מהו הכיסא המפורסם ביותר בעולם? אחד הכיסאות המעוגלים של מיכאל תונט? כיסא ברצלונה האלגנטי של מיס ואן דר רוהה? כיסא פנטון הסקסי, בצורת האות S, של ורנר פנטון? הכיסא החשמלי? כיסא מלכות?

אף לא אחד מהם. הכיסא המפורסם ביותר אינו איקונה עיצובית וגם לא סמל של עוצמה פוליטית, אלא אחד מכיסאות הפלסטיק הזולים שנמצאים כמעט בכל מקום, בדרך כלל בצבע לבן. כמו עצמים שכיחים אחרים, הם מוכרים כל כך שכמעט לא שמים לב אליהם, אבל בכל רחבי העולם ישבו על אחד מהכיסאות האלה יותר אנשים מאשר על כל כיסא אחר.

הם ניצבים בבתי ספר, ברים, בתי חולים, פארקים, חופים, איצטדיונים ובתי אבות. הם נראו צפים בהריסות שנותרו אחרי הצונאמי והוריקן קתרינה; הם שימשו אלפי בני אדם בעצרות פוליטיות בקובה; הם נחבאו ברקע במקום המסתור שבו נתפס סדאם חוסיין ובכלא אבו רארייב.

למרות המעלות השימושיות

איש אינו יודע בדיוק כמה כיסאות פלסטיק זולים קיימים בעולם, אבל מיליונים יוצרו מאז הופיעו לראשונה בשנות ה-80. קל להבין מדוע הם פופולריים. הכיסאות מיוצרים בחתיכה אחת מ-2.5 ק"ג של פוליפרופילן בתהליך אחד ויחיד, והם זולים, ניידים, עמידים בפני מים וקלים לניקוי.

ואולם, היסטוריונים של העיצוב התעלמו מהמעלות השימושיות האלה. הם מעדיפים להקדיש את מאמריהם ואת הכנסים שלהם לכיסאות האמנותיים והמעוצבים שמיוצרים במהדורות מוגבלות של עשרה פריטים, נמכרים בסכומים שעשויים להגיע ל-200 אלף דולר (זהו מחירו של אחד הכיסאות שעיצב מארק ניוסון ומוצגים כעת בגלריה גגוזיאן בניו יורק) ונידונים להישאר במחסן - בלי שיראו אותם או ישתמשו בהם - עד שבעליהם האספנים ימכרו אותם במכירה פומבית. כיסאות הפלסטיק הזולים, שמומחי העיצוב מקפידים להתרחק מהם, שנואים על חסידי המורשת ההיסטורית. בעיר ברן בשווייץ ובבירת סלובקיה ברטיסלווה אסרו על הצבתם במקומות ציבוריים.

זה היה רק עניין של זמן עד שאובייקט לא מעוצב ייהפך לאופנתי, וכך קרה. קבוצת העיצוב השוודית "Front" והמעצב הספרדי מרטי גישה יצרו גרסאות קסטומייזינג לכיסאות פלסטיק זולים. גישה יצר פארודיה על תחום העיצוב האמנותי כששירבט על כיסאות פלסטיק "הפסיקו את אפליית הריהוט הזול" בסגנון גרפיטי, ומכר את התוצאה במהדורה מוגבלת.

יש אפילו אתר המהלל את הכיסא, www.functionalfate.org, ויותר מ-30 אלף בני אדם מבקרים בו בחודש. האתר מזמין את המבקרים לשלוח תצלומים של כיסאות פלסטיק (שמכונים בשמם התעשייתי, מונובלוק). התצלומים החביבים על ינס תייל, מנהל האתר, הם של כיסא פלסטיק על הר קילימנג'רו ותצלום שצולם מחוץ לספרייה בצפון אפגניסטאן, של אדם יושב בכיסא פלסטיק ואוחז רובה. תייל עובד כעת על ספר ותערוכה על כיסא הפלסטיק הזול.

האובססיה שלו החלה לפני חמש שנים, כאשר הוא וחבר הבחינו בבעל גלריה יושב על מונובלוק ביריד אמנות בפרנקפורט, והמראה הצורם ריתק אותם. "זכרנו את כל המקומות שביקרנו בהם ואת כל כיסאות הפלסטיק שראינו בהם", אומר תייל.

שורשי היחס של "אהבה או תיעוב" כלפי המונובלוק נעוצים בתפקיד הראשי שמילא הכיסא בתולדות העיצוב. ספרים המוקדשים להיסטוריה של העיצוב ומוזיאונים לעיצוב בכל רחבי העולם מלאים בכיסאות. כיסאות הם גם הפריטים היקרים והמבוקשים ביותר במכירות פומביות בתחום.

