לאומריו בלדה פינטו קשה מאוד עכשיו ללמוד. הנער מגינאה ביסאו, בן ה-18, שכילד נהגו בו כעבד, מגלה סקרנות וכשרונות לימודיים יוצאים מגדר הרגיל ובחודשים האחרונים למד קורסים בחשבון, מתמטיקה ואנגלית וניסה להרשם למספר אוניברסיטאות. אבל באחרונה החליט משרד הפנים שלא להאריך את תקופת שהותו בישראל אלא להחזיר אותו לכלא, שם שהה כשנתפס מיד לאחר שהגיע לישראל, לפני כשנתיים.

הפעם פינטו לא יוחזק במתקן כליאה לנוער כבעבר, אלא בכלא מעשיהו. אם ייכנס לכלא, לא ברור איך ומתי ייצא משם, מאחר ואין לו תעודות ולא ניתן לגרשו ללא דרכון. היום ידון בית המשפט המינהלי בתל אביב בבקשת "מוקד הסיוע לעובדים הזרים" לאסור על מעצרו מחדש של פינטו.

ללא דרכון, ללא תעודות

את סיפורו של פינטו פירסמה בהרחבה כתבת "הארץ", נורית וורגפט, מחברת הספר "תפתחו, משטרה", העוסק בסיפורם של העובדים הזרים בישראל. לפני כשנה, וורגפט הסכימה לתת לפינטו את חסותה ולקחת אותו לביתה - תנאי שהעמיד בית הדין למשמורת כדי שניתן יהיה לשחררו מהכלא. מאז הוא הפך שם לבן בית. עתה ארכת השהות שלו פגה ומשרד הפנים מסרב להאריכה - במקום זה הוחלט להחזירו לכלא.

בחודשים האחרונים, כשהתקרב תום תקופת השחרור של פינטו, פנה מוקד הסיוע כמה פעמים בשמו למינהל האוכלוסין בבקשה להעניק לו ארכה נוספת. מנהל האגף לזרים במינהל, יוסי אדלשטיין, כתב בתשובה: "איננו מוצאים מקום להאריך שהייתו של הנדון מעבר לתקופה אשר ניתנה לו (...) ועל כן הבקשה נדחית". ואילו דיין בית הדין למשמורת, עו"ד דן ליברטי, קבע לפני כחודש שעדיף להעביר את ההחלטה לבית המשפט לעניינים מינהליים.

מאחר ופינטו חסר כל תעודות, מדינת ישראל אינה יכולה לגרשו. עו"ד יונתן ברמן ממוקד הסיוע טוען שהתכלית היחידה שמצדיקה מעצר על פי חוק הכניסה לישראל היא לצורך הבטחת ביצוע גירוש. לכן, במצב שבו ברור שלא ניתן לגרש את פינטו, לא ניתן להצדיק את החזרתו למעצר. ברמן כותב בעתירה ש"נראה שלשיטת המדינה יש בידי העותר 'דרך סודית' להשיג מסמכי נסיעה או להתפוגג אל חלל האוויר ולפטור את מדינת ישראל מנוכחותו".

מדינה ללא נציגות

פינטו דווקא מעוניין מאוד להשיג דרכון. כבר שנה הוא מתכתב עם אוניברסיטאות בעולם, מספר את סיפורו ומנסה להתקבל ללימודים. אבל בלי דרכון הוא אינו יכול אפילו להיבחן.

בישראל לא ידוע על שום דרך להשיג דרכון של גינאה ביסאו. למדינה אין נציגות דיפלומטית בישראל וגם אין לה אתר אינטרנט. בניסיונותיו להשיג דרכון, פינטו שלח בשתי הזדמנויות מאה דולר לקרובים כדי שיבקשו בעבורו דרכון. בשני המקרים, קרוביו ניתקו קשר לאחר שקיבלו את הכסף.

עו"ד ברמן כותב עוד בעתירה שהגיש בשם פינטו: "למיטב ידיעתנו מעולם לא הצליחו הרשויות בישראל להנפיק עבור אזרח גינאה ביסאו דרכון שיאפשר את גירושו. כמו כן למיטב ידיעתנו מעולם לא הצליח אזרח גינאה ביסאו להשיג בעודו בארץ מסמכי נסיעה".

ברמן מציין עוד בעתירה ש"המבקש סובל מנדודי שינה ומכאבי ראש בלתי פוסקים. הוא אינו מסוגל להתרכז בדבר ושוכח לאכול פעמים רבות".

"זה להרגיש עם הגב לקיר", מתארת וורגפט את מצבו של פינטו, "אין לו שום דרך להשיג פספורט אבל המדינה אומרת: 'לא אכפת לנו. תחזור לכלא'".

דוברת מינהל האוכלוסין, סבין חדד, מסרה בתגובה ש"פינטו שוחרר בתנאי שבתקופת שחרורו יוסדר נושא יציאתו מישראל. על אף שחרורו, במהלך כעשרה חודשים לא הוכח בפנינו כי נעשו פעולות להסדרת יציאתו". במינהל מציינים ש"לא נתקלנו עד כה בבעייתיות להנפקת מסמכי נסיעה עבור נתינים מגינאה ביסאו".

אומריו בלדה פינטו, בתל אביב, לפני כשנה. משום שאין לו דרכון, אם ייכנס לכלא לא ברור מתי וכיצד ייצא