שבועות אחדים לפני הכנס השנתי של התאחדות האורולוגים האמריקאיים ב-83', הבטיח החוקר הבריטי ד"ר גיילס ברינדלי, כי בידו תרופה פורצת דרך לטיפול באימפוטנציה. רוב עמיתיו היו ספקנים. הצהרות דומות הרי הושמעו משחר ההיסטוריה ומעולם לא באמת עמדו במבחן המציאות. בעיתוני התקופה מתואר איך אורולוג מבאי הכנס התעקש באוזני ד"ר ברינדלי כי הפעם הוא רוצה לראות את ההוכחות "בצורה מוחשית ומעבר לטבלאות, תרשימי הזרימה והגרפים".

ד"ר ברינדלי לא נרתע מהדרישה. היה לו אמון מלא בתרופה החדשה שעל פיתוחה שקד במשך שנים. 33 הרכבים ומינונים שונים הוא ניסה על איבר המין שלו עד שהגיע אל הנוסחה הסופית, שאותה הזריק כמה דקות לפני שעלה על הבמה להציג את מחקרו. בסוף החלק הראשון של ההרצאה, שהיתה כצפוי מלווה בגרפים, טבלאות ותרשימי זרימה, התרחק לפתע ד"ר ברינדלי מדוכן הנואמים, ניגש לקדמת הבמה והפשיל את מכנסי הטרנינג שלו.

עשרות האורולוגים שישבו באולם ההרצאות בבית המלון בלאס וגאס היו המומים. מראה גבר עירום מן הסתם לא היה זר להם, אך הפרזנטציה המרשימה של הדוקטור, שהיה בשנות השישים לחייו, הצליחה להפתיע אותם. זו היתה סנסציה שגררה קריאות התפעלות מכל עבר. כמה מהרופאים דרשו לבחון את העניינים מקרוב. ד"ר ברינדלי ירד מן הבמה והציג לעיני הקולגות את תוצאות מחקרו הממושך. הם תיארו אותו אחר כך לפני עיתונאים כ"מאוד מאוד מרשים". אחדים, כך מספר הפולקלור האורולוגי, בחנו את המוצג בידיהם, מחשד שזהו שתל או סוג של הונאה.

אחרי שגמר ד"ר ברינדלי את סיבוב הניצחון שלו, הוא חזר אל הבמה. היו לו עוד כמה גרפים וטבלאות להציג.

קוקה קולה, מאחורייך

פריצת הדרך של ד"ר ברינדלי הובילה למחקר חסר תקדים בהיקפו, למציאת דרכים לטיפול בבעיית האימפוטנציה. כמעט כל חברות התרופות הגדולות ומכוני המחקר בעולם היו שותפים למירוץ אחר הזקפה. במשך שנות השמונים והתשעים צצו כמה טיפולים תרופתיים לבעיה. רובם היו מבוססים על חומרים שאותם היה צורך להזריק זמן קצר לפני המועד המבוקש. תרופות אלו אולי הצילו מכליה את הקרנפים, הטיגריסים ועוד חיות אקזוטיות שבני אדם ייחסו להן סגולות אפרוזידיות, אך הן היו מסורבלות מאוד לשימוש והן נטלו מחוויית המין את מרכיב הספונטניות.

המהפכה האמיתית בתחום התרחשה ב-27 במארס 98', היום שבו קיבלה חברת התרופות פייזר את אישורו של מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) לתרופת הוויאגרה, המציינת החודש עשור לעלייתה על המדפים גם בישראל. יום זה אף נבחר על ידי עורכי השבועון "טיים", במלאת 80 שנה להוצאתו, להיכלל בגיליון מיוחד שבו מנו את שמונים הימים ששינו את העולם. הוא מופיע שם לצד 1 בספטמבר 1939 - היום שבו פלש הצבא הגרמני לפולין, 9 במאי 60' - היום שבו הוצגה לעולם הגלולה נגד הריון ו-20 ביולי 69' - היום שבו נחת האדם הראשון על הירח.

