בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אלוהים רודה באדם, ואדם רודה באשתו

פרופ' תמר רוס, מחלוצות הפמיניזם הדתי בישראל, עוררה סערה כשהציע לגבש פירוש חדש לתנ"ך, מכיוון שנכתב מנקודת ראות גברית. אבל, היא מדגישה, "אני לא מעוניינת ללכת רחוק מדי, עד כדי יצירת שתי תורות, גברית ונשית"

תגובות

פרופ' תמר רוס מטעה מאוד במראה שלה, והיא אוהבת את ההטעיה הזו. כיסוי הראש שלה - מטפחת המכסה כמעט כל קווצה משיערה, ולא כובע אופנתי כדרכן של נשות הציונות הדתית - משווה לה מראה חרדי. אבל בתפישת העולם הדתית שלה רוס היא תיאולוגית פמיניסטית נועזת. אפשר אפילו לומר שהיא אחת משלוש הדמויות המרכזיות של הפמיניזם הדתי בישראל: פרופ' אליס שלוי העניקה לו את הצלע החינוכית (בתיכון "פלך"), ד"ר חנה קהת את הצלע הציבורית (בארגון "קולך"), ורוס, הצלע הפחות מוכרת, נתנה לו את הביסוס התיאולוגי, כשלא היססה לדבר על "ההטיה הגברית של המקורות". ביום רביעי שעבר, כשחבריה באוניברסיטת בר-אילן ערכו לכבודה כנס לקראת צאתה לגמלאות, הם הגדירו אותה "מנהיגת דור שלם של תלמידות חכמים".

דבריה על הצורך להכיר בהטיה הגברית של המקורות חוללו פעמיים סערה - האחת חיובית, האחרת שלילית. ב-1996 היא הוזמנה להרצות בכנס הראשון של ג'ופא (JOFA), ארגון הפמיניסטיות האורתודוקסיות בארה"ב. תחילה היססה: "מבחינה חברתית משתתפות הכנס נראו לי 'בקצה השמאלי' של האורתודוקסיה, ואני ראיתי את עצמי יותר בתוך עולם התורה". משום כך היא התנתה את השתתפותה בכך שתדבר לא על הפוליטיקה של הפמיניזם, אלא תיאולוגיה. וכך היה: רוס דיברה על הצורך להכיר בכך שהמקורות, כולל הראשוניים והמקודשים ביותר, כמו התנ"ך, מבטאים את רוח זמנם, רוח של דומיננטיות גברית, ומשום כך לגיטימי שבזמנים אחרים תינתן להם, ולמציאות עצמה, משמעות אחרת, פמיניסטית. "האווירה באולם היתה מחושמלת", היא משחזרת את האירוע, "הרגשתי שנגעתי במשהו שנשים דתיות רבות חשו אבל מעולם לא העזו להעלות על שפתיהן בפומבי".

שנה לאחר מכן הוזמנה לכנס אחר - פורום שנתי שמארגנת ה"ישיבה יוניברסיטי" (מעוז האורתודוקסיה המשכילה של יהדות ארה"ב), המפגיש רבנים ואקדמאים דתיים לדיון על בעיות השעה. "כבר כששלחתי להם את נוסח ההרצאה נתקלתי בתגובה חשדנית", היא מספרת. אחרי שדיברתי פרצה סערה, אנשים תקפו אותי בחריפות". בניגוד למקובל בכנסים האלה, שדברי המרצים בהם מתפרסמים לאחר מכן בספר, הספר של פורום 1997 מעולם לא התפרסם: "הם לא רצו לפרסם את הספר עם הדברים שלי, ולא יכלו לפרסם אותו בלעדיהם", טוענת רוס.

התגלות מתמשכת

את התיאולוגיה שלה, היא אומרת, פיתחה דווקא לא מנקודת מוצא פמיניסטית אלא מתוך צורך דתי עקרוני: "הרעיון היה להתייחס לשאלה הפמיניסטית כמקרה מבחן לשאלה איך מתמודדת האמונה בתורה מן השמים עם התחושה שיש במקורות לא מעט בעיות - למשל, ההטיה הגברית. כשאני אומרת 'הטיה גברית' אני מתכוונת לא רק לכך שהקב"ה נקרא 'הוא' ולא 'היא', ולא רק לכך שיש הרבה הלכות שמפלות לטובה את הגבר, אלא שההבנה של המציאות מתרחשת מזווית ראייה גברית.

