משפחת שובל. רותם ואורי בדירתם השכורה ביקנעם עילית על רקע לנין ומקדונלד'ס

* משתתפים: רותם (28) ואורי (28).

* הבית: שכור, קרקעי, צמוד מדרון, מתחת לבית נאה (של הבעלים), מוקף גינה עם תפוזים וקלמנטינות. הכניסה מהצד (אחרי מעבר מתחת לחניה מקורה), אל 60 מ"ר שכוללים חלל מרכזי עם סלון, מטבח, פינת עבודה וחדר שינה (נפרד). בחוץ, לפני דלת הכניסה, ספה לבנה ומשטח עץ תעשייתי שהוסב לשולחן נמוך.

* נכנסים: בפינת האירוח פוף אדום ושתי ספות אסופיות מכוסות בד צהוב ("תשקע ותראה איזה כיף"), במטבח מקרר שעליו עדיין תלויה ההזמנה לחתונה (של רותם ואורי, מאי 2007). באותו חלל גם שידת טלוויזיה וספרייה.

* ספרייה: על המדפים (בין היתר) - "נוטות החסד", "אנשי פנפילוב", ביוגרפיה של סטלין, "ההוביט" (טולקין), "זיונים זה לא הכול" (בן-אמוץ) ולקסיקון יודאיקה. בסמוך אוסף כובעים על קולב, פוסטר של לנין ותמונות שמן.

* תמונות שמן: של יעקב דורצ'ין. אורי: "אבא שלי מצא אותן זרוקות בזבל והחתים אותו" (דורצ'ין שכן של הוריו בקיבוץ כפר החורש).

* אלמנטים קישוטיים נוספים: פסלוני בודהה ("הבאנו מהמזרח") ודרקון שוכב ליד הטלוויזיה (מתנת חתונה מאח של אורי). פונים לחדר השינה (מצעים פרועים), מציצים לשירותים (לוח שנה "להתחדשות החיים היהודיים").

* כמה זה עולה: 1,500 שקל בחודש.

* מימון: בבעלותם דירת 4 חדרים ביקנעם שאותה הם משכירים ב-2,500 שקל ("זה עוזר לנו עם המשכנתה").

* המשכנתה: 308 אלף שקל ל-17 שנה, משלמים כל חודש 2,200 שקל. מגיע כיבוד.

* הכיבוד: עוגיות "כרמית" ונס בספלי חרס. "ביום שישי הייתם מקבלים עוגת שמרים" (רותם).

* פרנסות ועיסוקים: רותם גם סטודנטית באוניברסיטת חיפה (ריפוי בעיסוק, שנה רביעית), גם רכזת בעמותת "שחרות" (המסייעת בחינוך לבני נוער מקומי) וגם מדריכת ילדים במועדונית. באוניברסיטה לומדת בבקרים ("השנה זה כבר הסטאז'"), את ריכוז הפעילות החינוכית (ב"שחרות") ואת ההדרכה במועדונית עושה בשעות אחר-הצהריים והערב.

* עמותת שחרות: 15 צעירים, גרים בדירות נפרדות ביקנעם, תורמים לחינוך המקומי, כולם חברי התארגנות קהילתית ששמה "שחר". לחברים בהתארגנות תפיסה חברתית משותפת, שלפיה נכון לאדם להשתייך לקבוצה ולא רק למשפחה, ובמסגרתה לפעול למען הכלל. אורי: "זה איזשהו ניסיון להיות בין קולקטיב נוסח ביתניה לבין העיר הגדולה והמנוכרת". מדי יום חמישי נפגשים החברים בדירה משותפת ("המרחב הקהילתי") לארוחה ודיון.

* דיון: גם רעיוני, גם על ענייני דיומא, גם על נושאים אישיים, גם דינמיקה קבוצתית. חוץ מזה נוהגים החברים לקבל את פני השבת בצוותא. אל היהדות מתייחסים כאל "תרבות", לא מגדירים עצמם דתיים. ייעודם העיקרי - חינוך.