לא סתם נחשבת הולדת הוויאגרה לאחד האירועים החשובים בהיסטוריה האנושית. חודשיים לפני שהחלו בשיווקה עלו מניות חברת פייזר ב-21 אחוז. במשך השנה וחצי הראשונות שלה בשוק, נרשמו בארצות הברית בלבד 15.6 מיליון מרשמי רופאים לגלולה. כעבור עוד חצי שנה תפסה הוויאגרה נתח שוק של 90 אחוז מכלל התרופות שניתנות בארצות הברית לטיפול באין-אונות. מאז, על פי נתוני חברת פייזר, 35 מיליון גברים ביותר מ-120 מדינות צורכים מדי שנה יותר מ-1.8 מיליארד כדורי ויאגרה (בממוצע, 60 כדורים בכל שנייה). מה שהופך את הוויאגרה, כך הם טוענים, למותג השני המזוהה ביותר בעולם - על ידי 95 אחוז מהאנושות - וקודם לו רק קוקה קולה.

בשנה שעברה הוכנסה הוויאגרה כערך למילון אוקספורד באנגלית, והיא נחשבת בין השאר למלה הנפוצה ביותר שנשלחת בהודעות זבל בדואר האלקטרוני. אך הוויאגרה היא הרבה יותר ממותג או משם של תרופה. השפעתה על העולם מזכה אותה בתואר תופעה - תופעה חברתית, כלכלית, תרבותית וכמובן גם מינית.

מופע יומיומי

על פי המיתוס שבו דבקה עד היום גם חברת פייזר, פותחה הוויאגרה בתחילה כתרופה לאנגינה פקטוריס, מחלה של שריר הלב. לאחר שכמה ממשתתפי הניסוי בתרופה דיווחו על תופעת לוואי בולטת במיוחד, פנו בחברה לפיתוח התרופה לטיפול בהפרעות בזקפה.

"הוויאגרה היא שם מסחרי של סילדנרפיל, חומר המעכב את פעולת האנזים פוספודיאסטראז, הנקרא PDE5", אומר ד"ר צחי בן ציון, פסיכיאטר וסקסולוג, מנהל המרפאה לתפקוד זוגי ומיני וסגן מנהל המרכז הרפואי סורוקה. "התברר שכלי הדם הנפתחים בתגובה לגירוי מיני עוברים הרחבה בגלל אנזים זה, ובעקבות כך פוחתת נוקשות הזקפה. הוויאגרה מעכבת את פעולת האנזים. יש עוד חומרים המעכבים אותו, כמו הטאדאלאפיל שעליו מבוסס הכדור המתחרה סיאליס והרדנהפיל שממנו מייצרים את התרופה החדשה בתחום, לביטרה. לשתיהן השפעה דומה על האנזים, אך פרופיל פרמקולוגי שונה. הסיאליס פועלת יותר זמן מהוויאגרה, והלביטרה משפיעה בתוך זמן קצר ממנה.

"בעבר חשבנו שעיקר אפקט האין-אונות הינו פסיכולוגי, כלומר שגבר בריא לא זקוק לתרופה. ממחקרים שנערכו, על צוות ממרפאתי ובמקומות אחרים, נמצא שהטיפול אכן משפר את יכולתו של גבר לתפקד". בשורה התחתונה של ההסבר הזה מסתתרת העובדה שהוויאגרה, הסיאליס והלביטרה פותרות למיליוני גברים בעולם, בקלות יחסית וכמעט ללא תופעות לוואי, את אחת הבעיות המרכזיות והמטרידות בחייהם. בעיות הנובעות משלל רב של סיבות אורגניות ופסיכולוגיות, ואפשר לטפל בהן במגוון רחב של דרכים. אך בדומה להלך המחשבה הגברי הנפוץ, גם הוויאגרה אינה עוסקת בבעיות או מדברת עליהן - היא פשוט פותרת אותן בבליעת כדור קטן אחד.