"בפרקים הראשונים של ספר 'בראשית' (פרקי הבריאה, י"ש) הקדוש ברוך הוא מצטייר כמישהו שיוצר משהו מחוץ לעצמו. נשים היו מתארות זאת בפשטות כלידה, ואמנם הקבלה - שנחשבת יותר מתאימה לזווית הראייה הנשית - מתארת זאת כך. אבל ככלל, הקריאה הפמיניסטית מראה שהיחס של התורה לאלוהים הוא כמו יחס של בן לאב, יחס אל שליט, ולא כמו יחס של בת לאם, שהוא הרבה יותר אינטימי-פיסי. יש גם הקבלה בין יחס הקב"ה לאדם, ליחסו של הגבר לאשתו: אלוהים רודה באדם, והגבר, ברוח זו, רודה באשתו".

כדי ליישב את המתח בין התחושה הזאת לאמונה בקדושתה הנצחית של התורה, פיתחה רוס את תפישת "ההתגלות המתמשכת" שלה: "הגישה הפשטנית שרווחת באורתודוקסיה אומרת שהתורה הגיעה מהשמים והועברה כמות שהיא על ידי משה רבנו. אבל כל מי שעיניו בראשו מבין שחוויה של תקשורת עם הקב"ה - ולא משנה מה טיבו של המושג הזה - עוברת פרשנות כפולה: קודם כל, המתקשר מעבד אותה למושגיו, וכשהוא מעביר אותה הלאה הוא מעבד אותה למושגי השומעים". במלים פשוטות: כשם שמשה רבנו עיבד את דבר ה' למונחי זמנו (הגבריים), כך יכולים הדורות הבאים לעבד אותם למונחי זמנם.

משום כך גם אין לה צורך, או עניין, לחבר "גרסה פמיניסטית" לתורה, כפי שעושות כמה פמיניסטיות רדיקליות: "אני קוראת בעניין את מה שנכתב בתחום הזה, אבל אני מכבדת את העובדה שהתורה הקלאסית התנסחה במושגים פטריארכליים, ושהניסיונות שלנו להגיע לצדק באים דרך התחבטות עם אותם מקורות, ללא שינויים. אני לא מעוניינת ללכת רחוק מדי בעניין הפמיניסטי, עד כדי יצירת שתי תורות, גברית ונשית"

רוס נולדה ב-1938, למרים ולירחמיאל אלימלך וולגלרנטר, רב ואיש "הפועל המזרחי" בדטרויט, ארה"ב. היא היתה בת יחידה עד שמלאו לה 12. "אבי למד אתי תורה שעתיים בכל יום", היא מספרת, "וכשלא היה יכול, שכר לי מלמדים". רוס סיימה תיכון בגיל 16, ועלתה לישראל לבדה; הוריה הצטרפו רק שנתיים אחר כך. בישראל התוודעה לחוג תלמידי ישיבת "מרכז הרב" - "חיימקה דרוקמן, משה לוינגר, דב ליאור, אליעזר ולדמן" - ודרכם לתורתו של הרב קוק (האב), שהשפיעה עליה עמוקות: "האנשים שהכרתי ייצגו בפני את דמותו של הרב, שהצטיירה מצד אחת כבעלת מידות ואצילית, ומצד שני כאדם פרוע ונועז, בעל גישה מורכבת לשאלות דתיות, שמעמיד בפנינו אפשרויות חדשות לגבי היכולת של החוויה האנושית, ומה שקסם לא פחות - לא איזה צדיק מתקופה היסטורית, אלא אדם שהיכרתי אנשים שהכירו אותו".

עד היום, תמונה גדולה של הרב קוק (שציירה אחת מבנותיה) מפארת את חדר העבודה שלה, ולדבריה גם התיאולוגיה המהפכנית שלה נסמכת על עמדותיו: "ממנו למדתי שהקב"ה מתגלה לא רק בטקסט אלא גם באירועים היסטוריים - כך שאם התורה ניתנה בדור מסוים, שהוא דור פטריארכלי, וכיום אנחנו חיים בתקופה שיוצרת תנאים להבנה אחרת, גם ההבנה הישנה וגם החדשה הם מאת השם".

