תל אביב
26°-21°
- קצרין 27°-18°
- צפת 25°-18°
- טבריה 34°-21°
- חיפה 26°-22°
- אריאל 27°-19°
- ירושלים 26°-19°
- באר שבע °-°
- מצפה רמון 27°-18°
- ים המלח 36°-28°
- אילת 36°-24°
- לדף מזג אויר
00:28
בינואר השנה, כשיצחק הרצוג נאלץ להתפטר מהממשלה, נתניהו הכריז בחגיגיות שהוא יהיה שר הרווחה, כמו שהכריז בזמנו שהוא יהיה שר-על לענייני האוצר. פחות מ-24 שעות לאחר ההכרזה של נתניהו, הודיע אריה דרעי ברדיו קול-חי, שהוא חוזר לפוליטיקה ושוקל להקים תנועה חברתית חדשה. בתגובה שלף נתניהו את משה כחלון. "לא רציתי שהתיק הזה יהיה פנוי ולו יום אחד", אמר למחרת והסביר שאין ראוי מכחלון להיות שר הרווחה.
דרעי חייך בסיפוק מתחת לזקנו ששב והתקצר, וביוני הודיע רשמית שהוא מקים תנועה חברתית לא סקטוריאלית בשם "תיקון". השבוע, כשפנו אליו כמה מפעילי המחאה והזמינו אותו לבוא להיפגש במאהלים, אמר שלא ראוי לו להסתובב בימי "בין המצרים", ושאולי אחרי תשעה באב. בסביבתו הקרובה, העשויה ברובה מהגרעין הקשה שהקיף אותו בתחילת דרכו, טוענים ש"השטח מת לפגוש את אריה", ושהוא, מצדו, רווה נחת מהמחאה, סקרן מאוד להכיר את פעיליה ושמח שהאש פרצה דווקא במעמד השבע-לכאורה. הם מוצאים חן בעיניו.
החלום שלו, אומרים חבריו, הוא להקים מפלגה חברתית לא רק במובן הכלכלי אלא גם במובן התרבותי. כזאת שתייצג את הרוב הישראלי הנעלם - דומם, שפוי, חילוני ודתי ומסורתי, שמוצא מכנים משותפים למרות חילוקי הדעות בנושאים המדיניים. אריה, הם אומרים, עבר סיבוב גדול, ובסופו של דבר, לאחר שהתבגר והשתנה, חזר אל עמדת המוצא.
הזקן יישאר
כדרכו של דרעי מאז ומעולם, אפילו נקודת המוצא הזאת שהוא חזר אליה מתפצלת מיד לשני ראשים: מה שהוא חולם ומה שהוא חושב שאפשר. מה שהוא חולם ניבט אליו מהמראה, ובבואה זו שונה שינוי עמוק מן הדימוי הציבורי שלו, בעיקר בשנים האחרונות.
לא במקרה הוא אמר בראיון ל"הארץ", כשניסה להתמודד על ראשות העיר ירושלים ב-2008, "אני מנהיג אזרחי". כך הוא רואה את עצמו. ישראלי מאוד, מכיר את הארץ הזאת ואת אוכלוסיותיה השונות ויודע לדבר עם כל אחת מהן בלשונה. פרגמטי. מתון. ועכשיו, אומרים חבריו, גם בוגר ולמוד ניסיון, ומשוחרר מהזעם והמרירות שהציפו אותו לאחר שחבריו בש"ס דחקו, למעשה, את רגליו מהתנועה.
מה שהוא חולם, הוא בעצם שבירה של הסדר הפוליטי הישן ויצירת תנועה חוצת מגזרים וקבוצות. עד כמה שהדבר נראה מוזר, דווקא את החילונים לא יהיה קשה לו לסחוף. מסקרים שנעשו בחודשים האחרונים עונים לא מעטים על השאלה אם יצביעו לתנועה חברתית בשלילה או בהיסוס, אבל לתנועה חברתית שבראשה יעמוד אריה דרעי הם משיבים בחיוב ומעניקים לו שישה עד שמונה מנדטים. הבעיה שלו תהיה דווקא הציבור החרדי.
כדי למשוך חרדים לתנועה חברתית אוניברסלית, לא מגזרית, יצטרך דרעי לשבור למעשה את דפוסי התרבות הפוליטית בציבור הזה. לנתק אותו מהסמכות הרבנית, להציע לו לצאת מן המסגרות הפוליטיות הישנות ולשכנע אותו שהוא יכול לעשות בריתות עם יהודים חילונים ועם ערבים.
האם האוהלים יתדלקו את הקאמבק של דרעי? חוו דעתכם/ן בפייסבוק
אריה לא יושב בחווה עם הכבשים, אומרים חבריו. בתוך עמו הוא יושב. יהיו עליו כעסים. וגם אם לבו יוצא, אולי, אל הימים שבהם העז להצטייר כשר פנים ליברלי שביטל את הצנזורה על סרטים ומחזות, זכה לשבחים מטדי קולק ומאנשי המקצוע במשרדו והיה איש סודו ושותפו הקואליציוני הנלהב של יצחק רבין, הוא יודע שכדי להצליח בפוליטיקה היום הוא חייב לזכור מי הוא ומה הוא. בקיצור, הם אומרים, אריה לא יגלח בשבילכם את הזקן ולא יוריד את הכיפה השחורה.