ד"ר גלעד פדבה, חוקר תרבות ומיניות באוניברסיטת תל אביב ובמכללת בית ברל, טוען כי "הזקפה אינה נתפסת בעיני גברים כאחד התפקודים הרגילים של איבר בגוף. בניגוד לאופן שבו אנחנו תופסים את הפה, למשל, דרכו אנו אוכלים, נושמים או מדברים, או רגליים שאנחנו זקוקים להן כדי לנוע, הזקפה נתפסת לא רק כעזר פונקציונלי למטרת הזדווגות, אלא כסממן של גבריות. גבר חולה שפעת או סרטן, למשל, לא מרגיש שהמחלה פוגעת במהות הגברית שלו, אין-אונות דווקא כן.

"ברגע שמדובר על תפקוד מיני צריך לזכור שגברים מרגישים צורך להוכיח ביצועים ובזה הם בעצם כל הזמן מממשים את המגדר שלהם. בחירה של זכר ללבוש מכנסיים היא התחפשות לגבר כפי שאשה ששמה לק על הציפורניים מתחפשת לאשה. זו התחפשות יומיומית, מופע. הזקפה נתפסת כמופע המרכזי והבולט ביותר של הגבריות. זו הגבריות ממש.

"הפאלוס הוא בעצם המשמעות התרבותית, הפטריארכלית והשוביניסטית שמוענקת לפין. הוא סך כל המשמעויות האידיאולוגיות שנדחסות לתוך איבר אחד קטן. ממנו אנו מצפים להזדקר ולהוכיח בעלות. כאשר גבר שוכב עם אשה הוא נתפס כמקדש אותה. לא היא אותו. יש פה עניין פסיווי ואקטיווי הקשור לחדירה ולמושגי שליטה. גבר שלא עומד לו מרגיש איבוד שליטה וחוסר אונים. זה בלי לדבר בכלל על הפסד ההנאה שנובעת ממין".

פותחים טורבו בעלייה

רוב המחקרים הרפואיים בתחום מראים כי 40-50 אחוז מהגברים מעל גיל 50 סובלים ממידה כלשהי של אין-אונות. גם בגילים צעירים יותר התופעה קיימת, אך פחות נפוצה. בגיל 30-40, למשל, היא נפוצה בקרב 11 אחוז מהגברים ובגיל 20-30 אצל כ-8 אחוזים בלבד.

אין-אונות מתפתחת עם השנים אצל גברים באופן טבעי. היא מתחזקת בין השאר כתוצאה מהצרת כלי דם בגלל שומנים, עישון, לחץ דם גבוה וטיפולים תרופתיים. שיאי האון והתשוקה הגברית מתרחשים בגילים 17-18 ומאז היכולת רק יורדת והולכת. זה מהלך החיים ויתכן כי בתקופות אחרות התהליך היה מתקבל בהבנה, אך בעידן המודרני האין-אונות גורמת לפגיעה אנושה בדימוי העצמי ובביטחון העצמי. לצעירים היא גורמת גם לחרדת ביצוע וחרדת ציפייה שימנעו מהם תפקוד תקין גם במצב בריא.

החרדות האלו מטרידות את האדם, או יותר נכון את הגבר, החי בעולם הישגי ותחרותי ובעיני תיאורטיקנים רבים הן נחשבות לחרדה הגברית השורשית והעוצמתית ביותר. על הסקאלה הן נמצאות קרוב מאוד אולי רק לחרדה מהמוות. הציפייה לתפקוד מיני תקין אינה נעוצה רק בהוויה הגברית האינטימית - היא נדרשת מהסביבה, משודרת באמצעי התקשורת ואף מעוגנת בהלכה היהודית, הדורשת מהגבר לספק את "עונתה" של אשתו.

ד"ר יעקב מאיר-וייל, רופא פסיכיאטר ומומחה למיניות האדם, אומר על הכדורים האלה שהם "שינו את ההיסטוריה של העולם הגברי". הוא מטפל בגברים עם בעיית אין-אונות עוד מתקופת הזריקות של ד"ר ברינדלי והוא זוכר שלל סיפורים על תקלות מביכות שנגרמו מהשימוש בהן. הוא מסביר שהזקפה שהזריקות היו מייצרות היתה מכנית והוא מכנה אותה "פרוטזה פרמקולוגית". לדבריו, הזריקות היוו פריצת דרך בעיקר ביצירת "המכניזציה של המין", אך הן לא הביאו לטיפול מוצלח מספיק בבעיה.