* חינוך: פעילים בפרויקטים (שופעי ראשי תיבות) שנוגעים לכ-670 בני נוער ביקנעם. למשל מל"א (מרחב לימודי אחר) - תוכנית למניעת נשירה גלויה וסמויה מבית הספר, במסגרתה מאותרים תלמידים עם נטיות נשירה ומוצמדים להם חונכים אישיים; קש"ת (קידום, שיתוף, תמיכה) - חיבור בני נוער שלא לומדים בישוב לחברת בני גילם. בנוסף, מעבירים חברי העמותה שיעורים לכיתות ז'-ח' ומפעילים מתנדבים אחרי הצהריים.

* היסטוריה: "קהילת שחר" הוקמה לפני 4 שנים על ידי חבורת צעירים שעשתה שנת שירות במכינה על-שם רבין במכללת אורנים בטבעון. את עמותת "שחרות" הקימו חברי הקהילה לפני כשנתיים וחצי, כדי לשמש פלטפורמה ארגונית לפעילות החינוכית ("המחנכת לערכים").

* ערכים: "שוויון, סולידריות, ערבות הדדית" (רותם), "אהבה, אחריות, הטלת ספק" (אורי).

* עיסוקי אורי: מורה ומחנך באורט אלון (ביקנעם), מלמד היסטוריה בכיתות ח', ט', י' ומחנך י'3 ("כיתה בגרותית"). עובד 5 ימים בשבוע, משרתו מלאה, נשאר אחרי הלימודים, ביקר כמעט בכל בתי תלמידיו, יום טוב לגביו כשהתלמידים שואלים שאלות, לא מכחיש שיש גם הפרעות, את המשמעת משליט בסיוע שיחות אישיות. "מורה זה המקצוע הכי מעניין בעולם", אומר.

* חדר מורים: די בודד מגדרית, בהפסקות, מגלה, מדברים על תלמידים ("מדאגה"). גם על החיים.

* קורות רותם: ילידת 81', קיבוץ גבעת חיים מאוחד, 4 אחים ואחיות, אבא בן הקיבוץ, בן מייסדים, עובד בבנייה ("יש לו ידיים טובות"), אמא, ילידת רמת גן, בת להורים יוצאי טריפולי (לוב) ומעברת רמת-עמידר. יסודי למדה בקיבוץ, תיכון בעין החורש (קיבוץ ליד גבעת חיים), בהמשך יצאה לשנת שירות בטבריה, שם הדריכה בני עולים מרוסיה, התגייסה לצה"ל ושירתה כמדריכה ביחידת תותחנים. אחרי השחרור (2001) חזרה לקיבוץ, עבדה כמטפלת בגן הילדים ונסעה לטיול במונגוליה עם "ידיד" (למרות שכבר הכירה את אורי).

* מונגוליה: "מדהימה". ראתה שם גמלים דו-דבשתיים, אכלה הרבה בשר-כבש באולן-בטור (הבירה), דיברה מעט רוסית עם המקומיים ("קלטתי בשנת שירות"), ישנה לילה ב"גאר" (אוהל מסורתי) וכמעט נרצחה על ידי מונגולי זועם. בשובה לארץ חברה לאורי (ברמת גן), עבדה כנציגת שירות באורנג' (ראש העין), מכרה ספרים (בשבוע הספר) וטסה להודו (הפעם עם אורי).

* הודו: 8 חודשים, בעיקר ברישיקש ("הקסומה") שעל מקורות הגנגס ("המון אשראמים ויוגה"). כשחזרה התוודעה לקהילת שחר ביקנעם והצטרפה אליה (2005). מאז היא שם, בהתחלה בדירה בוואדי, עכשיו במעלה המדרון, תמיד עם אורי.

* אורי: יליד 80', קיבוץ כפר החורש שליד נצרת ("מופרט, מפורר"), הצעיר ב-3 אחים. אמו, בת משק, מנהלת היום את החטיבה העליונה של בית הספר האזורי ביפעת, אביו יליד תל אביב, מהנדס מכונות. בנעוריו הדריך בתנועת "בני המושבים", במסגרתה עשה שנת שירות (שין-שין) באזור אשקלון וגר בדירת מדריכים במושב משען. אחר כך התגייס לנח"ל, שירת בגדוד 50 ("הרבה מחסומים"), השתחרר, חזר להדריך (ברמת גן) ופגש את רותם.