על כן, תנועת ה"תיקון" שהוא מקים עכשיו היא אולי התגשמות של חלום, אבל חלום מרוסן. מציאותי. עד כדי כך מציאותי, שאם לא יעלה יפה, מחכה לו בפינה תוכנית חלופית קטנה, לעמוד בראש ש"ס או פלג ממנה. אולי זו תוכנית גדולה, תלוי מי מסתכל. ומי שמסתכל, רואה קודם כל את שותפו המיתולוגי של דרעי להקמת ש"ס, הרב עובדיה יוסף.
ידידו הטוב
פרשנים פוליטיים נוטים להעריך שכל עוד הרב יוסף חי, על פיו יישק דבר בש"ס, וכי אחרי מותו, תפרוץ מלחמת עולם על המנהיגות. זוהי טעות. הרב יוסף זקן, ועל אף הדימוי שמנסים להדביק לו אלי ישי ואחרים - הוא אינו מעורה עוד בחיי היום-יום בכלל ובפוליטיקה בפרט. ואם יחליט דרעי, בסופו של דבר, שנוח לו יותר לפצל את ש"ס ולעמוד בראש הפלג הגדול שלה, מועצת חכמי התורה תחליט כנראה לאפשר לו זאת.
ישי ואריאל אטיאס יישארו אז עם הישיבות, ואילו הוא ינסה להחזיר ליושנה את עטרת הציבור המסורתי הרחב, שזלג לליכוד ולקדימה. ואם במקרה הרב יילך לעולמו לפני הבחירות, שום מלחמת ירושה לא תתרחש, אומרים מקורביו של דרעי. כולם בתהלוכה יבואו אליו.
נתניהו לא פוחד מהמנדטים שדרעי עשוי לקחת ממנו. הוא דואג, בצדק, שמא דרעי יצליח להקים בריתות פוליטיות שירסקו את הגוש הבטוח כל כך שהוא ביסס לעצמו. הקרוב אליו ביותר כבר יותר מ-15 שנה הוא אביגדור ליברמן. דרעי משוכנע שהוא מסוגל לגשר על הפער האידיאולוגי בינו לבין מנהיגה של "ישראל ביתנו". אין ספק שהידידות האישית מרככת את דימויו של ליברמן בעיני דרעי, והוא בטוח שהפוליטיקאי הקשוח, אימת הציבור, הרבה יותר פרגמטי ומפוכח ממה שהוא נראה.
שטף החוקים הגזעניים הוא בעיניו סוכריות שליברמן, שידיו קשורות בגלל מאמציו להדוף את החקירות נגדו ולהשיג עסקת טיעון, מחלק לציבור הרוסי כפיצוי. אחדים ממקורביו רואים בהשתלחות בערבים טקטיקה לניקוז ההתמרמרות של ציבור גדול שנפגע מהמדיניות הכלכלית, אבל דרעי לא מוכן שיסיחו את דעתו מטוויית הברית העתידית.
מטרתו פשוטה: כיוון שבינתיים אין בחירות באופק ואין סיכוי לשנות את מאזן הכוחות, וכיוון שהמחאה שהתעוררה מסמנת שינוי שמתהווה בחברה ומעניק מומנטום ליצירת התנועה החברתית שלו - מה שמעניין אותו עכשיו הוא היום שאחרי הבחירות הבאות, שבו הוא יציע לנתניהו להקים ממשלת אחדות לאומית, עם קדימה, אולי עם העבודה - כמעט כולם יהיו שם, וכשכולם יהיו שם, אפשר יהיה להעביר לנתניהו אימון מתקדם בכלכלה וחברה.
ואחר כך? או: אחר כך השמים הם הגבול. ש"ס המחודשת, או "תיקון", או מה שלא יהיה שמה, תחזיר את ש"ס לנקודת הזמן האבודה ההיא, שבה נדמה היה, ולו לרגע, שהיא מסוגלת לייצג לא רק את עצמה ואת בני הישיבות שלה, ומי יודע מי יהיו עד אז השותפים החדשים האפשריים על המפה.
ודרעי? הוא ישוב, חולמים אנשיו, לנקודת הזינוק האבודה ההיא, לרגע ההוא בסוף שנות ה-80 - לפני שהורשע, ישב בכלא והוגלה מהחיים הפוליטיים - הנקודה שבה הוא היה המועמד הכי פופולרי לראשות הממשלה. ואם זה לא תיקון, אז מה כן. *
אריה דרעי. רוצה להקים תנועה פוליטית שתחצה מגזרים וקבוצות