"הזריקות היו גורמות לזקפה שאינה תלויה בדבר", אומר ד"ר וייל. "הן לא היו קשורות לרמות הגירוי המיני, למצב הרוח או לסיטואציה. בנוסף, גם האפקטיוויות שלהן הלכה ופחתה עם השנים. אם אתה מייצר לחץ עורקי גבוה בתוך איבר שאמור לעשות את זה באופן טבעי ולהחזיק את הלחץ הזה בעצמו, הלחץ החיצוני משפיע על המבנה שלו. ואכן, הזרקות מרובות גרמו לפגיעה במבנה של הפין עד שבסוף הוא הפסיק להגיב לזריקות. הכדורים לעומת זאת מגרים את המנגנון הביולוגי-כימי של הגוף. הם אינם יוצרים זקפה, הם מונעים שחרור של חומר שפוגע בה. זו הסיבה שהם לא עובדים על מי שהפין שלו לא עובד ולא מסוגל לייצר זקפה, ולכן הם אינם מתקנים אין-אונות ביולוגית".

ד"ר וייל מעריך כי במשך השנים רשם ל-2,500 ממטופליו כדורי סיאליס או ויאגרה. הוא מסביר למטופלים שיש להתייחס אל הכדורים כמו לתעודת ביטוח: "אני אומר להם, שימו את הכדורים בארון באמבטיה. שיהיו שם. אם תרצו, תיקחו, אם לא, אתם כמובן לא חייבים. הרי אין לזה מרשם בעל קצב נטילה מובהק, או מינון קבוע. זה כדור שנלקח על פי הצורך. בהרבה מקרים רק הידיעה שהוא שם נותנת למטופל תחושת ביטחון שמונעת ממנו בכלל את הצורך בשימוש. האפקט הפרמקולוגי של התרופה והאפקט הפסיכוגני שלה משלימים זה את זה. במקרה שהוא כן לוקח, אפשר להתייחס אל זה כאל בונוס בזקפה, משהו כמו גיבוי שנותן את האופציה לפתוח טורבו בעלייה של הקסטל. הגיבוי הזה החזיר להרבה גברים את הערך העצמי הפגוע. בהרבה מובנים הכדורים הללו החזירו אותם לחיים".

מהפכה פורנוגרפית

אך את הכדורים לטיפול בבעיית אין-אונות לא תמצאו רק בארונות התרופות של גברים הסובלים מבעיות זקפה. בשנים האחרונות מסקרים עיתוני העולם, ולעתים רחוקות גם העיתונים בישראל, תופעה רחבה מאוד של גברים בשנות השלושים והארבעים לחייהם המשתמשים בכדורים אלה לשם חיזוק היכולת וההנאה בלבד. השימוש הזה נתן לוויאגרה ולאחיותיה את הכינוי "תרופת לייף סטייל" ועל פי הערכות שונות השימוש למטרות אלו גדול מהשימוש לצורך רפואי. הן עוזרות למשתמשים בסמים, לבליינים אחרי הדרינק הרביעי בדייט הראשון, לגברים חסרי ביטחון ובעצם כמעט לכולם. מיעוט תופעות הלוואי רק מגביר את הפופולריות שלהן.

גל אוחובסקי היה מהמעטים שהתנסו בכדור ורצו לספר לחבר'ה. הוא כתב ב"מעריב" על חוויותיו עם הוויאגרה לפני כעשור. לדבריו, זו היתה הפעם הראשונה והאחרונה שלו. השבוע הוא חוגג יום הולדת 50 ומסביר שהוא עוד לא מרגיש שהוא זקוק לעזרה. בתרבות המועדונים התופעה נפוצה, הוא אומר, אם כי לא במעגלים הקרובים אליו. "אתה יכול ללכת למועדונים מסוימים בתל אביב בשעות הקטנות של הלילה ולראות שכולם מפוצצים מסמים. חלקם לא רואים כבר בעיניים מרוב שבא להם לעשות אחד את השני. כולם חרמנים, כולם מסטולים וברור שבסיטואציה הזאת לוויאגרה יהיה מקום של כבוד. אני מעריך שאם אני הייתי מגיע לסיטואציה של פחד ביצוע, אולי הייתי מתנסה בזה שוב, זה נראה לי עניין לגיטימי לגמרי. אני חושב שוויאגרה זה כמו קטטר, בסוף כולם מגיעים לשם. אני רק מקווה שכשנצטרך לא נתבייש".