* הפגישה: מאי 2003, נחל דרגות. הוא היה רכז בתנועה, היא היתה חיילת משוחררת, מטפלת בגן ילדים. הזדמנו למקום באקראי ביום העצמאות, כל אחד עם חבריו. לו היה חבל, לה היה צורך להשתלשל, הוא עזר, היא התרשמה, בסוף היום תפסה איתו (ועם חבריו) טרמפ לצפון. הוא ירד ברמת גן, היא המשיכה לגבעת חיים. קודם שירד, השאירה (לבקשתו) מספר טלפון. בערב טילפן ואחרי מרדף של חודש יצאו לבלות בקיבוץ שריד ("הגיציה - מגיעים מכל העמק"), שם הבינה שהיא בהחלט מעוניינת.

* החתונה: מאי 2007. "פנינת הברון", זכרון, במימונם ("חתונה מחזירה את עצמה"). את החופה רקמו החברים לקהילה. מספרים שאותה חופה נודדת מזוג לזוג ("יש כבר 6") ולכל זוג שמתחתן מוסיפים מחרוזת. נוסח החופה, מדגישים - דתי ("זו המסורת שאנחנו מחוברים אליה").

* שיר החופה: "תן לי יד" (עלי מוהר, יוני רכטר).

* נטל הבית: "חלוקה ברורה". רותם אופה (עוגות, עוגיות) ושוטפת (פעם בשבועיים-שלושה). אורי מבשל-מטגן. בין היתר - פשטידות (בצל, פטריות) וכנפיים ברוטב צ'ילי וטריאקי ("מאכל הבית"). הוא גם עושה קניות וכביסה, משתמש ב"אבקת שופרסל" ("הכי זולה").

* אמונה: "יש אלוהים", אומר, "אין לי ספק". אלוהים, לדבריו, ברא את האבולוציה. רותם טרם החליטה.

* חלומות: "להיות מנהל בית ספר" (אורי), "להיות מאושרת מהמדינה שלנו" (רותם). אין להם תוכניות להגר. אורי: "ישראל זה בית, אבל במצב קשה". מודאג מהתחזקות הימין.

* רומנטי: מ-ח-נה בסלון (אורי), הספה בחוץ (רותם).

* טלוויזיה: אורי נמנע, רותם צופה בסדרות משטרה ובתי חולים ("אני רופאה מפוספסת"). "'האח הגדול'? פחחח" (אורי). אוהב לקרוא. שלשום סיים את "אליסה בארץ הפלאות" ("די אכזבה"). רותם באמצע "שואה שלנו" (אמיר גוטפרוינד).

* סכסוכים: "גג שעתיים בלי אוברנייט". לרוב רותם מתעצבנת על אורי והיא גם זו שמשלימה. רותם: "הוא לא יודע - לא להתעצבן ולא להשלים".

* חינוך לילדים: עדיין מתלבטים בין אנתרופוסופי, דמוקרטי וממלכתי רגיל. אורי: "אני לא רוצה שהילדים שלי ילמדו מחוץ לישוב שלהם".

* ילדים: "3 בנים", אורי. לדבריו, אמא של רותם הציעה - בן, גור ויון. רותם לא שלמה ביחס לאחידות המגדר, אבל אומרת שיהיה גם ילד אחד מאומץ ו"נהיה גם משפחת אומנה".

* פתרון הסכסוך: שתי מדינות, חלוקת ירושלים, חזרה לקו הירוק ("למרות שזה יעלה בהרבה דם ודמעות").

* האושר (בסולם מ-1 עד 10): 8, שניהם ("בגלל המדינה").

משפחות המעוניינות להשתתף במדור מוזמנות להתקשר: 5624687-03, אי-מייל: avner@haaretz.co.il

הבית. גרים למטה