מדוע אובייקט אחד - שימושי אמנם, אבל לא יותר מאחרים - זוכה לתשומת לב כזאת? אחת הסיבות היא עקביות: הכיסא היה כאן מאז ומעולם, בניגוד לטלפון הנייד או המכונית. אבל הסיבה העיקרית היא הרב-גוניות. במשך השנים שיקף הכיסא כל כיוון חדש בעיצוב: אם זה פיתוח טכנולוגיות וחומרים חדשים, אם זו הפופולריות של צבעים וצורות שונים ואם זו ההתפרצות הקולקטיווית של מצפון אקולוגי.

כיסא הפלסטיק מילא תפקיד מיוחד בהיסטוריה הזאת. "מקורו בחיפוש של המודרניסטים אחרי הכיסא המושלם מייצור תעשייתי", מציין גארת ויליאמס, אוצר במוזיאון ויקטוריה ואלברט בלונדון. "הוא מייצג ניסיון להשיג כמה שיותר בכמה שפחות".

אידיאל מודרניסטי, סיוט סביבתי

בעקבות החיפוש הזה החלו מעצבי רהיטים כמו צ'רלס וריי אימס ורובין דיי ליצור בשנות ה-50 כיסאות מהחומרים הפלסטיים שהומצאו אז. את הכיסא הראשון שיוצר כולו מפלסטיק, "Universale", עיצב ג'ו קולומבו ב-1965. שלוש שנים לאחר מכן הציג ורנר פנטון את כיסא פנטון, הראשון שיוצר מחתיכה אחת של פלסטיק. הכיסא המבריק והסקסי נראה כמו האובייקט התעשייתי המושלם, אבל תהליך הייצור שלו היה ידני. נדרשו 20 שנה נוספות של מחקר כדי לייצר אותו בייצור המוני.

ההתפתחויות האלה הובילו ליציאתו לשוק בשנות ה-80 של המונובלוק, ולאחר מכן להתעניינות מחודשת בכיסאות פלסטיק בקרב מעצבים עכשוויים, ובראשם פיליפ סטארק וג'ספר מוריסון. הכיסאות שלהם נהפכו לחביבי התקשורת, ואילו המונובלוק הצנוע השתמש בקלפים המנצחים שלו - שימושיות ומחיר נמוך - ונהפך לכיסא הנמכר ביותר בהיסטוריה. המונובלוקים הראשונים עלו כ-50 דולר כל אחד, אבל ככל שייצורם הלך והתרחב, צנח המחיר לפחות מ-5 דולר כיום.

כיסא הפלסטיק הוא האידיאל המודרניסטי - אובייקט המיוצר בייצור המוני ונגיש בכל העולם - אבל הוא גם סיוט סביבתי. יש סוגי פלסטיק מזיקים הרבה יותר מפוליפרופילן, אבל הוא אינו מתכלה וכמעט אי אפשר לתקן מונובלוקים שנשברו. אתרים לקבורת פסולת כבר מלאים כיסאות פלסטיק, ומיליונים רבים נוספים עושים את דרכם לאשפה. ואולם, המעצב גישה אומר כי "גם רוב 'כיסאות המעצבים' אינם מתכלים. אני חושב שמעצבים שונאים כיסאות פלסטיק מסיבות אסתטיות, לא סביבתיות".

אפילו ינס תייל לא מנסה להגן על האסתטיקה של המונובלוק, אף שבעיניו חוסר החן שלו מעורר חיבה. "כדאי לשים לפעמים את העיצוב בצד", הוא אומר. "צריך לשמוח בדברים שנמצאים כאן, חסרי ייחוד, פשוטים ושימושיים".

פנטון לילדים

35 שנה אחרי תחילת הייצור ההמוני של כיסא פנטון (משמאל), הוציאה חברת ויטרה גרסה מוקטנת שלו, המיועדת לילדים. "פנטון ג'וניור" מיוצר בהתאם לתוכניותיו המקוריות של המעצב, אבל בממדים קטנים ב-25% מהמקור. הוא נמכר בשבעה צבעים בוהקים, וכמו הכיסא-האב הוא בעל קו מתפתל ורך. להשיג בהביטאט, רח' קרליבך 43 תל אביב. פנטון ג'וניור: 666 שקל. פנטון: 990 שקל. פזית אופנר-דינס

כיסא הפלסטיק הוא האידיאל המודרניסטי - אובייקט המיוצר בייצור המוני ונגיש בכל העולם - אבל הוא גם סיוט סביבתי


כיסאות פלסטיק בעיצוב מרטי גישה. "הפסיקו את אפליית הריהוט הזול"