לטענת הרופאים, גברים רבים הנוטלים כדורים אלה ללא מרשם מסכנים את חייהם, אך המודעות לסיכון נמוכה מאוד. רוב משתמשי הלייף סטייל צורכים את הסיאליס. השפעתו הארוכה, הנמשכת 36 שעות, מאפשרת להם לקחת כדור אחד לכל סוף השבוע. אם הציידים שבהם לא יצליחו לממש את השפעתו בערב הראשון, יוכלו להמשיך ולנסות גם בשני. הוויאגרה, לעומת זאת, נתפסת כתרופה בורגנית: משתמשים בה בעיקר גברים נשואים לרומן מן הצד, כאלה שרוצים לשפר את ביצועיהם פעם בשבוע עם בת זוגם. אף אחד מהם לא זקוק לכך שההשפעה תימשך מעבר לחמש השעות המובטחות.

הלביטרה, החדשה יחסית, מבית באייר, נפוצה פחות למטרות אלו. בשוק השחור היא מכונה לעתים הכדור לשקרנים. מהירות השפעתה הגבוהה מאפשרת לגברים לא להישאר עם המכנסיים למטה במצבים חפוזים.

עוד שימוש נפוץ יש לכדורים בשילוב עם סמים שונים כאקסטזי, קטאמין, אמפטמינים ועוד. בתרבות המועדונים המיקס הזה נקרא סקסטזי והוא יכול להיות קטלני. תועדו כבר מקרי מוות כתוצאה משימוש בכדורים ובסם הנקרא פופרס.

בעת הכנת הכתבה פגשתי עשרות גברים המשתמשים באחד או יותר משלושת הכדורים הללו באופן שוטף, בלי צורך רפואי מובהק. כולם הצהירו כי אינם סובלים מבעיות בזקפה, אך התפארו ביכולת המופלגת שנתן להם השימוש בכדור. איש מהם לא הסכים להתראיין בשמו. יצר הבושה גדול כנראה מגודל השפעת הכדור על האיבר. בשם ערכי העיתונות החופשית נאלצתי לבדוק את הדברים על עצמי. בטווח של שבוע ניסיתי שניים מהכדורים. כל עוד לא נתקלתי בגירויים חיצוניים, מילוליים, ויזואליים או גופניים, מופע הגבריות שלי היה כשל אדם מן הישוב. אך ברגע שהתגלגלתי לתוך סיטואציה, שני הכדורים עמדו היטב בציפיות - כל אחד כמעט בהתאם להגדרת היצרן. אולי היו אלה השפעות פסיכולוגיות בלבד, אבל מבחינתי, האמת הרפואית מעולם לא היתה זקורה ומוחשית כל כך.

גם תעשיית הפורנו בנתה על הכדור הזה קריירה. גלעד נבון, בעל חנות אביזרי מין ברמת גן, נוהג לבקר בתערוכות הפורנו הגדולות בעולם והוא מעיד על עצמו כמבין גדול בתחום. לדבריו "אין היום סרט פורנו שנעשה ללא ויאגרה. זה אפילו לא עולה בראש של אף אחד בתעשייה הזאת. זה לא פשוט לבצע אקט מיני בנוכחות עשרים אנשי צוות כשפרוז'קטור בעוצמה של אלפיים ואט צמוד לך לתחת. בעולם היו מעט מאוד שחקנים שהצליחו להתרכז במצבים האלה ולהפגין ביצועים שיהיו ראויים".