נועזות לצד שמרנות

היא עצמה ילדה וגידלה שבעה ילדים, ואת הקריירה האקדמית שלה עשתה במאוחר, ובאופן מאוד לא רציף: "מלכתחילה הלכתי ללמוד רק כדי להעשיר את הידע שלי. בהתחלה נרשמתי ליחסים בינלאומיים, אבל מהר מאוד גיליתי שזה לא התחום שלי ונרשמתי למדעי היהדות. את הדוקטורט שלי, על תנועת המוסר (תנועה שהתפתחה ביהדות ליטא במאה ה-19 והדגישה את הצורך בתיקון המידות, י"ש), סיימתי בגיל 49, רק אחרי שהבת השביעית שלי כבר גדלה".

רוס אומרת שכלל לא חיפשה משרה באקדמיה. ב-1976 פגשה באטליז בשכונת מגוריה בירושלים את אשתו של הרב חיים ברובנדר, שפתח אז ישיבה גבוהה ראשונה לבנות, מדרשת ברוריה. התברר שהוא צריך מישהי שתלמד מחשבת ישראל, ורוס בדיוק היתה אז בעיצומם של לימודי התואר השני. כך התחילה ללמד בפרויקט שהוליד לימים לרשת שלמה של מוסדות לימודי תורה לנשים, והוסיפה בכך תרומה למהפכת הפמיניזם הדתי.

לימים הוזמנה ללמד בחוג לפילוסופיה יהודית בבר אילן. היא החלה ללמד על תנועת המוסר, עברה ללמד על מושא הערצתה, הרב קוק, ובשנים האחרונות, מאז פירסמה את התזות המהפכניות שלה, התמקדה בפמיניזם, בחוג חדש ללימודי מגדר שנפתח באוניברסיטה.

היום היא משוכנעת שמייסדות הפמיניזם האורתודוקסי בארה"ב מביטות בקנאה על חברותיהן בישראל, שהצליחו להקדים אותן בהרבה, בכל הנוגע להיקף הפעילות ולנועזות שלה: "זה נובע מכך שהשיח הדתי כאן הרבה יותר חופשי. שליטת הרבנות על הקהילה הדתית הרבה יותר חלשה; יש פחות פער בין הידע של הרבנים לידע של הדתיים 'הפשוטים'. החיים בארץ, במדינה של יהודים, גם לא מאפשרים לחיות במעין בועה של קדושה שמתעלמת מדברים אחרים. האינטרקציה בין דתיים לחילונים כאן הרבה יותר הדוקה".

בדומה לרב קוק, שהגישה ההלכתית שלו היתה כמעט תמיד הרבה יותר שמרנית מהתיאולוגיה שלו, גם רוס שמרנית בהרבה באורחות חייה מכפי שהיה מצופה מן התיאולוגיה שלה. דווקא הגישה הסוציולוגית שלה לחיים הדתיים מאפשרת לה לדבוק בעניינים מאוד לא פמיניסטיים בגלל המשמעויות האחרות שנטענו בהן: "גם בחברה שבה שיער אשה הוא לאו דווקא גירוי מיני, לכיסוי הראש יש היום גם משמעות של זיהוי קהילתי. כך גם לגבי דיני טהרת המשפחה. הפמיניזם טוען שזה נובע מהפחד הדמוני מהכוח המיני של האשה, אבל אי אפשר לדלג על 2000 שנות פרשנות, ולדברים האלה יש מבחינתי כבר חיות עצמאית, כשם שלא נבטל את שלושת הרגלים משום שבמקור היתה להם משמעות חקלאית, ולא נבטל את חנוכה בגלל המקור הפגאני".

משום כך גם אין לה בעיה להשלים עם ברכת "שלא עשני אשה", שמקפיצה המוני פמיניסטיות דתיות: "אני לא רוצה לשנות את שפת התפילה, ואם נוצר במשך השנים הסבר אפולוגטי לברכה הזו, אין לי בעיה לקבל אותו, גם אם אני יודעת שהוא אפולוגטי".

זה גם החשש העיקרי שלה מהפמיניזם: "לא הייתי רוצה לראות שהפמיניזם יגרום שבר בעולם האורתודוקסי. זה אומר שכל דעה צריכה להישמע, ואסור לסתום לאף אחת את הפה בגלל החשש משבר, אבל לפעמים אפשר לדחות מסקנות מעשיות עד שהחברה תבשיל לקבל אותן. צריך גם להיות סלקטיוויים: לעלות על בריקדות בדברים שהם עוול ברור, אבל לא להיות טהרניות ולהתנגד לכל דבר, במיוחד כשמדובר בדברים שאין להם השפעה ממשית על חיינו".



פרופ' רוס. מנהיגת דור שלם של תלמידות חכמים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו