולים בישראל מדווחים שיש להם רק 70% מכוח האדם הנדרש ביחס למטלות, וכי המצב הולך ומחמיר. כיום אי אפשר לשמור על התקן המינימלי של "הרדמה בטוחה", לפיו מומחה אחד משגיח על שני מתמחים, ושני מרדימים מצוותים למקרים מורכבים. העובדה שרק רופא מומחה אחד משגיח על חדרים רבים, גורמת לכך שאין אפשרות למענה הולם במצבי חירום בתוך חדר הניתוח ומחוץ לו.

למרות הצמצום בכוח האדם, לוחצות הנהלות בתי החולים להגדלה מתמדת של הפעילות, שכן חדרי הניתוח מהווים מרכז רווח משמעותי לבית החולים. כתוצאה מכך, עובדים המרדימים בתנאים קשים ביותר, המביאים לחיכוכים מתמידים עם עמיתים ומטופלים שאינם מקבלים שירות בזמן, לביטולי ניתוחים, ולירידה בזמינות של שירותים חיוניים כגון אלחוש ללידה.

המחסור בכוח אדם מביא להרעה הדרגתית בתנאי העבודה, שכן אין אפשרות לשלוח רופאים-מתמחים לרוטציות המתחייבות מתוכנית ההתמחות, יש קושי במתן חופשות, כמות העבודה בזמן תורנות הולכת וגדלה בהתמדה, והלחץ הגובר גורם לתופעות של תשישות ושחיקה. כל אלה גורמים כמובן למועמדים פוטנציאליים להירתע מבחירה במקצוע ההרדמה.

בשנתיים האחרונות התריע איגוד הרופאים המרדימים שוב ושוב בפני משרד הבריאות ושדולת הבריאות בכנסת, על משבר כוח האדם והשלכותיו הקשות, ואף הציע כמה דרכים לפתרון. למרות זאת, עדיין לא ננקטו צעדים כלשהם להצלת המקצוע בישראל.

יכולת ההשתכרות היא גורם עיקרי בבחירת מקצוע ההתמחות ברפואה. התמחות בהרדמה נחשבת לפחות אטרקטיווית מבחינה זו, עקב התלות בבית החולים והעדר אפשרות לפרקטיקה פרטית משמעותית. ללא תוספות שכר ייחודיות ומשמעותיות, לא יהפוך המקצוע לאטרקטיווי בעיני רופאים צעירים. לאחר שביתת המרדימים ב-1987, שבעקבותיה קיבלו תוספת שכר משמעותית, זרמו רופאים צעירים רבים למקצוע. תוספות ייחודיות אלה נשחקו עם השנים. חידושן יכול להביא לשינוי המקווה.

באחרונה הציגו המרדימים את מצוקתם לפני הבוררים שעוסקים זמן רב בסכסוך העבודה שבין ההסתדרות הרפואית לבין המעסיקים. אין ספק בלבי שבידי אותם בוררים המפתח לפתרון הבעיה, באמצעות מתן תוספות שכר ייחודיות הנחוצות להצלת המקצוע.

מקצוע ההרדמה בארץ נמצא על פרשת דרכים. ללא שיפור משמעותי ביכולת ההשתכרות של הרופאים המרדימים ימשיך מספרם לרדת, דבר שיביא לדחייה וביטול של ניתוחים והליכים אחרים המחייבים את נוכחותם וכישוריהם. החרפת המצוקה הקיימת תגרום גם לפגיעה בבטיחות שירותי ההרדמה ולסכנה ממשית לחיי המטופלים.

הכותב הוא מנהל מערך ההרדמה וטיפול נמרץ של בית החולים שיבא ויו"ר איגוד המרדימים