אבל הכדור שינה גם את סדרי ההפקה, אומר נבון. "פעם היו נדרשים מספר ימי צילום לכל סרט. בכל יום היו דורשים מהשחקן לבצע סצנה אחת בלבד. היום גומרים את הסרט ביום עבודה אחד. זה הוריד את עלויות ההפקה ואיפשר להרבה משרדי הפקות קטנים ודלי תקציב להיכנס לתחום". לדברי נבון, הפופולריות של הפורנו עלתה בעקבות הכדור וכך גם האופן שבו אנו תופסים את המיניות. הפער שנוצר בין עולם הפורנו למציאות גדל עוד יותר. "עכשיו גברים לא מפנטזים רק על שחקנית כזאת או אחרת, הם חולמים שיוכלו גם להפגין ביצועים כמו השחקנים".

גירושים וסכסוכי ירושה

מחקרים רבים מייחסים לכדור הוויאגרה עוד שלל סגולות רפואיות. טוענים שהוא מונע לחץ דם ריאתי, מסייע בהתמודדות עם סרטן במוח, עם מחלת הקרוהן, ניוון שרירים ואפילו עם דיכאון. מחקרים אחדים הוכיחו שיש לו השפעה דומה גם על נשים ושהוא מגביר את יכולת הפעילות הגופנית במקומות גבוהים שבהם הלחץ האטמוספרי נמוך. בארגנטינה הוכיחו שהוא מפחית את הג'ט-לג של חיות מעבדה ובישראל גילו חוקרים כי כשמוהלים מי השקיה בוויאגרה, היא מזקיפה גם צמחים. מנגד טענו מחקרים אחרים שהוויאגרה פוגעת בפוריות, בראייה, בחוש הריח וגורמת להתקפי לב. כך סופר, למשל, על דיפלומט ישראלי שנמצא מת בזרועותיהן של שתי זונות ובכיסו אריזה ריקה של ויאגרה.

בספר "מיתוס הוויאגרה", מאת ד"ר אברהם מורגנטלר, מומחה לרפואה באוניברסיטת הרווארד, הוא בוחן בעזרת עשרות מקרים שחקר את הפער בין הציפיות למציאות ואת השלכותיו הפיזיות והפסיכולוגיות של הכדור. הוא טוען שהכדור העניק לזוגות נשואים את האפשרות להתמקד בדברים האמיתיים שקיימים במערכות היחסים שלהם ויצר רמות חדשות של אינטימיות. מנגד הוא מציין מקרים רבים שבהם חשף השימוש בכדור בעיות עמוקות ומודחקות בקשר הזוגי.

כשהוויאגרה רק הוצגה לעולם, היתה תקווה שהיא תשפר מיליוני מערכות יחסים. המטפלים קיוו כי השקט יחזור לבתים לאחר תקופות מתח בגלל חוסר יכולתו של הגבר לתפקד כראוי, אך יש מי שמאשימים את הכדור בהיותו גורם לא מבוטל לעלייה במספר הגירושים.

לעו"ד בועז קראוס, מומחה לדיני משפחה וירושה, יש פרספקטיווה מספיקה. כבר עשרים שנה שהוא במקצוע ולדבריו "אין ספק שאם בוחנים את התגלגלות המקרים שאנו פוגשים בבתי משפט, השם ויאגרה צץ ועולה בשנים האחרונות בהרבה תיקים. בדרך כלל זה בהקשר שבו האשה טוענת כי מצאה בתיק או בכיס של הגבר כדור או אריזת ויאגרה, בעוד היא אינה זוכרת שזכתה ליהנות מהשפעתה".

עו"ד קראוס מספר גם על מקרים רבים שבהם דווקא הגבר התחיל בתהליך הגירושים לאחר שימוש בכדור: "לאחר שחזר אונו, האשה הפסיקה לעניין אותו כבעבר. כל עוד בעיית האין-אונות שלו היתה קיימת הוא נשאר במחיצתה, אבל ברגע שהעניינים הסתדרו הוא גילה פתאום שאין לו עם מי לעשות את זה, או שהוא כבר לא נמשך".

אין נתונים סטטיסטיים שיכולים להמחיש את גודל התופעה ועו"ד קראוס מעיד שזאת "תחושת אצבע בלבד". אבל בתחום אחר הוא טוען שאפשר לבחון את המספרים, כי לדבריו זו "מגפה של ממש": "עשרות סכסוכי ירושה חדשים צצו בשנים האחרונות בעקבות הוויאגרה. בדרך כלל אלה מקרים שבהם מטפלות שעבדו עם גברים מבוגרים טענו לאחר מותם שהן זכאיות לחלק מהירושה, מתוקף היותן ידועות בציבור. הן התחילו את הקשר כמטפלות סיעודיות, בהמשך הן התחילו לקיים עם הקשישים הללו גם יחסי מין. בשלב מאוחר יותר הן הפסיקו למשוך משכורת, נכחו באירועים משפחתיים, עברו ללינה במיטה אחת ויצרו מציאות של חיים משותפים.

"יחסי המין נחשבים לאלמנט מרכזי ביצירת סוג כזה של קשר, ובזכות הכדורים, המטפלות הפכו לבנות זוג לכל דבר. אבל לא רק לאחר המוות זה קורה. הרבה קשישים עורכים צוואות חדשות ומעניקים מתנות למטפלות הצעירות שלהם. אדם לא היה עושה את זה אלמלא הרגיש שחזר לו הטעם לחיים. הם כל כך מרוצים מהתפקוד שחזר אליהם, שמבחינתם הם יחתמו על הכל".

כמו צחצוח שיניים

את כדורי הוויאגרה, הסיאליס והלביטרה אפשר לרכוש בבתי מרקחת רק באמצעות מרשם רופא. מלבד מקרים מיוחדים, הם אינם נכללים בשום מדינה בסל הבריאות. הרופאים די נמהרים במתן מרשמים לכדורים. בדרך כלל לא נדרשות יותר מבקשת פציינט ובדיקות רפואיות מינימליות כדי לקבלם. אך אולי בגלל הבושה, או שמא בשל מחירם היקר של הכדורים החוקיים בבתי המרקחת, מתבצע רוב הסחר העולמי בכדורים לטיפול באין-אונות דווקא בשוק השחור.

רפ"ק יוסי אופיר, מפקד היחידה הארצית לקניין רוחני במשטרת ישראל, מעריך כי על כל כדור חוקי נמכרים בארץ שלושה עד חמישה כדורים בשוק השחור. רובם המוחלט, לדבריו, מזויפים. מתחילת השנה החרימה היחידה שלו 12,700 כדורים שנתפסו ב-30 פשיטות שונות, אך הוא מעריך שזה לא מייצג אפילו את קצה הקרחון.

זיוף תרופות אינו תופעה חדשה בישראל. בעבר נתפסו זיופים של תרופות פסיכיאטריות, בוטוקס, כדורי הרזיה ותרופות לאולקוס. אך היקף הסחר בתרופות מזויפות למניעת אין-אונות חסר תקדים. רוב הכדורים המזויפים מיובאים מסין והם מופצים בעיקר דרך האינטרנט. אם תקישו בגוגל שם של אחד מהם, תופתעו משלל האתרים שבהם ניתן לרכוש באין מפריע את הכדורים.

פרסום נוסף מתבצע במקומונים ובעלוני סקס. בכל גיליון אפשר לראות לפחות עשר מודעות המפרסמות כדורים תחת שמות וכינויי קוד שונים. באתרים ובמודעות מופיע מספר טלפון שבאמצעותו אפשר להזמין לכל מקום שליח עם כמות כדורים קטנה (ההזמנה המינימלית היא בדרך כלל האריזה הסטנדרטית ובה ארבעה כדורים). המחירים נעים בסביבות 15-20 שקל לכדור, שהם פחות מרבע המחיר של הכדור האמיתי. רפ"ק אופיר מספר על דרך שיווק נוספת, באמצעות הדואר: הלקוחות מזמינים את הסחורה בטלפון או באינטרנט ומקבלים חבילה תמימה במעטפה.

בישראל הייצור המזויף נדיר. רפ"ק אופיר מספר על מקרה אחד בלבד שבו נתפסה מעבדה לייצור כזה. "מדובר בתהליך פשוט בסך הכל", הוא אומר. "החבר'ה האלה הזמינו מכונה מיוחדת והתחילו בייצור. תפסנו אותם ממש בהתחלה, לפני שהכדורים הגיעו לרמת איכות מספקת. אותם זייפנים גילו, שהכדורים צריכים לעבור תהליך ייבוש בחימום, אשר מתבצע בדרך כלל בתנורים בעלי עוצמה גדולה. הם ניסו לעשות את זה עם טוסטר ביתי והכדורים שלהם היו בסופו של דבר לחים. גם הטקסטורה שלהם לא היתה מושלמת".

על פי ארגון הרוקחים העולמי, ישראל נמצאת במקום השישי בעולם בסחר בכדורים מזויפים, ובמקום הראשון במזרח התיכון. לפי ה-FDA האמריקאי, כל התרופות ביבוא אישי מישראל (כמו גם מהודו, מקסיקו וסין) חשודות כמזויפות. ישראלים רבים פועלים בתחום גם בחו"ל.

המשטרה, לדבריו של רפ"ק אופיר, נלחמת בתופעה במלוא אונה. הוא מתגאה שכ-15 אחוז מכלל בדיקות המעבדה שנערכות כיום בעולם לכדורים החשודים כמזויפים, נעשות בעקבות חקירות ותפיסות בישראל. את הבדיקות מבצעים יצרני התרופות במעבדתם, על חשבונם. חברות התרופות, הסובלות מהיקף התופעה, מספקות למשטרה גם סיוע ומידע שהן משיגות באמצעות חברות חקירה פרטיות. הן גם מתחייבות לפני המשטרה להטיס את מומחיהן מחו"ל למתן עדות במשפטים, אם יידרשו.

חברות התרופות טוענות, כי מלבד העובדה שאין שום ערובה להצלחת הטיפול בנטילת כדורים מזויפים, הם עלולים לסכן את חיי המשתמשים. הרוקח ד"ר רון תמיר, סמנכ"ל בחברת יוניפארם ומנהל הוועדה המקצועית של ארגון הרוקחות בישראל, מסכים איתן. הוא מסביר ש"עלות החומר הפעיל בתרופות אלו נמוכה מאוד, ולכן קל לזייף ולמכור אותן במחירים זולים מאוד. אבל היעדר פיקוח על תהליכי הייצור מוביל למצבים שבהם מינון החומר הפעיל בכדורים המזויפים גבוה מדי או נמוך מדי. לעתים בכדור מסוג מסוים יכול להופיע חומר פעיל של כדור אחר, או תערובת של השניים. לפעמים גם שום חומר פעיל בכלל. יתרה מזאת, הכדור כולו נעשה בתנאים לא מבוקרים וכתוצאה מזה עלולים להיווצר בו חומרי לוואי מסוכנים מאוד בטווח הקצר והארוך".

ד"ר תמיר מסכים עם הטענה שגם המחיר הגבוה של הכדורים דוחק רבים מהמשתמשים אל השוק השחור והמסוכן. אך לדבריו זו המציאות שבה עובדים מונופולים. חברת פייזר מחזיקה בפטנט על הוויאגרה עד שנת 2012, אלי לילי על סיאליס עד 2016. ברגע שיפוגו זכויותיהן על הנוסחה, יצטרפו בוודאי גם חברות התרופות הגנריות אל החגיגה הפאלית. הן יוכלו לייצר כדורים תואמים במחיר זעום וכך להפוך אותם לנגישים הרבה יותר.

חברות פייזר, אלי לילי ובאייר אינן מחכות באין-אונות לרגע הזה. הן שוקדות על פיתוח דור מוצרים חדש. הכדור הראשון שייצא בקרוב אל השוק הוא Cialis Dailyשל אלי לילי וסביר להניח כי מיד אחריו יושקו גם חבריו-מתחריו במינונים קטנים לשימוש יומי. מאחורי המחשבה על כדור יומי מסתתרת ההנחה שנטילה שגרתית של כדור הופכת את המעשה לאוטומטי, ובכך מקטינה את תשומת הלב שאנו מייחסים לו. אף אחד אינו רואה בצחצוח שיניים בבוקר צעד חריג ומיוחד. חברות התרופות מקוות שכך גם יהיה יחסנו לכדור. *

איור: איתמר דאובה


ויאגרה. 1.8 מיליארד כדורים בשנה